נהנה מהאוצר כתב:שאלתי את אחד מגדולי מורי ההוראה ותשובתו היתה שאין בעיה לערוך הבעיה היא לקבל שכר על כך
הוגה ומעיין כתב:לפי זה בעריכה תורנית שלא היו עושים אותה ללא השכר, אין היתר.
עלה בדעתי ללמד זכות על המקילים, והנני להציעו כאן כיון שאין בהצגה זו צד של הוראה וכו'. והוא על פי מה שהאריכו הראשונים והפוסקים בפרטים שונים לבאר שיסוד עניינו של חול המועד הוא כדי שיהיו יושבים ועוסקים בתורה, כמבואר בירושלמי (פ"ב ה"ג), אמר ר' אבא בר ממל אילו היה מי שימנה עמי התרתי לעשות מלאכה בחולו של מועד כלום אסרו שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ושמחים ויגעים בתורה ואינון אכלין ושתין ופחזין. וכן נקטו הראשונים והפוסקים כגדר בעיקר איסור מלאכה בחוה"מ ולא כטעם גרידא, וכנראה מדברי הירושלמי שסבר להתיר מחמת כן עשיית מלאכות במועד, וראה חינוך מצוה שכ"ג, משנ"ב סי' תקל סק"ב בשם הכל בו, מהרי"ל הלכות חוה"מ סי' א, הגמ"י יו"ט פ"ו אות מ' בשם הראבי"ה, ערוך השלחן סי' תקלט ס"ג ושו"ת מהרש"ג ח"א יו"ד סי' כה אות א.
ועל פי זה אפשר לצדד ללמד זכות על המקילים ללמוד בשכר, שאפשר שלולא השכר לא היו לומדים שלא בשכר, ואם כן קבלת השכר היא הממריצתם לקיים עניינו של המועד שהוא לעסוק בתורה. וא"כ אינו בכלל איסור קבלת שכר על מלאכה.
דודי צח כתב:מוסד הרב קוק בעבר, בניהולו של הרב רפאל קצינלבויגן, היה מעביד את העורכים גם בחול המועד (כך שמעתי מבנו של ר' חיים שלום פרוש) (וכמובן גם בעת שהאשה כרעה ללדת...)
גלילי כתב:לעבוד בשכר, יותר בעיה בגלל עשיית מלאכה במועד.
כמדומני שכתוב שאינו רואה ברכה, וא"כ למה לו לעבוד לריק?
שערי חכמה כתב:עי' בברכות (ה:) רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא וכו', ולא חייש ללא תנחשו. וכהנה רבות.
ומ"מ פשיטא דאין למדים הלכה מפי מעשה...
כדכד כתב:שערי חכמה כתב:עי' בברכות (ה:) רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא וכו', ולא חייש ללא תנחשו. וכהנה רבות.
ומ"מ פשיטא דאין למדים הלכה מפי מעשה...
עד כמה שזכור לי לא רב הונא היה זה שהפסיק לעשות משהו בגלל שתקיפו ליה אלא נרבנן באו להוכיחו ומסירים שהם נתלו בכך שתקיפו ליה וכו'
שערי חכמה כתב:לפני מספרשנים שאלתי את הרב גנס שליט"א על עריכה שהיא כתיבת ד"ת ממש, והשיב לי להיתר.
למעשה, כשהתחלתי לעסוק בעריכה בחוה"מ נשפך לי כוס שתיה על המחשב, והוא הלך לעולמו. מאז אינני עורך בחוה"מ.
אברמוב כתב:שערי חכמה כתב:לפני מספרשנים שאלתי את הרב גנס שליט"א על עריכה שהיא כתיבת ד"ת ממש, והשיב לי להיתר.
למעשה, כשהתחלתי לעסוק בעריכה בחוה"מ נשפך לי כוס שתיה על המחשב, והוא הלך לעולמו. מאז אינני עורך בחוה"מ.
אני עבדתי פעם בעריכה תורנית בבין הזמנים, ונשפך לי מים על המחשב, ושבק חיים!!!
שערי חכמה כתב:כדכד כתב:שערי חכמה כתב:עי' בברכות (ה:) רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא וכו', ולא חייש ללא תנחשו. וכהנה רבות.
ומ"מ פשיטא דאין למדים הלכה מפי מעשה...
עד כמה שזכור לי לא רב הונא היה זה שהפסיק לעשות משהו בגלל שתקיפו ליה אלא נרבנן באו להוכיחו ומסירים שהם נתלו בכך שתקיפו ליה וכו'
מאי נפק"מ מי עורר את מי, למעשה הוא תלה את הפסדו במעשה שהיה. וגם בלי ראיה, זה לא קשור ללא תנחשו.
זה משום שחשבתי שהתוס' (כשכתבתי לא הייתי בטוח שזה התוס' לכן לא כתבתי בשם מי) שמסבירים שרבנן באו לעורר את רב הונא על עצם העובדה שלא היה נותן שבישא לאריסיה והם רק השתמשו בהחמצת היין כתרוץ לפניה אליו מסבירים כך כדי להסביר למה אין כאן משום נחוש אך בדקתי וראיתי שהם מסבירים את הטענה "ומי חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא" שיש צדיקים הנענשים בעוה"ז ובאמת כפי שכתבת בעצמך זה לא קשור ללא תנחשו ולא תעוננו בלי קשר לתוס'.רב הונא היה זה שהפסיק לעשות משהו בגלל שתקיפו ליה אלא נרבנן באו להוכיחו ומסירים שהם נתלו בכך שתקיפו ליה וכו'
שערי חכמה כתב:אברמוב כתב:שערי חכמה כתב:לפני מספרשנים שאלתי את הרב גנס שליט"א על עריכה שהיא כתיבת ד"ת ממש, והשיב לי להיתר.
למעשה, כשהתחלתי לעסוק בעריכה בחוה"מ נשפך לי כוס שתיה על המחשב, והוא הלך לעולמו. מאז אינני עורך בחוה"מ.
אני עבדתי פעם בעריכה תורנית בבין הזמנים, ונשפך לי מים על המחשב, ושבק חיים!!!
אינני יכול להתמודד עם הטענה הניצחת שלך.
אני האיש אשר כשיציקהו הענין ויצר לו הדרך ולא ימצא תחבולה ללמד האמת שבא עליו מופת אלא בשיאות לאחד מעולה ולא יאות לעשרת אלפים סכלים, אני בוחר לאמרו לעצמו, ולא ארגיש בגנות העם הרב ההוא, וארצה להציל המעולה האחד ההוא ממה שנשקע בו ואורה מבוכתו עד שישלם וירפא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 106 אורחים