הודעהעל ידי יעקב_ב. » ג' אוגוסט 29, 2017 10:02 am
עקבתי אחר התגובות, ולא ראיתי רבים שירדו לעומק הטענה על ההתנהלות החרדית. הבעיה אינה בכך שכביכול ח"ו החרדים יותר מושחתים מהחילונים, אין הדבר כן כלל וכלל. בהתנהלות החרדית ישנן שתי בעיות עיקריות. האחת היא שהכח משחית. פירושו של דבר הוא ש(כמעט) כל אדם שינתן בידו כח ללא מגבלות וללא איזונים, הדבר יוביל אותו לאט לאט לשחיתות, והכל בתירוצים ובהוראת היתר של 'טובת הציבור' ו'שמירה על הציבור מעצמו'. ועל כן, בכל מערכת דמוקרטית יש מנגנונים של איזון ובלימה. בתור דוגמא, לחברי הכנסת יש כח לחוקק חוקים, אך על כח זה ישנן מגבלות רבות. בכל חק שרוצים לחוקק, צריך קודם כל לנסח אותו בצורה מסודרת, להניחו על שולחן הכנסת, לאחר מכן החוק צריך לעבור את אישור ועדת השרים לעניני חקיקה, לאחר מכן החק צריך לעבור בקריאה טרומית, ולאחר מכן לועדה מסודרת בכנסת שמורכבת מהקואליציה והאופוזיציה, שמזמנת נציגים מהציבור ודנה בצורת מסודרת ומפורטת בחוק. לאחר מכן החוק צריך להיות מועלה בכנסת, כשנציגים מהאופוזיציה יכולים לומר את דברם בכנסת, ורק לאחר שלשה קריאות החוק נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, וגם לאחר מכן, אם החוק אינו חוקתי, בג"ץ יכול לבטל אותו. לעומת זאת, ההתנהלות החרדית היא שההחלטה בכל נושא נתונה אך ורק בידי ה'גדולים', ומאחר ובדרך כלל ה'גדולים' הם אנשים מבוגרים מאד שאינם יוצאים ובאים, וכן אינם נתונים היטב בנושא, נמצא שלמעשה הכח נתון ביד האנשים שמקיפים אותם. ולשם דוגמא על ההתנהלות החרדית, בכל 'תקנה' שנוגעת לכל שכבות הציבור, היווצרותה היא באופן שקמה קבוצה סגורה של אנשים שהחליטו לתקן תקנה מסוימת, מנסחים את התקנה בצורה לא ברורה כל הצורך, הולכת ל'גדולים' ומסבירים להם במילה וחצי על התקנה, כל אדמו"ר שרוצה להשפיע על התקנה שתהיה מחמירה כמה שיותר יכול לעשות זאת, ולאחר כל התנהלות זאת שנעשית במחשך בחדרי חדרים, יוצאת התקנה לציבור בקול קורא משבר הרים ומפוצץ סלעים, כחובה גמורה על כל הציבור ללא יוצא מן הכלל, ומי שאינו מקיים את התקנה יצא מכלל 'עמך'. מה שקורה בצורה כזאת, שהאנשים שמשפיעים על ה'גדולים', נעשים בעלי כח בלתי מוגבל, הם אלו שיחליטו מי יכנס אליהם ואיזה צד הם ישמעו, ובעיקר איזה צד הם לא ישמעו, ובאופן כזה, מה יעשה נער החצר ולא יחטא, לקנות לעצמו כמה שיותר כח ממון והשפעה על חשבון הציבור האומלל שאינו מערער ח"ו על החלטות גדולי ישראל. זה מה שקורה היום במיקרו, וחלילה זה מה שיקרה בעתיד במאקרו.
הבעיה השניה היא שכל אדם הגון בכל מגזר ולאום רואה צורך להתנהג בצורה ישרה והגונה, לעמוד בערכים שהוא מחונך עליהם. מושחתים יש בכל מגזר. השאלה היא לאיזה ערכים האדם ההגון מחונך. אם הוא מחונך לדמוקרטיה, למסירות נפש בשביל המולדת, לשמירה על זכויות האדם, לחופש הביטוי, לנהלים תקינים, לשמיעת הצד השני, לאיכות הסביבה, באופן זה למרות שישנם הרבה שלא מקיימים את הערכים שהם מחונכים עליהם, אך האנשים ההגונים ישמרו על הערכים שחונכו עליהם וידאגו לשמירה על הדמוקרטיה ועל כך שכל אחד זכאי לזכויות אנושיות מינימליות. אמנם, את מצוות הדת הם לא יקיימו רח"ל, מאחר שלא חונכו עליהם כלל. אך אם האדם מחונך שרק הרבנים והאדמור"ים צריכים לנהל את הציבור, והאחרים חושבים רק על טובת עצמם, ושל'גדלות בתורה' אין קריטריונים ברורים, אלא היא נקבעת על פי כמות החסידים / אוהדים שיש לאותו 'גדול', ושיש רק דעה אחת נכונה ובכל השאר צריך לזלזל והם אפס וכלום, וצריך לזלזל בכל ערך שלא נאמר בתורה, ובכלל אין היתר לצאת למלחמה בשביל ארץ ישראל שהרי זה פיקוח נפש, ועוד ועוד, באופן זה גם האדם ההגון בציבור זה לא רואה שום בעיה להתנהל בצורה ציבורית באופן ש'הכל הוא שלנו', ו'שאחרים ילכו לצבא', ו'המדינה זה אני', ו'אין זכות דיבור וקיום לחרד"קים / ד"לים / משכילים חדשים' וכל שם וכינוי דאית להו. ועל כן, על אף שמבחינה אמיתית ודאי שהציבור החרדי הוא זה ששומר את התורה והמצוות כמו שצריך להיות, והוא הצודק, אך מבחינת ניהול מדינה מתוקנת, אין לציבור החרדי שום קריטריונים מינימליים לעמוד בזה.
ולטענות שהועלו כאן: ישנם שמביאים כל מיני ספרים שכתבו בעצמם או שכתבו אחרים, ובטוחים שבזה הצילו את הדור, ומעתה ישנה דרך סלולה להנהיג את המדינה החרדית העתידית... על כל ספר שמביא עשרות מקורות להנהיג את הציבור בצורה מסוימת, אני מוכן לכתוב ספר שיביא עשרות מקורות שצריך להנהיג בדיוק בצורה הפוכה... וכבר אמר מי שאמר: הרב קוק והאדמו"ר מסאטמר זכר צדיקים לברכה, שניהם ידעו את כל התורה כולה, וכל רז לא אניס להו, ואף על פי כן בהשקפה היו מחולקים מן הקצה אל הקצה... הפתרון היחיד למבול הספרים שכל אחד הולך לכתוב כיצד להנהיג מדינה חרדית, הוא דמוקרטיה, שתצהיר שכל עוד משיח בן דוד לא בא, אין לרבנים להתערב כלל בעניני הציבור, מלבד בענינים ההלכתיים נטו, ובכל השאר יחליטו נציגי הציבור על פי בחירת הציבור איש כרצון לבבו, ובצורה מסודרת ותקינה ככל שאפשר.
ישנם שאומרים 'כשנגיע לגשר נעבור אותו', אך כיון שכפי שכתבתי הכל תלוי בחינוך, אם כן מאחר שהגדיים של היום יהיו העסקנים של הדור ההוא, אם כן אם לא נחנך אותם בצורה הנכונה (מבחינה ממלכתית), הרי אין שום סיכוי שלפתע פתאום יהפכו כולם לממלכתיים ודואגים אך ורק לטובת הציבור ויעמדו על הנהלים התקינים. ובאמת, שברור ופשוט לכל בר דעת, שאם כל הילדים היהודיים היו ממשיכים להתחנך בחדרים כפי שהיה לפני מאתיים שנה, לא היתה קמה מדינה יהודית בשום צורה (אא"כ היה המשיח בא), ורק מחמת שרוב הילדים התחנכו בבתי ספר על לאומיות ועל אהבת ארץ ישראל ומסירות נפש בשבילה, קמה ונצבה המדינה כפי שהיא היום, בלי להביע דעה על המדינה עצמה, אם היא טובה או רעה. אך מאחר שכיום אנו חיים במדינה, והמצב הוא שאם לא יקרה אסון גדול אנו נהפוך לחלק משמעותי בתוכה, כל מי שרוצה לחיות במדינה מתוקנת בשטחי ארץ ישראל, צריך להבין שהגיע הזמן לשינוי.