א הנה יום בא לה' וחלק שללך בקרבך ב ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה [תשכבנה] ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר ג ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב ד ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה ה ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא ה' אלהי כל קדשים עמך ו והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון [וקפאון] ז והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור ח והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה ט והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד י יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך יא וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח יב וזאת תהיה המגפה אשר יגף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם יג והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו יד וגם יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד טו וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת טז והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך ה' צבאות ולחג את חג הסכות יז והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם יח ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף ה' את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות יט זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות כ ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה' והיה הסירות בבית ה' כמזרקים לפני המזבח כא והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש לה' צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא
ורש"י הביא חידוש גדול לקשר את זה לסוגיית הגמ':
רש"י - "את חג הסוכות" - כמו שפירשו רז"ל במסכת עכו"ם מצוה קלה יש לי וסוכה שמה כדאיתא בשמעתא ראשונה (דף ג')
וז"ל הגמ' (ע"ז ג.-ג:):
אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה אמר להן הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה ומי מצית אמרת הכי והא אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב (דברים ז, יא) אשר אנכי מצוך היום היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכר אלא שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו ואמאי קרי ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר (תהלים ב, ג) ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו מקדיר והא אמרת אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו משום דישראל נמי זימני דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו צערא והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה נהי דפטור בעוטי מי מבעטי מיד הקב"ה יושב ומשחק עליהן שנאמר (תהלים ב, ד) יושב בשמים ישחק וגו'.
ובעת הזאת יש לי ג' שאלות על זה:
א] למה באמת האומות לא יעלו לירושלים לחג הסוכות הלא כבר כתוב למעלה מכן והיה ה' למלך על כל הארץ וגו' נמצא שכבר הודו כל העולם כולו שה' הוא המלך?
ב] בזכריה מבואר שיש אומות (משמע רוב האומות) שיעלו לירושלים ויש שלא יעלו, אבל אם מיירי באמת במצוות סוכה וכדאיתא בע"ז הלא מבואר שם שהגויים בכלל לא קיימו את המצווה אלא בעטו בה?
ג] בזכריה מבואר שעונשם של אלו שלא קיימו מצוות סוכה היא שלא יהיה עליהם הגשם אבל בע"ז מבואר שהקב"ה יושב ומשחק עליהן. האם זו"ז אותו דבר?