ר"י מלוניל על ביצה

[אורח]

בקש"ק יש הרבה קטעים מר"י מלוניל על ביצה. בספר הגדול: פירוש ר' יהונתן מלוניל על כ"א מסכתות, אני לא מוצא כלום.
אולי שם זה רק על המשניות והמדובר בחידושים על הרי"ף? והאם ר"י מלוניל חיבר כמה מהדורות? פירוש וחידושים?

אשמח לסיכום והבהרה. תודה רבה!

[עושה חדשות]

הכל נמצא גם בספר הנ"ל, בין סוכה לתענית. על המשנה ועל הרי"ף.

[אורח]

עכשיו הבנתי מה הולך שם. בפנים כתוב ד' יח ד' יט, חשבתי שזה דפי המסכת, ולכן לא עיינתי שם.
ועכשיו אני מבין שהציון הוא לדפי הרי"ף כנראה.

תודה רבה.

והאם ר"י מלוניל חיבר גם חידושים? או שמה שהוציאו יד הרב הרצוג זה הפירוש על הרי"ף?

[מאיר חכמים]

והאם ר"י מלוניל חיבר גם חידושים? או שמה שהוציאו יד הרב הרצוג זה הפירוש על הרי"ף?

הפירוש על הרי"ף

[עדיאל ברויאר]

והאם ר"י מלוניל חיבר גם חידושים? או שמה שהוציאו יד הרב הרצוג זה הפירוש על הרי"ף?

הפירוש על הרי"ף

רק לתוספת הבהרה - ר"י מלוניל כתב פירוש על הרי"ף, אבל הוא הפריד בין הפירוש למשניות ובין הפירוש לגמרא שברי"ף וריכז את הפירוש לכל המשניות בראש הפרק (למרות שהלכות הרי"ף לא נכתבו בסדר הזה), וכמו כן הוא מפרש במסגרת פירוש המשניות גם פרקים שהרי"ף לא כלל בחיבורו (כגון במסכת יומא).
ההוצאה של כ"א מסכתות (שנדפסה לראשונה בסוף כל מסכת בהוצ' אל המקורות) נדפסה מכת"י יחיד (ששון), והיא אינה כוללת את מסכת עירובין כיוון שפירוש ר"י מלוניל נמצא בגליון הרי"ף.
אם יש מהדורה אחרת מהנ"ל שהשתמשה ביותר מכת"י אחד, היא עדיפה.
יד הרב הרצוג באמצע תהליך של הדפסה מחדש של כל החיבור, תוך שימוש בכל כה"י הידועים ובקטעי גניזה שחלקם לא היו ידועים עד עתה. בתקווה רק שההעתקה נעשית בזהירות ולא בחופזה (הם הדפיסו כמה מסכתות במהירות, וחוששני להם מ"חטאת"...).

[מאיר חכמים]

והאם ר"י מלוניל חיבר גם חידושים? או שמה שהוציאו יד הרב הרצוג זה הפירוש על הרי"ף?

הפירוש על הרי"ף

רק לתוספת הבהרה - ר"י מלוניל כתב פירוש על הרי"ף, אבל הוא הפריד בין הפירוש למשניות ובין הפירוש לגמרא שברי"ף וריכז את הפירוש לכל המשניות בראש הפרק (למרות שהלכות הרי"ף לא נכתבו בסדר הזה), וכמו כן הוא מפרש במסגרת פירוש המשניות גם פרקים שהרי"ף לא כלל בחיבורו (כגון במסכת יומא).
ההוצאה של כ"א מסכתות (שנדפסה לראשונה בסוף כל מסכת בהוצ' אל המקורות) נדפסה מכת"י יחיד (ששון), והיא אינה כוללת את מסכת עירובין כיוון שפירוש ר"י מלוניל נמצא בגליון הרי"ף.
אם יש מהדורה אחרת מהנ"ל שהשתמשה ביותר מכת"י אחד, היא עדיפה.
יד הרב הרצוג באמצע תהליך של הדפסה מחדש של כל החיבור, תוך שימוש בכל כה"י הידועים ובקטעי גניזה שחלקם לא היו ידועים עד עתה. בתקווה רק שההעתקה נעשית בזהירות ולא בחופזה (הם הדפיסו כמה מסכתות במהירות, וחוששני להם מ"חטאת"...).

כמה הערות:
א. כת"י ששון 706 מכיל את הפירוש רק על מסכתות ברכות+סדר מועד+חולין+הלכות קטנות, כך ששאר המסכתות לא נדפסו ממנו (ואולי נתחלף לכת"ר עם כת"י ששון של התוס' רי"ד?). מלבד זאת, את מסכת חולין מהד' אל המקורות צילמה מתוך המהדורה של עבודת הלויים (מאת הרבנים במברגר ושטרן), שהיא נדפסה ע"פ כת"י מינכן וכת"י ירושלים, אך לא ע"פ כת"י ששון. כך שאין זה מדויק לומר שמהד' אל המקורות ע"פ כת"י ששון. מה שכן, כנראה שהם אכן הסתפקו בכת"י אחד בכל המסכתות אותן הן הוציאו.
ב. פירוש המשניות אכן אינו כסדר הרי"ף (ולהוסיף על מה שכתבת, שעל מסכת הוריות אין כלל רי"ף, ובכל זאת הגיע לידינו פירוש המשניות לר"י מלוניל), ובקישורים המצ"ב מבואר שכנראה נתחבר בתחילה כחיבור עצמאי, בלי קשר לפירוש הרי"ף, ורק מאוחר יותר צירף ר"י מלוניל את שני החיבורים יחד.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?179743&pageid=P0016
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?188789&pageid=P0012

[ג. כתבת "...הם הדפיסו כמה מסכתות במהירות, וחוששני להם מ"חטאת"..." - למה הכוונה?]

[עדיאל ברויאר]

א. לא התחלף לי, ותודה שדייקת אותי.

ב. משום מה כרגע רימון חוסמים לי את אוצר החכמה. אני משער שהם טוענים שהוא חיבר תחילה פירוש למשניות, ולאחר מכן סיפח לו פירוש לגמרות שברי"ף. רעיון מקורי. מעניין אם יש לכך ביסוס.

ג. כפשוטו. בדרך כלל כשמדפיסים חיבורים במהירות נופלות טעויות בהעתקה. במקום אחד גם בדקתי במקרה ומצאתי טעות (זה היה במסכת יבמות או כתובות, שהעתיקו מקטע גניזה). אבל אני ממש לא יכול לחוות דעה על העבודה החשובה שלהם בלי לבדוק, ולא בדקתי. רק ציינתי שאני חושש. עוד יש לציין שכיוון שיש כמה מהדירים שונים יתכן שטיב המהדורה מתחלף ממסכת למסכת.

[מאיר חכמים]

ג. כפשוטו. בדרך כלל כשמדפיסים חיבורים במהירות נופלות טעויות בהעתקה. במקום אחד גם בדקתי במקרה ומצאתי טעות (זה היה במסכת יבמות או כתובות, שהעתיקו מקטע גניזה). אבל אני ממש לא יכול לחוות דעה על העבודה החשובה שלהם בלי לבדוק, ולא בדקתי. רק ציינתי שאני חושש. עוד יש לציין שכיוון שיש כמה מהדירים שונים יתכן שטיב המהדורה מתחלף ממסכת למסכת.

(מן הסתם כוונתך ליבמות ולא לכתובות שעדיין לא יצאה)
בכל אופן הקצב עומד היום על בערך כרך אחד בשנה, במקרה הטוב, ועובדים על הפרויקט צוות של כמה מהדירים, כפי שציינת, כך שאני לא רואה כאן שום קצב מהיר במיוחד. בכל אופן, ידוע לי שיש מאמץ גדול מצידם לדייק ככל האפשר בהעתקה.

[נ.ב. הקישורים מובילים למבוא על מסכתות מגילה, יבמות וגיטין ועל מסכת חולין]

[עדיאל ברויאר]

עזרא שבט העלה לפני איזה זמן לחשבונו באתר 'אקדמיה' את מאמרו על לימוד המשנה בין רבותינו הראשונים עפ"י הממצאים בפירושים סביב הלכות הרי"ף, בתוספת עדכונים שלא כלולים בפרסום בעלי ספר.
באחת מההוספות הוא כותב:

פירושו של ר' יונתן למשנה שברי"ף עומד כפירוש בפני עצמו. נמצא (כגון בפירושו לגיטין פ"ד מי"ד) שהוא נזקק לפרט את אוקימתת הגמרא על המשנה בפירושו למשנה,
גם אם הרי"ף יביא אותה בסמוך, כיון שלא כל הקוראים עשויים להגיע ללמוד הרי"ף. לפיכך ברוב כתבי היד, הפירושים למשנה מופיעים לפני הפרק, במעמד עצמאי ונפרד

לאור הדברים דלעיל הסיבה היא לא "כיון שלא כל הקוראים עשויים להגיע ללמוד הרי"ף" אלא בגלל שפירוש המשנה נכתב בפני עצמו. על כל פנים, נראה שאף זוהי ראייה לדברים האמורים במבואות הנ"ל שהפירוש למשנה התחבר בפני עצמו לפני הפירוש לרי"ף.
בנוסף, איני יודע אם דבריו על קיומם של כי"י שבהם המשנה אינה בנפרד נכונים.

נושא מעניין לבדיקה - במבוא הנ"ל נכתב שר' יהונתן פירש את כל ששת הסדרים. האם יש ראיות לכך? האם יש ראיות שהוא פירש יותר מסכתות של משנה ממה שנמצא בידינו? אני משער שהכותבים הניחו שאם הוא חיבר פירוש למשנה שאינו תלוי ברי"ף אז ברור שהוא פירש את כל המשנה. אבל זה כלל לא מוחלט. ועוד צריך להבין מדוע פירושי חגיגה והוריות שרדו בידינו, בעוד מסכתות אחרות שאין עליהן רי"ף לא הגיעו לידינו.

[איש_ספר]

הר"ד מצגר במבואו לר"י מלוניל שבת כתב בקצרה שאע"פ שהר"י מלוניל סידר את חיבורו סביב הרי"ף, עכ"ז אין יחס של ממש בין החיבור לרי"ף, מה שבא לידי ביטוי במיעוט מפתיע של דיונים וכ"ש אזכורים של דברי הרי"ף, בפירושו של הר"י.

שאלתי, האם בכל זאת כיון שסידר הר"י מלוניל את חיבורו סביב הרי"ף יש להניח שהוא לא חולק עליו בלא לציין זאת בפירוש?

[עדיאל ברויאר]

קביעת החיבור סביב הרי"ף יכולה להעשות מתוך מגוון שיקולים, כגון תפוצת החיבור. ומכיוון שהוא פרשן לענ"ד ברור שהוא לא רואה את עצמו צמוד לפסקי החיבור בסתם.