מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קנאות במקרא

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
שמר
הודעות: 754
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

קנאות במקרא

הודעהעל ידי שמר » א' יולי 16, 2017 11:31 pm

שורש ק.נ.א מתפרש בכמה אופנים הנראים כשונים במהות זמ"ז: קנאות פנחס, קנאה (הקנאה התאוה וכו'), מקנא לאשתו, ה' קל קנא ונוקם, ועוד, מה המשותף לכל הנ"ל?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' יולי 17, 2017 12:08 am

לא הבנתי, הלא הכל אותו משמעות!!, לא?

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' יולי 17, 2017 12:17 am

שפת אמת ליקוטים
ותקנא רחל באחותה, פי' רש"י קנאה במעשי' הטובים, נראה לי כי לפעמים כתיב ויקנאו אותו פלשתים ולפעמים כתיב ויקנאו בו אחיו וכן הכא, והענין כי יש קנאה מתוך השנאה, שהי' לפלשתים רע עין, זה ויקנאו אותו שרצו שלא יהי' לו אותו הגדולה אבל קנאת הצדיקים הוא בעצמותם לכן כתיב ויקנאו בו שנתקנאו למה לא יבואו גם המה למדרגה זו, וכן ותקנא רחל באחותה להיות ניתקנת להתדמות למעשי' הטובים כנ"ל:

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי דרומי » ב' יולי 17, 2017 10:36 am

ראה רש"י פ' ואתחנן ד, כד.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' יולי 17, 2017 11:12 am

יש כאן שני פירושים למילה קנאה: או עניין של כעס וחמה, או ענין של קנאה במובן המקובל בלשוננו. ובשרשם אחד הם, כמו שציין הרב דרומי.

שמר
הודעות: 754
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי שמר » ב' יולי 17, 2017 11:54 am

פרי יהושע כתב:לא הבנתי, הלא הכל אותו משמעות!!, לא?


בודאי שהכל אותה המשמעות שהרי שרשם אחד! אלא היא גופא ברצוני לדעת מה ההגדרה המדוייקת של המילה קנאה שיכולה להתאים בכל הנושאים בהם היא משמשת.
נערך לאחרונה על ידי שמר ב ב' יולי 17, 2017 11:56 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמר
הודעות: 754
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי שמר » ב' יולי 17, 2017 11:56 am

איש גלילי כתב:יש כאן שני פירושים למילה קנאה: או עניין של כעס וחמה, או ענין של קנאה במובן המקובל בלשוננו. ובשרשם אחד הם, כמו שציין הרב דרומי.


מה השייכות של קנאה המקובלת בלשוננו, לחמה וכעס?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' יולי 17, 2017 12:32 pm

לזה ציין הרב דרומי לעיל לדברי רש"י, ואנסה להוסיף קצת ביאור בזה.
המשמעות המדוייקת של קנאה כפי שמפרשה רש"י - התלהטות של כעס כנגד מישהו שנתפס כפוגע בי, ורצון לנקום בו על כך.
וזה גם השורש של קנאה במובל המקובל, שהאדם מתחמם וזועם כו' על הצלחתו של הזולת שאותה הוא תופס כפוגעת בו.

אש משמים
הודעות: 2459
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יולי 17, 2017 12:49 pm

נראה ש'קנאות' היא אכפתיות גדולה לדבר מסויים.

פנחס קינא לה', היה אכפת לו מכבוד ה' שנרמס ולכן פעל בהתאם לאכפתיות שלו.

אדם ש'מקנא' לאשתו בעצם אכפת לו מעצמו ומהקשר עם אשתו והוא דואג על הקשר הבלעדי שלו עם אשתו ודואג להפרידה מכל קשר אחר.

ה'קנאה' שמוציאה את האדם מהעולם היא אכפתיות מוגזמת מעצמו וטובתו (אגואיזם) ולכן כשרואה שיש דבר טוב ונעים אצל האחר הוא חפץ להביאה אצלו ובכך הוא מוציא עצמו מהעולם.

ה' א-ל קנא פירוש, שה' הוא תכלית הטוב בעולם ומקנא לעצמו, זאת אומרת שאכפת לו והוא דואג שבני האדם לא יעברו על רצונו משום שרצונו הוא הטוב לאדם ולעולם וההפך מרצונו הוא הרס העולם, א"כ הקנאות היא הדאגה והאכפתיות של ה' לטוב המוחלט (שזה הוא בעצמו).

הקנאה אינה העונש או הזעם אלא היא המולידה אותו, משום שאדם שדואג ואכפת לו מדבר מסויים זה מוליד בו את הזעם או את נתינת עונש.

שמר
הודעות: 754
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי שמר » ב' יולי 17, 2017 1:47 pm

סגי נהור כתב:
שמר כתב:
איש גלילי כתב:יש כאן שני פירושים למילה קנאה: או עניין של כעס וחמה, או ענין של קנאה במובן המקובל בלשוננו. ובשרשם אחד הם, כמו שציין הרב דרומי.


מה השייכות של קנאה המקובלת בלשוננו, לחמה וכעס?

לזה ציין הרב דרומי לעיל לדברי רש"י, ואנסה להוסיף קצת ביאור בזה.
המשמעות המדוייקת של קנאה כפי שמפרשה רש"י - התלהטות של כעס כנגד מישהו שנתפס כפוגע בי, ורצון לנקום בו על כך.
וזה גם השורש של קנאה במובל המקובל, שהאדם מתחמם וזועם כו' על הצלחתו של הזולת שאותה הוא תופס כפוגעת בו.

לפי דבריך קנאת סופרים זהו מושג שאול? שהלוא אין כעס או התלהטות כנגד מישהו אלא מה שיש זה הצטערות על כך שלי אין מה שיש לו (כפי שלימדונו בעלי המוסר).
אולם לפי מה שביאר הרב אש משמים הדברים מבוארים כפליים

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' יולי 17, 2017 1:54 pm

מה נעשה שמה שכתבתי לא מדעתי כתבתי אלא מדברי רש"י שצוינו, ע"ש.
ונוכל לומר שקנאת סופרים נקראת כן בשם המושאל.

מענה איש
הודעות: 1022
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי מענה איש » ב' יולי 17, 2017 2:15 pm

שמר כתב:שורש ק.נ.א מתפרש בכמה אופנים הנראים כשונים במהות זמ"ז: קנאות פנחס, קנאה (הקנאה התאוה וכו'), מקנא לאשתו, ה' קל קנא ונוקם, ועוד, מה המשותף לכל הנ"ל?

לכאורה השורש הוא מלשון קנה דהיינו לשון קניין שכאשר יש לזולת דבר מסויים אני גם רוצה לקנות אותו וכשאין לי מתחילה קנאה ואולי נחלק לשניים קנה נאה

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' יולי 17, 2017 2:20 pm

מענה איש כתב: לכאורה השורש הוא מלשון קנה דהיינו לשון קניין שכאשר יש לזולת דבר מסויים אני גם רוצה לקנות אותו וכשאין לי מתחילה קנאה ואולי נחלק לשניים קנה נאה

אם כוונתך לדרוש דרשות מפי עצמך, לחיי.
ואם כוונתך לפשט, קשים הדברים אפילו לקריאה, ומי שאמר לעולמו די יאמר די לפטפוטים כאלו.

אש משמים
הודעות: 2459
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יולי 17, 2017 2:26 pm

דרומי כתב:ראה רש"י פ' ואתחנן ד, כד.

עי' שם טוב ובשפתי חכמים ותראה שבאר כדפירשתי. (כל היחס כלפי ה' הוא ביחס מושאל משום שאין לנו השגה במהותו כידוע)

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' יולי 17, 2017 2:39 pm

בשפ"ח אין אפילו רמז לזה.

אש משמים
הודעות: 2459
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יולי 17, 2017 3:10 pm

ז"ל: "כיון שהנקמה אינה באה אלא מחמת הקנאה" העונש והנקמה באם בסיבת הקנאה ואין הם הקנאה עצמה.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' יולי 17, 2017 3:13 pm

כי הקנאה איננה מעשה הנקמה אלא הכעס והחרון.

אש משמים
הודעות: 2459
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יולי 17, 2017 10:16 pm

סגי נהור כתב:כי הקנאה איננה מעשה הנקמה אלא הכעס והחרון.

עי' באורחות צדיקים שער הקנאה ותמצא שהקנאה והחמדה קרובים הם מאוד מאוד, הקנאה היא האכפתיות ושימת הלב לדבר מסויים והחמדה היא הרצון שבא מכך שיהיה הדבר אצלו גם.
שער הקנאה.PNG
שער הקנאה.PNG (25.46 KiB) נצפה 6809 פעמים

מענה איש
הודעות: 1022
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי מענה איש » ב' יולי 17, 2017 11:05 pm

סגי נהור כתב:
מענה איש כתב: לכאורה השורש הוא מלשון קנה דהיינו לשון קניין שכאשר יש לזולת דבר מסויים אני גם רוצה לקנות אותו וכשאין לי מתחילה קנאה ואולי נחלק לשניים קנה נאה

אם כוונתך לדרוש דרשות מפי עצמך, לחיי.
ואם כוונתך לפשט, קשים הדברים אפילו לקריאה, ומי שאמר לעולמו די יאמר די לפטפוטים כאלו.



קצרתי במקום שהיה לי להאריך מעט
אצטט מה שכתב רש''י לפרש את המילה קנאה ומה שכתב האביעזר לפרש את המילה קניין ותראה שהמשמעות מאוד קרובה, ומכאן כנראה הדמיון בין קנין לקנאה

רש''י במדבר יא
כל לשון קנאה אדם הנותן לב על הדבר או לנקום או לעזור אינפרינמינ"ט בלע"זא [לקחת במרץ חלק בדבר], אוחז בעובי המשא
שפתי חכמים אוחז בעובי המשא ומראה את עצמו כאילו הוא לבדו ישא את המשא כך נותן זה לב על הדבר לנקמה

אביעזר
פסוק א
קניתי איש את ה' וגו' עיין בדברי הרב בפרשת שמות בד"ה ועתה אזכיר הטעם.
אמר המחבר הנה נשמע מדברי חכמינו ז"ל, דתיבת קנה הוא שם המושאל לאיש הגובר
נגד יצרו הרע במלחמתו, וכמו איש אשר ילחם בשונאיו בהלחמו בגבורה ובתחבולה לנצח
את שונאו, יעשנו המלך לשר גדול ויקנה אותו השם לדורותיו אותו כאלו קנה בכסף, כי אין
הפרש אם יקנה אדם חפץ בדמים, או אם יקנה אותו במעשים טובים, נקראו בשם קונה.
ולכן כתבו חכמינו ז"ל קנה שם טוב קנה לעצמו, וזה אמת קנה, על יד מעשיך, ואל תמכור
ע"י מעשים הרעים חלילה. הטעם הלא הוא אביך קנך. כי קרבו אותך בכל מילי מיטב
כאלו קנה אותך בדמים. ולכן נקרא קונה שמים וארץ. וזה לב נבון יקנה דעת. וכן תוכל
לפרש בכל מקומות הנפוצות בתנ"ך תיבת קנה אשר לא נוכל לפרשו באפס דמי. ובדרך
זה נוכל להבין בנקל מה שאמרה חוה קניתי איש את ה' ועתה די לך.

ובשפה פשוטה יותר כאשר אדם רוצה לקנות משהו יש לו תשוקה ורצון חזק לחפץ או לדבר מסוים הוא קונה אותו וכן הוא בקנאה יש לו תשוקה לדבר וכמו שכתב רש"י

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' יולי 17, 2017 11:57 pm

אש משמים כתב:
סגי נהור כתב:כי הקנאה איננה מעשה הנקמה אלא הכעס והחרון.

עי' באורחות צדיקים שער הקנאה ותמצא שהקנאה והחמדה קרובים הם מאוד מאוד, הקנאה היא האכפתיות ושימת הלב לדבר מסויים והחמדה היא הרצון שבא מכך שיהיה הדבר אצלו גם.
שער הקנאה.PNG

אין חידוש בדברים הפשוטים שהבאת ואין בהם תועלת להבנת שורש התיבה.
אמנם דוקא בדברי רש"י שהביא הכותב אחריך תוכל להסתייע.

אש משמים
הודעות: 2459
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי אש משמים » ג' יולי 18, 2017 12:01 am

.
נערך לאחרונה על ידי אש משמים ב ג' יולי 18, 2017 8:23 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' יולי 18, 2017 12:04 am

מענה איש כתב:
סגי נהור כתב:
מענה איש כתב: לכאורה השורש הוא מלשון קנה דהיינו לשון קניין שכאשר יש לזולת דבר מסויים אני גם רוצה לקנות אותו וכשאין לי מתחילה קנאה ואולי נחלק לשניים קנה נאה

אם כוונתך לדרוש דרשות מפי עצמך, לחיי.
ואם כוונתך לפשט, קשים הדברים אפילו לקריאה, ומי שאמר לעולמו די יאמר די לפטפוטים כאלו.



קצרתי במקום שהיה לי להאריך מעט
אצטט מה שכתב רש''י לפרש את המילה קנאה ומה שכתב האביעזר לפרש את המילה קניין ותראה שהמשמעות מאוד קרובה, ומכאן כנראה הדמיון בין קנין לקנאה

רש''י במדבר יא
כל לשון קנאה אדם הנותן לב על הדבר או לנקום או לעזור אינפרינמינ"ט בלע"זא [לקחת במרץ חלק בדבר], אוחז בעובי המשא
שפתי חכמים אוחז בעובי המשא ומראה את עצמו כאילו הוא לבדו ישא את המשא כך נותן זה לב על הדבר לנקמה

אביעזר
פסוק א
קניתי איש את ה' וגו' עיין בדברי הרב בפרשת שמות בד"ה ועתה אזכיר הטעם.
אמר המחבר הנה נשמע מדברי חכמינו ז"ל, דתיבת קנה הוא שם המושאל לאיש הגובר
נגד יצרו הרע במלחמתו, וכמו איש אשר ילחם בשונאיו בהלחמו בגבורה ובתחבולה לנצח
את שונאו, יעשנו המלך לשר גדול ויקנה אותו השם לדורותיו אותו כאלו קנה בכסף, כי אין
הפרש אם יקנה אדם חפץ בדמים, או אם יקנה אותו במעשים טובים, נקראו בשם קונה.
ולכן כתבו חכמינו ז"ל קנה שם טוב קנה לעצמו, וזה אמת קנה, על יד מעשיך, ואל תמכור
ע"י מעשים הרעים חלילה. הטעם הלא הוא אביך קנך. כי קרבו אותך בכל מילי מיטב
כאלו קנה אותך בדמים. ולכן נקרא קונה שמים וארץ. וזה לב נבון יקנה דעת. וכן תוכל
לפרש בכל מקומות הנפוצות בתנ"ך תיבת קנה אשר לא נוכל לפרשו באפס דמי. ובדרך
זה נוכל להבין בנקל מה שאמרה חוה קניתי איש את ה' ועתה די לך.

ובשפה פשוטה יותר כאשר אדם רוצה לקנות משהו יש לו תשוקה ורצון חזק לחפץ או לדבר מסוים הוא קונה אותו וכן הוא בקנאה יש לו תשוקה לדבר וכמו שכתב רש"י

שמא אני קיצרתי במקום שהיה לי להאריך.
מבחינה לשונית מדובר בשני שורשים שונים משתי גזרות שונות, קנ"ה מגיזרת נחי לי"ה וקנ"א מגזרת נחי ל"א, ואין יסוד לחבר ביניהם כשבאים למצוא את מקור התיבה (משא"כ כשבאים לדרוש דרשות פורחות באוויר), כשם שאין יסוד לחבר בין קרא (ספר) לקרה (מאורע).

מענה איש
הודעות: 1022
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי מענה איש » ג' יולי 18, 2017 8:34 pm

מבחינה לשונית מדובר בשני שורשים שונים משתי גזרות שונות, קנ"ה מגיזרת נחי לי"ה וקנ"א מגזרת נחי ל"א, ואין יסוד לחבר ביניהם כשבאים למצוא את מקור התיבה (משא"כ כשבאים לדרוש דרשות פורחות באוויר), כשם שאין יסוד לחבר בין קרא (ספר) לקרה (מאורע).[/quote]


עיין ברש''ר הירש בפרשת יתרו על הפסוק כי ה' אלוקיך קל קנא וכן בפרשת נשא עה''פ ועבר עליו רוח קנאה שכתב שמשמעותם של המילים קנאה וקניין קרובים וביאר זאת בטוב טעם ודעת

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: קנאות במקרא

הודעהעל ידי דרך ישרה » א' יולי 04, 2021 11:26 pm

אש משמים כתב:נראה ש'קנאות' היא אכפתיות גדולה לדבר מסויים.

פנחס קינא לה', היה אכפת לו מכבוד ה' שנרמס ולכן פעל בהתאם לאכפתיות שלו.

אדם ש'מקנא' לאשתו בעצם אכפת לו מעצמו ומהקשר עם אשתו והוא דואג על הקשר הבלעדי שלו עם אשתו ודואג להפרידה מכל קשר אחר.

ה'קנאה' שמוציאה את האדם מהעולם היא אכפתיות מוגזמת מעצמו וטובתו (אגואיזם) ולכן כשרואה שיש דבר טוב ונעים אצל האחר הוא חפץ להביאה אצלו ובכך הוא מוציא עצמו מהעולם.

ה' א-ל קנא פירוש, שה' הוא תכלית הטוב בעולם ומקנא לעצמו, זאת אומרת שאכפת לו והוא דואג שבני האדם לא יעברו על רצונו משום שרצונו הוא הטוב לאדם ולעולם וההפך מרצונו הוא הרס העולם, א"כ הקנאות היא הדאגה והאכפתיות של ה' לטוב המוחלט (שזה הוא בעצמו).

הקנאה אינה העונש או הזעם אלא היא המולידה אותו, משום שאדם שדואג ואכפת לו מדבר מסויים זה מוליד בו את הזעם או את נתינת עונש.


כתב רש"י בפר' פנחס:
בקנאו את קנאתי. בנקמו את נקמתי. בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף. כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר.

וצלה"ב, למה נראה ברש"י ש'קנאה' פירושו 'נקמה', ולא פי' כפי שפי' בדברים דהיינו איכפתיות (אלא שממילא מהאיכפתיות תבוא הנקמה, או הכעס, או המחאה, או העונש)


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים