מבקש לדעת כתב:בעזה"י
אבקש בתחנונים ממנהלי האתר שליט"א שאם יישמע ח"ו שמץ אי כבוד בגדולי תורה בתגובה מסוימת או אפילו בתגובה זו, שלא ניכשל בעוון המר הזה - אנא מחקו התגובה בו במקום!!!
מבקש לדעת כתב:אודה למי שיגיב תגובה הלכתית מבוססת ולא סיסמאות, מהם כבר שבענו והותרנו.
ואם ימצאו אנשים גדולים ויראים שאין דעתם מסכמת לזה כ"כ כמו שכתב כתר"ה, מה אעשה, ידע כתר"ה כי על כל ענין חדש אי אפשר שיסכימו הכל בפה אחד ובשעה אחת, וכבר ראיתי זה בנסיון ממני, וכן היה תמיד אף אצל רבותינו בדורות הקודמים (שאינני חשוב להיות אף עפר תחת כפות רגלם)...
הרע במיעוטו כתב:מבקש לדעת כתב:בעזה"י
אבקש בתחנונים ממנהלי האתר שליט"א שאם יישמע ח"ו שמץ אי כבוד בגדולי תורה בתגובה מסוימת או אפילו בתגובה זו, שלא ניכשל בעוון המר הזה - אנא מחקו התגובה בו במקום!!!
מבקש לדעת כתב:אודה למי שיגיב תגובה הלכתית מבוססת ולא סיסמאות, מהם כבר שבענו והותרנו.
לקרוא לדעתם של גדולי ישראל סיסמאות זה יותר משמץ. ומה שהוא פשוט בעיניהם עד כדי שלא ראו צורך לנמקו אינו סיסמה. אם אדם גדול נמנע מלקיים מצוות עשה כל אחד מבין שאין זה מחמת קרירות לאותה מצוה או עצלות או אגו.
וא"כ פשיטא שחובת ההוכחה על הבא לחדש, ולא להיפך.
ישא ברכה כתב:בעז"ה
מסתבר שכל הצדיקים המוזכרים בפתח האשכול מודעים לשמועות על מציאת החיזלון, ובכ"ז למרות רצונם הגדול לעשות את רצון הבורא הם לא מתאמצים לברר את הסוגיה, והם לא לובשים תכלת גם מחמת הספק והחשש, וממילא הרבים נסמכים עליהם. ולכאורה למדנו מהנהגת גדו"י שאין חיוב לברר מחמת שמועה כל שהיא.
האם מי שבירר לעצמו ויצא לו שזו התכלת חייב ללבוש אם רצונו ללבוש בגד ד' כנפות? זה תלוי בכללי ההוראה ובפשטות ת"ח הראוי להוראה רשאי להורות לעצמו ולתלמידיו.
למה הרבה יר"ש לא מדקדקים בזה כמו שמדקדקים בהרבה הלכות התורה? מסתבר שהרצון לשמור על מסורת אבותינו ועל מנהגי אבותינו הוא הגורם לרוב האנשים הסתיגות מהרעיון שזה דבר חדש ושינוי. [למרות שמוסכם לכל שאם יוברר שזה תכלת אין עצה ואין תבונה נגד ה'].
חייבים לציין, שבשנים האחרונות יש דווקא פריחה גדולה בלימוד הסוגיה, ובהחלט לא המסקנה של כולם שמצאו את התכלת האמורה בתורה. [אני הקטן לומד את הסוגיה הזו מעט לאחרונה, וא"א לומר שיש בהירות חד משמעית שזו התכלת, וגם מצדדי התכלת מעמידים כמה וכמה דחוקים]
דרומי כתב:תמיהני על כמה תגובות שנראה שהבינו את הענין שלא כראוי.
הכוונה היתה פשוטה - כל עוד אין וודאות גמורה ומוחלטת שזה תכלת, אין סיבה להטילה.
אם מישהו מבאי הפורום כאן מוכן להישבע בשבועה חמורה על ספר תורה שאכן זו התכלת האמיתית - אוכל יותר להבין אותו, אולם אם יש לו ספק ולו באחוז אחד - אין בכך שום ענין.
לצערנו הרבה מצוות חסרות לנו, ואנו מתפללים שהקב"ה יבנה את בית המקדש ויחזיר את סדר העבודה למקומה וכו' ועוד. אולם לא מצאתי שמתפללים דוקא על פרט ספציפי זה של התכלת, וכמו שהסתדרנו עד היום נמשיך להסתדר עד יבוא גואל צדק במהרה בימינו.
מי שבאמת מצות הציצית בוערת בקרבו ומרגיש שזו המצוה היחידה שבה הוא יכול להועיל ולהשתפר, ילך לחדרים ולבתי הכנסת ויראה לדאבוננו שיש ילדים המסתובבים עם ציציות פסולות למהדרין ואין איש שם על לב, וכו' וכו', ויטפל בדבר זה שהוא בוודאי נכון ומוסכם לכל הדיעות
יעקב_ב. כתב:ישא ברכה כתב:בעז"ה
מסתבר שכל הצדיקים המוזכרים בפתח האשכול מודעים לשמועות על מציאת החיזלון, ובכ"ז למרות רצונם הגדול לעשות את רצון הבורא הם לא מתאמצים לברר את הסוגיה, והם לא לובשים תכלת גם מחמת הספק והחשש, וממילא הרבים נסמכים עליהם. ולכאורה למדנו מהנהגת גדו"י שאין חיוב לברר מחמת שמועה כל שהיא.
האם מי שבירר לעצמו ויצא לו שזו התכלת חייב ללבוש אם רצונו ללבוש בגד ד' כנפות? זה תלוי בכללי ההוראה ובפשטות ת"ח הראוי להוראה רשאי להורות לעצמו ולתלמידיו.
למה הרבה יר"ש לא מדקדקים בזה כמו שמדקדקים בהרבה הלכות התורה? מסתבר שהרצון לשמור על מסורת אבותינו ועל מנהגי אבותינו הוא הגורם לרוב האנשים הסתיגות מהרעיון שזה דבר חדש ושינוי. [למרות שמוסכם לכל שאם יוברר שזה תכלת אין עצה ואין תבונה נגד ה'].
חייבים לציין, שבשנים האחרונות יש דווקא פריחה גדולה בלימוד הסוגיה, ובהחלט לא המסקנה של כולם שמצאו את התכלת האמורה בתורה. [אני הקטן לומד את הסוגיה הזו מעט לאחרונה, וא"א לומר שיש בהירות חד משמעית שזו התכלת, וגם מצדדי התכלת מעמידים כמה וכמה דחוקים]
הטענה הכי תמוהה שיש בזה היא 'לשמור על מסורת ועל מנהגי אבותינו', בשלמא אם תכלת זו היתה ידועה, היה שייך לומר שידענו ואעפ''כ נהגנו שלא להטיל, יש בזה מנהג. אך באופן שלא היתה תכלת, ובדור האחרון נמצאה, מה שייך בזה 'מסורת ומנהגים' כשפשוט לא היתה אפשרות ללבשה? ובכלל, כל מי שיודע קצת היסטוריה, יודע שברוב הדברים אנו לא ממש נוהגים כמסורת אבותינו. כמה ת"ח דנו בהדלקת נר חנוכה בחלון או בפתח הבית, משום 'מנהג אבותינו בידינו' להדליק בפנים [חוץ מן החסידים והרב המבורגר]? כמה ת"ח דנו בקשר של תפילין של ראש אם הוא ד או מרובע, עפ"י מנהג אבותינו? כמה דנו בגודל הציצית, ובאופן הקשירה, משום 'מנהג אבותינו'?
ישא ברכה כתב:יעקב_ב. כתב:ישא ברכה כתב:בעז"ה
מסתבר שכל הצדיקים המוזכרים בפתח האשכול מודעים לשמועות על מציאת החיזלון, ובכ"ז למרות רצונם הגדול לעשות את רצון הבורא הם לא מתאמצים לברר את הסוגיה, והם לא לובשים תכלת גם מחמת הספק והחשש, וממילא הרבים נסמכים עליהם. ולכאורה למדנו מהנהגת גדו"י שאין חיוב לברר מחמת שמועה כל שהיא.
האם מי שבירר לעצמו ויצא לו שזו התכלת חייב ללבוש אם רצונו ללבוש בגד ד' כנפות? זה תלוי בכללי ההוראה ובפשטות ת"ח הראוי להוראה רשאי להורות לעצמו ולתלמידיו.
למה הרבה יר"ש לא מדקדקים בזה כמו שמדקדקים בהרבה הלכות התורה? מסתבר שהרצון לשמור על מסורת אבותינו ועל מנהגי אבותינו הוא הגורם לרוב האנשים הסתיגות מהרעיון שזה דבר חדש ושינוי. [למרות שמוסכם לכל שאם יוברר שזה תכלת אין עצה ואין תבונה נגד ה'].
חייבים לציין, שבשנים האחרונות יש דווקא פריחה גדולה בלימוד הסוגיה, ובהחלט לא המסקנה של כולם שמצאו את התכלת האמורה בתורה. [אני הקטן לומד את הסוגיה הזו מעט לאחרונה, וא"א לומר שיש בהירות חד משמעית שזו התכלת, וגם מצדדי התכלת מעמידים כמה וכמה דחוקים]
הטענה הכי תמוהה שיש בזה היא 'לשמור על מסורת ועל מנהגי אבותינו', בשלמא אם תכלת זו היתה ידועה, היה שייך לומר שידענו ואעפ''כ נהגנו שלא להטיל, יש בזה מנהג. אך באופן שלא היתה תכלת, ובדור האחרון נמצאה, מה שייך בזה 'מסורת ומנהגים' כשפשוט לא היתה אפשרות ללבשה? ובכלל, כל מי שיודע קצת היסטוריה, יודע שברוב הדברים אנו לא ממש נוהגים כמסורת אבותינו. כמה ת"ח דנו בהדלקת נר חנוכה בחלון או בפתח הבית, משום 'מנהג אבותינו בידינו' להדליק בפנים [חוץ מן החסידים והרב המבורגר]? כמה ת"ח דנו בקשר של תפילין של ראש אם הוא ד או מרובע, עפ"י מנהג אבותינו? כמה דנו בגודל הציצית, ובאופן הקשירה, משום 'מנהג אבותינו'?
בעז"ה
התכלת היא מושג חדש לא רק בכך שהיא הופיעה לפתע, גם הלכות זרעים היו הרבה דורות שהם לא היו רלוונטים, אבל מסורת זה לא רק בקיום בפועל, אלא מסורת על המושג, גם הלכות שלא היו קיימים בפועל, אבל הכירו את המושגים מתוך התורה, דנו על ההלכות, הגדירו, ליבנו, ביררו, וכשבאו לפסוק הלכות היה מסורת מדור לדור על ההלכות ועל המושגים. כאן מופיע מושג חדש שמימות הגמרא כמעט ואין לו התיחסות מסודרת וברורה, כו"ע מודו שמתוך דברי חז"ל בענין מאד קשה להגיע לידי הכרעה מיהו התכלת, וההוכחות הם בעיקר חיצוניות, בלעדיהם כל תומכי התכלת מודים שאין שום בסיס, ברור שזה דבר חדש שמעורר רתיעה מסוימת.
אם כל הדורות היו מדברים על הפורפרא כתכלת [ולא רק כמה ציטוטים נדירים בראבי"ה בוחו"י וכדו] אלא זה יהיה רווח אצל רבותינו היה לכולם הרבה יותר קל לקבל את זה.
כמובן שאם יוכח בצורה נכונה שזו התכלת כו"ע מודו שאין משקל לסברות אלו, אבל כל מי שסבור שזה לא הוברר כחיוב, והנידון רק משום חומרא לוקח בחשבון את הסברות בסגנון זה.
המחשבה שלי, [אולי יהיו רבים שיחלקו על זה] שרגשת לבבם של גדולי ישראל מורה להם שאין צורך גדול להיכנס לגופו של ענין, בעקבות מה נוצר הרגש זה יש הרבה מה לדון ולהרחיב.
[/size]אף אחד לא ילך ויחזיק את המצודה במשך ימים עד שילכדו לו מספר מספיק של ארגמונים. בדברי חכמי אוה"ע מתואר שהיו משאירים את הרשת כמה ימים במים. (אולי הרב המתקיף מוכן ללכת לעמוד כמה ימים בחוף כדי שיצא הארגמון מכלל 'מחוסר צידה', אך בד"כ לא נמצא אדם משועמם עד כדי כך).
דרומי כתב:סתם שאלה בשביל הסקרנות והבנת הלך הרוח (אני באופן אישי לא מכיר אף אחד שהולך עם תכלת, לכן אני שואל):
האם נכון לומר שיהודי ההולך עם תכלת - יש סבירות גבוהה שאשתו לא תלך עם פאה נכרית?
משום מה נשמע לי שיש איזה קשר בין שתי הסוגיות, גם אם לא במודע
דרומי כתב:סתם שאלה בשביל הסקרנות והבנת הלך הרוח (אני באופן אישי לא מכיר אף אחד שהולך עם תכלת, לכן אני שואל):
האם נכון לומר שיהודי ההולך עם תכלת - יש סבירות גבוהה שאשתו לא תלך עם פאה נכרית?
משום מה נשמע לי שיש איזה קשר בין שתי הסוגיות, גם אם לא במודע
עושה חדשות כתב:כיון שעסוקים כאן גם באסיפת שמות, אכתוב הידוע לי, כאשר פנה אחד להגרד"ל בבקשה לדון עימו על התכלת, השיב לו "הבל הבלים הכל הבל". עד כאן גופא דעובדא, ויותר מזה איני יודע.
ישנו כתב:מישהו מכיר ת"ח רציני שבדק טוב את הנושא ומסקנתו היא "הבל הבלים הכל הבל"?
איש_ספר כתב:דרומי כתב:סתם שאלה בשביל הסקרנות והבנת הלך הרוח (אני באופן אישי לא מכיר אף אחד שהולך עם תכלת, לכן אני שואל):
האם נכון לומר שיהודי ההולך עם תכלת - יש סבירות גבוהה שאשתו לא תלך עם פאה נכרית?
משום מה נשמע לי שיש איזה קשר בין שתי הסוגיות, גם אם לא במודע
אין שום קשר.
ואגב קשרים סמויים...
אמרתי פעם לת"ח מופלג המטיל תכלת, מן הסתם אתה אומר גם "למשומדים", הלה השיב, אכן אבל מה הקשר?! טענתי שעובדתית אני מניח שרוב לובשי התכלת מסתמא מתפללים במטבע זה. (הקשר העקרוני די גלוי), חזר הת"ח ואמר, אינני רואה שום קשר! אמרתי אני, העובדה שאינך רואה את הקשר, היא עוד סיבה למנות אותך בין מטילי התכלת. וד"ל.
בתבונה כתב:ישנו כתב:מישהו מכיר ת"ח רציני שבדק טוב את הנושא ומסקנתו היא "הבל הבלים הכל הבל"?
זה לא הגיוני שיהיה כזה אחדאו שהוא לא חכם או שהוא לא רציני או שהוא לא בדק
בתבונה כתב:נראה לי שההסברים בחוברות הם --3 נקודות עקריות
1. להסביר איך מתיישבים בחילזון הסתירות לכאורה בחז"ל
2. ליישב פרשנויות שונות בראשונים ובאחרונים על החילזון
3. לענות על טיעוני המתנגדים
התיאור נבחר לפי מה שנוח כדי לנגח את הפורפורא:
תאר לך האם היו מסכימים לחילזון שהוא דג כחול שחור ירוק בצורת דג וים עם סנפיר וקשקשת ועטוף כולו בצדף,
אחת לשבעים שנה בדיוק כשהוא בגיל שבעים שנה בדיוק בזמן בדיוק בעת פריסת הרשתות כשציידי החילזון עדין אוחזים את הרשתות עולה מעצמו וניצוד חצי גופו מהים התיכון וחצי גופו השני מים המלח והולך לטייל בין ההרים, כשהוא מעלה גרה ומפריס פרסה, ואז הופך למוטל בין ההרים חסר תנועה ובני זבולון העשירים דלי עם הארץ הזקנים מעל גיל 83 בלבד שקבלו את זה לפני 70 שנה במסורת לאחר שהביאו שתי שערות, שוחטים את סימניו בלי שימות ופוצעים אותו בלי שיצא ממנו טיפת דם ואז הם היו שואבים ממנו דם שהוא בצבע כחול שחור ירוק כאחד לכל ישראל למשכן ולכל בגדי המלכות בעולם בצבע כחול ירוק שחור,
לאחר חתימת התלמוד קודם חורבן המקדש גנזו אותו, ומשיח יוציא אותו במסורת ובלי נבואה, את צורת החילזון והצביעה והמצווה הגויים גם לא יודעים וגם צריכים לתאר את כל פרטי הצביעה והמצווה לפרוטרוט.
ישנו כתב:ובמילים אחרות, גם אם גדולי ישראל יידעו במפורש שהם מבטלים מצוות עשה דאורייתא לא יהיה אכפת להם, שהרי רק אנחנו יראי שמים, אבל גדולי ישראל סתם קאלטערס, או אולי הם עסוקים לחלן את הציבור ואין להם זמן לתכלת.
מדרש תנחומא פרשת שמות סימן יג כתב:
ויאמר משה אסורה נא ואראה (שמות ג ג). ר' יוחנן אמר שלש פסיעות פסע משה, ר"ל אמר לא פסע אלא צוארו עקם, א"ל הקדוש ברוך הוא נצטערתה לראות, חייך שאגלה עליך, מיד ויקרא אליו א-לקים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני (שם שם /שמות ג'/ ד), אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אמרת הנני, חייך שתבא שעה ותאמר תפלה על ישראל ואנכי אענה אותך מיד, שנאמר אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און (ישעיה נח ט).
ישנו כתב:מכל המלל הזה לא הצלחתי להבין מה בדיוק אתה רוצה - האם ייתכן שגדולי ישראל היו מוצאים חילזון שעונה על כל הסימנים בחז"ל ולא היו לובשים אותו - כפי שטענת לעיל?
פחות או יותר אתה טוען שהגדולים לא יודעים, נניח, מה זה קשור לעניין?
[ולגופם של אנשים הרב שטיינמן לפי כמה סיפורים באמת נשמע שלא שמע ע"ז, והגרי"ש באמת נראה מתשובתו שלא רצה להיכנס לעניין (עד שאפי' לא טרח לברר אם טענת הביה"ל שייכת גם באק"ק). אבל ר' חיים עבר על כל החומר של התכלת כך גם הגרח"ג וגם הגרש"א, גם אם הגרש"א עודד את הרב טבגר עדיין הגרש"א לא הולך עם תכלת. כך שהם כנראה פשוט לא אוחזים מהמסקנות הנחרצות שלך ושל אחרים בעניין].
ישנו כתב:מכל המלל הזה לא הצלחתי להבין מה בדיוק אתה רוצה - האם ייתכן שגדולי ישראל היו מוצאים חילזון שעונה על כל הסימנים בחז"ל ולא היו לובשים אותו - כפי שטענת לעיל?
פחות או יותר אתה טוען שהגדולים לא יודעים, נניח, מה זה קשור לעניין?
[ולגופם של אנשים הרב שטיינמן לפי כמה סיפורים באמת נשמע שלא שמע ע"ז, והגרי"ש באמת נראה מתשובתו שלא רצה להיכנס לעניין (עד שאפי' לא טרח לברר אם טענת הביה"ל שייכת גם באק"ק). אבל ר' חיים עבר על כל החומר של התכלת כך גם הגרח"ג וגם הגרש"א, גם אם הגרש"א עודד את הרב טבגר עדיין הגרש"א לא הולך עם תכלת. כך שהם כנראה פשוט לא אוחזים מהמסקנות הנחרצות שלך ושל אחרים בעניין].
בתבונה כתב:שמעתי משמו של הרב שמואל נדל (לא בטוח שהפרטים מדויקים במאה אחוז) שהגרח"ג התחיל לעבור על החומר וכשראה שיש הוכחות הפסיק לעיין כדי לא להיות מחוייב (ושלא להיות מן המתמיהים) וצ"ע
ישנו כתב:בתבונה כתב:שמעתי משמו של הרב שמואל נדל (לא בטוח שהפרטים מדויקים במאה אחוז) שהגרח"ג התחיל לעבור על החומר וכשראה שיש הוכחות הפסיק לעיין כדי לא להיות מחוייב (ושלא להיות מן המתמיהים) וצ"ע
אתה באמת חושב שאלו היו חלק מהשיקולים של הגרח"ג - או שבעניין של התכלת הנחת מראש שכל גדולי ישראל הם ילדים קטנים, וממילא גם השיקולים המנחים אותם הם כאלה?
ישנו כתב:את האק"ק א"א לזהות אלא עפ"י ארכאולוגיה ולא עפ"י סימני חז"ל, ואין להם אמון בארכאולוגיה,
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים