התעללות בתרנגולות

[סגי נהור]

לא הבנתי. מה פירוש מהיכי תיתי שלא יאמר? הוא הרי לא אומר (אין שום דרך לפטם אווזים מבלי לגרום להם סבל, אם לכך התכוונת).

אבל החילוק בין מריטת נוצות לפיטום אווזים ברור, שנוצות אפשר למרוט מאווז מת, וממילא יש כאן אכזריות לחינם, משא"כ פיטום אווזים מוכרח להיעשות באווז חי...

מאידך, החילוק בין פיטום אווזים לנידוננו (אופן גידול העופות) ברור עוד יותר, שאין כאן שום תועלת או צורך לאדם מעבר לעצם הקושי לספק לבעלי החיים את צרכיהם, שהוא הוא גוף מצות צעב"ח, וכמו שהארכתי באשכול הסמוך.

ראיתי מציינים בענין זה לשו"ת שבט הלוי, ועוד לא הספקתי לעיין.

[מלח הארץ]

הרמ"א כותב כך על מריטת נוצות מהאווזים בעודם חיים, ולא על הפיטום שמתיר בלי שום הסתייגות.
לעצם הראיה מהרמ"א לדרך גידול העופות בימינו, יעויין באשכול הסמוך.

אולי לא ידעו בזמנו שהפיטום גורם סבל בל יתואר לעופות.

[פרי יהושע]

לא הבנתי. מה פירוש מהיכי תיתי שלא יאמר? הוא הרי לא אומר (אין שום דרך לפטם אווזים מבלי לגרום להם סבל, אם לכך התכוונת).

אבל החילוק בין מריטת נוצות לפיטום אווזים ברור, שנוצות אפשר למרוט מאווז מת, וממילא יש כאן אכזריות לחינם, משא"כ פיטום אווזים מוכרח להיעשות באווז חי...

מאידך, החילוק בין פיטום אווזים לנידוננו (אופן גידול העופות) ברור עוד יותר, שאין כאן שום תועלת או צורך לאדם מעבר לעצם הקושי לספק לבעלי החיים את צרכיהם, שהוא הוא גוף מצות צעב"ח, וכמו שהארכתי באשכול הסמוך.

ראיתי מציינים בענין זה לשו"ת שבט הלוי, ועוד לא הספקתי לעיין.

אם לא הייתה סיבה למריטת הנוצות מחיים למה לא נאסר משום צעבע"ח, ולא רק ממידת אכזריות?.

[סגי נהור]

לא הבנתי. מה פירוש מהיכי תיתי שלא יאמר? הוא הרי לא אומר (אין שום דרך לפטם אווזים מבלי לגרום להם סבל, אם לכך התכוונת).

אבל החילוק בין מריטת נוצות לפיטום אווזים ברור, שנוצות אפשר למרוט מאווז מת, וממילא יש כאן אכזריות לחינם, משא"כ פיטום אווזים מוכרח להיעשות באווז חי...

מאידך, החילוק בין פיטום אווזים לנידוננו (אופן גידול העופות) ברור עוד יותר, שאין כאן שום תועלת או צורך לאדם מעבר לעצם הקושי לספק לבעלי החיים את צרכיהם, שהוא הוא גוף מצות צעב"ח, וכמו שהארכתי באשכול הסמוך.

ראיתי מציינים בענין זה לשו"ת שבט הלוי, ועוד לא הספקתי לעיין.

אם לא הייתה סיבה למריטת הנוצות מחיים למה לא נאסר משום צעבע"ח, ולא רק ממידת אכזריות?.

משום שסוף כל סוף זה לתועלת האדם, שטעם המריטה הוא שהוא זקוק לנוצה (אף שיכול לטרוח ולחזר אחר נוצה אחרת), ובכה"ג אין איסור.

[ידידיה]

לא הבנתי. מה פירוש מהיכי תיתי שלא יאמר? הוא הרי לא אומר (אין שום דרך לפטם אווזים מבלי לגרום להם סבל, אם לכך התכוונת).

אבל החילוק בין מריטת נוצות לפיטום אווזים ברור, שנוצות אפשר למרוט מאווז מת, וממילא יש כאן אכזריות לחינם, משא"כ פיטום אווזים מוכרח להיעשות באווז חי...

מאידך, החילוק בין פיטום אווזים לנידוננו (אופן גידול העופות) ברור עוד יותר, שאין כאן שום תועלת או צורך לאדם מעבר לעצם הקושי לספק לבעלי החיים את צרכיהם, שהוא הוא גוף מצות צעב"ח, וכמו שהארכתי באשכול הסמוך.

ראיתי מציינים בענין זה לשו"ת שבט הלוי, ועוד לא הספקתי לעיין.

אם לא הייתה סיבה למריטת הנוצות מחיים למה לא נאסר משום צעבע"ח, ולא רק ממידת אכזריות?.

משום שסוף כל סוף זה לתועלת האדם, שטעם המריטה הוא שהוא זקוק לנוצה (אף שיכול לטרוח ולחזר אחר נוצה אחרת), ובכה"ג אין איסור.

אפשר גם למרוט אחר השחיטה וכפי שעושים כיום.

[סגי נהור]

אפשר גם למרוט אחר השחיטה וכפי שעושים כיום.

אם רצית להוסיף משהו על מה שנאמר, לא הצלחתי להבין מהו.

[ידידיה]

אפשר גם למרוט אחר השחיטה וכפי שעושים כיום.

אם רצית להוסיף משהו על מה שנאמר, לא הצלחתי להבין מהו.

יש לדון אם הטעם שיכול לחפש נוצה אחרת מהווה סיבה לאיסור, סוף סוף אם אי אפשר בלא מריטה מה לי נוצה זו או חברתה.
ע"כ כתבתי שניתן ללא שום צער למרוט נוצות.
ואכן אין כאן חידוש ותוספת גדולה, אלא נקודת אמת לפי ענ"ד.
ועם מר הסליחה.

[סגי נהור]

אפשר גם למרוט אחר השחיטה וכפי שעושים כיום.

אם רצית להוסיף משהו על מה שנאמר, לא הצלחתי להבין מהו.

יש לדון אם הטעם שיכול לחפש נוצה אחרת מהווה סיבה לאיסור, סוף סוף אם אי אפשר בלא מריטה מה לי נוצה זו או חברתה.
ע"כ כתבתי שניתן ללא שום צער למרוט נוצות.
ואכן אין כאן חידוש ותוספת גדולה, אלא נקודת אמת לפי ענ"ד.
ועם מר הסליחה.

כשכתבתי "נוצה אחרת" התכוונתי לנוצת אווז מת. אם זה לא היה ברור טוב שבאת והבהרת.

[פרי יהושע]

אני עדין לא הבנתי ואשמח על הבהרה, אטו איירי שאין עופות מתים בנמצא, (באמת צריך לעיין בפנים ואני עצל).

[אברהם]

יש לציין שנושא זה מקבל משנה חשיבות לקראת ראש השנה - בו נזהרו ביתר שאת 'שלא לגרום שום היזק לבעל חי' ולא לשחוט בעלי חיים, כמו שכתב מהר"י אסאד או"ח ח"א קסד

"וע"ד שאלתך אם נהגו היתר או איסור בשחיטה ביום טוב של ר"ה. הנך יפה הראית לדעת מ"ש המג"א סי' תצ"ח ס"ק י"ו וגם בש"ע /או"ח/ סי' תר"ג שצריך להחמיר טפי בעשי"ת בפת של עכו"ם. ולענ"ד בשחיטה יש להסביר עוד טעמא להמונים דכל שחיטה אית ביה צער בעלי חיים והתורה התירתו וזבחת ואכלת זולת זה אית ביה אכזריות לשחוט בע"ח וביומא דדינא שכולנו מבקשים רחמים כל היום ורחמיו על כל מעשיו כתיב ראוי גם לנו שלא לעשות שום אכזריות בפועל לשחוט בעלי חיים וזכר לדבר עובדא דרבי בפ' הפועלים בב"מ פ"ה ע"א עגלא לשחיטה וכו' א"ל זיל לכך נוצרת אמרו ולא קא מרחם וכו' וכי אמר לאמתי' על בני כרכושתא שבקינהו ורחמיו על כל מעשיו אמרי הואיל ומרחם כרחם עליו וכו' עש"ה. ואם גם אמת אמר השו"ב שבמקומות ששימש הוא נהגו היתר לשחוט בר"ה אטו אותן מקומות הישוב רובא דעלמא נינהו ובלתי ספק ע"ה הן ומחסרון ידיעתם עושין, אמנם פשיטא ודאי דלאו מדינא אסור כ"א מנהגא לבד... אחר שכתבתי זאת קראתי לשוחטי דמתא מומחים דפה התו' מהו' שמואל ווייס נ"י ושאלתי אותו על זה המנהג והשיב לי כי בכל תפוצות ישראל המנהג שלא לשחוט ביום טוב של ר"ה כדי שלא להזיק שום בריה ושכ"כ בספר גבול בנימן אחד מן היכי תמצא שוחטין ברגל ואין שוחטין בראש דייקא ודפח"ח. ומעולם לא שמע לשחוט בר"ה והס מלהזכיר עכ"ד השו"ב מוהר"ש הנ"ל ונהניתי שקיימתי מסברא.

ואמנם הם לא דיברו על אכילת בשר הנשחט מערב ראש השנה, כמובן, אך כאשר באכילה זו מקיימים ומחזקים ידי המתאכזרים באופן מיוחד ע"מ להרבות ממונם בקלות, לכאורה יש בזה טעם לפגם, ואולי יותר מזה, בפרט בראש השנה.

- האם בתרנגולי הודו גם יש התעללות תעשייתית כזאת, או שמשום גודלם אינם מוכנסים בצפיפות וכו'?
- האם בעגלי בקר יש התעללות מיוחדת, או שהם רועים בחוות העצומות בדרום אמריקה?

[אברהם]

- האם בתרנגולי הודו גם יש התעללות תעשייתית כזאת, או שמשום גודלם אינם מוכנסים בצפיפות וכו'?
- האם בעגלי בקר יש התעללות מיוחדת, או שהם רועים בחוות העצומות בדרום אמריקה?

יש היודע?

[לבי במערב]

. . כתיבתך . . כמדומני שנסחפת, אולי ראית יותר מדאי סרטוני אנונימוס, עגלים ואפרוחים מעונים ומיוסרים . . כתבת . . אתה יכול להסביר פשר 'איסור [צער] בע"ח' בהנ"ל? . . קצת הגזמת. הי' ברוך

רק להעיר, שכמובן מחבר הקובץ אינו הרב 'מנחם-כהן' - כ"א ר' אסא שי' קיסר.
ויהא רעוא מן שמיא שלא תצא תקלה מתחת ידינו.
ולחביבותא דמילתא, ב' הערות:
א) מעניינת ההסתכלות על דעת רא"ק כנובעת מסרטונים...
ב) כמדומני, שישנו צער בע"ח בגריסתם מחיים - אלא שכבר דנו בכך במק"א באתרא קדישא הדין, והעלו להיתר.