מורה צדק כתב:הסוברים שיש להדליק 40 דקות לפני השקיעה אינם נוהגים כשיטת ר"ת.
מורה צדק כתב:מי סובר את שניהם?
מורה צדק כתב:מהי שיטת מהר"ם אלשקר?
מורה צדק כתב:עי' שו"ת יבי"א ח"ז או"ח סי' מא שכתב למול בשבת כל שנולד עשרים דקות אחר השקיעה, שהמנהג פשוט בא"י וסביבותיה כדעת הגאונים, והוי ביטול מצות עשה של מילה ביום השמיני. וכ"כ בילקוט יוסף הל' מילה במילואים עמ' תמט שמה שאנו מחמירים כר"ת היינו דוקא במוצ"ש, אך לענין מנין יום השמיני העיקר כשיטת הגאונים.
תולעת ספרים07 כתב:שטויות...
נאשער כתב:קראתי למאהבי, אננו לומדים בעיון סוגיא דבין השמשות מחלו' הראשונים בזה והמסתעף
מורה צדק כתב:אני מעדיף לא להתווכח על עובדות.
מורה צדק כתב:וענה ע"ד בשו"ת יבי"א ח"ט סי' קח דאין זה נכון כלל, שאחר שקבלנו הוראות מרן, מי שם פה להנהיג חדשה בארץ שלא כדבריו להקל
איסתרא בלגינא כתב:נאשער כתב:קראתי למאהבי, אננו לומדים בעיון סוגיא דבין השמשות מחלו' הראשונים בזה והמסתעף
מעולם לא עסקתי בעיון בנושא
אז אם אתה עוסק בנושא, אשאלך דבר המוקשה לי בענין:
כתבו הפוסקים דתחילת זמן תוספת שבת מפלג המנחה, שהוא מתחילת זמן שקיעה ראשונה (לר"ת)
והיום שהכל נוהגים כהגאונים וכהכרעת הגר"א נוהגים שתחילת זמן תו"ש מפלג המנחה להגר"א דהיינו שעה ורביע קודם השקיעה.
ולכאורה דבר זה הוא תמוה, דמה שיצא לראשונים דזמן תוספת שבת מפלג המנחה מהא דב"ה מתירין בכולן עם השמש, הרי שקודם השקיעה ודאי הוא קודם תוספת שבת, ולהגאונים לא שייך ראיה זו כמובן שהשקיעה לדידהו תחילת היום ממש, וא"כ אין מקום לקבלת שבת דווקא מפלג המנחה להגר"א, וצ"ע מאימתי זמן תחילת תו"ש להגר"א.
ומן הנ"ל עולה דע"כ מה דס"ל כהגר"א כהרמב"ם דתו"ש לא לחיוב אלא למצוה לטעמי' אזיל דהא ב"ה מתירין בכולן עם השמש וכיון שהשקיעה הוא כבר עיקר שבת ע"כ דאפשר בלא תוספת, וא"כ שיטת הגאונים אחת היא עם שיטת הרמב"ם, ומזה קשיא על דברי הבה"ל שכ' דראוי להקדים קבלת שבת חצי שעה קודם השקיעה לחוש לשיטת הגאונים ושמא ס"ל להגאונים דתוספת שבת חיוב, ולהנ"ל זה א"א.
מנהג ארץ הצבי כמנהג הגאונים, דברים פשוטים וידועים:תולעת ספרים07 כתב:אם יש באפשרותך לציין לי מקור כל שהוא מוסמך שכך נהגו בא"י כדעת הגר"א מימים ימימה, בטרם כתב המחבר את מה שכתב, אשמח מאוד. - הדבר מאוד מסקרן אותי ולא מצאתי לעת עתה מי יאמר כדבריך. בזמנו ראיתי שרבי שמואל סלאנט ז"ל הנהיג אותו בא"י ותו לא. אשמח מאוד להווכח שטעיתי בזה.
תולעת ספרים07 כתב:ומה יעשו אלו שנוהגים לחומרא כר"ת - שהרי לדעת ר"ת ארבעים דקות קודם השקיעה יוצא לפני פלג המנחה - וכידוע שלפני פלג המנחה אי אפשר להדליק נרות שבת. - וכבר כתבו כן התוס' בגמ' שבת - והוא פשוט.
איש_ספר כתב:מנהג ארץ הצבי כמנהג הגאונים, דברים פשוטים וידועים:תולעת ספרים07 כתב:אם יש באפשרותך לציין לי מקור כל שהוא מוסמך שכך נהגו בא"י כדעת הגר"א מימים ימימה, בטרם כתב המחבר את מה שכתב, אשמח מאוד. - הדבר מאוד מסקרן אותי ולא מצאתי לעת עתה מי יאמר כדבריך. בזמנו ראיתי שרבי שמואל סלאנט ז"ל הנהיג אותו בא"י ותו לא. אשמח מאוד להווכח שטעיתי בזה.
איסתרא בלגינא כתב:איסתרא בלגינא כתב:נאשער כתב:קראתי למאהבי, אננו לומדים בעיון סוגיא דבין השמשות מחלו' הראשונים בזה והמסתעף
מעולם לא עסקתי בעיון בנושא
אז אם אתה עוסק בנושא, אשאלך דבר המוקשה לי בענין:
כתבו הפוסקים דתחילת זמן תוספת שבת מפלג המנחה, שהוא מתחילת זמן שקיעה ראשונה (לר"ת)
והיום שהכל נוהגים כהגאונים וכהכרעת הגר"א נוהגים שתחילת זמן תו"ש מפלג המנחה להגר"א דהיינו שעה ורביע קודם השקיעה.
ולכאורה דבר זה הוא תמוה, דמה שיצא לראשונים דזמן תוספת שבת מפלג המנחה מהא דב"ה מתירין בכולן עם השמש, הרי שקודם השקיעה ודאי הוא קודם תוספת שבת, ולהגאונים לא שייך ראיה זו כמובן שהשקיעה לדידהו תחילת היום ממש, וא"כ אין מקום לקבלת שבת דווקא מפלג המנחה להגר"א, וצ"ע מאימתי זמן תחילת תו"ש להגר"א.
ומן הנ"ל עולה דע"כ מה דס"ל כהגר"א כהרמב"ם דתו"ש לא לחיוב אלא למצוה לטעמי' אזיל דהא ב"ה מתירין בכולן עם השמש וכיון שהשקיעה הוא כבר עיקר שבת ע"כ דאפשר בלא תוספת, וא"כ שיטת הגאונים אחת היא עם שיטת הרמב"ם, ומזה קשיא על דברי הבה"ל שכ' דראוי להקדים קבלת שבת חצי שעה קודם השקיעה לחוש לשיטת הגאונים ושמא ס"ל להגאונים דתוספת שבת חיוב, ולהנ"ל זה א"א.
היש מענה לשאלתי?
תולעת ספרים07 כתב:מורה צדק כתב:אני מעדיף לא להתווכח על עובדות.
צר לי לאכזב אותך - בדקתי בילקוט יוסף סימן רס"א - והביא שם להחמיר כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכפי שכתב מהר"ם אלשקר שכך הוא דעת הרי"ף והרמב"ם ותו לא.
אך לא עלה בדעתו כלל לא הוא ולא בדעתו של אביו הר"ע שליט"א להקל בשום מקום כדעת הגר"א. - וגם בביאור הלכה לא מוזכר בשום מקום להקל כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכל הנידון שם בסימן רס"א בביאור הלכה שיש להחמיר כדעת הגר"א והמהר"ם אלשקר ראה שם.
צא ולמד שהמ"ב לא הזכיר בשום מקום להקל כדעת הגר"א לגבי בין השמשות - וכידוע שהגר"א פסק כרבי יוסי שבין השמשות הוא כהרף עין ולא התקבל בזה דעתו בשום מקום. וראה בשערי ציון או"ח רל"ג ס"ק כ"א.
לא מצאתי בשום מקום לעת עתה שהרב עובדיה מקיל בשום מקום כדעת הגר"א שלא כדעת המחבר. - ומנין לך לומר שהמחבר שינה בזה ממנהג א"י - עד כמה שהספקתי שוב לברר אכן כך הם פני הדברים כפי שכבר כתבתי לך. - שכל הזקנים שבאו מפולין והונגריה נהגו כדעת ר"ת וכפי שסובר המחבר והרמ"א.
מורה צדק כתב:תולעת ספרים07 כתב:מורה צדק כתב:אני מעדיף לא להתווכח על עובדות.
צר לי לאכזב אותך - בדקתי בילקוט יוסף סימן רס"א - והביא שם להחמיר כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכפי שכתב מהר"ם אלשקר שכך הוא דעת הרי"ף והרמב"ם ותו לא.
אך לא עלה בדעתו כלל לא הוא ולא בדעתו של אביו הר"ע שליט"א להקל בשום מקום כדעת הגר"א. - וגם בביאור הלכה לא מוזכר בשום מקום להקל כדעת הגר"א בעניני דאורייתא - וכל הנידון שם בסימן רס"א בביאור הלכה שיש להחמיר כדעת הגר"א והמהר"ם אלשקר ראה שם.
צא ולמד שהמ"ב לא הזכיר בשום מקום להקל כדעת הגר"א לגבי בין השמשות - וכידוע שהגר"א פסק כרבי יוסי שבין השמשות הוא כהרף עין ולא התקבל בזה דעתו בשום מקום. וראה בשערי ציון או"ח רל"ג ס"ק כ"א.
לא מצאתי בשום מקום לעת עתה שהרב עובדיה מקיל בשום מקום כדעת הגר"א שלא כדעת המחבר. - ומנין לך לומר שהמחבר שינה בזה ממנהג א"י - עד כמה שהספקתי שוב לברר אכן כך הם פני הדברים כפי שכבר כתבתי לך. - שכל הזקנים שבאו מפולין והונגריה נהגו כדעת ר"ת וכפי שסובר המחבר והרמ"א.
כפי שציינתי לגבי ברית מילה, דעת הרב עובדיה, שכל שנולד 20 דקות אחרי השקיעה מלים אותו בשבת. בלי קשר לגר"א ומהר"ם אלשקר, אלא כדעת הגאונים. גם אני מסכים שהרב עובדיה לא נקט כשיטתם להקל בזה, אלא שלא דוחים מצות מילה מחמת דעת ר"ת.
באמת שאינני יודע אם מרן שינה מהמנהג בארץ ישראל, אך יודעני שהוא קדם לזקני פולין והונגריה.
תולעת ספרים07 כתב:כבודו מורה-צדק.
מתבקש להיות ממוקד.
אי אפשר להחזיק את החבל בשתי קצוות. - כל מי שמתיר לעשות מילה בשבת כדעת הגאונים חייב לפסוק כדעת הגאונים - דאילו לדעת ר"ת אין זה נחשב כלל למהול - ולא יתכן כדבר הזה גם להחמיר כדעת ר"ת וגם לעשות מילה בשבת כדעת הגאונים. - כאן יש התנגשות בלתי נמנעת.
ראה מה שכתבתי לאיש-ספר שכל הנימול בשבת כדעת הגאונים במידה והוא גם מחמיר כדעת ר"ת הריהו חייב לעשות הטפת דם ברית ביום הראשון.
החלף את שם הניק שלך בהיות שחכמי הפורוס סומכים עליך - ואתה מכשיל את הרבים - בדיני כריתות וערלות רח"ל.
אין כל טעם לשמור על הניק שלא יתלכלך.
הייתי בטוח שתחזור בך..
ולכן פניתי אליך עד עתה בעדינות.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 64 אורחים