רעואל המדייני כתב:[ב]. יש במפה שהבאת מספר חידושים שאינם מוכחים מתוך הפסוקים ומתוך דברי הגר"א שראיתי, והנני מפרטם: 1. עמון שלא טהרה בסיחון מגיעה עד נחל ארנון. אכן מסוף דבריך משמע שחלק זה במפה הינו רק לדוגמה. 2. עמון שטהרה בסיחון נמצאת מצפון לארץ עמון שלא טהרה בסיחון. 3. מואב שטהרה בסיחון הגיעה עד היבוק. 4. הגבול בין סיחון לעוג היה מצפון ליבוק. 5. הגבול בין גד למנשה היה מצפון ליבוק.
[ג]. אכן חידשת לי שלדעת הגר"א הרי הגשורי והמעכתי ישבו ממזרח למנשה, ולדבריו יש לפרש שהפסוק (יהושע יג, יג) וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה", מדבר על מובלעת כל שהיא של הגשורי והמעכתי בתוך נחלת מנשה. פירוש זה מוקשה שכן בפשטות כל הגשורי והמעכתי ישבו ממש בקרב ישראל.
ב. 1. הגר"א כותב באד"א בלק תנינא: "לפי שלראובן ומנשה היו להם מצרים, גשורי ומעכתי למנשה,
ולראובני גבול בני עמון" - ע"כ ארץ עמון מגעת עד נחל ארנון, שאל"כ מי מנע מראובן ליטול למזרח - עד נהר פרת כמו גד, ובמה גד נתברך יותר מהם ב'ברוך מרחיב גד'. ולשאלתך שזה לא מרומז בפסוק, כבר כתבתי לעיל: "אתה עובר
היום את גבול מואב את ער
וקרבת מול בני עמון" - והדברים מפורשים. המפה מדויקת מאוד (כמה שניתן במסגרת זו) רק אל תתפסה כמפת מדידה.. ובנ"י רצו לעבור רק בנחל עצמו, כמשכ"ל.
2. ההגיון מכריח שאם יש לנו 4 רבעים של אחוזות, שניים מהם שייכים לאחד ושניים לאחר, אזי כל שניים ברצף שייכים לאחד ולא נאמר שאחד משל בשני חלקים אלכסוניים, והאחר בשניים האלכסוניים הנותרים. משכך, אם עמון שלא טהרה בסיחון היתה ממזרח לארץ המישור, אזי חלקה שטיהר סיחון היתה לצפון רבת עמון ממזרח לגלעד היכן שכיום העיר מפרק (ואלו שני ריבועים עוקבים מדרום לצפון). וסיחון מלך בחצי הגלעד וכבש לדרום כנגד ארצו (עד ארנון. ושוב, אלו שני ריבועים עוקבים מצפון לדרום).
3. יעזר התקללה יחד עם ערי כל מואב שהתקללו (כשכבשום מישראל אחרי מלכות אחאב), וארץ יעזר עצמה מצפון לנחלת ראובן שנטל מארנון עד חשבון ובנותיה, אך איננה ארץ הגלעד ('ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד'). וע"כ שהיא הרי א-סלט שהמפנה הצפוני שלהם נופל אל נחל יבוק. וא"כ עד לשם הגיעה מלכות מואב.
4. הגבול בין סיחון לעוג הוא חצי הר הגלעד, וממילא הוא גם הגבול שבין מנשה וגד. ולשאלתך למה לא בתוואי טופוגרפי ידוע: משום שכך אומרת התורה, ויחד עם זאת אכן יש לו הבדל טופוגרפי ידוע. חצי הגלעד הצפוני של גד הוא רכס הרים גבוה, וחצי הגלעד של עוג היא רמה נמוכה ממנה בהרבה.
ג. הגר"א לא אומר שגשורי ומעכתי הינם מובלעות. אלא שהם ממזרח לנחלת מנשה כולה. ולשאלתך 'בקרב ישראל', ניתן לבאר שהיו יכולים לכבשם ג"כ, כמו שהורישו בני גד ובני ראובן את ההגריאים עד נהר פרת (בימי שאול!) ולא עשו זאת מטעם כלשהוא, ולכן נחשב שישבו בקרב ישראל. ומהפסוקים נראה שגשור ומעכת למזרח מנשה, שהרי גשור וארם דמשק יחד חברו לכבוש מנחלת מנשה את חוות יאיר, משמע היו סמוכים זל"ז. וגם מהפסוק שאבשלום אומר ליואב "בשבתי בגשור בארם", ואילו תחום סוסיתה הוא אינו מארם מעולם - אלא הבשן.