מאיזה זמן היתה חלוקת המשניות

[מה שנכון נכון]

בירושלמי כת"י ליידן תמיד מופיע קודם פרק שלם של משניות ואחריו "סליק פירקא", ורק אחריו הגמ' (אבל יש חלוקה למשניות ע"י אותיות).

כמדומני שכ"ה גם בחלק מכתה"י של הבבלי.

[אשר ברא]

ברבינו בחיי (שמות לא, יח) כותב ש

מצינו שחיבר רב אשי במסכת שבת כ"ד פרקים

והרה"ק ר' שלום משאץ מדייק בהגהותיו שלדעת רבינו רב אשי הוא שחילק את המשניות לפרקים, והוא פלאי.

ולהעיר שלמבוא לנוסח המשנה (עמוד 994-995) מראה שפרק ח' וט' של מסכת שבת אחד הי' במשנה שלפני התוספתא.

[אבןטובה]

אלישע היה עוסק בפרק שמונה שרצים עי' סנהדרין קז:

[האמת והשלום]

התיחסות מעניינת לחלוקת המשניות מצאתי בקרבן נתנאל על הרא"ש עירובין (פרק ד, יג אות צ).

התוספות (מט, ב ד"ה ואמר שביתתי) כתבו על דברי המשנה "ואמר שביתתי במקומי", שאין צריך אמירה. והמלה "אמר" נאמרה אגב הרישא או אגב הסיפא (עיי"ש).
הרא"ש מביא את הדברים אך מציין שהמלה "אמר" נאמרה אגב הסיפא, ואינו מזכיר את האפשרות שהיא נאמרה אגב הרישא.

הקרבן נתנאל מפרש שהדבר תלוי בהבדלי גרסאות הקשורות לחלוקת המשניות ז"ל: "... ובתוס' דהא דקתני "ואמר" איידי רישא... משום דאינהו הוי גרסי מתני' בחדא, אבל הרי"ף ורבינו (הרא"ש) חלקו מתני' בתרתי , לכך תי' משום דבעי למיתנא בסיפא" עכ"ל.

לא ברור לי אם הקרבן נתנאל אכן סובר שלא מתרצים תירוץ של "איידי" בשתי משניות המחולקות זו מזו, יתכן שגם לדעתו אפשר לומר איידי דרישא אפילו ממשנה קודמת, אלא שהרא"ש העדיף להביא "איידי" רישא אגב סיפא מאותה משנה, על פי סדר חלוקת המשניות שהיתה לפניו, אבל זה נראה דוחק.

תמצא כעין זה גירסת הרא"ש והרי"ף סוף פרק ד' דמסכת קידושין וכן התוס' שם בד' פ,ב שחילקו את המשנה באמצע לשתים נפק"מ בפירושים כמדומני עם רש"י שם.

[יהודה בן יעקב]

פרק בתרא דזבחים בגמרא כל הפרק במשנה אחת.

תוספות מסכת זבחים דף קיז עמוד ב
ד"ה ורבנן וכו', ותימה דבסוף פירקין (קיג.) תנן ר' יהודה אומר אין מנחה בבמה וכו', ובגליון איתא ותימה דבמתני' תנן (צ"ק).
וסברתי שלפני התוס' היתה חלוקת משניות גם בפרק זה, ולכן כתבו 'בסוף פירקין', ואילו הגהת הצ"ק היא לפי הנדפס לפנינו.

[דמשק]

ברבינו בחיי (שמות לא, יח) כותב ש

מצינו שחיבר רב אשי במסכת שבת כ"ד פרקים

והרה"ק ר' שלום משאץ מדייק בהגהותיו שלדעת רבינו רב אשי הוא שחילק את המשניות לפרקים, והוא פלאי.

מספר יסוד המשנה ועריכתה להג"ר ראובן מרגליות

הגר''ר מרגליות.png (38.86 KiB) נצפה 6522 פעמים

וע"ע ע"ז יד: גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין ואנן חמשה תנן וכו'.
ובמדרש (ויק"ר יט ב, שהש"ר ה ח) מי שטפש אומר מי יכול ללמוד את התורה נזיקין שלשים פרקים כלים שלשים פרקים וכו'

[מיכאל1]

בפרקים מסויימים בש"ס השאירו האחים והאלמנה את צורת הדפוס המקורית בה כל המשניות נדפסו ברצף בתחילת כל פרק.
הוכחה לזה היא מדברי המאירי שבכל מקום מפרש קודם את כל המשניות בפרק ואח"כ את דברי הגמ' וכן מהיד רמה שדרכו הייתה לציין את חידושיו באותיות וסדר האותיות מוכיח שלפניו היה ש"ס בו נדפסו המשניות בתחילת הפרק ואח"כ דברי הגמ' ברצף.

[סופר-סתם]

האם יתכן שהיתה חלוקה שונה במשניות עצמם בתוך הפרק?

ושאלתי הספציפית עוסקת בכלים פרק יז משניות ד-ה.
תוספות בשבת (קיב: ד"ה עד) כתבו: 'רימונים שאמרו שלשה אחוזים זה בזה, לא שהשיעור בשלשה רימונים, אלא מפרש מה שאמר למעלה הרימון לא גדול ולא קטן אלא בינוני.
והרש"ש שם תמה עליו, שהרי היא משנה אחר משנה זו, ולא לפניה. והביא שהר"ש (כלים פי"ז מ"ד) הקשה, לא יתכן כלל לפרש כן דהא קתני בה באידך בבא לא גדול ולא קטן אלא בינוני. וכן הקשה התוספות הרא"ש (סוכה ו. ד"ה שיעורן) ונקט בפירוש: דהא קתני באידך בבא דבתר הך.

ואולי אם ניתן לומר, שבמשניות שהיו לפני התוספות, הופיעה משנת 'רימון בינוני' לפני 'שלשה רימונים', אזי נבאר: שקודם שנה התנא שרימון היינו רימון בינוני, ואחר כך ביאר מהו שיעור בינוני, רימון אחד משלשה רימונים הגדלים יחדיו.

בדקתי בכתבי היד שיש בספריה הלאומית, ובארבעתם מופיע כנדפס לפנינו.

[יאיר אתמר]

מבוא לנוסח המשנה - אפשטיין 2_p492-498.pdf

(319.02 KiB) הורד 178 פעמים

[עזריאל ברגר]

כבר נידון בעבר: http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 7%95%D7%AA

אשכול נוסף בעניין: http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=15742

אוחדו שני האשכולות.