פרנקל תאומים כתב:שמו הונצח לדורי דורות ע"י אדם גדול מאד שנשא את שמו, האי ניהו רבינו הקה"י נ"ע.
מתפעל כתב:מעודי תמהתי על השמות שנתן המגיד הרה"ק ר' מרדכי מטשרנובל זי"ע לבניו, שנתן את שמות האושפיזין אבל בסדר לא מובן, וגם דילג על יוסף משום מה.
הנה סדר בניו:
רבי אהרן מצ'רנוביל, נולד בשנת תקמ"ז, ונפטר בח' בכסלו תרל"ב.
רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת תרכ"ו.
רבי יעקב ישראל מצ'רקס, נולד בשנת תקנ"ד, ונפטר בי"ג באלול תרל"ו.
רבי מנחם נחום ממקארוב, נולד בערך בשנת תקס"א ונפטר בז' בתשרי תרי"א.
רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז תרמ"ט.
רבי דוד מטולנא, נולד בשנת תקס"ח, ונפטר בי' באייר תרמ"ב.
רבי יצחק מסקוירא, נולד בשנת תקע"ב, ונפטר בי"ז בניסן תרמ"ה.
רבי יוחנן מרחמסטריווקא. נולד בשנת תקע"ו, ונפטר בד' בניסן תרנ"ה.
אז היוצא מן הכלל, ר' מנחם נחום ממקארוב, זה מובן שנתן על שם אביו המאור עיניים, שנפטר תקנ"ח וזה היה הבן הראשון שנולד לו לאחר פטירת אביו.
למה התחיל מאהרן ומשה, ואח"כ עבר ליעקב אבינו, ואז לאברהם, דילג על יצחק אבינו ועבר לדוד המלך, וגם דילג על יוסף הצדיק, אח"כ נתן את השם יצחק, ולבן האחרון לא נתן שם מהאושפיזין.
מוסדות ליזענסק כתב:אסיפת עובדות מתוך גליון "דברי תורה ליזענסק"
מוסדות ליזענסק כתב:יש כמה וכמה סיפורים שהיו בין הצדיקים שמסופרים אחרת בחב"ד ובטשערנאביל,
כגון הסיפור שמובא בעמ' ט'
יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ(יח, ד). בחתונתו של הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקאס זצוק"ל בן הרה"ק המגיד מטשערנוביל זצוק"ל (שהי' חתן הרה"ק רבי דובער מלובאוויטש זצוק"ל בן הרה"ק ר' שניאור זלמן מליאדי זצוק"ל), אמר הרה"ק מליאדי הרבה דברי תורה וחסידות
כדרכו. ואח"כ ביקש מאת מחותנו הרה"ק המגיד מטשערנוביל זצוק"ל שגם הוא יאמר תורה, וסירב הרה"ק המגיד מטשערנוביל בדבר ולא אמר. אח"כ בסוף הסעודה בנטילת מים אחרונים שפך הרה"ק מליאדי על אצבעותיו מים בשפע, אז פתח הרה"ק המגיד מטשערנוביל ואמר: יוקח נא מעט מים, וינציג
וואסער, מעט מים, וינציג וואסער, אביסל תורה, שמים רומז על תורה (תענית ז.), והכתוב מורה לנו בזה שמספיק לומר מעט תורה. והעיקר הוא ורחצו רגליכם, שהעיקר הוא לרחוץ הרגליות, היינו המידות והטבעיות הלא טובים, ובהשאר העבודות הגבוהים והעלאת ענינים
והשענו תחת העץ, עץ רומז לצדיק )זוהר הק' ת"ג רב.(, שבענינים אלו צריכים להשען א"ע על הצדיק. (אדמו"ר מסקווירא שליט"א, מאורי אור)
שבחב"ד מוסיפים שאדמוה"ז ענה, שמשם אינו ראי' שהרי כערביים נדמו לו.
דרומי כתב:(ובכלל ידוע שזה ש'ושמרו' נכנס בסידור בעל התניא הוא משום כבודו של רלוי"צ)
בחוג המשפחה מוסיפים לספר עוד, שאדמו"ר הזקן ביקש מ[רבי יעקב ישראל] שיתחיל לומר בקידוש דש"ק 'כי בנו בחרת' כנוסח חב"ד, ורבי יעקב ישראל ענה שיעשה כרצונו, אבל גם הוא מבקש שהסבא יאמר 'ושמרו', ועל כך השיבו אדמו"ר הזקן: 'זקנתי מדי בשביל לשנות ממנהגי, אלא בסידור הרב שנוהגים לומר ושמרו בנ"י יש להם על מה שיסמוכו
דרומי כתב:הקשר בין ר' יוחנן ליוסף הצדיק מפורש בב"מ פד, א: "אנא מזרעא דיוסף קאתינא" ע"ש
כדכד כתב:קראתי איפה שהוא (... ששאלו את הרה"ק רבי מרדכי מטשרנאביל מדוע לא קרא ע"ש יוסף הצדיק ואמר שלא רצה ליצור קנאה בין הבנים שאחד נקרא ע"ש יוסף הצדיק שהוא מדת היסוד וכו'.
דרומי כתב:הקשר בין ר' יוחנן ליוסף הצדיק מפורש בב"מ פד, א: "אנא מזרעא דיוסף קאתינא" ע"ש
ברוז כתב:דרומי כתב:הקשר בין ר' יוחנן ליוסף הצדיק מפורש בב"מ פד, א: "אנא מזרעא דיוסף קאתינא" ע"ש
בגיטין "יוסף וקוראין אותו יוחנן".
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 145 אורחים