סיפור מופלא על רבינו החזו"א

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ה' ספטמבר 07, 2017 5:30 pm

אני עוקב אחרי האשכול מתחילתו, וא''א להמנע מלהביע את ההרגשה.
אילו היו מספרים זאת על אחד מגדולי החסידות, הרי שהיה נפסל מכל וכל ללא שום דיון, והיה נכנס ל''רשימה שחורה'' לדראון עולם.
ישנם רבים וטובים שנפסלו בגלל תפלה לאחר זמן תפלה, כשההתירים שלהם היו הרבה פחות מחודשים מההיתר לאכול בלי ברכה.
ח''ו אינני מעלה צל של פקפוק על הנהגת החזו''א, אך יישוב ראוי לא ראיתי כאן. אלא שעפר אנו תחת כפות רגליו ואין מקום להרהר ח''ו.

ואני ההרגשה שלי היא בדיוק להיפך.
יש סיפור על החזון איש, שעשה מעשה חד פעמי ונתן לזה הסבר ועדיין אנחנו מתחבטים ושואלים מה ההיתר והאם אפשר להאמין לסיפור ומה גבולותיו.
ואתה רוצה שנקבל בלי ערעור מנהג להתפלל כל יום, כל יום!, אחר זמן תפילה מחמת כל מיני תירוצים זרים ומוזרים כמו איזה מדרש או ירושלמי שספק אם קיים ואם קיים בכלל וודאי שאין פירושו באופן המתיר.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ה' ספטמבר 07, 2017 6:49 pm

מהמצטבר פה ממש לא נראה שמדובר במשהו חד פעמי

ברור שכן. רק כנראה כל אחד רוצה לראות מה שהוא רוצה לראות.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ה' ספטמבר 07, 2017 9:34 pm

מרוב העדים על כך כן עולה שזה לא היה חד פעמי. רבי חיים ברים זצ"ל היה מספר את זה בשם רבי מרדכי שולמן זצ"ל, ולשונו היה שלא היה בכוחו לברך "כמו שהחזו"א מברך".
הוא גם סיפר, וכן ראיתי בעוד מקורות, שהחזו"א היה "פעמים רבות" נמנע להתפלל מחוסר כח לכוון כפי שהיה רוצה על אף שבאותו זמן היה בכוחו להשיב לשואליו דבר.

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 24&hilite=

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ה' ספטמבר 07, 2017 11:58 pm

שיבר כתב:מרוב העדים על כך כן עולה שזה לא היה חד פעמי. רבי חיים ברים זצ"ל היה מספר את זה בשם רבי מרדכי שולמן זצ"ל, ולשונו היה שלא היה בכוחו לברך "כמו שהחזו"א מברך".

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 24&hilite=

הוא סיפר על תפוח , או על משהו אחר?

לענ"ד כל זמן שלא שמענו על ברכת שהכל על מיים וכד' אלא על תפוח יש להניח שמדובר באותו סיפור , וכפי שמצוי עירוב שמות וזמנים אינו לעיכובא.
לא מסתבר שמכל הברכות שהיה עליו לברך, שוב ושוב אזלו כוחותיו בתפוח דווקא .

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ו' ספטמבר 08, 2017 9:01 am

האשכול הזה ובמיוחד התגובות השונות, מחזקות את דבריו המחכימים של מרן הגרש"ז אויערבך, כפי שמסרם בשעתו בנו הג"ר עזריאל, שאביו לא היה חסיד מקריאת 'סיפורי צדיקים' וספרי תולדותיהם של הצדיקים. באמרו, שבדרך כלל מכל הספר לא זוכרים כמעט כלום, זולת 2 - 3 הסיפורים 'המוזרים' אותם אנו זוכרים לכל החיים. ולכן יצא שכרו בהפסדו....

יצא לאור יומן חדש, שלא ראיתי עדיין, אך ניתן לתאר שרוב סיפוריו ועובדותיו מפעימים ומרגשים ולא מתמיהים כלל, והנה בחרנו כולנו וגם אנוכי כמובן, להתפלפל ולהתפתל ולהתפעל מהסיפור 'המוזר' דווקא

רון · הודעהעל ידי **רון** » ו' ספטמבר 08, 2017 11:14 am

עפ"י בקשת אחד מחשובי הכותבים כאן והותיקים ביותר שכולנו נעזרים בו שליט"א שפשיטא ליה שהסיפור לא היה כפי שהבאתי בתחילה ושלח לי באישי צילום מספר גשמי ברכה ומצו"ב,

שם מביא את הסיפור שהביא פותח האשכול בנוסח קצת שונה, שלפני החזו"א היה תפוח ואמר לר' פייבל שטיינברג "תאמין לי שאין לי כח לברך". עד כאן.
והבוחר יבחר

עושה חדשות

אוצר החכמה כתב:רציתי להביא את שיטת ר' מנשה מאיליא תלמיד הגר"א בספרו אלפי מנשה (יש אשכול עליו כאן) שמי שאינו מכוון את פירוש המילות המינימלי כאדם האומר לחבירו איזה דבר, (לענ"ד הכוונה היא לכללות העניין ולא לדקדוק כל מילה ומילה כמו שביאר שם בעניין ההבדל בין פשט לפלפול) לא יצא כלל ולא עשה מאומה והרי הוא כמתעסק. ומה שחייבים בשמונה עשרה ומעכב בברכה ראשונה הוא שלא יחשוב בשום עניין אחר באותו זמן.

כוונתך לדברי הגר"ח הידועים? היכן כתב כך באלפי מנשה? ולטענת ר' קראקובער הקדימו רבינו יונה בברכות?

*

עושה חדשות כתב:אחזיר לך שאלה דומה: אדם מחוייב לקיים מצוה דאו', והדרך היחידה לקיימה זה רק אם יעבור על 'ענין' כל שהו, בלא סרך איסור כלל. לדוג', אם הוא ידור נדר מסויים אז יתאפשר לו לקיים מצוה דאו', אבל מאידך הרי הפסוק אומר טוב אשר לא תידור וכו'. מה היית אומר לו? עכשיו תעיין בבקשה בגמ' מנחות דפ"א.

מה דעתכם על הדוגמא? מה באמת הביאור בגמ' שם?

*

העלו כאן הרבה טרוניות על הסיפור, או על ההתעסקות בו. באמת אינני מבין, וכי יש לך סיפור יותר טוב מזה? גם מוסמך ומבוסס ומסופר ע"י הרבה נאמנים, גם אפשר ללמוד ממנו גדרים הלכתיים מחודשים (להלכה ולא למעשה), ומעל הכל, למדנו מכאן לאן בן אנוש יכול להגיע. ואם פעם אחת נוציא ברכה מהפה בצורה יותר מכובדת בזכות זה, כבר בא הסיפור על תיקונו השלם.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' ספטמבר 08, 2017 1:17 pm

הרב עו"ח, אודה ולא אבוש כי דבריך האחרונים נתפסו אצלי כהפתעה. אך כמו שאומר הפתגם יש דברים שאין טעם להתווכח עליהם.

עושה חדשות כתב:
אוצר החכמה כתב:רציתי להביא את שיטת ר' מנשה מאיליא תלמיד הגר"א בספרו אלפי מנשה (יש אשכול עליו כאן) שמי שאינו מכוון את פירוש המילות המינימלי כאדם האומר לחבירו איזה דבר, (לענ"ד הכוונה היא לכללות העניין ולא לדקדוק כל מילה ומילה כמו שביאר שם בעניין ההבדל בין פשט לפלפול) לא יצא כלל ולא עשה מאומה והרי הוא כמתעסק. ומה שחייבים בשמונה עשרה ומעכב בברכה ראשונה הוא שלא יחשוב בשום עניין אחר באותו זמן.
כוונתך לדברי הגר"ח הידועים? היכן כתב כך באלפי מנשה? ולטענת ר' קראקובער הקדימו רבינו יונה בברכות?

זה שונה מהגר"ח.
להגר"ח די בזה שיכוון במה שעומד לפני מלך ולדעתו צריך שיכוון את פירוש המילות.
עד כדי כך שהוא מתקשה א"כ מה החיוב היתר בברכה ראשונה וכאמור מתרץ שצריך שלא יחשוב גם בעניין אחר.

כרגע אני לא יודע לציין היכן כותב את זה. וגם לי נדמה שיש משמעות דומה ברבינו יונה אבל איני זוכר בדיוק אולי יוכל קראקובער לציין בדיוק.

ירח בן יומו

פשוט שאסור להאמין לסיפור המובא.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ו' ספטמבר 08, 2017 6:03 pm

יש גם את הכתוב כאן ממעשה איש המוזכר בהודעתי לעיל מרבי חיים ברים זצ"ל:

: ‏‏לכידה.JPG (22.17 KiB) נצפה 9660 פעמים

ובחלק א' יש:

: ‏‏לכידה.JPG (41.84 KiB) נצפה 9662 פעמים

ויש לחקור, האם מה שלא בירך והתפלל כאשר לא היה יכול לעשות זאת באופן שהיה רגיל בו, שייך רק בחזו"א מפני שהייתה לו שלימות בכוונת הברכות, או שכן הוא בכל אדם, כאשר רגיל לכוון בתפילתו באופן מסויים דעת החזו"א תהיה כי בשעה שאינו מסוגל לכך שלא יירד מדרגתו לברך בפחות כוונה אלא יימנע לגמרי.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ו' ספטמבר 08, 2017 6:17 pm

שיבר כתב:יש גם את הכתוב כאן ממעשה איש המוזכר בהודעתי לעיל מרבי חיים ברים זצ"ל:

‏‏לכידה.JPG

ובחלק א' יש:

‏‏לכידה.JPG

ויש לחקור, האם מה שלא בירך והתפלל כאשר לא היה יכול לעשות זאת באופן שהיה רגיל בו, שייך רק בחזו"א מפני שהייתה לו שלימות בכוונת הברכות, או שכן הוא בכל אדם, כאשר רגיל לכוון בתפילתו באופן מסויים דעת החזו"א תהיה כי בשעה שאינו מסוגל לכך שלא יירד מדרגתו לברך בפחות כוונה אלא יימנע לגמרי.

לענ"נ אם תמצי לומר שגם באדם רגיל כן, פשוט שמדובר כשאותו אדם יציב בדרגתו ולא פעם מכוון ופעם לאו.
ולכאורה, שוב יצאנו מגדר "רגיל".

פשיסחא · הודעהעל ידי **פשיסחא** » א' ספטמבר 10, 2017 10:26 am

לא אוכל להימנע מלהעיר את מה שהעירו פה כבר כמה,

הלוואי שכל החכמים בעיניהם שדנים ברותחים כל מי שהם לא חונכו על גדולתו (הן מצד ימין אדמורי"ם וחסידים והן מצד שמאל הראי"ה וכו') היו מנסים להבין או ללמד זכות על מעשיות הרבה פחות תמוהים שסופרו עליהם,
שימו על לבכם התבוננו באמת לא בשביל למצוא תשובה להקליד.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » א' ספטמבר 10, 2017 11:53 am

אפשר להאריך עוד הרבה במה שכתב פשיסחא, וכל היישובים אין להם ידיים ורגליים.( מי שסבור שהשפת אמת והחידושי הרים, או אפילו ר' אהרן מבעלזא זצוק"ל, היו פחות חרדים על סטיה קלה מההלכה לעומת מרן החזון איש, אינו אלא כמצחק).
אלא אחרי שראינו איך הגר"ח ברים מביא את המעשה, רואים שניטל ממנו עוקצו וחידושו.
ותו לק"מ.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » א' ספטמבר 10, 2017 5:12 pm

הרב חיימשה!
תגובת מר האחרונה שהגדולים החסידיים לא היו פחות מדקדקים בהלכה מאשר החזו,א היא נכונה.
מה שהתווכח מר עם הרב אוצה"ח לעיל אם המעשה של החזו"א היה חד פעמי או לא הוא אינו מעלה ואינו מוריד, שכן אם היה היתר למעשיו הרי שיתכן שהוא היה פעמים רבות ואילו לא היה ח"ו גםם פעם אחת אינה מוצדקת

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » א' ספטמבר 10, 2017 6:04 pm

אצא מנושא הסיפור המופלא שהובא כאן, לאחר שכבר מוצו כל הצדדים וצידי הצדדים שלו, ואביא מעשה נוסף מופלא מאד הנזכר בספר זה.
בספר מסופר שמרן האחיעזר זצ"ל כתב מאמר מחודש בהלכות קדשים (שאין דין שמתעסק בקדשים פסול אלא בשחיטה ולא בשאר עבודות הקרבן, ועל פי זה תירץ קושיית הגרע"א איך כשרה עבודת כהן שוטה), והחזון איש הוציא מאמר לסתור דבריו בעילום שם באחד הירחונים התורניים בוילנא (שאחר כך זכה לתגובה מהאחיעזר). את המאמר פתח החזון איש במילים "רבנו הגדול בעל אחיעזר", שלא כהרגלו לא לחלק תארים לגדולי דורו. לאחר שנים הסביר למה כתב שם "רבנו הגדול" ונתן ג' סיבות:
א. באותה עת היתה המחלוקת על הרבנות בוילנא, ועל כן רצה לחזק מעמדו של האחיעזר.
ב. מאחר ובא לחלוק עליו בתוקף ביקש לכבדו בתחילת הדברים כדי להקהות את העוקץ.
ג. בגלל שהאחיעזר באמת היה רבנו הגדול...

סיפור זה כבר הכרתי במעורפל מקריאתו בעבר, אך בספר החדש נוסף פרט מעניין ביותר - רבי שלמה כהן סיפר שכאשר החזון איש כתב מאמר זה הוא עצמו שיחק עם חברו (לבית גריינימן) בחצר של החזון איש (כשעוד היה ילד, לפני שנהיה תלמידו והחברותא של החזון איש), והחזון איש יצא החוצה לקרוא לאחד מהם שיכתוב במקומו את המילים "רבנו הגדול"!
בספר מנסים המחברים להסביר שהחזון איש לא רצה לכתוב בעצמו רבנו הגדול כיון שלא רצה לקבל על עצמו את האחיעזר כרבו על מנת שיוכל לחלוק עליו, אולם גם הם מרגישים בחולשת הסבר זה. ומי חכם כאן ויודיע פשר דבר.

פרנקל תאומים

דעת_האברך כתב:אצא מנושא הסיפור המופלא שהובא כאן, לאחר שכבר מוצו כל הצדדים וצידי הצדדים שלו, ואביא מעשה נוסף מופלא מאד הנזכר בספר זה.
בספר מסופר שמרן האחיעזר זצ"ל כתב מאמר מחודש בהלכות קדשים (שאין דין שמתעסק בקדשים פסול אלא בשחיטה ולא בשאר עבודות הקרבן, ועל פי זה תירץ קושיית הגרע"א איך כשרה עבודת כהן שוטה), והחזון איש הוציא מאמר לסתור דבריו בעילום שם באחד הירחונים התורניים בוילנא (שאחר כך זכה לתגובה מהאחיעזר). את המאמר פתח החזון איש במילים "רבנו הגדול בעל אחיעזר", שלא כהרגלו לא לחלק תארים לגדולי דורו. לאחר שנים הסביר למה כתב שם "רבנו הגדול" ונתן ג' סיבות:
א. באותה עת היתה המחלוקת על הרבנות בוילנא, ועל כן רצה לחזק מעמדו של האחיעזר.
ב. מאחר ובא לחלוק עליו בתוקף ביקש לכבדו בתחילת הדברים כדי להקהות את העוקץ.
ג. בגלל שהאחיעזר באמת היה רבנו הגדול...

סיפור זה כבר הכרתי במעורפל מקריאתו בעבר, אך בספר החדש נוסף פרט מעניין ביותר - רבי שלמה כהן סיפר שכאשר החזון איש כתב מאמר זה הוא עצמו שיחק עם חברו (לבית גריינימן) בחצר של החזון איש (כשעוד היה ילד, לפני שנהיה תלמידו והחברותא של החזון איש), והחזון איש יצא החוצה לקרוא לאחד מהם שיכתוב במקומו את המילים "רבנו הגדול"!
בספר מנסים המחברים להסביר שהחזון איש לא רצה לכתוב בעצמו רבנו הגדול כיון שלא רצה לקבל על עצמו את האחיעזר כרבו על מנת שיוכל לחלוק עליו, אולם גם הם מרגישים בחולשת הסבר זה. ומי חכם כאן ויודיע פשר דבר.

בפשטות נראה שהיה לו איזה שהוא 'גדר' שלא לכתוב תארים או תארים מופלגים לבני דורו (כפי שאכן מבואר שם בספר לפמש"כ), ומפני הטעמים שהזכרת מצא לנכון לחרוג ממנו, אלא שאעפ"כ לא רצה לעבור על הגדר שלו בידיים, ולכן ביקש מאחרים שיכתבו את ב' התיבות הנ"ל תחתיו.

מה שנכון נכון

דעת_האברך כתב:סיפור זה כבר הכרתי במעורפל מקריאתו בעבר, אך בספר החדש נוסף פרט מעניין ביותר - רבי שלמה כהן סיפר שכאשר החזון איש כתב מאמר זה הוא עצמו שיחק עם חברו (לבית גריינימן) בחצר של החזון איש (כשעוד היה ילד, לפני שנהיה תלמידו והחברותא של החזון איש), והחזון איש יצא החוצה לקרוא לאחד מהם שיכתוב במקומו את המילים "רבנו הגדול"!

ר"ש כהן נולד בתרס"ו, והחל ללמוד עם החזו"א משנת תרפ"ג עד שנת תרצ"ג (פנינים ואג' משמה"ל ח"ח).
אחיעזר יו"ד י"ל בתרפ"ה. המאמר של החזו"א נדפס בתר"צ (וקרוב לשנה זו החלה המחלוקת העיקרית בווילנא).
בפאר הדור שנערך ע"י רש"כ (א, שי) מוזכרת רק עצם העובדה עם ג' הטעמים בשם רש"פ.

פרנקל תאומים

מה שנכון נכון כתב:בפאר הדור שנערך ע"י רש"כ (א,שי) מוזכרים רק ג' הטעמים בשם רש"פ.

רש"כ היה ה'ועדה הרוחנית' של עריכת הספר. מי שאסף את החומר היה בעיקר הרב משה גרילק הי"ו ואילו הסופר שכתב את הספרים בפועל היה ר' אהרן סורסקי הי"ו. רש"כ היה בוחן את החומרים שהביא לו גרילק ומורה להם מה לכתוב ומה להשמיט, מה לקבל ומה לרחק וכו'.

מה שנכון נכון

פרנקל תאומים כתב:
מה שנכון נכון כתב:בפאר הדור שנערך ע"י רש"כ (א,שי) מוזכרים רק ג' הטעמים בשם רש"פ.

רש"כ היה ה'ועדה הרוחנית' של עריכת הספר. מי שאסף את החומר היה בעיקר הרב משה גרילק הי"ו ואילו הסופר שכתב את הספרים בפועל היה ר' אהרן סורסקי הי"ו. רש"כ היה בוחן את החומרים שהביא לו גרילק ומורה להם מה לכתוב ומה להשמיט, מה לקבל ומה לרחק וכו'.

כתבתי 'שנערך'.
ולעצם הענין לא ידעתי מאי נ"מ.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » א' ספטמבר 10, 2017 8:11 pm

חיימשה כתב:אפשר להאריך עוד הרבה במה שכתב פשיסחא, וכל היישובים אין להם ידיים ורגליים.( מי שסבור שהשפת אמת והחידושי הרים, או אפילו ר' אהרן מבעלזא זצוק"ל, היו פחות חרדים על סטיה קלה מההלכה לעומת מרן החזון איש, אינו אלא כמצחק).

למה כתבת אפילו? כנראה שגם אתה בעצמך מבין שיש הבדל בין רבנים/אדמורים שונים..

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » א' ספטמבר 10, 2017 8:17 pm

אכן, יש הבדל בין החידושי הרים לר אהרן מבעלזא, מישהו חשב אחרת?
נקטתי ב3 שמות של צדיקים שמפורסם שהתפללו אחרי זמן תפלה

מיכאל1 · הודעהעל ידי **מיכאל1** » א' ספטמבר 10, 2017 8:30 pm

איני מבין על מה יצא קצפם של אי אילו כותבים על פגיעה בכבודם של אדמורי"ם וצדיקים!
אדרבה
יפתחו נא אשכול צמוד שכותרתו תהיה "בשביל עבודת הצדקה אני מאחר את זמן תפילה" שכידוע זה היה הסברו של ר' אהרון קדוש ה' מבעלזא על איחור זמן התפילה, ויתפלפלו הלמדנים המעוניינים בכך להלכה או למעשה.

לעצם העניין מעניין לעניין הגר"ש גלבר סיפר שפעם הגיע הגר"י אברמסקי לישיבת איתרי [כמדומני שהמטרה היתה למסור שיעור אך ייתכן והסיבה הייתה אחרת אינני זוכר], ופתאום נזכר שלא התפלל מנחה, ואמר לסובבים אותו שהוא טרוד ואינו יכול לכוון בי"ח ולכן הוא מתפלל הביננו.
ללמדך שגם נפילים מהדורות הסמוכים לנו הרגישו את ההרגשה מתי הם יכולים לברך ואיזה סדר גודל של ברכה הם יכולים לברך, ופעלו לפי זה הלכה למעשה.

מיכאל1 · הודעהעל ידי **מיכאל1** » א' ספטמבר 10, 2017 8:33 pm

רון כתב:עפ"י בקשת אחד מחשובי הכותבים כאן והותיקים ביותר שכולנו נעזרים בו שליט"א שפשיטא ליה שהסיפור לא היה כפי שהבאתי בתחילה ושלח לי באישי צילום מספר גשמי ברכה ומצו"ב,

שם מביא את הסיפור שהביא פותח האשכול בנוסח קצת שונה, שלפני החזו"א היה תפוח ואמר לר' פייבל שטיינברג "תאמין לי שאין לי כח לברך". עד כאן.
והבוחר יבחר

אינני מבין, אם הסיפור הוא בנוסח של הגשמי ברכה, אז מה בא החזו"א לספר לרש"פ? הרי לא מוזכר שם בסיפור שהחזו"א ישב ולמד במלוא כוחו ואז סיפר לרש"פ שאין לו כח אפי' לברך על תפוח ואעפ"כ הוא יושב ולומד.
ולענ"ד נראה שהסיפור בגשמי ברכה עבר צנזורה קלה, ומן הסתם יומנו של הרש"פ מכיל בקרבו את הגירסא האמיתית לסיפור, מה עוד שמצאנו לה עוד עדים נאמנים כהגר"מ שולמן.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » א' ספטמבר 10, 2017 8:34 pm

חיימשה כתב:אכן, יש הבדל בין החידושי הרים לר אהרן מבעלזא, מישהו חשב אחרת?
נקטתי ב3 שמות של צדיקים שמפורסם שהתפללו אחרי זמן תפלה

ברור שיש הבדל אבל הנושא פה סטיה מהלכה(המקובלת) ולמה כתבת אפילו?

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » א' ספטמבר 10, 2017 9:30 pm

קראקובער כתב:
חיימשה כתב:אכן, יש הבדל בין החידושי הרים לר אהרן מבעלזא, מישהו חשב אחרת?
נקטתי ב3 שמות של צדיקים שמפורסם שהתפללו אחרי זמן תפלה

ברור שיש הבדל אבל הנושא פה סטיה מהלכה(המקובלת) ולמה כתבת אפילו?

מה לא מובן? נקטתי דוגמה של צדיקים מדורות קודמים שנהגו כן, שעליהם בודאי לא יעלה על הדעת לומר שהיו פחותים מדרגת החזו''א בן דורינו באיזה צד, אלא אפילו מוהר''א מבעלזא שהיה בן דורו, גם עליו אין לנו צד כזה.

דעת_האברך

פרנקל תאומים כתב:בפשטות נראה שהיה לו איזה שהוא 'גדר' שלא לכתוב תארים או תארים מופלגים לבני דורו (כפי שאכן מבואר שם בספר לפמש"כ), ומפני הטעמים שהזכרת מצא לנכון לחרוג ממנו, אלא שאעפ"כ לא רצה לעבור על הגדר שלו בידיים, ולכן ביקש מאחרים שיכתבו את ב' התיבות הנ"ל תחתיו.

האמת היא שאת הפרשנות שהיתה דרכו לא לכתוב תארים מופלגים על בני דורו כמדומני שאינה כתובה להדיא בספר, אלא הוספתי אותה מתוך הבנתי את הדברים. מכל מקום ידועים דבריו המופלגים על החפץ חיים, כך שאין זה בהכרח נכון. [אך אולי הוא לא החשיב את עצמו כבן דורו של החפץ חיים...].

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » א' ספטמבר 10, 2017 11:38 pm

הסיפור כפשוטו אומר דרשני. האם החזון איש אמר להם לחקות את כתב ידו?( לא משימה קלה). האם לא היה חשש שמרן האחיעזר ירגיש בשינוי ותחלש דעתו ח"ו? אתמהה.
גילוי נאות - אני נמנה על משפחת רשכבה"ג בעל אחיעזר זצוק"ל

מה שנכון נכון

מעניין שהעובדה שהסיפור כצורתו עומד בנגוד מוחלט למציאות אינה מפריעה לפלפל בו.
ושמא יש לדון מכאן על רמת הדיוק ביתר הספורים שבספר החדש.

רון · הודעהעל ידי **רון** » א' ספטמבר 10, 2017 11:42 pm

דעת_האברך כתב:
פרנקל תאומים כתב:בפשטות נראה שהיה לו איזה שהוא 'גדר' שלא לכתוב תארים או תארים מופלגים לבני דורו (כפי שאכן מבואר שם בספר לפמש"כ), ומפני הטעמים שהזכרת מצא לנכון לחרוג ממנו, אלא שאעפ"כ לא רצה לעבור על הגדר שלו בידיים, ולכן ביקש מאחרים שיכתבו את ב' התיבות הנ"ל תחתיו.

האמת היא שאת הפרשנות שהיתה דרכו לא לכתוב תארים מופלגים על בני דורו כמדומני שאינה כתובה להדיא בספר, אלא הוספתי אותה מתוך הבנתי את הדברים. מכל מקום ידועים דבריו המופלגים על החפץ חיים, כך שאין זה בהכרח נכון. [אך אולי הוא לא החשיב את עצמו כבן דורו של החפץ חיים...].

מעניין שבספר חיי עולם למרנא הסטייפלר בפרק העוסק בעניני רוח הקודש, כותב שם שאף בדורנו נתגלו להדיא לרבותינו רוח הקודש שנוצצה בהם ואין הוא רוצה לפרט שמות של הגדולים כדי לא לפגוע במי שלא יזכיר ע"ש [וידוע שאת המהרי"ל דיסקין הוא כן מזכיר שם כמי שהתגלגלו אצלו מופתים ורוח הקודש, וכנראה משום שלהזכיר אותו לבד אינו פגיעה באף אחד לפי שהיה רם מעל כל בני דורו באופן ברור ביותר]

ואולי זו סיבת הנהגתו של החזו"א, שאם יתחיל בתארים יבא הדבר לידי פגיעה במי שלא התייחס אליו כמו לגדולים אחרים.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » א' ספטמבר 10, 2017 11:57 pm

מה שנכון נכון כתב:מעניין שהעובדה שהסיפור כצורתו עומד בנגוד מוחלט למציאות אינה מפריעה לפלפל בו.

אף שהוכחש זהות זה שנשלח לכתוב תיבות אלו, ובעצם גם זה לא אלא רק גילו בשעת המעשה, עצם הסיפור לא הוכחש, ואני שמעתיו עוד לפני הספר הזה [איני זוכר מהיכן].

מה שנכון נכון

שש ושמח כתב:
מה שנכון נכון כתב:מעניין שהעובדה שהסיפור כצורתו עומד בנגוד מוחלט למציאות אינה מפריעה לפלפל בו.

אף שהוכחש זהות זה שנשלח לכתוב תיבות אלו, ובעצם גם זה לא אלא רק גילו בשעת המעשה, עצם הסיפור לא הוכחש, ואני שמעתיו עוד לפני הספר הזה [איני זוכר מהיכן].

זה לא רק ענין של טעות בגיל הנכון, אלא בכל הספור מסביב על כל פרטיו. (שע"פ המובא לעיל נאמר שם שאת כל זה ספר בעל המעשה בעצמו).
הואיל 'וכצורתו' ודאי להד"מ, כבר איתרע, ומה מחייב להאמין לשאר, עדות שבטלה כו', וזהו וכו' שאפי' וכו'. עד שיבואו סימוכין ממקו"א.
ועכ"פ אם אין הפרטים שבספר מדויקים - כל הסיפור יכול להשתנות.
אמנם קשה לחרוץ משפט ע"ס מקום אחד (או שנים).
אגב, באופן כללי אין בהכרח קשר בין 'ספורים מפורסמים' לבין 'ספורים אמתיים'.

ממרומי היער

אומרים בשם החזון איש שמותר לשקר בסיפורי מופתים ועובדות על גדולי ישראל וכן לומר דברים בשמם, אם הדבר מביא תועלת לעבודת ה' ולקירוב לבבות, ואפילו שהסיפור לא היה ולא נברא מותר לספר ואפילו בשם אומרו ואין בזה שקר!!

וזה הסיפור הראשון....

מה שנכון נכון

שוב הודיעוני באישי שישנה עדות נוספת מתלמיד החזו"א שאת התיבות רבנו הגדול בקש החזו"א מרש"כ שיכתבם במאמר שנדפס בכנס"י. (ללא כל הפרטים שבנוסח דלעיל).
יתכן שמעשה שהיה כך היה: כשעסק החזו"א בד"ת וכתב את מאמרו כתב רק 'אחיעזר' בלא התיבות 'רבנו הגדול', ולא עלו אז על דעתו ג' השקולים, ולאחר מכן כשעלו על לבו בקש מרש"כ שיוסיפם (יתכן שמסר את המאמר לרש"כ שיטפל בהעברתו לאחיו ר"מ קרליץ).
יתכן שיהיה מי שירצה לפרש בדרך אחרת (המנוגדת אגב לטעם השלישי שאמר החזו"א שרח"ע הוא באמת רבנו הגדול). עכ"פ הסיפור נתון לפרשנויות שונות.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ב' ספטמבר 11, 2017 1:27 am

מה שנכון נכון כתב:יתכן שיהיה מי שירצה לפרש בדרך אחרת (המנוגדת אגב לטעם השלישי שאמר החזו"א שרח"ע הוא באמת רבנו הגדול). עכ"פ הסיפור נתון לפרשנויות שונות.

זה ברור שהחזו"א לא התייחס להגרח"ע כרבו הגדול, החזו"א לא למד ממנו בצורה משמעותית, וקשה לומר שהעריך את דרך לימודו וכח הכרעתו יותר מהדרך שהוא בחר לעצמו. הפירוש הפשוט הוא שביחס לכלל הציבור האחיעזר הוא "רבינו הגדול", אך לא ביחס לחזו"א עצמו. ויש לזכור שהמאמר נדפס בעילום שם וכנ"ל כך שהאמירה הזו כפי שנדפסה לא מתייחסת לחזו"א עצמו.

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ב' ספטמבר 11, 2017 8:44 am

לגבי האמינות של הספר הנידון, יש לשים לב שיש בו ב' חלקים. האחד הוא רשימות שכתב רש"פ לעצמו ועליהם ודאי ניתן לסמוך ללא פקפוק, והשני עדויות וזכרונות שבניו שמעו ממנו, שעליהם כבר פחות אפשר לסמוך על דיוק ודקדוק בכל הפרטים הקטנים כמובן (לא מצד חסרון הבנים שהנם תלמידי חכמים ידועים, אלא על עצם המסירה והזיכרון וכו').

בנוגע לסיפור שהחזון איש אכל בלי ברכה כשלא יכל לכוון כראוי, כתבו שם שבעצם רש"פ לא רצה לפרסם את הסיפור בגלל שחשש מכאלה שיבינו אותו שלא כראוי (כפי שנראה קצת באשכול זה...), ורק לאחר שהסיפור פורסם בבמות אחרות הסכים גם רש"פ לפרסמו כדי שהפרטים יהיו יותר ברורים.

קאצק · הודעהעל ידי **קאצק** » ב' ספטמבר 11, 2017 9:51 am

דעת_האברך כתב:לגבי האמינות של הספר הנידון, יש לשים לב שיש בו ב' חלקים. האחד הוא רשימות שכתב רש"פ לעצמו ועליהם ודאי ניתן לסמוך ללא פקפוק, והשני עדויות וזכרונות שבניו שמעו ממנו, שעליהם כבר פחות אפשר לסמוך על דיוק ודקדוק בכל הפרטים הקטנים כמובן (לא מצד חסרון הבנים שהנם תלמידי חכמים ידועים, אלא על עצם המסירה והזיכרון וכו').

בנוגע לסיפור שהחזון איש אכל בלי ברכה כשלא יכל לכוון כראוי, כתבו שם שבעצם רש"פ לא רצה לפרסם את הסיפור בגלל שחשש מכאלה שיבינו אותו שלא כראוי (כפי שנראה קצת באשכול זה...), ורק לאחר שהסיפור פורסם בבמות אחרות הסכים גם רש"פ לפרסמו כדי שהפרטים יהיו יותר ברורים.

באמת , הדבר לא מובן, איך היום כותבים דברים כאלה בספר- הדור הצעיר רואה את הדברים , ומפרש הדברים לפי הבנתו ושכלו.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ב' ספטמבר 11, 2017 10:00 am

מיכאל1 כתב:איני מבין על מה יצא קצפם של אי אילו כותבים על פגיעה בכבודם של אדמורי"ם וצדיקים!
אדרבה
יפתחו נא אשכול צמוד שכותרתו תהיה "בשביל עבודת הצדקה אני מאחר את זמן תפילה" שכידוע זה היה הסברו של ר' אהרון קדוש ה' מבעלזא על איחור זמן התפילה, ויתפלפלו הלמדנים המעוניינים בכך להלכה או למעשה.....

לי זכור שהיו לו (לרבי אהרן מבעלזא) הסברים אחרים לכך (לאיחור זמן התפלה) ואולי איני זוכר נכון

פורום אוצר החכמה

מי מחובר