הימנק; גודלו מהו?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
קמצן_קדוש
הודעות: 122
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

הימנק; גודלו מהו?

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ג' אוקטובר 03, 2017 12:25 pm

כשכתבו בגמרה סדוק דעביד כהימנק פסול (לפי רש"י הכוונה היא לכלי של סופרים שבעזרתו פוצעים ועושים חורים בקלף. לר"ח הכוונה הפשוטה היא למזלג. שניהם זה בערך אותו הדבר..). לאיזה גודל הימנק התכוונו?
ידוע לי מקרה, לדוגמה, שהגיע יהודי למו"צ עם לולב בעל תיומת סגורה לחלוטין שרק בראשה ישנם כעין שני קוצים קטנטנים ממש שניתן לראותם רק בעיון מדוקדק ביותר.
ואמר לו המו"צ ליהודי שזהו לולב כהימנק וילך להחליפו.
ואני שואל; מה זה ועל מה זה? שהרי ודאי שכוונת הגמ' מן הסתם היתה על מקרה שנחלקה התיומת ורק שלא נסדק העלה האמצעי עד גוף השדרה (ועיין ר"נ סוכה לב.).
וע"ז כתבו שלמרות שכשר- אם נחלק כהימנק זה פסול. (ולא למה שקורין היום "נסדק" או "נחלקה התיומת" שזה רק לפי אי אילו חומרות של האחרונים דשמא יבוא ליפתח יותר במהלך החג, ולכן אמרו שלכתחילה כדאי ליקח לולב סגור עד למעלה.)
מכל מקום. מהו באמת גודל שנחשב להימנק?

אני מצרף שני עמודים מחוברת של איזושהי חברה למכירת לולבים ששם דברו בעניין זה ואנני כ"כ מסכים אתם.
הורד.png
הורד.png (777.86 KiB) נצפה 719 פעמים

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הימנק; גודלו מהו?

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' אוקטובר 03, 2017 4:13 pm

חלק זה עדיין בטיוטה ואינו גמור, אך אקוה שיעזור במשהו לשאלותיך
ח. שיעור אורך הסדק שיהיה כהימנק.
כ' הלבושי שרד דכיוון שמתבאר מדברי הרמ"א והט"ז ששיעור האורך בנסדק כהימנק הוא פחות משיעור של נחלקה התיומת, ולא מצינו שיעור שנאמר בו, ע"כ שיעור הימנק הוא בכל שהוא. שהרי לט"ז שיעור נחלקה הוא בטפח או כזית וע"כ ששיעור הימנק הוא פחות מכך, ולא מצינו שנאמר בו שיעור אחר וע"כ הוא במשהו, וא"כ י"ל שגם לרמ"א אע"פ ששיעור נחלק הוא ברוב אורך העלה מ"מ הימנק פוסל במשהו דאפושי פלוגתא לא מפשינן.
וכ' הלבו"ש שהעולם אין מדקדקים ובראותם נחלק התיומת דהיינו העלה העליונה מעט בראשה מכשירין וכשהוא פחות מטפח אומרים דכשר לכו"ע וטועים הם כי ע"פ הרוב כשנחלק בראשה אפילו מעט נתרחקו ונעשו כהימנק וזה לשיטת הרמ"א פסול מדינא, ושיטת הרמ"א הוא לעיקר, ואין בזה הכשר זולת לשיטת המחבר דתלוי ברוב עלין, לכן צריך להשגיח ע"ז. וכ"כ הפמ"ג (משב"ז סק"ט) שכשנחלק עד שנראה ב' ראשי העלים כשניים מרוחקים כהימנק פסול אף במיעוטו וצ"ע כי שכיח הרבה כך ויש להזהר בזה. וכן משמעות דברי הביאור הלכה להחמיר בנסדק כהימנק משהו אם נראה כשניים ע"י סידוק כזה.
אבל המהרש"ם בדעת תורה תרמה,ז כ' דלכאורה נראה דגבי סדק כל שהוא פחות מטפח אינו כהימנק, [דהימנק פי' הטור כלי שיש לו ב' ראשים] ואין עושים כלי כזה א"כ ראוי לאחוז בו ביד, ובמועד קטן כב,ב איתא שאין אחיזה בפחות מטפח, ואף דלשיטת הר"ן גם נסדק פחות מטפח פסול, מ"מ לדידן דסמכינן על רוב הפוסקים בנחלקה התיומת אזי אע"פ שעביד כהימנק פסול לכו"ע היינו בשיעור טפח, אבל מדברי הפוסקים לא נראה כן, שכתבו שהימנק הוא כלי שיש בראשו וכו' ואף שהכלי הוא טפח אבל הראשין א"צ שיהיו טפח. ובנטעי גבריאל (פ"ו ס"ד) הביא שכן נקט המהרש"ם לדינא בספרו תכלת מרדכי ח"ג (עמ' ש"ע מדפה"ס) וז"ל "לדקדק בלולב ביום א' וב' אם נסדק מעט כהימנק".
ובביאור הלכה הביא את דברי הריטב"א וז"ל וכן כל הפסולין, יבש וסדוק כהמנק וכיוצא בזה, שעשו אותו כחוטמו של אתרוג שכל הפסולין פוסלין בו במשהו.
ובס' כשרות ארבעת המינים (עמ' ?) כ' שבחיפוש אחר חיפוש לא מצא לשון זה בדברי הריטב"א, ושהגאון ר' רפאל רייכמן שליט"א הראה שזהו לשון הביאור הגר"א בסוס"י תרמ"ה ואינו לשון הריטב"א אלא שכך ביאר הגר"א את דברי הריטב"א.
אמנם נראה לענ"ד שגם בחידושי הריטב"א שלפנינו מבואר שכוונתו לפסול הימנק כמשהו שהרי כ' הריטב"א כט,ב סוד"ה נקטם וז"ל "וכן מ"ש בגמרא סדוק כפוף פסול היינו בעלה זה ובכל שהוא לפי שאינו הדר", ופשוט שפסול סדוק היינו שנסדק כהימנק כדמפרש רב פפא לברייתא דפסלה סדוק .
במגן אבות למאירי (אות קס"ה) כ' ועביד כי הימנק דפסלינן בלולב ודאי אף במשהו רצה לומר על הפחות שהוא באפשר להיותו כהימנק מצד הפסול שבו. ומבואר מדבריו שכדי שייחשב הלולב דעביד כהימנק בעינן איזה שיעור שהוא, ובהימנק משהו בלבד אינו נעשה כשניים כדי שייחשב הימנק, אבל אה"נ אם תהיה מציאות שיהיה הלולב נסדק כהימנק אף בסדק באורך משהו ה"ז פסול משום הימנק.
אך הרא"ה (לב,א ד"ה קווץ) כ' דעביד כהימנק פי' שפתוח הרבה, וכ"כ רבנו ירוחם (נ"ח ח"ג), ויל"ד האם כוונתם על האורך או על הרוחב, וע"ע בסמוך משכ"ב.
ובאורחות רבנו (ח"ב עמ' רמ"א) כ' שכמה פעמים אמר מרן הקהילות יעקב שהימנק כל שהוא בתיומת מסתבר שכשר, ויש להכשירו, ורק חומרא היא ממרן הגרי"ז מבריסק, ומרן החזו"א הכשיר זה לכתחילה ואמר שזה לא הימנק. עוד כ' שם בשם הגרי"ב שדעת החזו"א דמשהו לא הוי הימנק, ורק אם ניכר היטב נטייתו של כל אחד זהו כוונת הימנק. אבל היות שאביו הגר"ש זצ"ל אבד"ק דקוסובה החמיר אפילו במשהו, לכן הקפיד ע"ז מרן החזו"א בגלל אביו.
ט. שיעור המרחק בין העלים שיהיה כהימנק.
מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (הליכות שלמה פ"י ס"ו, ובס' כשרות ארבעת המינים עמ' ר') הורה שפסול נסדק כהימנק היינו שנתעקמו העלים ופונים זה לכאן וזה לכאן ואי אפשר לחברם. ומקור דבריו הוא מדאמר רב פפא שפסול בנסדק כהימנק ומשמע שאין סדק לבד פוסלו, אלא שנראים כשני עלים לגמרי, אבל כשנפרד עלה אחד לשניים ואינם נראים כפרודים אי"ז הימנק.
וכן היא משמעות החזו"א קמה,ח בשיטות הרא"ש והרי"ף שהימנק הוא כשנחלקו כל עלי הלולב מחציתן לכאן ומחציתן לכאן, ומיניה איכא למילף לדידן שיש פסול הימנק כבר באופן שנחלקה התיומת בעינן שחלק אחד של עלה התיומת יפנה לכאן וחלקו האחר של התיומת יפנה לעבר השני וכך הוא ההימנק הפוסל.
וכדבריהם משמע מדברי המאירי (לא,ב ד"ה אע"פ) שכ' דמ"מ אם הסדק פונה לכאן ולכאן כמחוגה שראשה מפוצל לשני צדדים פסול. ומבואר שכדי לפסול בעינן שיפנו לכאן ולכאן.
אך יש להסתפק דמצינו בחידושי הר"י מלוניל שכ' שנסדק כשר היינו סדק מעט שאינו נפרד זה מזה, ומשמע שכל שנפרדו עליו זה מזה הוי פסול דחשיב הימנק, אך יד הדוחה נטוייה לומר שכוונת הר"י מלוניל שאופן שבו נראים כשנים הוא הנקרא שנפרדו זה מזה. אך יותר מפורשים הדברים בבעל העיטור (פט,ב מדפה"ס) שכ' נסדק כשר שנסדק העלה באמצע אורך הלולב עד השדרה ודווקא נסדק ואין הסדק פונה לכאן ולכאן ודבוק זה לזה, אבל פונה לכאן ולכאן כהימנק והוא הנקרא פיט"ר שבו משערין רוחב השירטוט פסול כדקתני בברייתא סדוק פסול. ולכאורה משמע שכל שאינו דבוק זה לזה כבר נכנס לכלל הימנק ופסול. וכעי"ז העיר הגאון ר' רפאל רייכמן שליט"א מדברי השבולי הלקט (סי' שנ"א)

שלמה בן חיים
הודעות: 531
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: הימנק; גודלו מהו?

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » ג' אוקטובר 03, 2017 4:34 pm

אף שמבואר בדברי הריטב"א ועוד כמה פוסקים ששיעורו במשהו ראה מגן אבות המצורף כאן שפירש שכל שהוא היינו כל שהוא נראה כשנים, ולא כל שנסדק כל שהוא.

וכן מבואר מדברי הריטב"א (סוכה כט ב ד"ה נקטם) שכתב 'וכן כל הפסולין יבש וסדוק כהמנק וכיוצא בזה שעשו אותו כחוטמו של אתרוג שכל הפסולין פוסלין בו במשהו', עכ"ל. הרי בהדיא דפסול הימנק היינו אפילו בכל שהוא, אמנם לכאורה אין כוונתו שנסדק כל שהוא אלא שנראה כנחלק כשניים במשהו, אבל אם אין נסדק אלא כל שהוא ממש ודאי לא שייך לומר שנראה כהימנק, ובדברי הראשונים ציירו בזה ציור שממש נראה כמזלג הנחלק לשניים. אבל ודאי שאין להקל בזה אלא כשהוא קטן מאד ויש לדקדק בזה בשימוש חכמים מתי פסול. וראה לעיל שהבאנו לשון המאירי 'הסדק פונה לכאן ולכאן כמחוגה שראשה מפוצל לשני צדדים' הרי שאינו ממש משהו. ולשון החיי אדם (כלל קמט סעיף י) 'ודוקא שנסדק בענין שאינו נראה שנסדק. אבל אם נתרחב הסדק עד שנראה הסדק וזהו שנקרא בגמ' שנסדק כהנדק, אפילו לא נחלקה העליונה רק העלין שאצל העלה העליונה, אפילו במיעוט, פסול'. משמע שכל שניכר החילוק פסול. אמנם בדברי המאירי בספר מגן אבות (ענין כא) כתב 'ועביד כי המנק דפסלינן בלולב ודאי אף במשהו, ר"ל על הפחות שהוא באפשר להיותו כהמנק מצד הפסול שבו', עכ"ל. מבואר בהדיא דכל שהוא היינו בשיעור הפחות ביותר שנראה כהימנק אבל לא שהסדק כל שהוא. אכן ראה משנה ברורה (ס"ק לב) 'ואפילו נסדק רק מקצתו שמחמת נחלקה התיומת דעת הרבה אחרונים שאין לפסלו, מכל מקום כיון שנתרחב הסדק עד שנראה כשנים פסול ויש ליזהר הרבה בזה', עכ"ל. משמע שהוא דבר המצוי.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2158
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הימנק; גודלו מהו?

הודעהעל ידי נהר שלום » א' אוקטובר 08, 2017 4:29 am

זכור לי שבספר כשרות ארבעת המינים של הרב שטרן כתב בשם עיקרי הד"ט להכשיר לולב שנקטם הקוץ שבראשו וא"כ יש להכשיר קוץ שנפרד כהימנק.


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים