דרומי כתב:מזוזה כתובה לראשונה בספר דברים. ואעפ"כ במדרשים על פרשת קרח מבואר שקרח שאל על בית מלא ספרים שהוא חייב במזוזה כו'.
ואכן, רש"י בפירושו על התורה - בדרך הפשט - לא הביא קושיא זו של קרח, אלא רק את הקושיא מטלית שכולה תכלת. וכנראה ס"ל שבדרך הפשט לא היה אז מזוזה.
עושה חדשות כתב:ועל עצם דברי הרמב"ן, יעויין בהקד' האברבנאל לחומש דברים שהאריך לחלוק עליו בזה.
**
ואגב ענינא דפרה"ש וסדרי המאורעות במדבר, אצטט בזאת מתוך שיעורו של הגרמ"ש זצ"ל -
קושיות האברבנאל חזקות הן, ויש לעיין טובא מה יענה הרמב"ן ע"ז.עושה חדשות כתב:ועל עצם דברי הרמב"ן, יעויין בהקד' האברבנאל לחומש דברים שהאריך לחלוק עליו בזה.
רבי ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד, ורבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב.
עושה חדשות כתב:מה המקור של הריב"ש למש"כ בסי' צו "וגם עדין לא נצטוו בשביתת המועדות עד לאחר שהוקם המשכן"?
בן אדם כתב:קושיות האברבנאל חזקות הן, ויש לעיין טובא מה יענה הרמב"ן ע"ז.עושה חדשות כתב:ועל עצם דברי הרמב"ן, יעויין בהקד' האברבנאל לחומש דברים שהאריך לחלוק עליו בזה.
ויש לציין גם למה שמצינו בגמ' חגיגה דף ו' דנחלקו התנאים אם כל המצוות נאמרו בהר סיני או מקצתן באוהל מועד, ומשמע מזה שלית מאן דפליג שלפחות באוה"מ כבר נשלמה כל המצוות כללותיהן ופרטותיהן:רבי ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד, ורבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב.
ונראה לי שכך פירושה, לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה, למדנו שכללותיה ופרטותיה כולן נאמרו מסיני, ובא הכתוב ולמד כאן על כל דבור שנדבר למשה שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב.
זה לא נוגע לכאן, הרמב"ן בא להסביר למה זה לא נכתב בחומשים הראשונים.בערקע חייט כתב:מעניין שאף אחד לא ציין לרש"י הראשון בפרשת בהר:ונראה לי שכך פירושה, לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה, למדנו שכללותיה ופרטותיה כולן נאמרו מסיני, ובא הכתוב ולמד כאן על כל דבור שנדבר למשה שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב.
ואותו ציטטתי בהודעה הראשונה באשכול זה. (אבל לא רציתי לכתוב את שמו בפירוש, כי לא נאמר ע"ד לפרסם).חיים שאול כתב:לפני כמה שנים אחרי מוסף בשבועות מישהו שאל את מרן הגרד"ל שליט"א על הרמב"ן הזה והגרד"ל נסער מאד והתיישב ועבר עם השואל על כל חומש דברים לבדוק את כל המצוות הכתובות בו
על מזוזה הרמב"ן מסתפק, על אהבת ה' לא מצאתי.ונתנו ידידים כתב:אהבת ה' ומזוזה עיי"ש ברמב"ן שהוא מן המבוארות כי נרמז כבר בחומשים הקודמים
עושה חדשות כתב:על מזוזה הרמב"ן מסתפק, על אהבת ה' לא מצאתי.ונתנו ידידים כתב:אהבת ה' ומזוזה עיי"ש ברמב"ן שהוא מן המבוארות כי נרמז כבר בחומשים הקודמים
עושה חדשות כתב:עמש"כ הרמב"ן דיבום היא מצוה מחודשת, ואולי לא נהגה עד כניסתם לארץ, יש להעיר ממשמעות הגמ' בב"ב קיט: בטענת בנות צלפחד, דנהג יבום במדבר.
דורשי יחודך כתב:בן אדם כתב:קושיות האברבנאל חזקות הן, ויש לעיין טובא מה יענה הרמב"ן ע"ז.עושה חדשות כתב:ועל עצם דברי הרמב"ן, יעויין בהקד' האברבנאל לחומש דברים שהאריך לחלוק עליו בזה.
ויש לציין גם למה שמצינו בגמ' חגיגה דף ו' דנחלקו התנאים אם כל המצוות נאמרו בהר סיני או מקצתן באוהל מועד, ומשמע מזה שלית מאן דפליג שלפחות באוה"מ כבר נשלמה כל המצוות כללותיהן ופרטותיהן:רבי ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד, ורבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב.
/1/
יש כאן שני נידונים, א] מתי נאמרו המצוות המופיעות לראשונה בס' דברים; ב] מתי התחילו לנהוג אותם.
הרמב"ן כתב שכולם נאמרו בסיני, ולאחר שחידש כן, הוצרך לפרש מדוע לא הוזכרו בתורה עד ס' דברים, כדי ליישב זאת מחדש שלא נהגו עד שנכנסו לארץ.
הרדב"ז שהובא למעלה, חולק על ההנחה הראשונה וסובר שהמצוות נאמרו למשה רבינו לראשונה בערבות מואב.
על הרמב"ן לא קשה מה שהובא מגמרא חגיגה ו', הרי הרמב"ן מסכים שנאמרו בסיני למשה רבינו, רק שמשה לא אמרן עד עתה משום שלא נהגו. אבל זה יקשה על הרדב"ז.
בערקע חייט כתב:מעניין שאף אחד לא ציין לרש"י הראשון בפרשת בהר:ונראה לי שכך פירושה, לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה, למדנו שכללותיה ופרטותיה כולן נאמרו מסיני, ובא הכתוב ולמד כאן על כל דבור שנדבר למשה שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים