מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגרי"א הלוי הרצוג - כינוסי הלומדים בביתו בימי שישי

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי לייטנר » א' יולי 16, 2017 9:33 pm

הוה אמינא כתב:עוד מסופר, שבהזדמנות חילק הרב הרצוג שסי"ן שלמים לאלו שבאו לדבר איתו בלימוד, ומהם גדולי הת"ח שבאותה תקופה שהעניות היתה מנת חלקם, והלכו אליו בימי שישי וקיבלו שסי"ן.

כיו"ב מסופר על הרב פנחס עפשטיין שפעם דיבר בלימוד עם הרב הרצוג, שאמר לו תוך כדי הדיבור: "כשתלך הביתה ותעיין בסוגיה, תראה שהצדק עמי". הרב עפשטיין נכלם השיב לו שבכיבוש הרובע הוא איבד את כל רכושו, כולל ספריו.
כשחזר הרב עפשטיין לביתו, מצא שהרב הרצטג שיגר לביתו ש"ס.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' יולי 16, 2017 9:37 pm

איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

היו אומרים בשם הרי"ז שכשבוא המשיח חושבים שייצא הרב הרצוג ראשונה עם הצלינדר ולא היא.., כן היה "מוותר" לתלמידי ישיבת חברון לבוא לרקוד אצלו בשעות אחה"צ המאוחרות בש"ת העיקר שלא ילכו לרב הרצוג, כך מספרים..

בנוגע לבנו כמה שזכר לי היה מלבושו כלבוש הירושלמים, [אולי לא כששימש כציר), אבל ברור שלא ההתנגדות גידלה את משפחתו כפי שהייתה, אלא האווירה הפשרנית בבית ועל רקע התקופה. אבל הוא היה אדם גדול הן בתורה ובחכמה ובעיקר קידש ש"ש בפעילותו הרבה אחרי השואה עם הילדים שהציל מהמנזרים וכדו'.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' יולי 16, 2017 9:40 pm

פרנקל תאומים כתב:
הבטחתי כתב:
גם זו לטובה כתב:אאל"ט המשתתפים שם לא באו רק לש"ש.


כבודו לא טועה.

כלומר?
המשתתפים היו מקבלים על כך איזו שהיא מלגה? או שמא זו היתה הזדמנות טובה לראות ולהיראות ע"מ לזכות בהמשך במשרה של רב או דיין?

פשיטא שההזדמנות.. כעת אני רואה לעיל שהיו גם כאלו שקיבלו ממנו כפשוטו מתת יד, (ונזכרתי גם אני בסיפור על הגליצינער)הוא היה אוהב ומכבד כל ת"ח כנפשו, זכותו תעמוד לו.

גלאגוזים
הודעות: 1101
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי גלאגוזים » א' יולי 16, 2017 11:00 pm

כהמשך לדיון.
אין ספק שהזקנים שבמשתתפים לא באו לשם קידום או קבלת משרה,
לא ה'חרקובר' ולא ה'טפליקר' היו זקוקים ל'ג'ובים'...
אין ביכולתנו לדעת יודע מה היה בלבם של הת"ח הצעירים משתתפי השיעור, כי רק ה' יראה ללבב.
ומ"מ נזכרתי בסיפור יפה ששמעתי מת"ח מופלג שהיה בין המשתתפים, כי בעת שהחל ללכת מפעם
לפעם לבית הרב הרצוג זצ"ל, אמר לי הגרא"י פינקל זצ"ל: אתה הולך לשם כדי שהרב הרצוג יעשה לך
טובה?! אז דע לך שיש לך טעות גדולה. הרב הרצוג הוא כל כך טוב, ובין אם תבוא ובין אם לא, הוא יעזור
לך באותה מידה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי איש_ספר » א' יולי 16, 2017 11:12 pm

פרי יהושע כתב:
איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

היו אומרים בשם הרי"ז שכשבוא המשיח חושבים שייצא הרב הרצוג ראשונה עם הצלינדר ולא היא.., כן היה "מוותר" לתלמידי ישיבת חברון לבוא לרקוד אצלו בשעות אחה"צ המאוחרות בש"ת העיקר שלא ילכו לרב הרצוג, כך מספרים..

בנוגע לבנו כמה שזכר לי היה מלבושו כלבוש הירושלמים, [אולי לא כששימש כציר), אבל ברור שלא ההתנגדות גידלה את משפחתו כפי שהייתה, אלא האווירה הפשרנית בבית ועל רקע התקופה. אבל הוא היה אדם גדול הן בתורה ובחכמה ובעיקר קידש ש"ש בפעילותו הרבה אחרי השואה עם הילדים שהציל מהמנזרים וכדו'.
יעקב הרצוג הלך בלבוש ירושלמי?!

כמדובר, יעקב הרצוג היה דיפלומט מזהיר, והתפרסם בשעתו בויכוח פומבי שערך באיזו אונ' עם פרופסור מפורסם ששלל את צדקת קיומה של המדינה. הויכוח נדפס בעבר והיה נפוץ מאד, קראתי פעם, מרשים מאד. באוצר יש משהו ממנו (חוץ מביאורו למשניות) בענין דומה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180751&

גלאגוזים
הודעות: 1101
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי גלאגוזים » א' יולי 16, 2017 11:17 pm

איש_ספר כתב:
פרי יהושע כתב:
איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.



כמדובר, יעקב הרצוג היה דיפלומט מזהיר, והתפרסם בשעתו בויכוח פומבי שערך באיזו אונ' עם פרופסור מפורסם ששלל את צדקת קיומה של המדינה. הויכוח נדפס בעבר והיה נפוץ מאד, קראתי פעם, מרשים מאד. באוצר יש משהו ממנו (חוץ מביאורו למשניות) בענין דומה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180751&


ארנולד טוינבי

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי איש_ספר » א' יולי 16, 2017 11:18 pm

אכן...

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי הבטחתי » א' יולי 16, 2017 11:25 pm

פרנקל תאומים כתב:חשוב לדייק ולהוסיף שהגרי"א הרצוג זצ"ל בתחילה הלך גם בעניין זה יד ביד עם החרדים אע"פ שבשעתו הדבר נתפס כקריאת תיגר גדולה שלו על המערכת, ועורר עליו את חמתם של 'המזרחי' (והרב הרצוג היה איש 'המזרחי'). אם זכרוני אינו בכזיב מנהיג 'המזרחי' תקף אותו מעל גבי דוכן הכנסת בטענה שהוא מסייע לחוגים האנטי ציוניים ושעל הרב הראשי להיות 'ציוני' וכו'.
היתה עליו מסכת לחצים ארוכה ומסיבית מצד חוגי השלטון, ומטבעו הוא היה איש רך ונוח להשפעה. כשהוא בסופו של דבר נכנע, היה זה לאחר שעסקני 'המזרחי' הבטיחו לו אלף הבטחות שהילדים שבאו מבית דתי יקבלו חינוך דתי וכו' והוא קיבל את דבריהם, לא בלב קל.


למען הדיוק, פרשת ילדי טהרן היתה לפני שנת תש"ח, כך שלא יתכן שתקפו אותו על כך מעל דוכן הכנסת (כנראה התבלבל מר עם ענין גיוס הבנות).

הוה אמינא
הודעות: 1444
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי הוה אמינא » א' יולי 16, 2017 11:40 pm

שמעתי מהגר"י הקר שליט"א מהתקופה שלמד בישיבת קול תורה כאשר זו שכנה עדיין בשכונת קרית שמואל, בסמיכות למקום מגורי הרב הרצוג, והיו מנין מהישיבה הולכים אצלו להתפלל. וכנראה שהיו נכנסים ויוצאים בביתו גם בשעות נוספות, ואירע להם לראות את ההשפעה של המשלחות השונות...
הוא מתאר את גאונותו ושליטתו בש"ס ובפוסקים מחד עם תמימותו. ואת שליטתה של הרבנית במכמני הפוליטיקה הרבנית כפי שגדלה מנעוריה בהיותה בת של רב מפורסם. לפי המתואר, הבחורים לתפילה וכן אנשים פרטיים ורבנים רציניים היו נכנסים אל הרב מהדלת הקדמית, ואילו עסקני המזרחי היו נכנסים דרך הדלת הצדדית למטבח אל הרבנית, ומשם כבר הצליחו להוציא משמו או ממנו מה שרצו...

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' יולי 17, 2017 12:05 am

איש_ספר כתב:
פרי יהושע כתב:
איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.

היו אומרים בשם הרי"ז שכשבוא המשיח חושבים שייצא הרב הרצוג ראשונה עם הצלינדר ולא היא.., כן היה "מוותר" לתלמידי ישיבת חברון לבוא לרקוד אצלו בשעות אחה"צ המאוחרות בש"ת העיקר שלא ילכו לרב הרצוג, כך מספרים..

בנוגע לבנו כמה שזכר לי היה מלבושו כלבוש הירושלמים, [אולי לא כששימש כציר), אבל ברור שלא ההתנגדות גידלה את משפחתו כפי שהייתה, אלא האווירה הפשרנית בבית ועל רקע התקופה. אבל הוא היה אדם גדול הן בתורה ובחכמה ובעיקר קידש ש"ש בפעילותו הרבה אחרי השואה עם הילדים שהציל מהמנזרים וכדו'.
יעקב הרצוג הלך בלבוש ירושלמי?!

כמדובר, יעקב הרצוג היה דיפלומט מזהיר, והתפרסם בשעתו בויכוח פומבי שערך באיזו אונ' עם פרופסור מפורסם ששלל את צדקת קיומה של המדינה. הויכוח נדפס בעבר והיה נפוץ מאד, קראתי פעם, מרשים מאד. באוצר יש משהו ממנו (חוץ מביאורו למשניות) בענין דומה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180751&

כנראה שהייתה לי טעות האם לו היה לו בן שחזר למקורות כמעט זכור לי בברור מישהו מהם עם לבוש ירושלמי, אולי אני טועה.
את הנאום/הוויכוח הזה גם אני קראתי פעם.

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' יולי 17, 2017 12:16 am

סיפור נאה ששמעתי על הרב הרצוג שמבטא רבות את דמותו:
בסוף ימיו לא היה הרב הרצוג בדעה צלולה לגמרי, והיו באים אליו בקשות לצדקה בלי סוף, הוא חתם על עוד ועוד המחאות עד שאזל הכסף בחשבון הבנק שלו, כאשר אמרו לו שאין כיסוי לצ'קים הוא הגיב: "מה הבעיה? נכתוב עוד צ'ק".

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 17, 2017 12:35 am

הבטחתי כתב:
פרנקל תאומים כתב:חשוב לדייק ולהוסיף שהגרי"א הרצוג זצ"ל בתחילה הלך גם בעניין זה יד ביד עם החרדים אע"פ שבשעתו הדבר נתפס כקריאת תיגר גדולה שלו על המערכת, ועורר עליו את חמתם של 'המזרחי' (והרב הרצוג היה איש 'המזרחי'). אם זכרוני אינו בכזיב מנהיג 'המזרחי' תקף אותו מעל גבי דוכן הכנסת בטענה שהוא מסייע לחוגים האנטי ציוניים ושעל הרב הראשי להיות 'ציוני' וכו'.
היתה עליו מסכת לחצים ארוכה ומסיבית מצד חוגי השלטון, ומטבעו הוא היה איש רך ונוח להשפעה. כשהוא בסופו של דבר נכנע, היה זה לאחר שעסקני 'המזרחי' הבטיחו לו אלף הבטחות שהילדים שבאו מבית דתי יקבלו חינוך דתי וכו' והוא קיבל את דבריהם, לא בלב קל.


למען הדיוק, פרשת ילדי טהרן היתה לפני שנת תש"ח, כך שלא יתכן שתקפו אותו על כך מעל דוכן הכנסת (כנראה התבלבל מר עם ענין גיוס הבנות).

תודה על התיקון.
לא התבלבלתי עם גיוס בנות, כ"א עם מקום ההתקפה, לא היתה זו ה'כנסת' שאכן עוד לא באה לעולם, כ"א היה זה במהלך "מסיבת עיתונאים" שאורגנה ע"י ה'סוכנות' במטרה להדוף את המתקפה שהתחוללה כנגדה.
מי שנבחר לייצג את ה'סוכנות' באותה מסיבת עיתונאים היה חבר הנהלת הסוכנות ומנהיג 'המזרחי'. הוא תקף את הרב נחרצות והגן על ה'סוכנות'. ומלבד זאת, בישיבה של הנהגת 'המזרחי' נקרא הרב הרצוג לעמוד לימין 'הציונות' או להתפטר! בעיתונות הבלתי ממסדית של אותם ימים (כלומר- לא עיתוני השמאל ו'המזרחי') מחו כנגד ההשתלחויות של חלק מאנשי 'המזרחי' כנגד הרב הרצוג בשל עמדתו בפרשה. אלא שלבסוף כאמור, גברו הלחצים, ההתחייבויות וההבטחות, והרב אכן חזר בו מתוך תקווה או אמונה שההבטחות יקוימו.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 17, 2017 12:41 am

פרי יהושע כתב:כנראה שהייתה לי טעות האם לו היה לו בן שחזר למקורות כמעט זכור לי בברור מישהו מהם עם לבוש ירושלמי, אולי אני טועה.

מה למשפחת הרצוג וללבוש ירושלמי? וכי הלבוש הזה היה ה'מקורות' שלהם?

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 17, 2017 12:47 am

ואגב, ר' יעקב ז"ל היה מגולח זקן.

מנדעל
הודעות: 181
הצטרף: ג' יולי 05, 2016 2:46 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מנדעל » ב' יולי 17, 2017 1:01 am

יש גם משהו עם ה'אמרי אמת' בענין. לא זכור לי בדיוק מה. נראה לי שהורה לבחורים מישפ"א שילכו או משהו כזה. מי שיודע שירחיב.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי לייטנר » ב' יולי 17, 2017 1:10 am

פרנקל תאומים כתב:ואגב, ר' יעקב ז"ל היה מגולח זקן.

לאפוקי משפמו של חיים?!

אגב, זכורני שפעולתו הראשונה לאחר סיימו את כהונתו כנשיא המדינה היתה הגשת תלונה במשטרה על היעלמות/גניבת כתבים של אביו.

גלאגוזים
הודעות: 1101
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי גלאגוזים » ב' יולי 17, 2017 1:17 am

כיוון דאיירינן בבני הרב זצ"ל
מן הראוי לציין כי הם נקראו על שמם של גדולי הדור.
הראשון ר' יעקב דוד ע"ש הרידב"ז זצ"ל
והשני חיים ע"ם הגר"ח זצ"ל מבריסק.

סיפרון
הודעות: 253
הצטרף: ד' יולי 13, 2011 4:54 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי סיפרון » ב' יולי 17, 2017 1:42 am

הגה"צ רבי יצחק שלמה אונגר ז"ל בס' רשומים בשמך מביא סיפור מענין על גאון וצדיק וגדול מאונגרין ז"ל שהרב הרצוג ז"ל הציל אותו ואת אשתו ראה שם.
הספר אינו תחת ידי וגם אינו באוצר (ולמה לא?), מי יוכל להביא הדברים יישר כח.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' יולי 17, 2017 7:47 am

פרנקל תאומים כתב:
פרי יהושע כתב:כנראה שהייתה לי טעות האם לו היה לו בן שחזר למקורות כמעט זכור לי בברור מישהו מהם עם לבוש ירושלמי, אולי אני טועה.

מה למשפחת הרצוג וללבוש ירושלמי? וכי הלבוש הזה היה ה'מקורות' שלהם?

אבל היה דבר כזה, חזר בתשובה ונדבק למקורות שהיו בזיכרון שלו מימי שישי שם ואני ראיתי אותו, או שאני לא יודע מה.

וגם אני נזכרתי בסיפור על הגלצינר פוסק ועל הקושיא שתורצה

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' יולי 17, 2017 7:53 am

לא לשכוח את הדוקטורט האנגלי על התכלת, אבל יש חשש שנעבור לאספקלריה

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 17, 2017 8:53 am

גלאגוזים כתב:כיוון דאיירינן בבני הרב זצ"ל
מן הראוי לציין כי הם נקראו על שמם של גדולי הדור.
הראשון ר' יעקב דוד ע"ש הרידב"ז זצ"ל
והשני חיים ע"ם הגר"ח זצ"ל מבריסק.

האמנם?
זאת אכן ידיעה יפה ובעלת משמעות.
חיים היה אפי' "חיים הלוי"...

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 17, 2017 8:57 am

לייטנר כתב:
פרנקל תאומים כתב:ואגב, ר' יעקב ז"ל היה מגולח זקן.

לאפוקי משפמו של חיים?!

התכוונתי לומר בזה שקצת קשה לומר שהוא לבש "לבוש ירושלמי"...

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מן הדרום » ב' יולי 17, 2017 7:06 pm

מחולת המחנים כתב:סיפור נאה ששמעתי על הרב הרצוג שמבטא רבות את דמותו:
בסוף ימיו לא היה הרב הרצוג בדעה צלולה לגמרי, והיו באים אליו בקשות לצדקה בלי סוף, הוא חתם על עוד ועוד המחאות עד שאזל הכסף בחשבון הבנק שלו, כאשר אמרו לו שאין כיסוי לצ'קים הוא הגיב: "מה הבעיה? נכתוב עוד צ'ק".


אני שמעתי ממקור מהימן, שזה לא היה בגלל חוסר צלילות אלא , עד כמה שנשמע מפליא ביחס לאדם שידע להתהלך גם עם רוזני ארץ, חוסר הבנה בצורת מטבע

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מן הדרום » ב' יולי 17, 2017 7:12 pm

ארחיב יותר , מתוך מש"כ במק"א:

בהקשר לזה נביא כאן סיפור שסופר בע"פ ולא נכתב עלי ספר .הרב הפליג בפזרנותו עד כדי כך שמנהל סניף הבנק בו נוהל חשבונו היה צריך לגשת לביתו ולהסביר לו שאין אפשרות להוציא יותר,כי גם הבנק מוגבל במקורותיו,על פי המסופר אמר הרב למזכירו בתמימות –אולי תכתוב צ'ק גם לבנק..,בתחילה היה הסיפור תמוה בעיני וכי לא ידע הרב שאין הדברים מתנהלים כך,שני ציטוטים מאפשרים אולי לקבל סיפור זה ,אבל גם אם אין בו אמת הרי שעל כך יש לומר:יש אנשים שעליהם גם לא יספרו דבר כזה.מפי הרב נרשם הציטוט הבא-"הנואם שקדמני העיר שהוא איש פרקטי ,אני חי בעולם של מחשבה" [משואה ליצחק א' עמוד 113] ואמירה אחרת הקרובה יותר לענין הספציפי בו אנו עוסקים מצויה בביוגרפיה שנכתבה על בנו של הרב ,הרב ד"ר יעקב ז"ל[צפנת פענח ,ספרי חמד ,עמוד 69] שם מסופר על כלתו של הרב שכאשר נכנסה לביתו "התרשמה עמוקות ...מליבו החם של הרב שהטוב והחסד ששפעו ממנו גרמו לו צרות צרורות,שהרי לא הבין בכספים והיה מוכן לתרום ולסייע לכל מי שפנה אליו".אך הביסוס החזק ביותר לסיפור שכזה נמצא בדבריו של בנו חיים בספרו דרך חיים [עמוד 31] :
"מכיון שלא היה לו שום מושג בענינים מינהליים,הוא רשם המחאות בחיוך לכל מי שפנה אליו.עודני זוכר את תחושת יום הדין שירדה עלינו כשמנהל הבנק בא להודיע לאמי על משיכות היתר מחשבוננו,שהולידו חוב כבד.מאותו יום ןאילך לא רשם אבי שום המחאה אלא אם אמי הסכימה לחתום עליה." בכלל צריך לומר שבספר זה המלא הערצה לדמותו של הרב מתוארת כמה וכמה פעמים אותה תכונה של ניתוק ממילי דעלמא כך למשל [עמוד 21]:הוא נחשב בעיני יודעיו כמעין פרופסור מפוזר ומסביבו הילכו סיפורים משעשעים על תלישותו מהבלי העולם הזה,כשאמי נישאה והגיעה לבלפסט ,היא מצאה שהרצפה מתחת למיטתו מכוסה בזוגות נעליים לרוב.כל אימת שנקרעו שרוכי נעליו הוא לא טרח להשיג שרוכים אחרים אלא קנה זוג נעליים חדשות

מבקש חכמה
הודעות: 1049
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ב' יולי 17, 2017 8:43 pm

בתולדות הרב אהרנברג הדבר יהושע מסופר שהשתתף בכינוס כזה והביע דבריו אלא שלא היו מובנים עקב המבטא הקשה ועל כן היו שצחקו מהם, אולם הרב הרצוג התרשם מתוכן הדברים ובעקבות כך דאג למנותו למשרות מכובדות כערכו ובסופו של דבר כאב"ד תל אביב.

שלום
הודעות: 105
הצטרף: ו' מאי 21, 2010 12:12 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי שלום » ד' יולי 19, 2017 12:54 pm

ר' יעקב דוד הרצוג ז"ל היה מוסמך לרבנות ודיינות מהריא"ז מלצר. היה בעל כשרונות רבים כידוע והוריו ראו בו את "הבן הממשיך" בעוד שאחיו היה מעורב בענייני הצבא הבריטי. גם נבחר לכהן כרב הראשי לבריטניה אבל הלחץ הנפשי בעניין הכריע אותו והוא ירד מהסכמתו.

הוא לא לבש לבוש ירושלמי וכמנהג עובדי המדינה הבחירים באותם ימים גם לא חבש כיפה בעבודתו הדיפלומטית. אי אפשר לבחון כל דבר בעיניים שלנו היום.

משנתמנתה גולדה לראשת ממשלה היא לא אהבה אותו. היתה לה אלרגיה לדתיים ואלרגיה לאינטלגניטים. לאט לאט היא קיצצה בסמכויותיו. זאת לאחר שנים רבות של פריחה תחת בן גוריון. כנראה כל זה קיצר את חייו ולצרינו נלב"ע צעיר.

יתר קורותיו בספר של בר זוהר - צפנת פענח: חייו ומותו של נסיך יהודי.

הוה אמינא
הודעות: 1444
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי הוה אמינא » ד' יולי 19, 2017 8:34 pm

מסתמא השמועה על לבוש ירושלמי היתה במקור על בנו של מרן רבי הירש פסח פראנק ומישהו החליף לבנו של הגריא"ה

בני ברקי
הודעות: 504
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי בני ברקי » ד' יולי 19, 2017 9:55 pm

מה היה הסיפור עם ילדי טהרן שכביכול נקט עמדה תחת לחץ כנגד הציבור החרדי?
ומה היה הטענות נגדו בנושא גיוס בנות?

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 25, 2017 10:03 pm

ראיתי היום:


מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?
יצחק ליאור ואזנה
האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.

 עבודות אקדמיות משטר וממשל




בס"ד

תקציר עבודת גמר מחקרית (תזה)

על משנתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל

יצחק ואזנה


בעבודה זו בקשתי לבחון מהם היסודות האמוניים-יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג, ולבדוק האם הם השפיעו על פעילותו המדינית.

יעקב הרצוג שימש בשירות המדינה בתפקידי מדינאות, דיפלומטיה ומינהל, במהלך עשרים וארבע שנותיה הראשונות, עד לפטירתו. הוא הוכיח כשרון ומיומנות וזכה להערכה רבה. נודע כאיש רוח תורני, תלמיד חכם ואיש אשכולות. מתוך עיון בדבריו ומעקב אחר פעולותיו, ניסיתי לזהות עקרונות יסוד של משנה מדינית היונקת מעולם האמונה וההגות היהודית.

בראשית הדברים הצגתי בקצרה את יסודות הזיקה האימננטית שבין האמונה היהודית והמושג המדיני. זיקה זו מתחילה בנבואתו הראשונה של אברהם, מתבססת במעמד הר סיני – "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות, י"ט ו), נמשכת בחתירה רצופת המהמורות להתבססות בארץ-ישראל, ומגיעה לפסגת מימושה במלכות דוד ושלמה, המשמשת גם מופת לדורות וחידושה עומד במרכז חזון אחרית הימים של הנביאים.

המושג המדיני בישראל מתייחד בשלושה מאפיינים מרכזיים:
1.החזון הרוחני קדם ליצירת המסגרת הלאומית ומהווה בו מרכיב עיקרי.
2.קיים קשר הדוק בין המצב המוסרי של העם למצבו המדיני.
3.החזון מכיל תיקון אוניברסלי ולא רק לאומי.

החורבן והגלות כמעט השכיחו מהעם את המושג המדיני. העיסוק בו בהיקף לאומי התחדש רק עם פעילותה של התנועה הציונית וכינון המדינה, אבל אז היה מנותק, בדרך-כלל, ממסורת האמונה היהודית. יעקב הרצוג ראה בכך טעות יסודית בהבנת מהותו של העם היהודי, המביאה ממילא לטעויות מדיניות והסברתיות. לדידו המסורת איננה רק משא של זכרונות, אלא ביטוי נאמן ומגדיר של זהות העם וייחודו.

יעקב הרצוג היה בנו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, והעיד כי דמותו ואמונתו השפיעו עליו במיוחד. הוא נולד באירלנד ועלה ארצה בגיל 17. בארץ שקד על לימוד התורה במוסדות תורה מובילים, וצמח להיות תלמיד חכם. היה קשור לחשובים בראשי הישיבות, פרסם חיבור תורני רחב היקף והוסמך לרבנות. גם בהמשך דרכו למד עם רבנים חשובים, ופעל רבות לחיזוק והקמה של מוסדות תורה. נודע כבעל חסד ובעל ענווה.

לפני קום המדינה סייע יעקב הרצוג לאביו במהלך מסעותיו לאירופה בשלהי השואה ואחריה, ועסק בתיווך בין הוועד הלאומי למחתרות ה'פורשים'. הוא ביצע עבור 'ההגנה' פעילות מודיעינית בקרב הקצונה הבריטית הבכירה. עם קום המדינה מונה למנהל מחלקה במשרד הדתות ובהמשך עבר למשרד החוץ. היה ממובילי המאבק המדיני על מעמד ירושלים, ופעל בתחום רכישת קרקעות. התמחה ביחסי ישראל והנצרות, על זרמיה השונים. נטל חלק מרכזי במערכה המדינית שאחרי מבצע סיני, שימש כציר ישראל בוושינגטון וכשגריר בקנדה. ניהל וויכוח פומבי עם ההיסטוריון הנודע ארנולד טוינבי, שהתבטא בגנות מדינת ישראל והעם היהודי. הוויכוח זכה להדים רחבים, הדברים פורסמו בכתב ואף נכנסו לתכנית הלימודים בישראל. בהמשך מונה לסמנכ"ל משרד החוץ, ומאוחר יותר נבחר לכהונת הרב הראשי לבריטניה, אך המינוי לא יצא לפועל עקב מחלתו. ב-1966 מונה ע"י לוי אשכול לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ. בשליחותו ניהל שיחות חשאיות עם חוסיין מלך ירדן. לקראת מלחמת ששת-הימים היה שותף בהתייעצויות ובמהלכים המדיניים. מיד אחרי המלחמה נטל חלק בהסדרת היחסים עם המימסד הנוצרי, בפיתוח ירושלים העתיקה וחידש את המגעים עם חוסיין. דגל בהתיישבות ברחבי השטחים שנכבשו. יזם והוביל וועידה כלכלית בינלאומית בירושלים והיה ממובילי ההסברה הישראלית. המשיך בתפקידו גם בתקופת כהונתה של גולדה מאיר והיה שותף להתמודדות עם תכניות השלום של ארה"ב ושל האו"ם. בחודש אדר תשל"ב, מרס 1972, מת לאחר מחלה.



בעבודתי הצבעתי על שלוש תפישות יסוד, שחוזרות על עצמן בדברי הרצוג בהקשרים שונים, ומהוות תשתית לתפישתו המדינית:
1.ודאות הגאולה – הזכיר בהזדמנויות שונות את אמרתו של אביו, כי מסורת בידינו שחורבן שלישי לא יהיה. סקרתי מקורות חז"ל, מפרשים וחוקרים בני זמננו סביב מסורת זו. ניתחתי את דברי הרב הרצוג בהקשר זה, והצבעתי על ביטויי הדבר בדבריו של יעקב הרצוג.
2.עם לבדד ישכון, רציפות – פסוק זה צוטט על-ידי הרצוג אינספור פעמים. הוא ראה בו גילום של אופי העם היהודי ותולדותיו. בדידות זו נובעת מייחודו של העם ובאה לביטוי בתחומים רבים. סקרתי מקורות חז"ל ומפרשים על היבטיו של הפסוק והדגמתי את יישומם בדבריו של הרצוג ובגישתו המדינית. הוא גרס כי אין להפריד בין היסוד הרוחני לניתוח הריאלי. טען שרציפות הדורות בעם היהודי שונה מהותית מכל עם אחר, ומציינת דומיננטיות רוחנית שמעבר להשפעת הזמן החולף. אי-לכך טען שאין לדון על זכות העם היהודי על ארץ-ישראל ע"פ הפרמטרים המקובלים בעמים אחרים.
3.מאבק האמונה היהודית מול הפטליזם הערבי – ביסוד המאבק המדיני, זיהה הרצוג מאבק רוחני עמוק. הוא טען שהפטליזם הערבי אינו מקבל אפשרות של שינוי במרחב ואינו משלים עם חידוש הנוכחות היהודית באזור, בשל בטחונו שזוהי תופעה חולפת וכי המציאות אינה בת שינוי מהותי. האמונה היהודית, לעומת זאת, מחוללת שינוי כזה מתוקף חתירתה העמוקה לתיקון עולם, הכרוכה בעמדתה המוסרית ורוחניותה הנצחית. לדעת הרצוג, הניצחון במלחמת ששת-הימים יצר התחלה של שינוי תודעתי ורוחני בקרב הערבים, אשר בסופו של תהליך ארוך יביא להשלמתם עם נוכחות ישראל ועל-ידי כך ייפתח פתח לשלום. הוא הצביע על השפעות גומלין בין ההתרחשויות המדיניות לבין תהליכים רוחניים.



סקרתי את מעורבותו ועמדותיו של הרצוג בעת המאבק המדיני העיקש על מעמדה של ירושלים, כנגד כוונות הבינאום בשנותיה הראשונות של המדינה. באמצעות עיון בדברי הרצוג ובמסמכי ארכיון, עקבתי אחר עמדותיו העקרוניות והערכיות בנוגע למהותה של ירושלים ומקומה בחיי העם היהודי, ואחרי האופן שבו ביטא זאת במהלכיו המדיניים.



מדברים של הרצוג עצמו, מעדויות אחרים עליו ולאור הרקע שממנו בא ובו התחנך, עולה בבירור דמותו של איש רוח מובהק, משכיל ורחב אופקים בעל כשרון דיפלומטי רב, המושרש היטב בעולם המסורת היהודית ומכוון אורחותיו על-פיה. מושגיה מעצבים את השקפתו על ההיסטוריה הלאומית והעולמית. מכח אמונה עמוקה זו התמסר לפעילות ציבורית ולאומית באופן מלא. אין זה מפתיע שיסודות אלה השפיעו גם על ראייתו המדינית.

דרכו של יעקב הרצוג מהווה מודל לחיבור ההווה היהודי עם מקורותיו המכוננים. זהו חיבור מפרה, המעניק משמעות לקיום היהודי ומטרותיו. ערכו רב בהיותו מגשר ומאחד בין מימדי העומק של העבר היהודי לבין תקוות ההתחדשות מכוחו בימינו. עם מטען רוחני ואידיאולוגי זה עמד בחזית ההתמודדות בזירה הבינלאומית, והוא שעיצב את טיעוניו ואת התנהלותו מול אומות העולם.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יולי 25, 2017 10:53 pm

לייטנר כתב:
גלאגוזים כתב:מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי...

ודאי שציינתי זאת כדי להוסיף, ולא כדי לחלוק.

יעקב הרצוג למד ב'חברון' ובמכון 'הארי פישל'.
לפני כשנתיים כתב ליאור יצחק ואזנה תזה על גישתו התורנית והאמונית (כך בהקדמת התזה) על פעילותו הדיפלומטית.

בברכה המשולשת כתב:ראיתי היום:


מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?
יצחק ליאור ואזנה
האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.

 עבודות אקדמיות משטר וממשל




בס"ד

תקציר עבודת גמר מחקרית (תזה)

על משנתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל

יצחק ואזנה


בעבודה זו בקשתי לבחון מהם היסודות האמוניים-יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית של הרב ד"ר יעקב הרצוג, ולבדוק האם הם השפיעו על פעילותו המדינית.

יעקב הרצוג שימש בשירות המדינה בתפקידי מדינאות, דיפלומטיה ומינהל, במהלך עשרים וארבע שנותיה הראשונות, עד לפטירתו. הוא הוכיח כשרון ומיומנות וזכה להערכה רבה. נודע כאיש רוח תורני, תלמיד חכם ואיש אשכולות. מתוך עיון בדבריו ומעקב אחר פעולותיו, ניסיתי לזהות עקרונות יסוד של משנה מדינית היונקת מעולם האמונה וההגות היהודית.

בראשית הדברים הצגתי בקצרה את יסודות הזיקה האימננטית שבין האמונה היהודית והמושג המדיני. זיקה זו מתחילה בנבואתו הראשונה של אברהם, מתבססת במעמד הר סיני – "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות, י"ט ו), נמשכת בחתירה רצופת המהמורות להתבססות בארץ-ישראל, ומגיעה לפסגת מימושה במלכות דוד ושלמה, המשמשת גם מופת לדורות וחידושה עומד במרכז חזון אחרית הימים של הנביאים.

המושג המדיני בישראל מתייחד בשלושה מאפיינים מרכזיים:
1.החזון הרוחני קדם ליצירת המסגרת הלאומית ומהווה בו מרכיב עיקרי.
2.קיים קשר הדוק בין המצב המוסרי של העם למצבו המדיני.
3.החזון מכיל תיקון אוניברסלי ולא רק לאומי.

החורבן והגלות כמעט השכיחו מהעם את המושג המדיני. העיסוק בו בהיקף לאומי התחדש רק עם פעילותה של התנועה הציונית וכינון המדינה, אבל אז היה מנותק, בדרך-כלל, ממסורת האמונה היהודית. יעקב הרצוג ראה בכך טעות יסודית בהבנת מהותו של העם היהודי, המביאה ממילא לטעויות מדיניות והסברתיות. לדידו המסורת איננה רק משא של זכרונות, אלא ביטוי נאמן ומגדיר של זהות העם וייחודו.

יעקב הרצוג היה בנו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, והעיד כי דמותו ואמונתו השפיעו עליו במיוחד. הוא נולד באירלנד ועלה ארצה בגיל 17. בארץ שקד על לימוד התורה במוסדות תורה מובילים, וצמח להיות תלמיד חכם. היה קשור לחשובים בראשי הישיבות, פרסם חיבור תורני רחב היקף והוסמך לרבנות. גם בהמשך דרכו למד עם רבנים חשובים, ופעל רבות לחיזוק והקמה של מוסדות תורה. נודע כבעל חסד ובעל ענווה.

לפני קום המדינה סייע יעקב הרצוג לאביו במהלך מסעותיו לאירופה בשלהי השואה ואחריה, ועסק בתיווך בין הוועד הלאומי למחתרות ה'פורשים'. הוא ביצע עבור 'ההגנה' פעילות מודיעינית בקרב הקצונה הבריטית הבכירה. עם קום המדינה מונה למנהל מחלקה במשרד הדתות ובהמשך עבר למשרד החוץ. היה ממובילי המאבק המדיני על מעמד ירושלים, ופעל בתחום רכישת קרקעות. התמחה ביחסי ישראל והנצרות, על זרמיה השונים. נטל חלק מרכזי במערכה המדינית שאחרי מבצע סיני, שימש כציר ישראל בוושינגטון וכשגריר בקנדה. ניהל וויכוח פומבי עם ההיסטוריון הנודע ארנולד טוינבי, שהתבטא בגנות מדינת ישראל והעם היהודי. הוויכוח זכה להדים רחבים, הדברים פורסמו בכתב ואף נכנסו לתכנית הלימודים בישראל. בהמשך מונה לסמנכ"ל משרד החוץ, ומאוחר יותר נבחר לכהונת הרב הראשי לבריטניה, אך המינוי לא יצא לפועל עקב מחלתו. ב-1966 מונה ע"י לוי אשכול לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ. בשליחותו ניהל שיחות חשאיות עם חוסיין מלך ירדן. לקראת מלחמת ששת-הימים היה שותף בהתייעצויות ובמהלכים המדיניים. מיד אחרי המלחמה נטל חלק בהסדרת היחסים עם המימסד הנוצרי, בפיתוח ירושלים העתיקה וחידש את המגעים עם חוסיין. דגל בהתיישבות ברחבי השטחים שנכבשו. יזם והוביל וועידה כלכלית בינלאומית בירושלים והיה ממובילי ההסברה הישראלית. המשיך בתפקידו גם בתקופת כהונתה של גולדה מאיר והיה שותף להתמודדות עם תכניות השלום של ארה"ב ושל האו"ם. בחודש אדר תשל"ב, מרס 1972, מת לאחר מחלה.



בעבודתי הצבעתי על שלוש תפישות יסוד, שחוזרות על עצמן בדברי הרצוג בהקשרים שונים, ומהוות תשתית לתפישתו המדינית:
1.ודאות הגאולה – הזכיר בהזדמנויות שונות את אמרתו של אביו, כי מסורת בידינו שחורבן שלישי לא יהיה. סקרתי מקורות חז"ל, מפרשים וחוקרים בני זמננו סביב מסורת זו. ניתחתי את דברי הרב הרצוג בהקשר זה, והצבעתי על ביטויי הדבר בדבריו של יעקב הרצוג.
2.עם לבדד ישכון, רציפות – פסוק זה צוטט על-ידי הרצוג אינספור פעמים. הוא ראה בו גילום של אופי העם היהודי ותולדותיו. בדידות זו נובעת מייחודו של העם ובאה לביטוי בתחומים רבים. סקרתי מקורות חז"ל ומפרשים על היבטיו של הפסוק והדגמתי את יישומם בדבריו של הרצוג ובגישתו המדינית. הוא גרס כי אין להפריד בין היסוד הרוחני לניתוח הריאלי. טען שרציפות הדורות בעם היהודי שונה מהותית מכל עם אחר, ומציינת דומיננטיות רוחנית שמעבר להשפעת הזמן החולף. אי-לכך טען שאין לדון על זכות העם היהודי על ארץ-ישראל ע"פ הפרמטרים המקובלים בעמים אחרים.
3.מאבק האמונה היהודית מול הפטליזם הערבי – ביסוד המאבק המדיני, זיהה הרצוג מאבק רוחני עמוק. הוא טען שהפטליזם הערבי אינו מקבל אפשרות של שינוי במרחב ואינו משלים עם חידוש הנוכחות היהודית באזור, בשל בטחונו שזוהי תופעה חולפת וכי המציאות אינה בת שינוי מהותי. האמונה היהודית, לעומת זאת, מחוללת שינוי כזה מתוקף חתירתה העמוקה לתיקון עולם, הכרוכה בעמדתה המוסרית ורוחניותה הנצחית. לדעת הרצוג, הניצחון במלחמת ששת-הימים יצר התחלה של שינוי תודעתי ורוחני בקרב הערבים, אשר בסופו של תהליך ארוך יביא להשלמתם עם נוכחות ישראל ועל-ידי כך ייפתח פתח לשלום. הוא הצביע על השפעות גומלין בין ההתרחשויות המדיניות לבין תהליכים רוחניים.



סקרתי את מעורבותו ועמדותיו של הרצוג בעת המאבק המדיני העיקש על מעמדה של ירושלים, כנגד כוונות הבינאום בשנותיה הראשונות של המדינה. באמצעות עיון בדברי הרצוג ובמסמכי ארכיון, עקבתי אחר עמדותיו העקרוניות והערכיות בנוגע למהותה של ירושלים ומקומה בחיי העם היהודי, ואחרי האופן שבו ביטא זאת במהלכיו המדיניים.



מדברים של הרצוג עצמו, מעדויות אחרים עליו ולאור הרקע שממנו בא ובו התחנך, עולה בבירור דמותו של איש רוח מובהק, משכיל ורחב אופקים בעל כשרון דיפלומטי רב, המושרש היטב בעולם המסורת היהודית ומכוון אורחותיו על-פיה. מושגיה מעצבים את השקפתו על ההיסטוריה הלאומית והעולמית. מכח אמונה עמוקה זו התמסר לפעילות ציבורית ולאומית באופן מלא. אין זה מפתיע שיסודות אלה השפיעו גם על ראייתו המדינית.

דרכו של יעקב הרצוג מהווה מודל לחיבור ההווה היהודי עם מקורותיו המכוננים. זהו חיבור מפרה, המעניק משמעות לקיום היהודי ומטרותיו. ערכו רב בהיותו מגשר ומאחד בין מימדי העומק של העבר היהודי לבין תקוות ההתחדשות מכוחו בימינו. עם מטען רוחני ואידיאולוגי זה עמד בחזית ההתמודדות בזירה הבינלאומית, והוא שעיצב את טיעוניו ואת התנהלותו מול אומות העולם.

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי קרית מלך » ד' יולי 26, 2017 12:18 am

כמדומני שמסופר על מרן הגרש"ז זצ"ל שגם לאחר פטירתו של הרב הרצוג המשיך להגיע לביקור בביתו בימי שישי בכדי להרנין לב אלמנה. היודעים את הפרטים המדוייקים בודאי יעשירו את היריעה.

מלאעולם
הודעות: 429
הצטרף: ה' מרץ 13, 2014 3:58 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מלאעולם » ד' יולי 26, 2017 12:50 am

פרנקל תאומים כתב:
איש_ספר כתב:בשביל האיזון והצדק ההיסטורי, יש להוסיף שאחרי כניעתו של הרב הרצוג לפישמן בפרשת ילדי טהרן והחרם על קרן היסוד וכו', היתה אכזבה גדולה מהרב הרצוג. וידוע מה שאמר הרב מבריסק לעסקנים שהציעו לו להכנס לרב הרצוג, שאם יפצירו בו יכנס, ויאמר לו את הפסוק הבא: ונתתי וגו'. רח"ל.




יש לציין שהגרי"א הרצוג היה קשור בקשר נמרץ להצלתו של הגרי"ז זי"ע מגיא ההריגה והבאתו ארצה. הגרי"ז הכיר לו טובה על כך והיה נוהג בו כבוד. היה מכבד אותו ב"ברכה" בחופותיהם של ילדיו ועוד (והלא ה'נערווינים' של בריסק את מי לכבד בברכות בחופה ידועים...).
ואעפ"כ בהיות הגרי"ז איש אמת מאין כמותו, אמר כנ"ל להגרא"ז מלצר בשעה שהיתה לו ביקורת חריפה.




יש לך מקור לכך שהגרי"ז כיבד את הרב הרצוג בברכה בחופות ילדיו??
נשמע לי קצת לא אמין..

ש.י. רובין
הודעות: 168
הצטרף: ב' אפריל 03, 2017 8:08 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי ש.י. רובין » ד' יולי 26, 2017 1:18 am

עירוב פרשיות כתוב כאן. ומעשה שהיה כך היה: ר' אלחנן ברלין בימי אירוסיו שאל מאת רבו חוות דעתו על זה שהגרי"ש אלישיב מתכונן לכבד את הרב הרצוג עם ברכה תחת חופתו. והשיב לו שזה פרנסתו. עד כאן. מה שכן נראה היא שהגרי"ז אחז יותר מרי"מ חרל"פ ממה שאחז מרב הרצוג ולא כן היה דעת החזו"א. ומענין לענין באותו ענין היו דעותיהן שונות לגבי הגרצ"פ כידוע ליודעי דבר. ואכ"מ.

מלאעולם
הודעות: 429
הצטרף: ה' מרץ 13, 2014 3:58 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מלאעולם » ד' יולי 26, 2017 11:11 am

ש.י. רובין כתב:עירוב פרשיות כתוב כאן. ומעשה שהיה כך היה: ר' אלחנן ברלין בימי אירוסיו שאל מאת רבו חוות דעתו על זה שהגרי"ש אלישיב מתכונן לכבד את הרב הרצוג עם ברכה תחת חופתו. והשיב לו שזה פרנסתו. עד כאן. מה שכן נראה היא שהגרי"ז אחז יותר מרי"מ חרל"פ ממה שאחז מרב הרצוג ולא כן היה דעת החזו"א. ומענין לענין באותו ענין היו דעותיהן שונות לגבי הגרצ"פ כידוע ליודעי דבר. ואכ"מ.


כמדומה שהסיפור היה עם אביו ר' אלכסנדר וזה עוד טרם אירוסי בנו ר' אלחנן עם בת הגרי"ש והוא בא לשאול את הגרי"ז האם אפשר לשמוע כזו הצעת שידוך עם בת של אחד הדיינים בהיכל שלמה, וע"ז ענה לו הגרי"ז שהוא מעולם לא אמר שהם "פסולי חיתון", מה גם שזו פרנסתו..

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 26, 2017 12:36 pm

קרית מלך כתב:כמדומני שמסופר על מרן הגרש"ז זצ"ל שגם לאחר פטירתו של הרב הרצוג המשיך להגיע לביקור בביתו בימי שישי בכדי להרנין לב אלמנה. היודעים את הפרטים המדוייקים בודאי יעשירו את היריעה.

עד כמה שאני זוכר הסיפור הזה על מי שנכנס לביתה של הרבנית כדי להרנין לב אלמנה היה הרב אריה לוין ולא הרש"ז ולא בימי ששי אלא בחוה"מ
שמעתי שהגרש"ז לא היה משתתף בלימוד אצל הרב הרצוג בימי ששי אבל לא שמעתי זאת ממקור מוסמך

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' יולי 26, 2017 3:28 pm

מלאעולם כתב:
פרנקל תאומים כתב:יש לציין שהגרי"א הרצוג היה קשור בקשר נמרץ להצלתו של הגרי"ז זי"ע מגיא ההריגה והבאתו ארצה. הגרי"ז הכיר לו טובה על כך והיה נוהג בו כבוד. היה מכבד אותו ב"ברכה" בחופותיהם של ילדיו ועוד (והלא ה'נערווינים' של בריסק את מי לכבד בברכות בחופה ידועים...).
ואעפ"כ בהיות הגרי"ז איש אמת מאין כמותו, אמר כנ"ל להגרא"ז מלצר בשעה שהיתה לו ביקורת חריפה.

יש לך מקור לכך שהגרי"ז כיבד את הרב הרצוג בברכה בחופות ילדיו??
נשמע לי קצת לא אמין..

כך שמעתי מחבר שאביו הוא מחשובי תלמידי בריסק (ומשמש כיום כראש ישיבה בישיבה גדולה). החבר המדובר היה קנאי לא קטן (בסגנון בריסק), כך שלא הוא ולא אביו היו חשודים על עיוות העובדה הזו (אם תרצה אכתוב לך את שמו באישי).
מעבר לכך אין לי מקור נוסף.

את עצם העובדה שהגרי"ז הכיר טובה להגרי"א הרצוג ונהג בו כבוד שמעתי גם מאדם גדול נוסף (שוב, אם תרצה, אכתוב לך באישי).

מצד מה זה כ"כ מופקע לך? מצד הנערווין על הברכות?
כ"א מצד עצם העניין (שהגרי"ז יכבד ת"ח מ'המזרחי' או מהרבנות), העובדות הידועות הן שהגרי"ז זי"ע כיבד למשל אישים מפורסמים של 'המזרחי' שהיו קרובי משפחתו (כי "משפחה" שאני), וגם כיבד מאד את הגרצפ"פ זי"ע, יתירה מזאת, היה סומך עליו בענייני הלכה ומפנה לשאול אותו, אע"פ שהוא היה מראשי הרבנות.
א"כ, אם "משפחה שאני" ו"הגרצפ"פ שאני", אולי גם סבר ש"הכרת הטוב שאני" או ש"הרב הרצוג שאני"?



נ"ב:
בלי קשר להגרי"ז, הידעת שהגרי"א הרצוג היה יו"ר וועד הישיבות, ובאסיפות של וועד הישיבות היו יושבים עימו גדולי הדור כשהוא בראש?
אולי כדאי לעלות את התמונות המפורסמות הללו לכאן.

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1643
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מאיר סובל » ד' יולי 26, 2017 5:56 pm

אאל"ט בתמונה המפורסמת מחתונת הגרי"ד בן הגרי"ז שרואים את הגרי"ז עם הגראז"מ והדוד הגאון הרב יפה מתל אביב, יושב שם גם הגריא"ה? או שזכרוני מטעני ויושב שם הגרי"מ חרל"פ?

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' יולי 26, 2017 6:17 pm

מאיר סובל כתב:אאל"ט בתמונה המפורסמת מחתונת הגרי"ד בן הגרי"ז שרואים את הגרי"ז עם הגראז"מ והדוד הגאון הרב יפה מתל אביב, יושב שם גם הגריא"ה? או שזכרוני מטעני ויושב שם הגרי"מ חרל"פ?

הגרי"מ חרל"פ, כידוע הגרי"ז העריכו מאד, שמעתי שהיתה ביניהם גם קרבת משפחה.

הגרי"ז היה שולח שאלות בהל' מראות להגרצ"פ פראנק, ולאחר שנחלש החל הגרי"ז לשלוח לרבי משה אריה פריינד, הוא אחז שיש להם מסורת בהוראה.

מרדכי קטן
הודעות: 5
הצטרף: ו' ספטמבר 02, 2016 1:02 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי מרדכי קטן » ו' יולי 28, 2017 1:06 am

בספר על הרב אלישיב (לא זוכר שמו) כתוב שהיה בא למפגשים אצל הרב הרצוג
רק בגלל שלמד בכולל שהחזיק חותנו של הרב הרצוג, הרב הילמן,
ולא היה שייך שלא ילך לחתנו הרב הראשי.
(אמנם הסיבה שאחרת לא היה בא, היא משום שאהב ללמוד לבד ולא אהב לדבר בלימוד)

עוד על הרב הרצוג, מהספר 'התורה המשמחת' עמ' 309:
מספר תלמידו (של הגרשז"א), הרב דוד נדב:
פעם נכנסתי לשאול אותו, אם מותר להתפקד במפקד האוכלוסין שעמד להערך במדינה...
הרב הראה לי באריכות את תשובתו של הרב הרצוג המתירה את הדבר.
ואז שאלתי, כבחור צעיר: אבל אולי הרב הרצוג מתיר בגלל שהוא מחוייב לתפקידו כרב ראשי?
זו היתה הפעם היחידה בחיי, שר' שלמה זלמן כעס עלי...
הוא הכניס אותי לחדר הפנימי שלו (כדי שאחרים לא ישמעו)
ובמשך 10 דקות גער בי ונתן לי מוסר, על שחשדתי שהרב הרצוג יעוות דין משיקול זר.
הוא אמר: הרב הרצוג היה 'מלך' בתורה! הוא היה אציל נפש!
(עד כאן בקצת קיצורים)

אוצרניק
הודעות: 326
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 7:55 am

Re: ימי שישי בבית הרב הרצוג

הודעהעל ידי אוצרניק » ו' יולי 28, 2017 8:06 am

אאל"ט, הרב הרצוג היה המסדר קידושין של הגר"נ שולמן זצ"ל, (כמובן - בכיבודו של אביו הגאון ר' מרדכי שולמן זצ"ל).


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 133 אורחים