מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הוי כל צמא לכו למים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12561
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

הוי כל צמא לכו למים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 08, 2017 5:53 pm

ב"ק דפ"ב - תניא וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה.

וצ"ע דהא קודם מתן תורה איירי, ומה תקנו לקרוא שם.

ובתורת חיים כ' - אף על גב דהך קרא דוילכו שלשת ימים במדבר קודם מתן תורה כתוב ואכתי לא עלה משה להר י"ל דעמדו נביאים שביניהם דקאמר היינו לאחר זמן אחר פטירת משה ראו הקלקול שהיה כבר על ידי שהלכו שלשה ימים בלא תורה ועשו תקנה זו ותדע שהרי לא נגמרה התורה עד שעת פטירת משה וספר תורה שחסר אפי' אות אחת אין קורין בו והשתא ניחא מה שתיקנו הנביאים שביניהם ולא תיקן משה עצמו תקנה זו.

ושמעתי בזה ביאור נוסף:

דהנה ז"ל הרמב"ן בפרשת בשלח - שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו - במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת פרה אדומה ודינין. ושם נסהו, לעם, לשון רש"י. והיא דעת רבותינו (סנהדרין נו ב). ואני תמה, למה לא פירש כאן החקים האלה והמשפטים ויאמר "וידבר ה' אל משה צו את בני ישראל" כאשר אמר בפרשיות הנזכרות למעלה דברו אל כל עדת בני ישראל וגו' (לעיל יב ג), וכן יעשה בכל המצות באהל מועד, בערבות מואב, ופסח מדבר (במדבר ט ב). ולשון רש"י שאמר פרשיות שיתעסקו בהם, משמע שהודיעם החקים ההם ולימד אותם עתיד הקדוש ברוך הוא לצוות אתכם בכך, על הדרך שלמד אברהם אבינו את התורה, והיה זה להרגילם במצות ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב, והוא הנסיון שאמר ושם נסהו, והודיעם שעוד יצוום במצות, זהו שאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והאזנת למצותיו אשר יצוה אותך בהם.

וא"כ י"ל דבפרשיות אלו תקנו לקרוא, עוד לפני מתן תורה.

ולמדנו מכאן על גודל הצימאון ללימוד התורה, עוד לפני שנצטוו בה שיהיה הלימוד ע"מ לעשות, אלא למען עסק התורה עצמו.

(ומשה רבינו יש לו שייכות עם דיני התורה יותר מאחרים, כבר לפני מעמד הר סיני, וכמבואר גם כאן).

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הוי כל צמא לכו למים

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' אוגוסט 08, 2017 6:43 pm

אולי התקנה הייתה על המגילות של עמרם שעלו איתם ממצרים?

עושה חדשות
הודעות: 12561
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הוי כל צמא לכו למים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 23, 2017 9:23 pm

דא"ג, נאה להתבונן גם בהמשך דברי הרמב"ן שם, ז"ל -
ועל דרך הפשט, כאשר החלו לבא במדבר הגדול והנורא וצמאון אשר אין מים שם להם במחייתם וצרכיהם מנהגים אשר ינהגו בהם עד בואם אל ארץ נושבת, כי המנהג יקרא "חק", כענין הטריפני לחם חקי (משלי ל ח), חקות שמים וארץ (ירמיה לג כה), ויקרא "משפט" בהיותו משוער כהוגן, וכן כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים (ש"א כז יא), כמשפט הראשון אשר היית משקהו (בראשית מ יג), וארמון על משפטו ישב (ירמיה ל יח), על מדתו. או שייסרם בחקי המדבר, לסבול הרעב והצמא, לקרוא בהם אל ה', לא דרך תלונה. ומשפטים, שיחיו בהם, לאהוב איש את רעהו, ולהתנהג בעצת הזקנים, והצנע לכת באהליהם בענין הנשים והילדים, ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר, ותוכחות מוסר שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו, וכענין שצוה בתורה (דברים כג י) כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. וכן ביהושע נאמר ויכרות יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם (יהושע כד כה), אינם חקי התורה והמשפטים, אבל הנהגות ויישוב המדינות, כגון תנאים שהתנה יהושע שהזכירו חכמים (ב"ק פ ב), וכיוצא בהם. ואמר ושם נסהו, להודיע כי אשר הוליכם בדרך הזה שאין שם מים והביאם אל מקום המים המרים, לנסיון, כמו שאמר ויענך וירעיבך ולמען נסותך להטיבך באחריתך (דברים ח טז):

אוצרניק
הודעות: 326
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 7:55 am

Re: הוי כל צמא לכו למים

הודעהעל ידי אוצרניק » ה' אוגוסט 24, 2017 7:09 pm

סנהדרין דף ק"ו ע"א
מאי לשון רפידים רבי אליעזר אומר רפידים שמה רבי יהושע אומר שריפו עצמן מדברי תורה שנאמר לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים. ופירש"י כלומר מפני שרפו ידים מן התורה בא עליהם עמלק.
גם זה היה קודם מתן תורה. וכבר "רפו ידיהם מן התורה". ועי' באוהחה"ק פ' יתרו, "ויסעו מרפידים" - שנסעו מבחינת רפיון ידים בתורה, וזה ההכנה לקבלת התורה.- אם שמוע בישן תשמע בחדש.

עושה חדשות
הודעות: 12561
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הוי כל צמא לכו למים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 21, 2023 11:51 pm

רבינו בחיי בפ' בשלח מפרש "רפו ידיהם מן התורה שקבלו במרה", אמנם רש"י בפי' ליחזקאל פ"כ כ' "וברפידים מלקבל את התורה", ולדברי הרמב"ן הנ"ל היינו הך, שהרי התורה שקיבלו במרה היה זה להרגילם במצות ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב.

וע"ע http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=26365#p268419


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 138 אורחים