קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.
קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.
שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר: חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות. אמר לו רבי יוחנן: עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר: ככה תשקע בבל... והכתיב והיו דראון לכל בשר? בגויים היא עסיקינן.
ומה שנהגו לחזור הפסוקים שלמעלה והסימן יתק"ק ישעיה תרי עשר קינות קהלת, הוא בשביל העם שאינן יודעים כלום פירוש הפסוקים, אבל על האמת כולם סיימו בנחמה.
במסתרים כתב:קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.
בקהלות רבות בלבד? האין זה ע"פ המסורה סימן יתק"ק?
דרומי כתב:ראה בספר 'היום יום' (חבד) כג-כד כסלו שקורא להוספה זו בשם "לכו נרננה הקטן", ומבאר שביום רביעי מתחילה ההכנה לשבת ולכן אומרים "לכו נרננה" כמו בשבת
(והוא כעין מה שהביא בקרו טלה לעיל)
קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.
קו ירוק כתב:קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.
אינו דומה ואינה קושיא. כי סיום בדבר רע אפילו של רשעים לא מסיימינן, ואלו הן התיבות והיו דראון לכל בשר.
אבל במה שיש פורעונתן של אויבי ישראל אבל לא מסיים בתיבות רעות לא חוזרים ספוק אחר, וכגון הפטרת מטות "דברי ירמיהו" שמסיימים כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה', ובתיבות "נאום ה'" סגי.
וגם בתיבות יצמיתם מסיימים בשם ה' וסגי בהכי (בכל הנוסחאות הקדמוניות)
לייטנר כתב:דרומי כתב:ראה בספר 'היום יום' (חבד) כג-כד כסלו שקורא להוספה זו בשם "לכו נרננה הקטן", ומבאר שביום רביעי מתחילה ההכנה לשבת ולכן אומרים "לכו נרננה" כמו בשבת
(והוא כעין מה שהביא בקרו טלה לעיל)
אחד מזקני ראשי הישיבות המליץ על יציאתם של בחורי ישיבה הביתה ביום רביעי-חמישי: "נו, כבר בבוקר אמרו 'לכו נרננה'...".
קו ירוק כתב:קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.
אינו דומה ואינה קושיא. כי סיום בדבר רע אפילו של רשעים לא מסיימינן, ואלו הן התיבות והיו דראון לכל בשר.
אבל במה שיש פורעונתן של אויבי ישראל אבל לא מסיים בתיבות רעות לא חוזרים פסוק אחר, וכגון הפטרת מטות "דברי ירמיהו" שמסיימים כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה', ובתיבות "נאום ה'" סגי.
וגם בתיבות 'יצמיתם' מסיימים ה' אלוקינו, וסגי בהכי (בכל הנוסחאות הקדמוניות)
קו ירוק כתב:אינני מחדש. ולא הקפתי את כל המובאות.
התייחסותי היתה לכפילות הנהוגה אחר "והיו דראון לכל בשר",
לעומת אי הכפילות ב"רעה תבא אליהם נאם השם", וכמו"כ אי המשכת הפסוקים אחרי "יצמיתם ה' אלוקנו" לפי סידורים ודפוסים ישנים וסידורי כתבי היד (סדור אזור אליהו).
אדרבא, אם יש לך סתירות בענין או תובנות אחרות, כולם ישמחו לשמוע וללבן, ואני העני בתוכם.
דרומי כתב:אגב, ראיתי בספר מקור חיים - לבעל החות יאיר - על הרמ"א או"ח סי' קלה ס"א שכתב שבקריאת התורה יתחיל בדבר טוב ויסיים בדבר טוב - "צ"ע מקצת מזמורי תילים".
וכוונתו, שאיך יתכן שכמה מזמורי תהלים מסתיימים שלא בכי טוב, וכגון "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה" (תהלים קכ..). ואכן, ראיתי שהיו שנהגו בכגון דא שהוסיפו ואמרו עוד מזמור כדי לסיים בדבר טוב.
האם יש מי שהתייחס להערה זו של החו"י?
גבול ים כתב:למנהג הגר"א ביום ג' דחוהמ"ס אומרים את חציו השני של מזמור צד ממי יקום עד סופו ומסיימים יצמיתם וגו', ולא ראינו שנהגו להוסיף בזה פסוק נוסף.
קו ירוק כתב:גם לא נהגו במזמור של יום רביעי. והיינו הך.
זו הוספה מאוחרת שהשתרשה במקומותינו כנראה מסידורים נוסח ספרד, שעברו לנוסח אשכנז בלתי מוגהים.
קו ירוק כתב:נו, טעה בכפליים
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים