קטב מרירי

[שייף נפיק]

בשו"ע או"ח סימן תקנא יח איתא "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ת"ב שלא לילך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט) ולא יכו התלמידים בימים ההם".
צ"ב שאביי גזר על השדים שלא יעברו ביישוב כמובא בפסחים קיא א, והשו"ע מביא בכל גונא, ובכלל בשו"ע לא מביא עניני סכנת שדים, וכמו זוגות וכדו', ומהו א"כ שכאן מביא הענין.
וכן צ"ב למה לגבי הכאת התינוקות זה כל היום וזה דוקא ד' שעות.

[נהר שלום]

יש אומרים שהאיסור להלך יחידי הוא רק מחוץ לעיר. [ערוך השולחן אשל אברהם בוטשטאש ועוד]
גם אין להכות התלמידים רק בשעות אלו כמבואר בשבלי הלקט (סי' רסג) וכ"כ האחרונים והוכיחו זאת מהב"י.

[שייף נפיק]

מה שנתפלאתי הוא שהשו"ע לא חילק כל החילוקים הנ"ל. ואף שאין מביא זוגות ושאר עניני שדים, והיה לו להביא עניני שדים ולהזהיר על מחוץ לעיר וכדו'.

[פרי יהושע]

באמת הערה טובה. ואפשר משום שזה מלמד על ימים אלו שהן ימים שמצד עצמם יש בהן עניין רע ומזיק, או מפני שהם זמנים קיצונים בשנה וכמו שהאריך מהר"ל, ועכ"פ כן הן לישראל בגלל שהוכפלו בהן הצרות. וממילא כל הנהגתו בימים האלה צריכה להיות מתונה יותר, ויש להתבונן בזה.

[שייף נפיק]

יישר כוח. וארא כי טוב פריך מחרוץ, ואוסיף ואשאל, אמת כדבריך שהשפעתו של קטב מרירי היא כל היום וכל זמן בין המצרים ויש איתי בכתובים על זה הרבה ומהם אשר הראוני בספרי קבלה בענין (אף שאין לי עב"ב) אבל אדרבה משום כך שאלתי, למה א"כ להכות התלמידים הוא חשש שמחמתו יש להזהר כל היום ואילו על הליכה יחידי רק בחלק קטן של היום.
ואצפה לפרייך ולפירות כל ישראל.

[שייף נפיק]

כמדומה שלא ביארתי על הצורך, יש כאן ב' דינים, חשש מסכנה כשמזלם של ישראל רע הוא ענין כללי, והוא כמוש"כ הרב פרי יהושוע, ודין מיוחד של זהירות מקטב מרירי במיוחד בימים אלו, ועל זה היה שאלתי.

[מן המרחב]

האם ידוע על פוסקים שסוברים שהיום אין את "קטב מריר" בדומה שנכתב לגבי דינים אחרים.

ראיתי שבערוך השולחן כתב שנראה שקטב מרירי לא שולט בעיר אלא רק מחוצה לה, בדרכים. תקנא,לט.

[מן המרחב]

מצאתי בשם ספר מאורי אור, הובא בספר פסקי דינים לר"ש קמינצקי

וז"ל המאורי אור:
קטב מרירי ביארתי לעיל דהאידנא בטיל מימי אביי .
והמדרש שהביא הב"י הוי קודם אביי.
ובזה מבואר דלא נהגינן להזהר ולא נשמע בזמנינו מעולם רק שיחת נשים ותינוקות.
ותמיהני על הב"י שלא התעורר בזה ואולי סבר דכיון דבפסחים קיג מסיק דאתי לפעמים בגזייתא אף דלא שכיחי חשו לחמירא סכנתא וכו"' עכ"ל

[ביליצר]

ולכאורה נפק"מ גבי בהקזת דם בע"ש ופטור נטילת ידים למי שישן עם כפפות.
ואכן שיטת הגרש"ל שאין היום רוח רעה.

[גל של אגוזים]

מה שנתפלאתי הוא שהשו"ע לא חילק כל החילוקים הנ"ל. ואף שאין מביא זוגות ושאר עניני שדים, והיה לו להביא עניני שדים ולהזהיר על מחוץ לעיר וכדו'.

מ"מ עי' שו"ע יו"ד סי' קע"ט סעי' י' (ואו"ח סי' צ' סעי' ו').

[מן המרחב]

ולכאורה נפק"מ גבי בהקזת דם בע"ש ופטור נטילת ידים למי שישן עם כפפות.
ואכן שיטת הגרש"ל שאין היום רוח רעה.

מי זה הגרש"ל?

כמו כן מי זה בעל מחבר ספר מאורי אור (כי לא מצאתי בפנים רק שמצטטים אותו)

[ביליצר]

ולכאורה נפק"מ גבי בהקזת דם בע"ש ופטור נטילת ידים למי שישן עם כפפות.
ואכן שיטת הגרש"ל שאין היום רוח רעה.

מי זה הגרש"ל?

כמו כן מי זה בעל מחבר ספר מאורי אור (כי לא מצאתי בפנים רק שמצטטים אותו)

רבי שלמה לוריא =המהרש"ל


מאורי אור יש כמה https://beta.hebrewbooks.org/10104