הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן. אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת. בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה זה הר גריזים והר עיבל שבין הכותים דברי רבי יהודה. רבי אליעזר אומר אין זה הר גריזים והר עיבל של כותים שנא' הלה המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן. אחרי דרך מבוא השמש. מקום שהחמה שוקעת. בארץ הכנעני אילו בין החוי. היושב בערבה אילו בין ההרים. מול הגלגל אין כאן גלגל אצל אלוני מורה. אין כאן אלוני מורה. מה מקיים ר' אלעזר הר גריזים והר עיבל. שתי גבשושיות עשו וקראו זה הר גריזים וזה הר עיבל. על דעתיה דרבי יהודה מאה ועשרים מיל הלכו באותו היום. על דעתיה דרבי אלעזר לא זזו ממקומן.
היינו שנחלקו ר"י ור"א האם הכוונה מבוא השמש מזרח וממילא אחרי מופלג משם הוא בעצם לצד מערב ולכן לדעת רבי יהודה היו צריכים ללכת מאה ועשרים מיל לעומק של עבר הירדן המערבי, או להפך שהכוונה מבוא השמש מערב, ומופלג משם הוא בעצם מערב והיינו מיד בסמוך כשעברו את הירדן, (וכ"ה בבלי סוטה ל"ג ב').
והיה קשה לירו' הכי אטו נחלקו במציאות והלא פשיטא וידוע לכולם שהר גרזים והר עיבל הם רחוקים מעבר הירדן והוא המקום שהכותים (שומרנים) יושבים. ותירצו על כך ששתי גבשושיות עשו וקראו לאחת הר גרזים ולשניה הר עיבל.
והתירוץ נראה דחוק טובא, אבל שח לי ידידי בעל קורא ומדקדק חשוב, שלפי זה ניחא מה שהיה תמה מכבר בטעמי המקרא שם, שכתוב, וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃ והיינו שבטעמי המקרא מחובר על להר, ולכא' היה לנו לחבר הר לגריזים והר לעיבל ולא את על להר וגריזים בנפרד. אמנם לפי זה אפשר וניחא (אם סברו כדעת ר"א), שהלא הר הוא בעצם סתם הר שהיו צריכים לעשות, ורק ניתן לו שם גריזים ועיבל לצורך העניין, וצריך בדיקה במקומות אחרים.