כוס תנחומים

[שמחו]

לידידינו - אלופינו הרב 'אוצר החכמה' שליט"א
על פטירת אמו הרבנית ע"ה

[דרומי]

אף אני מצטרף לניחומין להרב המנהל שליט"א

[אש משמים]

לרב 'אוצר החכמה' שליט"א
הצטערתי להתבשר בבשורה המרה והנני לנחמכם.
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

[סגי נהור]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

[תוכן]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ישראל ולא תוסיפו לדאבה עוד.

[הא לחמא עניא]

בזכות זיכוי הרבים והפצת דברי התורה לכלל ולפרט בעין יפה וברוח נדיבה, יבוא במהרה בתוך נחמת ציון וירושלים.

[עקביה]

צר לשמוע על אבלו של מנהלנו הנכבד.

יתן ה' שבנחמת ציון וירושלים ינוחם במהרה בימינו.

[מה שנכון נכון]

מצער לשמוע.
ה' ינחמכם נחמה שלמה.

[שמואל דוד]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבילי ציון וירושלים

[קו ירוק]

להרב אוה"ח שייף עייל ושייף נפיק
עמך באבלכם על אמכם ע"ה
המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים

[אנא עבדא]

גם אנא עבדא הצב"י מצטרף אל המנחמים, ומשגר כוס תנחומים: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

[נשר]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

[ארזי ביתר]

ברוך דיין האמת.

קבל נא את איחולי, המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד. וכאשר קרבים ימי האבלות על חורבן הבית, נישא תפילה, כי בנחמת ציון וירושלים ננוחם כולנו, ובתוך כלל ישראל - ידידנו הגאון שליט"א ובני המשפחה.

[בברכה המשולשת]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים

[טברייני]

מן השמים תנוחמו

[ירדן ירחו]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
שתזכו לראותה במהרה בתחיית המתים.

[בן אליהו]

מן השמיים תנוחם. ולא תוסיף לדאבה עוד אמן.

[עתניאל בן קנז]

המקום ינחמכם בתוך שארי אבלי ציון וירושלים.

ברא מזכה הוריו, ובוודאי פעלכם הברוכים יועילו לעילוי נשמתה.

[שמש]

תנוחמו מן השמים בתוך שאר אבלי ציון.

[פלוריש]

מצער לשמוע,
ה' ינחמכם

[שערי חכמה]

גם אני העני מצטרף לתנחומים למרא דאתרא יקר רוח איש תבונה, שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות.

[קראקובער]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים

[אבןטובה]

נטפי נחמה
וקיי"ל דניחום אבלים לחיים ולמתים ולכך הוא קודם בק"ח ויל"ע מסוכה מא: דמ' דבק"ח קודם לנחום אבלים

[בינוני]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ישראל ולא תוסיפו לדאבה עוד.

[עושה חדשות]

המקום ינחם וכו', יהיו מעשיך הטובים עילוי לנשמתה.

קיום מצוות ניחום אבלים
הנה פשוט דהמצווה לנחם אבלים, אינו רק זה שמברכים אותו שהמקום ינחם אותו היינו שיתן לו חיזוק להתנחם. דבזה לבד אין האדם מתנחם ונעשה שקט ברוחו, שזהו עיקר התנחומין שחייבה תורה. אלא כדמצינו בחברי דאיוב שבאו אליו לנחמו, שהרבו לדבר אליו, וכן אליהוא, והקב"ה בעצמו, עד שנשקט רוחו עליו. ואיכא במו"ק דף כ"ח ע"ב, א"ר יוחנן אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל, שנאמר אחרי כן פתח איוב את פיהו, והדר ויען אליפז התימני. שלא שייך זה לעניין אמירת המקום ינחם אותך, שברכה זו שייך אף כשאין האבל אומר כלום. וכשעומדין בשורה, אומרים להם המנחמים תתנחמו מן השמים, בלא אמירת האבל שום דבר. אך שם אפשר לומר דעמידת אבלים במקום שעושין השורה לנחם, הוא כהתחלה בדיבור. וכן אפשר לומר גם במדות פ"ב מ"ב, דמי שאירעו דבר מקיף לשמאל, שואלין אותו מה לך מקיף לשמאל, ומשיב שאני אבל, ואומרין לו השוכן בבית הזה ינחמך, הוא כהתחלת דברים מצד האבל בזה שהשיב שאני אבל, אף שאין כוונתו לזה שישיבו לו. אבל יותר מסתבר לומר דאין זה התחלת דברים מהאבל, אלא דלתנחומים אלו שמברכו שהמקום ינחמהו וא"א לומר יותר, כמו בזמן השורה ובעזרה, וכן במנהג שקודם מזמור שיר ליום השבת נכנסין האבלים לביהמ"ד ומקיפין, ואומרים להם הקהל המקום ינחם אותך, אין צורך להתחלה דאבל, משום שאין זה חיוב התנחומין ממש, שהוא להשקיט את רוחו, שאינו יוצא בזה אלא בישיבה לדבר עמו. וכמו דאשכחן בסוף מו"ק דף כ"ח ע"ב, בעובדא שמתו בניו של ר' ישמעאל ונכנסו ד' זקנים לנחמו, ר"ט וריה"ג וראב"ע ור"ע, ששם הוא דינא דר' יוחנן דאין מנחמין רשאין לומר עד שיפתח אבל.
עכ"פ משמע שאמירת המנחמים המקום ינחם אותך, הוא רק גמר דברים של המנחמים להאבל. שלכן בזמן שלא שייך ממש עניין התנחומין, שהוא כשעומדים בשורה תיכף אחר הקבורה, שאין שם מקום הישיבה להאבלים, וגם עייפים ויגעים עדיין מעניין הקבורה וכבוד המת, בהספדים וכדומה, הנהיגו רק לעשות מקצת מעשה התנחומין. וכן כשבאו לביהכ"נ קודם מזמור שיר ליום השבת, שאין כאן המקום לישיבת אבלות וגם לא הזמן לזה, הנהיגו לעשות הפחות שבתנחומים שאפשר. וכן הוא גם בעזרה, חייבו לנחם לכל הפחות במקצת תנחומין שאפשר. ולכן נוהגין זה אנשים שבאו לקיים מצוות תנחומין ממש, שיושבין ומתעכבין שם איזה זמן, ושמעו ודברו דברי תנחומין ממש, שבגמר דברים, כשכבר קיים מצוות התנחומין, לגמור בברכה זו דהמקום ינחם אותך, בשעה שפורש מבית האבלים לילך לביתו. שהרי התירו לומר ברכה זו להעם במקום תנחומים, בכל מקום שאירע להיות זמן קצר עם האבל. שלכן פורשין מן האבל בברכה זו. וכיוון שהוא פרישה, לא שייך לומר זה כל כך כשעדיין הוא יושב, אלא כשכבר עמד לילך מבית האבל לביתו, שניכר שהוא פורש שם לילך מבית האבל.

[הרואה]

המקום ינחמכם, זכתה לבנים ת"ח.

[אוצרניק]

מדברי רבינו יונה באגרת התשובה:
... עִקַּר זְכוּתָהּ שֶׁל אִשָּׁה לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁבָּנֶיה עוֹבְדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעוֹשִֹים רְצוֹנוֹ וִירֵאִים אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהִיא בְּבֵית עוֹלָמָהּ, וּבָנֶיהָ יֵשׁ בְּלִבָּם יִרְאַת שָׁמַיִם וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, נֶחְשָׁב לָהּ הַדָּבָר הַזֶּה כְּאִלּוּ הִיא בַּחַיִּים וְעוֹשָֹה כָּל הַמִּצְוֹת, וְהִיא בְּמַעֲלוֹת עֶלְיוֹנוֹת לָעוֹלָם הַבָּא:
(הועתק מהתקליטור התורני)
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
כאיש שאמו תנחמנו, כן ינחם אתכם השי"ת, ובירושלים תנוחמו.

[נוטר הכרמים]

שלשה כתרים הן, בהן נתעטרה המנוחה ע"ה: בת גדולים - בהר אפרים הורתה,
אשת חבר, בירכתי הדביר - ברכתה,
אמה של מלכות, מלכי רבנן, שמם לפניהם ומפעלותם הדרתם.

מכובדינו וידידנו, אלופנו ומיודענו, רחב האופקים ונקי הדעת, מאצילי בני ישראל בחברתו הנעימה ומידותיו התרומיות, אוצר החכמה וכל כלי חמדה.

יהיו נא מילותינו הדלות כביטוי זעיר של השתתפות בצער ונשיאה בעול הכבד של 'אבל אם', ויזלו כנטפי נוחם ואגלי שיקוי ומרפא בכוס היגונים.

המקום ינחם אתכם בתושאצו"י.

[רון]

"ותקרא שמו משה כי מן המים משתיהו".
ידוע מה שהעולם שואל, שאם סיבת שמו היא "משתיהו" - ע"ש שהיא משתה אותו - הרי שהיה לה לקוראו "משוי" ולא משה.

אך התשובה היא,
האם לולא משה רבינו, היה מישהו זוכר מי היא בתיה?
האם לולא יחוסה כמצילתו ומגדלתו של משה רבינו, כלום לא היתה יותר מפיסת היסטוריה?
בזכות מי זכתה שיהיה שמה מונצח לדורות על שם בנות העם הנבחר?

הוי אומר,
מי משה את מי?
משה רבינו הוא שמשה את בתיה מתהום נשיה, ועשאה לדמות ומודל עבור בנות עמנו "בת - יה".

וזה סוד ענינו של "ברא מזכה אבא ואמא". יש לבן כח למשות את הוריו ולהעלותם לרום מעלה גם לאחר פטירתם.

תנחומינו הכנים לכבוד מנהלנו הרה"ג אוצר מלא חכמה שליט"א, אשר בתבונה ובדעת מנהל אתרא קדישא הדין, וכל המציץ ולו לרגע קט כאן, מרגיש כי לצד הפתיחות המאפיינת את המקום הזה, הרי שכותבי המקום נושאים בגאון את כבוד התורה וחכמיה שליט"א, ואף שהמדרון חלקלק ולפתח רובץ..., בפרט שרובם כאן הינם ללא שם, ואיך יתכן הדבר לשמור על נקיות, אך בזכות הרה"ג אוצה"ח שמפקח על כל אשר יוצא ממקלדת מאן דהו שיהא ראוי לעלות אצל שולחן מלכים, שמו של האתר כאן יצא לשם טוב ולתהילה, ורמתו הגבוהה משתבחת מיום ליום, וזכות הרבים תלוי בו.

וממקור הנחמות תנוחמו מבעל הנחמות, והרי בקדיש אנו אומרים יהא שמיה רבה מברך וכו' וישתבח וכו' לעילא מכל ברכתא וכו' ונחמתא וכו'.
הרי שהנחמות שניחם הקב"ה לכלל ישראל כל כך רבות הנה, אשר כאיש אשר אמו תנחמנו כן ינחמכם הי"ת.

[יבנה]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

[אליהו.ב]

ג"א מצטרף מציון תנוחמו בנחמת ציון וירושלים

[גבאי האוצר]

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ישראל ולא תוסיפו לדאבה עוד.

[דעת_האברך]

הצטערתי לשמוע על פטירת אמכם הנעלה. אני מרגיש שבמדה מסוימת חברי הפורום הם מעין משפחה, ובפרט שכולנו נהנים וחבים הכרת הטוב גדולה ועצומה לכת"ר שליט"א גם על מפעל אוצר החכמה וגם על ניהול הפורום בעין טובה בחכמה בדעת ובהשכל, ומעתה ניחומנו הוא ניחום לבן משפחה: "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד".

[הגיונות]

מצער לשמוע. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

[איש גלילי]

מה רעה השמועה אשר באה עדינו, ירפא ה' לשבורי לב, וינחם אתכם בנחמה שלמה בתוך שאר אבלי ציון בבנין בית המקדש במהרה.

[שומע ומשמיע]

המקום ינחמכם, מקרב לב.
מרגיש מכר דרך הפורום, אז גם כאן שולח תנחומים....
ובאמת שהמשפחה המפוארת, מעידה על ההורים.
--------
[אולי אפשר לספר על המשפחה וכו' בפורום משפחות סופרים].

[ניים ושכיב]

כמה מצער.
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

היא תיכף חוזרת בעז"ה.

[ישראל אליהו]

מן השמים תנוחמו

[נהר שלום]

ברוך דיין האמת.
מצטרף לתנחומים למזכה הרבים הרב אוצר החכמה שליט"א, מן השמים תנוחמו.

[פרי יהושע]

גם אני מצטרף לניחומים, אין ספק שניכר בבנה שלא נטש מעולם תורת אמו, וזו הנחמה הגדולה ביותר, מה זרעה בחיים אף היא בחיים תנצב"ה.