החת"ס ומירון

[מורה צדק]

מפני מה אין צאצאי החת"ס ותלמידיו עולים למירון בל"ג בעומר?

[תוך כדי דיבור]

מפני שו"ת חת"ס יו"ד סי' רל"ג.

[גוראריה]

דומני שכדאי להזהר בכגון דא.
מנהג ישראל נתקדש ברבבות עם בראשות גדוליו וצדיקיו זי"ע ולהבחל"ח, למרות דעת החת"ס זי"ע.
והאגדה [המבוססת!] מספרת על איש ציבור ידוע ז"ל שפרסם פעם כתבה בעיתון כנגד ההילולא על בסיס החת"ס הנ"ל ואחר כך פגעה בו מידת הדין ושלטה האש בביתו וגבתה נפשות, רחמנא ליצלן.

[מורה צדק]

והיה מעשה בא' מצאצאי החת"ס שנסע למירון ובדרך הרכב נתקע.

[גוראריה]

והיה מעשה בא' מצאצאי החת"ס שנסע למירון ובדרך הרכב נתקע.

אי משום הא לא איריא... אני מכיר הרבה שנתקעו, התהפכו, וכו' ר"ל, ולא היה להם שום ייחוס...

[אורי אגסי]

כשד'אצה ז"ל היה בחיי חיותו התפרסם שם מאמר מא' בשם דויטש מערלוי (אשר כידוע כיום כבר כן נוסעים מירונה בהילולת הרשב"י), ובו הסביר באריכות שלא הפריע לחת"ס זה אלא זה וכו', איני זוכר בדיוק, טבל כמובן שהמאמר מגמתי ובא "לתרץ" את החת"ס לאור שיטתם שכיום ככל הציבור החסידי ורבים משאר בית ישראל נוסעים מירונה.
אולי מאן דהוא ימצא את הדברים ויעלם לכאן.

[איש_ספר]

ראיתי את מאמרו גם בקובץ אחר שהיה בדרך לאוצר החכמה, אבל איני זוכר את שמו.

[יאיר]

מפני שו"ת חת"ס יו"ד סי' רל"ג.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155826&page=505

[ישראל הר כסף]

שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן רלג

אמנם ידעתי כי שמעתי שעכשיו אכשיר דרי וממרחק יבואו ידרושו את ה' בעה"ק צפת ביום ל"ג בעומר בהלולא דרשב"י ז"ל ואם כי כל כוונתם לש"ש שכרם רב בלי ספק ע"ד ודיגולו ודליקו נרות עלי אהבה כמ"ש תוס' ר"פ אין מעמידין אבל מטעם זה בעצמו הייתי אני מן הפרושים כבן דרותאי שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה כי כבר כמה כרכורי' כרכר בפר"ח א"ח סי' תצ"ו בקונטרס מנהגי איסור שלו אות י"ד על המקומות שעושים י"ט ביום שנעשה להם נס מהא דאמרי' פ"ק דר"ה קמייתא בטיל אחרינייתא מוסיפי' בתמי' [ובמקומו טרחתי הרבה לקיים מנהג עיר מולדתי ק"ק פפד"מ העושים פורים ביום כ' אדר א'] ומנהג מצרי' ביום כ"ג אדר שלפע"ד דאמרי' הוא מהאי ק"ו משעבוד לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כ"ש אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום ורמז ורמיזה רק מניעת הספד ותענית מנהגא הוא וטעמי' גופא לא ידענא ובסידור מהר"יעבץ כ' ע"פי נסתר דהוה כב"ד שכלו חייב והוה זכאי דהיינו הוד שבהוד יע"ש אלא לפ"ז הי' ראוי' לקבוע כל טוב בהגיענו לגבורות ביום תשעה למב"י אלא שבלא"ה ימי ניסן הם ואין מספידים בו ואי אתיהיב רשותא לכמוני לדבר מה שהי' נ"ל י"ל דכשם שסופרים דרך ירידה ממעלה למטה ויהי' יום הראשון חסד שבחסד לעומת זה מן נוקבי' עולים ביום הראשון מלכות שבמלכות וכן לעולם חתן וכלה יוצאים זה לקראת זה ופוגשי' זה בזה בנצח שבנצח ויום כ"ה למב"י י' אייר יום בחור פסח שני ולפ"ז ביום ל"ג הוא הוד שבהוד להורדות הניצוצות ולעומת זה הוא תפארת שבתפארת להיורדים להעלות בקדש ויש לבחון כי רגילים להתחיל מנהג קצת אבילות מיום ב' אייר עד יום ל"ג לעומר והנה יום ב' אייר הוא ממש ההיפך מיום ל"ג כי אז הוא הוד שבהוד להעולים ותפארת שבתפארת להיורדי' מתחילים להתאבל וביום ח"י אייר הוא היפך [מיו' ב' אייר כי אז הוא הוד שבהוד להעולים] ושמחים בו ומה שכתבתי מהעלאה ממטה למעלה כן הוא כי כל ימי הספירה מונחים בין יום שבת ליום נ' כי ממחרת השבת תספרו עד יום נון וידוע מדת שבת התחתונה ונון אימא עילאה הרי שעולים בו וכנ"ל ולפי דאי' במדרש שמיום שכלה החררה שהוציאו ממצרי' הלכו ג' ימים בלא לחם ואח"כ ירד המן א"כ הי' הורדת המן ביום ל"ג בעומר וראוי' לעשות לזה זכר טוב אך הוא נגד ש"ס פר"ע ושם הארכתי מ"מ לעשותו יום שמחה והדלקה ובמקום ידוע דוקא שיהי' תל תלפיות שהכל נפנים לשם לא ידעתי אם רשאים לעשות כן והוה כעין מ"ש רלב"ח במי שנדר לקבר שמואל הנביא יע"ש וכבר עלה בלבי לומר לפמ"ש רמב"ן באגרת הנפלא שלו שכל מקום המקודש יותר מחברו חרוב ושמם יותר מחברו ע"כ הואיל ובעו"ה עדיין לא הגיע עד עתה זמן בנינו ע"כ הי' זאת כדי שלא יתישב ירושלים ביתר עז כי לא זכינו לכך מי יתן ויזכני הי"ת להיות ממישבים של ירושלים ועכ"פ לא ממהרסים וממחריבים ח"ו להאריך גלות ישראל.

[גימפעל]

ראיתי את מאמרו גם בקובץ אחר שהיה בדרך לאוצר החכמה, אבל איני זוכר את שמו.

המאמר הופיע בקובץ של נאראל ב"ב

[גימפעל]

ראיתי את מאמרו גם בקובץ אחר שהיה בדרך לאוצר החכמה, אבל איני זוכר את שמו.

המאמר הופיע בקובץ של נאראל ב"ב

ליתר דיוק שם הקובץ הוא 'בית ועד לחכמים' שיצא בשנת תש"ע לרגל מלאות 3 שנים להסתלקות הרב מנאראל זצקו"ל

[איש_ספר]

גימפעל, יאש"כ. אכן שם ראיתי את המאמר.