הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יולי 30, 2017 9:00 am
משום מה דבריי יצאו מפרופורציה, וכנראה לא הובנו כהלכה. להלן כמה הבהרות.
1. אני בוגר ישיבת פוניבז', שסבור כרוב מכריע של בוגריה שהיא 'אם הישיבות' (הגדרתו של מרן רה"י האבי עזרי זי"ע במכתבים רבים), שזכתה להעמיד במשך שנות דור ת"ח אדירים ומרביצי תורה רבים מאוד, ובעיקר, ציבור אלפים של אברכים כמדרשם בעלי שיעור קומה תורני. כמדומה שלנתונים הללו אין אח ורע בארץ ובעולם. על כך אין חולק. זאת ועוד, פוניבז' יצרה מודל חדש של בן תורה, שקוע בלימוד, ירא ושלם. מילאה את בתי המדרש ואפילו את הרחובות במידת מה בצורבי מרבנן, דאורייתא קא מרתחא בהו, היא חייהם לאורך ימיהם. באופן יחסי, גם רחבות האופקים במקצועות התורה וההלכה היא מן הגבוהות.
2. כשתיארתי בצבעוניות מחזות שכיחים, לא היה כוונתי חלילה לתנות חסרונות בציבור בוגרי הישיבה שיחי', ובודאי לא בדרך של הכללה, אלא לצייר תופעת לואי מסוימת שנשתרשה באופן די בולט בצורת החינוך וההרגלים של הבוגרים, קוץ באליה המשובחת. אין זה מצביע על מידות רעות בשורש דייקא, אלא התנהלות אגואיסטית שהופכת לנורמטיבית ואולי אף מכובדת יותר.
3. הקשר בין ההתנהגויות הללו למחלוקת, אינה ברוע וברשעות המאפיינות אותן, ממש לא.
מחלוקת כזאת חריפה וממושכת, ובעיקר, א] גם מתפשטת ומתרחבת לאין שיעור, ומקיפה רבדים שלא קשורים כלל, לכאורה. ב] רוויית אמוציות ושנאה אישית, הרבה מעבר לחילוקי דעות וניגוד אינטרסים. ג] מגיעה עד למחוזות של החרמה וניתוקי ידידות של שנים; הימנעות מהשתתפות מינימלית בשמחות ואף בהלויות וניחומי אבלים ר"ל.
תופעה כזאת מחייבת התייחסות מחשבתית, על מה ולמה. לענ"ד זה לא נובע מאימוץ גישה אחת לאמת וחוסר הכרה שכלית בכך שיש צד שני, זו מעלה מסוימת, בניגוד לעיגול פינות נוסח חברון. זה מצביע על איכפתיות ורצינות בחיים. הבעיה השורשית היא חוסר הכלה רגשית של הזולת, הנעוצה בהבנה פשוטה לנפשו, מפני מה הוא נוקט בעמדה השגויה, לדעתך, וכי גם אתה בנסיבות שלך, מן הסתם, היית עושה כמוהו.
חוסר ההכלה הזה בא לידי ביטוי במחלוקת הפנימית של ישיבת פוניבז', שפ לא התדיינו ורבו על גופי תורה והליכות עולם, אלא על דיני ממונות וסכסוכי משפחות. ואידך זיל גמור. [מובן מאליו שלא היתה כוונתי כלל למחלוקת הכללית בציבור הליטאי].
'אדרבה, ליתן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם חלילה'.