שאלתיאל כתב:ידוע מש"כ השל"ה שיש מצוה לספור היום יום אחד וכו' כמו ספה"ע. והביאו ראיה מתוס' כתובות ששואלים למה אין מברכים ומשמע שסופרים.
לא מצאתי באוצר החכמה שמנהג זה נהג בפועל באיזה מקום.
האם מישהו יודע דבר על כך?
.והנה אותה הספירה אנו מקובלים ממשה רבינו ע"ה מפי הקבלה שאינה צריכה ספירה בפה
.ונ"ל מדלא הביאו האחרונים דברי השל"ה בזה להלכה כדרכם בכל מקום ,ע״כ לא ס״ל כוותי' ופוק חזי מה עמא דבר, וכמו זר יחשב בעיני הנשים.
איש_ספר כתב:
צופר הנעמתי כתב:איש_ספר כתב:
מצוה למימני שבועי??
איש_ספר כתב:הכפר שנזכר על השער שהעלה שאלתיאל נשמע לי גם ביוון ואולי מקורפו? מישהו יכול למצוא?
עיניו כיונים כתב:איש_ספר כתב:הכפר שנזכר על השער שהעלה שאלתיאל נשמע לי גם ביוון ואולי מקורפו? מישהו יכול למצוא?
Castellazzo, איטליה.
פלתי כתב:עיניו כיונים כתב:איש_ספר כתב:הכפר שנזכר על השער שהעלה שאלתיאל נשמע לי גם ביוון ואולי מקורפו? מישהו יכול למצוא?
Castellazzo, איטליה.
זה באיטליה. חפש באוצר קאסטילאצו. וכן מה שהביא איש ספר הוא מאיטליה.
שערי חכמה כתב:ידוע מ"ש השל"ה שזבה צריכה לספור ז"נ בפה, ואע"פ שהנו"ב (יו"ד תנינא קכ"ג וקכ"ד) דחאו, מכמה ראשונים מבואר כשיטתו:
מדברי התוס' במנחות (סה: ד"ה וספרתם) משמע שהזבה צריכה לספור בפה, דכתבו התוס' שאין מברכים על ספירה זו כיון שיכולה לסתור, ומשמע דדוקא ברכה אין בזה משום חשש ברכה לבטלה אבל לספור צריכה, וכן מבואר שם בפסקי תוס' (אות קצא) דהטעם שאין מברכים הוא מחשש ברכה לבטלה. וכן משמע מדברי התוס' בכתובות (עב. ד"ה וספרה לה) שהקשו למה אינה מברכת על ספירתה, ומשמע דפשיטא להו שצריכה לספור בפה, אך בתירוצם כתבו דכיון שיכולה לסתור אין לה למנות, והשל"ה (בגליון התוס', ובשל"ה שער האותיות אות ק' ד"ה ז"ל תוס') כתב לפרש דבריהם דאין לה למנות בברכה, אבל צריכה למנות בלא ברכה, וכמ"ש בקושייתם, והוסיף דאולי צ"ל בדברי התוס' 'אין לה לברך'. וכדברי השל"ה מבואר שם בפסקי התוס' (אות רנה) דזבה לא תברך, ומשמע דצריכה לספור, וכן כתבו בעלי התוס' בפירושם עה"ת (דעת זקנים ויקרא כה ח). ובביאור הרי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג (עשה קעד) הוכיח שכן דעת רס"ג שיש מצוה למנות שבעה נקיים, והביא כמה ראשונים שכתבו כדברי התוס' במנחות וכפי' השל"ה בדברי התוס' בכתובות, ומהם הסמ"ג (עשה ר), והכל בו (סי' קמה בסוף הפסקים מבעל ספר התרומה, ד"ה לרב נחשון), והחזקוני (ויקרא טו כח), ורבינו ירוחם, ור"י מוינא, ואבודרהם (בהל' ספירת העומר), ומדבריהם נראה שצריכה לספור, וכן פסק להדיא האגודה במנחות (פרק ר"י סי' לב) שהזבה צריכה לספור בפיה.
ומצאתי בזוה"ק משמעות כדברי השל"ה, וז"ל הזוהר בפרשת אמור (ח"ג צז:): כדא אתתא כד פסקו מינה דמי מסאבותא, בתר דאתפסקו מינה מה כתיב, 'וספרה לה שבעת ימים', אוף הכא כיון דעאלו בחולקא קדישא פסקא מסאבו מנייהו ואמר קודשא בריך הוא מכאן ולהלאה חושבנא לדכיותא, 'וספרתם לכם', לכם דייקא, כמה דאת אמר 'וספרה לה שבעת ימים' לה לעצמה. ע"כ. ומשמע שספירת הזבה דומה לספירת העומר, ושם לכו"ע בעי' ספירה בפה.
מה דעת הרבנים שליט"א, האם מהזוהר יש ראיה לשיטת השל"ה?
אמיר כרמי כתב:מהזהר אין שום ראיה דלא בא אלא לדמות בפן הרוחני של הדברים ותו לא
שערי חכמה כתב:אמיר כרמי כתב:מהזהר אין שום ראיה דלא בא אלא לדמות בפן הרוחני של הדברים ותו לא
ברור שכוונת הזוהר בפן הרוחני, אבל הסוברים שא"צ לספור בפה ס"ל שאין דין ומצוה בספירה כלל, אלא רק היכי תמצי לדעת שלא ראתה בימים אלו, ומדברי הזוהר נראה שגם ספירת הזבה היא פעולה של ספירה בפועל, ומשמע שיש דין ומצוה בספירה, וממילא צריך לספור בפה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים