סידור ווילנא – איך פוסקים שם הלכות וקובעים מנהגים?

ליטוואק פון בודאפעסט

סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.

בתור מילתא דבדיחתא, כאשר יצא לאור לראשונה, הייתי קורא לה 'סידור מעזשיבוזש'. למה? תגיד אתה למה ווילנא, אגיד לך למה מעזשיבוזש. אין לה שום קשר גדול לווילנא יותר מלמעזשיבוזש.

א. בכמה דברים החליט לכתוב כמנהג הגר"א ובכמה פעמים החליט שלא לכתוב כמנהג הגר"א, ואין נראה שיש שיטה אחידה בזה. למשל, בחזרת הש"ץ, דעת כמה תלמידי הגר"א שהגר"א היה אומר וּשְׁבָחֲיךָ, ודעת תלמידים אחרים היא שהיה אומר וּשְׁבָחֶיךָ, אמנם מנהג העולם היתה תמיד לומר וְשִׁבְחֲיךָ, וכן הודפס ברוב הסידורים. בסידור ווילנא הדפיס בתוכו כמנהג הגר"א של וּשְׁבָחֲיךָ, ולמטה כתב שכ"ה מנהג הגר"א וי"ג וְשִׁבְחֲיךָ.
אמנם במקומות אחרים לא כן עשה. למשל, בעלינו לשבח, כאשר בפנים הדפיס 'ומושב יקרו', ובצד כתב שמנהג הגר"א, וכ"ה בסידור רומא והרבה סידורי אשכנז, 'וכסא כבודו'.
בנוסח הקדיש כתב 'ויתהלל' ולא העיר כלל שהגר"א לא אמר כן, אע"ג שד"ז נפוץ למדי אצל אלו שנוהגים כמנהג הגר"א שאין אומרים ויתהלל.
במוסף לר"ח, כתב בפנים 'זכרון לכולם יהיו', ורק בצד הוסיף שדעת הגר"א היא 'זכרון לכולם היו'. (אגב, פעם אחת התפללתי בר"ח כוותיקין בשטיבלעך מאה שערים, והמו"ל של הסידור הזה היה לפני העמוד, והוא אמר כמנהג הגר"א.

ב. הביא מנהגים שונים, שאין להם שחר. למשל בברכת שים שלום כתב בסופו שמנהג חו"ל הוא לומר בעשי"ת 'עושה השלום. ד"ז אינו נכון כלל, ואני הייתי בהרבה בתי כנסיות בחו"ל, ולא שמעתי כן מעודי. אמת שבסידורים ישנים הדפיסו כן, ואולי כך היה המנהג בימיהם, אמנם בימינו אנו אינו כן כלל וכולם מסיימים ב'המברך את עמו ישראל בשלום.

ג. אחרי הלל הדפיס פיוט 'ברח דודי', שאומרים אותו, לפי דבריו, אחרי הלל. בשביעי של פסח אומרים בא"י, לפי דבריו, יום ליבשה ואח"כ פיוט 'ובכן ויושע', ובשבועות אומרים 'ובכן וירד משה' אחרי הלל. כפי הזכור לי, אין זה נכון כלל, ובא"י אין אומרים פיוטים אלו כלל. בחו"ל ג"כ אין אומרים אותם, למעט אותם בתי כנסיות השמרנים כדוגמת קהל עדת ישרון במאנהאטען, דעברעצין בב.פ., מונקס בלונדון וכדו'. בלעיקוואד בישיבה אומרים ברח דודי לפני שמו"ע, אמנם מנהג זה לא נפצה בהרבה מקומות בחו"ל.

ד. לפני מוסף ר"ח, הביא דברי הא"ר שיש להוריד התפילין לפני קדיש, שלא להפסיק בין קדיש לשמו"ע. דבר זה אינו נהוג כלל, והמ"ב כותב דלא כדבריו, ולא הביא כלל שדבריו הם נגד המנהג.

ה. בחזרת הש"ץ למנחה, לפני ברכת כהנים, כתב 'בתע"צ הכהנים עולים לדוכן, ורק בתפלת מנחה הסמוכה לשקיעת החמה. [כחצי שעה לפניה]. (סי' קכ"ט)'. דברים אלו אינם נכונים כלל, ולא מצאתי שום מקור לדבריו. בסימן קכ"ט אכן מובא שאין אומרים אותה אלא בזמן הנעילה, וכך הוא מנהג רוב המקומות שעולים לדוכן בכל יום (ביררתי אצל אנשי ארם צובה, וכן הוא מנהגם ג"כ), למעט בני ברק שקבלו עליהם את חידושו של החזו"א אשר בספרו נדפסה, אמנם לחכות עד חצי שעה לפני השקיעה לא ראינו ולא שמענו, ואין אלו אלא דברי עצמו של המדפיס.

ו. הביא מנהג 'לקראת האבל' לפני באי בשלום, וכפי מיטב זכרוני המנהג הוא לעשותו אחר באי בשלום. (לאלו החסידים שבינינו שאין יודעים ממנהג זו, כאשר האבלים נכנסים לביהכ"נ בליל שבת, דופקים על הבימה ואומרים 'לקראת האבל, וכלם מסובבים את ראשיהם לכיוון הדלת כשהאבלים נכנסים ואומרים להם 'המקום ינחם אתכם וכו''.) בשו"ע (רס"א סעי' ד') מבואר שאמירת מזמור שיר הוא קבלת שבת, ועיי"ש במ"ב.

א גאליציאנער

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ב. הביא מנהגים שונים, שאין להם שחר. למשל בברכת שים שלום כתב בסופו שמנהג חו"ל הוא לומר בעשי"ת 'עושה השלום. ד"ז אינו נכון כלל, ואני הייתי בהרבה בתי כנסיות בחו"ל, ולא שמעתי כן מעודי. אמת שבסידורים ישנים הדפיסו כן, ואולי כך היה המנהג בימיהם, אמנם בימינו אנו אינו כן כלל וכולם מסיימים ב'המברך את עמו ישראל בשלום.

איי איי... הוכחת בכך שאמנם ליטוואק אתה, אך לבטח אינך מבודפשט...
וכל זאת למה, כי בבודפשט בבית מדרשנו הארטאדאקסית שפיר אמרינן 'עושה השלום' בעשרת ימי תשובה, ופוק חזי מאי דבר הרה"ח ר' אהרן צבי קעסטענבוים הי"ו שוחט דמתא דהתם המתפלל שם רובא ככולא דהתפילות שם, ובאזני שמעתי כיצד חותם הוא במנחה 'עושה השלום'.
ואברכו בשנה טובה וברוכה שנה טובה ומתוקה
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

ליטוואק פון בודאפעסט

א גאליצייאנער פון בודאפעסט?

עכ"פ, הוא כותב שם ש׳רוב קהלות׳ אומרים עושה השלום, דבר שאינו נכון בהחלט.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 08, 2017 7:09 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
ה. בחזרת הש"ץ למנחה, לפני ברכת כהנים, כתב 'בתע"צ הכהנים עולים לדוכן, ורק בתפלת מנחה הסמוכה לשקיעת החמה. [כחצי שעה לפניה]. (סי' קכ"ט)'. דברים אלו אינם נכונים כלל, ולא מצאתי שום מקור לדבריו. בסימן קכ"ט אכן מובא שאין אומרים אותה אלא בזמן הנעילה, וכך הוא מנהג רוב המקומות שעולים לדוכן בכל יום (ביררתי אצל אנשי ארם צובה, וכן הוא מנהגם ג"כ), למעט בני ברק שקבלו עליהם את חידושו של החזו"א אשר בספרו נדפסה, אמנם לחכות עד חצי שעה לפני השקיעה לא ראינו ולא שמענו, ואין אלו אלא דברי עצמו של המדפיס.

יש מקורות נאמנים לזה ויסוד הדבר מהשוואת מנחה שנושאים בה כפים לנעילה וזמנה.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » א' אוקטובר 08, 2017 7:22 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.

הפופלריות של סידור וילנא אינו רק משום שיש בו הרבה דברים מעניינים, אלא משום שזה מהסידורים הכי טובים. דקדוק יותר מהרגיל [גם אם אינו מושלם], עימוד יפה, ותיקון עיוותים באופן מעשי ברוב סידורים שגם אחר שנעשה הנוהג לכפול ולשלש דברים הנאמרים בתפילות שונות ולהביא אפילו דברים לא הכרחיים ואינם חלק של התפילה עדיין מטריחים המתפלל בכמה דברים [כגון בסליחות לתעניות שכפי הידוע לי סידור ווילנא היחיד שמביא הי"ג מדות אחר כל סליחה, ומביא סוף הפזמון אחר כל חרוז].
אבל גם לי היה קצת תמיהות עליו. פעם שאלתי המו"ל למה הוא לא הביא נוסח הטור במשהו, והוא ענה לי שהוא קבע הנוסח ע"פ ספרים שבשעתו עוד לא שמעתי מהם, ספרים חשובים וראוים לקבוע נוסח על פיהם באמת כגון מהר"י טורנא, אבל עדיין אינו מובן איך אפשר להתייחס רק להם ולהתעלם מספר בסיסי כ"כ כגון הטור.

שומר הגחלת

איש_ספר כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
ה. בחזרת הש"ץ למנחה, לפני ברכת כהנים, כתב 'בתע"צ הכהנים עולים לדוכן, ורק בתפלת מנחה הסמוכה לשקיעת החמה. [כחצי שעה לפניה]. (סי' קכ"ט)'. דברים אלו אינם נכונים כלל, ולא מצאתי שום מקור לדבריו. בסימן קכ"ט אכן מובא שאין אומרים אותה אלא בזמן הנעילה, וכך הוא מנהג רוב המקומות שעולים לדוכן בכל יום (ביררתי אצל אנשי ארם צובה, וכן הוא מנהגם ג"כ), למעט בני ברק שקבלו עליהם את חידושו של החזו"א אשר בספרו נדפסה, אמנם לחכות עד חצי שעה לפני השקיעה לא ראינו ולא שמענו, ואין אלו אלא דברי עצמו של המדפיס.

יש מקורות נאמנים לזה ויסוד הדבר מהשוואת מנחה שנושאים בה כפים לנעילה וזמנה.

איש ספרנו הנכבד, ההונגרי (?) לא בא לערער על הנוהג שנושאים כפיים רק אחרי הצהריים. הוא רק תמה על העניין שכתוב כחצי שעה לפניה, וזה מנין? בלוח א"י כתוב שעה, נעילה ביום הכיפורים מתפללים לכתחילה 45 דק' לפה"ש ומנהג הפרושים בירושלים להקל ולהתפלל 75 דק' לפה"ש כדי להספיק נשיא"כ, וע"כ תמה בצדק הליטוואק פון בודאפעסט מנין השיעור של חצי שעה.

שומר הגחלת

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בנוסח הקדיש כתב 'ויתהלל' ולא העיר כלל שהגר"א לא אמר כן, אע"ג שד"ז נפוץ למדי אצל אלו שנוהגים כמנהג הגר"א שאין אומרים ויתהלל.

יעויין בקדיש הראשון בסידור. (הקדיש שלפני מזמור שיר [אופס! לפי הגאון לא אומרים מזמור שיר...]) לפני הקדיש מבואר בכתב רש"י את נוסחאות הגר"א בקדיש, וביניהם נמצאת גם הארתך.

בברכה המשולשת

שומר הגחלת כתב:
איש_ספר כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
ה. בחזרת הש"ץ למנחה, לפני ברכת כהנים, כתב 'בתע"צ הכהנים עולים לדוכן, ורק בתפלת מנחה הסמוכה לשקיעת החמה. [כחצי שעה לפניה]. (סי' קכ"ט)'. דברים אלו אינם נכונים כלל, ולא מצאתי שום מקור לדבריו. בסימן קכ"ט אכן מובא שאין אומרים אותה אלא בזמן הנעילה, וכך הוא מנהג רוב המקומות שעולים לדוכן בכל יום (ביררתי אצל אנשי ארם צובה, וכן הוא מנהגם ג"כ), למעט בני ברק שקבלו עליהם את חידושו של החזו"א אשר בספרו נדפסה, אמנם לחכות עד חצי שעה לפני השקיעה לא ראינו ולא שמענו, ואין אלו אלא דברי עצמו של המדפיס.

יש מקורות נאמנים לזה ויסוד הדבר מהשוואת מנחה שנושאים בה כפים לנעילה וזמנה.

איש ספרנו הנכבד, ההונגרי (?) לא בא לערער על הנוהג שנושאים כפיים רק אחרי הצהריים. הוא רק תמה על העניין שכתוב כחצי שעה לפניה, וזה מנין? בלוח א"י כתוב שעה, נעילה ביום הכיפורים מתפללים לכתחילה 45 דק' לפה"ש ומנהג הפרושים בירושלים להקל ולהתפלל 75 דק' לפה"ש כדי להספיק נשיא"כ, וע"כ תמה בצדק הליטוואק פון בודאפעסט מנין השיעור של חצי שעה.

כידוע, יש מאמר מקיף של מרן הגר"ש דבליצקי על הגדרת הזמן בו מותר לשאת כפיים במנחה בתענית .

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » א' אוקטובר 08, 2017 8:23 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.

בתור מילתא דבדיחתא, כאשר יצא לאור לראשונה, הייתי קורא לה 'סידור מעזשיבוזש'. למה? תגיד אתה למה ווילנא, אגיד לך למה מעזשיבוזש. אין לה שום קשר גדול לווילנא יותר מלמעזשיבוזש.

סידור ווילנא קרוי על שם שהעימוד שלה נעשית בפונט ווילנא.

אי נמי, ע"ש שרוב המנהגים והנוסחאות אמורים להיות לפי נוסח הגר"א מווילנא

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוקטובר 09, 2017 3:50 am

שומר הגחלת כתב:
איש_ספר כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סידור ווילנא היא סידור פופולרי מאד בין בני הישיבות, באשר מצוי שם הרבה דברים מעניינים, וכמה פעמים נתקלתי בפסקי הלכותיו ואופן הכרעתו תמוהים, ע"כ אמרתי להעלותם כאן בפורום שישיחו בם יושבי שער אוצר החכמה.
ה. בחזרת הש"ץ למנחה, לפני ברכת כהנים, כתב 'בתע"צ הכהנים עולים לדוכן, ורק בתפלת מנחה הסמוכה לשקיעת החמה. [כחצי שעה לפניה]. (סי' קכ"ט)'. דברים אלו אינם נכונים כלל, ולא מצאתי שום מקור לדבריו. בסימן קכ"ט אכן מובא שאין אומרים אותה אלא בזמן הנעילה, וכך הוא מנהג רוב המקומות שעולים לדוכן בכל יום (ביררתי אצל אנשי ארם צובה, וכן הוא מנהגם ג"כ), למעט בני ברק שקבלו עליהם את חידושו של החזו"א אשר בספרו נדפסה, אמנם לחכות עד חצי שעה לפני השקיעה לא ראינו ולא שמענו, ואין אלו אלא דברי עצמו של המדפיס.

יש מקורות נאמנים לזה ויסוד הדבר מהשוואת מנחה שנושאים בה כפים לנעילה וזמנה.

איש ספרנו הנכבד, ההונגרי (?) לא בא לערער על הנוהג שנושאים כפיים רק אחרי הצהריים. הוא רק תמה על העניין שכתוב כחצי שעה לפניה, וזה מנין? בלוח א"י כתוב שעה, נעילה ביום הכיפורים מתפללים לכתחילה 45 דק' לפה"ש ומנהג הפרושים בירושלים להקל ולהתפלל 75 דק' לפה"ש כדי להספיק נשיא"כ, וע"כ תמה בצדק הליטוואק פון בודאפעסט מנין השיעור של חצי שעה.

לא חשבתי אחרת. אלא שגבי תפילת נעילה ל' הראשונים: סמוך לשקיעת החמה שמשיסיים תשקע חמה, וגדר סמוך הוא כחצי שעה כנלמד מכ"מ. והדברים כתובים ומבוארים. ועכ"פ אין כאן חידוש של בעל הסידור.

ליטוואק פון בודאפעסט

לדעתי, לדמות ׳סמוך׳ ממקום אחר ללא מקור, מביא לידי גיחוך.

ומ"מ גם אם ימצא מקור לדבריו, איך קבע כן בפשטות כאילו מבואר כן בשו"ע, בשעה שאינו מבואר שם לא בשו"ע ולא בנו"כ? אם היה קובע זמן מנחה בבית מדרשו עפ"י מה שהחליט תדמות איסור אכילה לפני מנחה לדין נשיאת כפים, נו נו. היינו יכולים לעזבו לנפשו ברגע ששמצאנו איזה מקור לדבריו. אבל לקבוע כן בסידור כאילו ההלכה הפשוטה כן הוא אינו אלא רמות רוחא, לדעתי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוקטובר 09, 2017 8:08 am

חיפוש קל באוצר

רב פעלים ח"ד סי' ה; כה"ח סי' קכט סק"ז; זה השלחן ח"ב עמ' לז. ועוד. וחבל אחרונים שכתבו סמוך לשקיעת החמה ממש.

לא אמרתי שהדבר מוכרח, אבל סמי מכאן "לא ראינו ולא שמענו".

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' אוקטובר 09, 2017 8:35 am

עמקן כתב:הפופלריות של סידור וילנא אינו רק משום שיש בו הרבה דברים מעניינים, אלא משום שזה מהסידורים הכי טובים... עימוד יפה...

העימוד הזה שאתה מדבר עליו הוא בדיוק מה שמקשה עלי [בין היתר] לעיין בו.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ב' אוקטובר 09, 2017 9:13 am

פלגינן כתב:
עמקן כתב:הפופלריות של סידור וילנא אינו רק משום שיש בו הרבה דברים מעניינים, אלא משום שזה מהסידורים הכי טובים... עימוד יפה...

העימוד הזה שאתה מדבר עליו הוא בדיוק מה שמקשה עלי [בין היתר] לעיין בו.

על טעם וריח ..., אבל מבחינתי זה העימוד הכי מוצלח, ואני לא היחיד. מהדורה הראשונה לא היתה כ"כ מוצלחת לטעמי והיה קשה לי להתפלל ממנה. מהדורה השנייה מוצלחת יותר, אבל בתחילה נדפסה עם גליונות צרות וזה הפריע, אבל מאז שעלו על צורתו הנוכחי זה ממש תענוג. בטח יש עוד אנשים כמו פלגינן שזה אינו לטעמם, א"א לרצות את כולם, אבל הפופלריות של הסידור מעיד עליו.

א גאליציאנער

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א גאליצייאנער פון בודאפעסט?

עכ"פ, הוא כותב שם ש׳רוב קהלות׳ אומרים עושה השלום, דבר שאינו נכון בהחלט.

כן... בבודפשט יש את הניאולוגים, החבדניקים והאורטודוקסים, ומכיון שהניאולוגים והאורטודקוסים נחשבים ממשלתית לאותו גוף, הם רבים יותר מהחבדניקים... ובבית מדרשם של האורטודוקסים אומרים כאן, הרי שזה ׳רוב קהילות׳ כפי הנראה...
אבל לגופו של עניין איני יודע אלא מה שראיתי וייתכן שאף באייזענמאן שול באנטוורפן אומרים כן וכן בכל המקומות באירופה ששומרים שם על ה׳אשכנז׳ האותנטי, מה שכמעט לא קיים כיום אפילו באירופה... (כי הונגריה מקיימת אשכנז אחר מאשר אמשטרדם שמקיימת אשכנז מעט שונה מבלגיה וכו׳ לא בפרטים רבים ומהותיים אך בכל זאת פה ושם ועושה השלום ייתכן בהחלט שקיים על רשימת השינויים)
וגאליצייאנער בבודפשט, זהו דבר שהיה מאוד שכיח... רבים מרבניה של אויבן ישן ואף פעשט, היו ׳יייבוא׳ מפולין וגאליציה, וכן רבים היו היהודים שבאו לגור בכל רחבי הונגריה שנמלטו מהעוני והמחסור שבפולין וגאליציה ואין די באר...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

ליטוואק פון בודאפעסט

הרב איש ספר צודק שבכף החיים דן בזה, דבר שלא ידעתי עד היום. אמנם מה שהפריע אותי הוא הפשטות שהלה מביאו

הסידור הזה הוא נחמד מאד, אני אוהב את המראה מקומות והביאורים שלו, והעימוד הוא כן לפי רוחי, אמנם דבר זה, שאין שיטה אחידה בפסיקה ומנהגים, ואין נראה שיש לו גישה הלכתית של ת"ח בזה, הוא מה שהפריע אותי.

במחזור לר"ה ראיתי שהוא ג"כ מנסה לקבוע עובדות בשטח ע"י מנהגים חדשים וכדו'. איני זוכר הכל, אבל הפיוט הארוך של לפני מלכיות זכרונות ושופרות, שכמעט ואין מי שאומרם כהיום, הוא מדפיס באותיות גדולות משל היה ונתנה תוקף (לא היה חידוש אצלי אם הוא היה מדפיס ונתנה תוקף, פיוט חדש יחסי, באותיות קטנות יחסית, ומדפיס למעלה את פיוט מי יתנה או אחד משאר הפיוטים שהיו אומרים לפני הופעת ונתנה תוקף). הוא מביא את הפסוקים של פיוטי הקליר של אבות וגבורות כאילו עדיין אומרים אותם בכל תפוצות ישראל, ועוד. אני לא זוכר הכל, אולי הוא כתב בצד שיאן אומרים אותם, אבל המחזור היתה די מוזר לי בדברים כאלה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוקטובר 09, 2017 4:43 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ג. אחרי הלל הדפיס פיוט 'ברח דודי', שאומרים אותו, לפי דבריו, אחרי הלל. בשביעי של פסח אומרים בא"י, לפי דבריו, יום ליבשה ואח"כ פיוט 'ובכן ויושע', ובשבועות אומרים 'ובכן וירד משה' אחרי הלל. כפי הזכור לי, אין זה נכון כלל, ובא"י אין אומרים פיוטים אלו כלל. בחו"ל ג"כ אין אומרים אותם, למעט אותם בתי כנסיות השמרנים כדוגמת קהל עדת ישרון במאנהאטען, דעברעצין בב.פ., מונקס בלונדון וכדו'. בלעיקוואד בישיבה אומרים ברח דודי לפני שמו"ע, אמנם מנהג זה לא נפצה בהרבה מקומות בחו"ל.

ברח דודי וכמדומה גם יום ליבשה, אומרים בהרבה בתי כנסיות בירושלים, כמופיע בלוח של הגרימ"ט ובלוח ההלכות והמנהגים של הרב זלזניק. וכ"נ בבית כנסת הגר"א בת"א. הוי אומר שכך נהגו אנשי הישוב הישן. גם אצל סבי שליט"א היו שנים שודאי אמרו.

א גאליציאנער

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אבל הפיוט הארוך של לפני מלכיות זכרונות ושופרות, שכמעט ואין מי שאומרם כהיום,

אם הבנתי נכון הכוונה לפיוטים כ'אנסיכה מלכי' וכו' שלפני כל אחד מאלו, אצל מרנא ורבנא פוה"ד מו"ר בעל שבה"ל אמרוהו ועדיין אומרים אותו בכל מקומות מושבות מנייני תלמידיו [אם ישנם כאלו, כבאהלי יוסף בי-ם או בבעל הנס באשדוד], וכן בבעלזא בכל העולם נהוג לאמרו, ועוד אצל רבות ממקהלות ההונגרים כערלוי כמדומני וכו' שאומרים אותו בסילודין.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
נ.ב. הדברים באו כתיקון מקומי וחס ושלום לא כהערה על אי נכונות המגמה שאני אגב, אוחז כמר, אם כדבריו כל הנ"ל.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ב' אוקטובר 09, 2017 9:55 pm

יש השמטה רציני במחזור וילנא ליו"כ, לא הביאו אבינו מלכינו אחר מנחה. קרוב לודאי שזה טעות, אבל אינו מתאים לרמת הדקדוק באופן כללי לטעות גסה כ"כ כזו.
גם לא הובא שם ה' ימלוך בסוף נעילה, אבל שמעתי מחבר מערכת לוח ההלכות והמנהגים שהשאלה אינו למה הם לא הביאו אותו אלא אדרבה למה נמצא בשאר מחזורים בני זמנינו. היה לו הסבר איך זה נשתרבב למחזורים אבל לדבריו באמת אינו שייך שם.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ג' אוקטובר 10, 2017 1:27 am

עמקן כתב:יש השמטה רציני במחזור וילנא ליו"כ, לא הביאו אבינו מלכינו אחר מנחה. קרוב לודאי שזה טעות, אבל אינו מתאים לרמת הדקדוק באופן כללי לטעות גסה כ"כ כזו.
גם לא הובא שם ה' ימלוך בסוף נעילה, אבל שמעתי מחבר מערכת לוח ההלכות והמנהגים שהשאלה אינו למה הם לא הביאו אותו אלא אדרבה למה נמצא בשאר מחזורים בני זמנינו. היה לו הסבר איך זה נשתרבב למחזורים אבל לדבריו באמת אינו שייך שם.

יש לבדוק מה מנהג אשכנז העתיק, אבל אפילו אם המנהג לא לאמרו, אם משנים ממה שהיו מקובל כל השנים יש לציין את זה במקום, עכ"פ קח דעתי הענייה

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ד' אוקטובר 11, 2017 2:37 pm

אחרי שאני רואה שאף אחד לא מעלה את הנושא, לא אוכל להבליג:

המו"ל הוא הר' הירש ממאה שערים בנו של הירש המפורסם שנפגש עם ערפאת.

לפני כמה ימים ראיתי הסרטה של אחד המפגשים קבל עם ועדה, והאבא הירש מתנשק עם הרוצח הטמא, ואח"כ מופיע הבן (המו"ל של הסידור) וגם הוא ניגש ומתנשק עם הזיפים המשוקצים.

וכאן הבן שואל, אם זה לא 'מוסר', מהו מוסר? מוסר ממונו של ישראל ביד גוי אין לו חלק לעוה"ב, ומה הדין מוסר נפשות ישראל ומחזק את ידי רוצח שפל שדם מאות ואולי אלפי יהודים צרור בכנפיו.

האם איני צודק?

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ד' אוקטובר 11, 2017 3:31 pm

אריך כתב:אחרי שאני רואה שאף אחד לא מעלה את הנושא, לא אוכל להבליג:

המו"ל הוא הר' הירש ממאה שערים בנו של הירש המפורסם שנפגש עם ערפאת.

לפני כמה ימים ראיתי הסרטה של אחד המפגשים קבל עם ועדה, והאבא הירש מתנשק עם הרוצח הטמא, ואח"כ מופיע הבן (המו"ל של הסידור) וגם הוא ניגש ומתנשק עם הזיפים המשוקצים.

וכאן הבן שואל, אם זה לא 'מוסר', מהו מוסר? מוסר ממונו של ישראל ביד גוי אין לו חלק לעוה"ב, ומה הדין מוסר נפשות ישראל ומחזק את ידי רוצח שפל שדם מאות ואולי אלפי יהודים צרור בכנפיו.

האם איני צודק?

דוקא זה הנושא שלא היו צריכים להעלות. כשדנים הדברים לגופם ולא לגופם של אנשים הוא הוציא הסידור מהכי טובים אם לא הכי טוב ממש, והוא היה מהחלוצים בזה ויש לו קצת זכות גם על סידורים המדוקדקים שיצאו לאור בעקבותיו.
וגם אם כן רוצים לדון לגופם של אנשים, כתבת בעצמך שהוא בנו של ר' משה הירש, ולמה לא נידון אותו כתינוק שנשבה. אם אתה היית גודל בבית כזה ובסביבתו כזה האם אתה בטוח שהיית נוהג אחרת. ואם אתה חושב שאין דרך להסביר ולהצדיק דרכיו אני ממליץ שתנסה לדבר איתו הוא יסביר לך שיטתו באריכות. לא שתסכים לו ולא שאני אסכים לו, אבל לשיטתו דוקא הוא זה שפועל למען הצלת ישראל מיד גוי ואנחנו גורמים הסכנה.
לא ראיתי הערות כאלו באופן ההפוך, כגון בסידור רינת ישראל, שמישהו יכתוב שנעשה ע"י מזרחיניק וזה בעצמו יחשב נושא ושיקול, אא"כ יהיה אפשר להצביע על מקומות שטיב העובדה הושפעו מדעותיהם, או במקום שהדעות עוברות על גבול הכפירה בלי שום ספק. למה הדעות של ישראל מאיר הירש צריכין להיות נושא כשדנים על הסידור שלו?

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ד' אוקטובר 11, 2017 3:52 pm

אין זה סתם 'דעות'. להתנשק עם רוצח יהודים ולחזק אותו, זה לא פוסל את האדם? זה גופא מה ששאלתי, הרי זה ממש להיות 'מוסר' על נפשות ישראל. ואתה משוה את הדבר לסידור של דת"ל שמופיע שם יום העצמאות?
מה לעשות שאת המציאות א"א לטאטא, וע"ז אני שואל לדעת החו"ר דפה, האם זה בסדר להשתמש בסידור כזה?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 11, 2017 3:53 pm

עמקן כתב:לא ראיתי הערות כאלו באופן ההפוך, כגון בסידור רינת ישראל, שמישהו יכתוב שנעשה ע"י מזרחיניק וזה בעצמו יחשב נושא ושיקול, אא"כ יהיה אפשר להצביע על מקומות שטיב העובדה הושפעו מדעותיהם, או במקום שהדעות עוברות על גבול הכפירה בלי שום ספק. למה הדעות של ישראל מאיר הירש צריכין להיות נושא כשדנים על הסידור שלו?

לא ראית...? ואת הסידורים ומחזורים שלו או של קורן ראית בבית כנסת חרדי...? מה רווח יש בהיתממות?

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ד' אוקטובר 11, 2017 4:02 pm

עמקן כתב:ואם אתה חושב שאין דרך להסביר ולהצדיק דרכיו אני ממליץ שתנסה לדבר איתו הוא יסביר לך שיטתו באריכות. לא שתסכים לו ולא שאני אסכים לו, אבל לשיטתו דוקא הוא זה שפועל למען הצלת ישראל מיד גוי ואנחנו גורמים הסכנה.

אפשר לומר זאת על כל השחתה.

השכל הישר של כולם אומר שלהתנשק עם רוצח המונים שפעל בכל כוחו בשעת מעשה לרצוח יהודים ככל הניתן, הוא פשע בל יכופר, וכל מיני תירוצים שככה הוא יציל את עם ישראל הם קשקושים וא"צ להאריך בזה. לא שאני חושב שהירש רוצה שיהודים ימותו, אבל בפועל זה מה שהוא עושה.

ושוב, אני רוצה להכניס זאת במסגרת הלכתית של "מוסר".

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ד' אוקטובר 11, 2017 4:10 pm

אריך כתב:אין זה סתם 'דעות'. להתנשק עם רוצח יהודים ולחזק אותו, זה לא פוסל את האדם? זה גופא מה ששאלתי, הרי זה ממש להיות 'מוסר' על נפשות ישראל. ואתה משוה את הדבר לסידור של דת"ל שמופיע שם יום העצמאות?
מה לעשות שאת המציאות א"א לטאטא, וע"ז אני שואל לדעת החו"ר דפה, האם זה בסדר להשתמש בסידור כזה?

תפתח הנושא באספקלריא ונדון שם. בל"נ אם יהיה לי זמן מיותר אשתתף ג"כ. אבל בקיצור לדעתו אתה מוסר משום שאתה נותן להערבים התחושה שגם החרדים ביחד עם הציונים ורק בשביל זה המחבלים מקיפים חרדים, ודוקא הוא מציל אותנו משום שהוא מוריד השנאה של הערבים לחרדים. אפשר לדון על הנושא ואכ"מ, אבל לפסוק שאדם דינו כמוסר ואסור להשתמש בסידור שלו רק משום שהוא טועה מחמת החינוך שהוא קיבל הוא דבר שאינו עולה על הדעת.

איש_ספר כתב:
עמקן כתב:לא ראיתי הערות כאלו באופן ההפוך, כגון בסידור רינת ישראל, שמישהו יכתוב שנעשה ע"י מזרחיניק וזה בעצמו יחשב נושא ושיקול, אא"כ יהיה אפשר להצביע על מקומות שטיב העובדה הושפעו מדעותיהם, או במקום שהדעות עוברות על גבול הכפירה בלי שום ספק. למה הדעות של ישראל מאיר הירש צריכין להיות נושא כשדנים על הסידור שלו?

לא ראית...? ואת הסידורים ומחזורים שלו או של קורן ראית בבית כנסת חרדי...? מה רווח יש בהיתממות?

ומסתמא לא תמצא סידור וילנא בבית כנסת דתי. אבל אני לא רואה זה שזה עלה כנושא בפנ"ע כאן בפורום. אאל"ט כן ראיתי מקומות בודדות שמישהו העיר שמחבר או עורך הוי מזחריניק והוא קיבל תגובות מיד שצריך לדון לגופו של ענין ולא לגופו של אנשים. ועל זה הערתי שזה שייך בשני כיוונים. איזה היתממות יש בזה?
ואגב לגבי רינת ישראל אאל"ט העלו השמטות שיתכן שזה מחמת דעות העורך, ויהיה איך שיהיה חסר דברים נצריכם בסידור. תראה לי מקום שההשקפות של המוציא לאור באו לידי ביטוי בסידור וילנא.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ד' אוקטובר 11, 2017 4:23 pm

מה שאתה אומר שהוא חושב שאני מוסר, גם הקוף בכלוב חושב שכולם בפנים והוא בחוץ. וכך כל משוגע חושב ואין זה שיקול בדיון, כאשר כל האנשים, כולל כל גדולי התורה עד אחד, חוץ מבודדים שאפשר לספור על רגל אחת, סבורים כמוני שזה פשע להתנשק עם רוצח שונא ישראל. ולא אטריח עצמי להסביר למה הוא מבלבל את השכל בטיעונים שלו. וכמה תועלת נפלאה יצאה עד כה מהשיטה שלו.

עיקר טענתך בעיניי היא שהוא תינוק שנשבה מחמת החינוך. ועל זה יש באמת לדון אם תינוק שנשבה מהני במוסר. ועוד, שהרי נח' פוסקי זמננו אם חילונים הם תינוקות שנשבו מחמת החינוך שלהם, או שאינם תינוקות שנשבו מפני שהם שומעים ויודעים שיש שבת ושהדתיים שומרים וכו'. וכך בנידו"ד נכון שזה החינוך, אבל בפועל כולם חלקו עליו ואין שום ת"ח שתומך בזה, האם זה לא סיבה לעצור? (כתבתי זאת ע"פ ויקיפדיה שכששאלו את בניו של משה הירש מי היה רבו, התחמקו ולא ענו).

ושוב, לא באתי לקבוע שהוא מוסר לשאר דינים, ומי בכלל שואל לדעתי, אבל הנידון כאן על הסידור שלו שנכנס באלגנטיות לכל המקומות (וכמדומה שרוב העולם לא יודעים מי המו"ל שלו). ובאתי להציב סימן שאלה גדול, וצריך לקבל בזה הוראת חכם.

הגע בעצמך, אם זה לא היה הירש, אלא היה יהודי אחר שהלך להתנשק עם אחמדיניג'אד ימ"ש (שרק מאיים ולא עשה כלום, להבדיל מערפאת שדם נקיים ותמימים זועקים מכפיו עד לב השמיים וחקוקים בפורפורא דקוב"ה עד בא יום נקם) והוא כתב ספר כלשהו, האם מישהו יכניס את ספרו לבתי מדרש?

אלא מאי, שלהירש מותר כי כולם התרגלו שזה השיטה שלו.

וקיבלתי באישי מאחד מחשובי הכותבים שמסכים עמי ואף הביא מת"ח גדול שסירב לקבל את המחזור הזה במתנה. והוא מנוע מסיבות אישיות מלכתוב זאת כאן.

גילוי נאות: אני בתור גבאי אוצה"ס הכנסתי את הסידור הזה כשבנינו את האוצר, ולא חשבתי על נקודה זו. גם אישית אני מחבבב את הפונט. (למרות שריבוי האותיות הזעירות לא מאפשר כלל להשתמש כמעט בשום דבר שם).

ליטוואק פון בודאפעסט

א. אף אחד יכול להצביע על איזה שהוא נזק שנגרם ע"י פגישותיו. כך שאינו אלא רגש אנושי\יהודי שלא להתנשק עם איש רע כזה.

ב. אף אחד יכול להצביע על גדול אחד בישראל שהכריז את דינם כזה או אחר, לא שמענו אף מלה מפיהם על הנושא. ומכאן ראיה למה שחשבתי כבר כמה שנים, שהמושג ׳דעת תורה׳ ו׳גדולי ישראל׳, פירושו הדעה הכי פשוטה ברחוב.

ג. יכול להיות שטבע ה׳אויבער חכם׳ להתנשק עם רוצח דומה להטבע המדרבנת אותו לפסוק ולהכריע הלכות כפי רוחו דלא כמנהג העולם, וא"כ יש לזה שייכות. אבל כמדומני הרבה אויבער חכמים יש בעולם, ולא הרבה מהם מתנשקים עם רוצחים, כך שאין לפחד שע"י השימוש בסידור ונשיקת הסידור אחרי התפלה יבואו עד נשיקת ערפאת.

ד. נתקלתי היום בטעות בתפלת הו"ר, שהביא מהמ"ב שאין לדרוך על עלי הערבה ויש להצניע את הבדים לשריפת חמץ. הראשון אכן נמצא במ"ב, אבל השני הרי הוא ברמ"א.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ד' אוקטובר 11, 2017 5:17 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א. אף אחד יכול להצביע על איזה שהוא נזק שנגרם ע"י פגישותיו. כך שאינו אלא רגש אנושי\יהודי שלא להתנשק עם איש רע כזה.

א. איך אפשר למדוד נזק כזה? אולי זה חיזק במשהו את הלגיטימיות של מעשיו של ערפאת בעיני עצמו ובעיני העולם.

ב. אם היה סתם יהודי מתנשק עם ערפאת בחתונה של הבן שלו, מילא, אבל כאן הנשיקה והפגישה היא חלק מביטוי של "אנחנו איתך". וזה פשע בל יסולח.

ג. חוץ מזה, הירש ניסה לעשות משהו, והוא לבא לערפאת ולומר לו גם אני איתך במאבק נגד מדינת ישראל. ומכיון שמאבק זה במדינת ישראל לא היה רעיוני בלבד אלא מעשי ע"י מעשי טרור ורצח, נמצא שהמעשה שלו הוא מסירה. ולא שמענו שמוסר שמסר ממון ישראל ביד גוי ולבסוף משום מה לא יצא הדבר לפועל, לא נחשב מוסר, לפחות במישור הרעיוני.

מנין · הודעהעל ידי **מנין** » ה' אוקטובר 12, 2017 8:50 pm

עמקן כתב:הוא בנו של ר' משה הירש, ולמה לא נידון אותו כתינוק שנשבה. אם אתה היית גודל בבית כזה ובסביבתו כזה האם אתה בטוח שהיית נוהג אחרת. ואם אתה חושב שאין דרך להסביר ולהצדיק דרכיו אני ממליץ שתנסה לדבר איתו הוא יסביר לך שיטתו באריכות. לא שתסכים לו ולא שאני אסכים לו, אבל לשיטתו דוקא הוא זה שפועל למען הצלת ישראל מיד גוי ואנחנו גורמים הסכנה.

כדי לא לעבור על החוק, אני אשאל: האם גם בני הנאצים הם תינוקות שנשבו? האם להם לא היה הרבה הסברים באריכות איך לשיטתם הם מצילים את העולם וכו' וכו'?? והאם לאדם אין בחירה חופשית?!

עזריאל ברגר

לפענ"ד, תינוק שנשבה לבין המוסרים - ה"ה מוסר לכל דבר, ומורידין ולא מעלין וכו'.
מוסר זה בין אדם לחבירו, כך שלא כ"כ משנים התירוצים שלו, וההורג כ"אומר מותר" ה"ה כ"שוגג קרוב למזיד" שאם הרגו גואל הדם - אינו נהרג.

בברכה המשולשת

[quote="עמקן"] ומסתמא לא תמצא סידור וילנא בבית כנסת דתי. [quote]

דווקא כן (אבל אולי לא יודעים מי המו"ל)

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' אוקטובר 13, 2017 1:14 am

בלי להשוות,
אבל מסתמא גם הבריונים טענו שר' יוחנן בן זכאי הוא "מוסר", שהלך להתנשק עם אספסינוס רוצח ההמונים באותה שעה שהרעיב רבבות יהודים למוות.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' אוקטובר 13, 2017 1:23 am

לגופו של עניין:
שמעתי שהוא נקרא וילנא על שם הפונטים בלבד. אין שום קשר לגר"א.
עוד שמעתי שעיקר הנוסח וההלכות והמנהגים שם מתאימים למה שמקובל בישוב הישן בירושלים ובפרט "בתי נייטין".

לגבי "עושה השלום" הייתי שמח לדעת מה המנהג הרווח באמריקה ואירופה (ליטאים וחסידים) האם חותמים "המברך" או "עושה". תודה מראש.

ארזי ביתר

משולש כתב:בלי להשוות.

אבל כן השווית. וזו השוואה סרת טעם. המבחן בד"כ הוא דעת תורה, ע"פ דברי גדולי חכמיה.

ח''ל קאליסק

'וילנא'' נקרא ע''ש כך שמשפחת הירש הם נכדי הגרא''ש קצינלבוייגען ומנכדי הגר''ח מואלוזי'ן זללה''ה ומרגישים כממשיכים להגר''א והנהגותיו [להבדיל מהזילברמנים כמובן]. והרב ישראל מאיר הירש עצמו בקי גדול מאוד במנהגים ויש תח''י עשרות ומאות כת''י וסידורים ומחזורים מכל קהילות הקודש בהיסטוריה היהודית, וכל מה שכתב ישב עליו הרבה עד שכתבו, והרבה הרבה מחברים מפורסמים נעזרים בו רבות ובידע העצום שלו, וגם בספר ''חמדת הימים'' החדש שנדפס עזר רבות להוצאתו,
ב. לגבי מה שכתוב על 'קורן'' וכדו' המ''ב כבר פסק בשעה''צ להלכה שבקריאת ההפטרה עדיף לקרוא בחומש רגיל מאשר בתנ''ך הנדפסים ע''י המינים ולכאו' כוונתו לכאלו ודומיהם.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ו' אוקטובר 13, 2017 3:21 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א. אף אחד יכול להצביע על איזה שהוא נזק שנגרם ע"י פגישותיו. כך שאינו אלא רגש אנושי\יהודי שלא להתנשק עם איש רע כזה.

ב. אף אחד יכול להצביע על גדול אחד בישראל שהכריז את דינם כזה או אחר, לא שמענו אף מלה מפיהם על הנושא. ומכאן ראיה למה שחשבתי כבר כמה שנים, שהמושג ׳דעת תורה׳ ו׳גדולי ישראל׳, פירושו הדעה הכי פשוטה ברחוב.

ג. יכול להיות שטבע ה׳אויבער חכם׳ להתנשק עם רוצח דומה להטבע המדרבנת אותו לפסוק ולהכריע הלכות כפי רוחו דלא כמנהג העולם, וא"כ יש לזה שייכות. אבל כמדומני הרבה אויבער חכמים יש בעולם, ולא הרבה מהם מתנשקים עם רוצחים, כך שאין לפחד שע"י השימוש בסידור ונשיקת הסידור אחרי התפלה יבואו עד נשיקת ערפאת.

ד. נתקלתי היום בטעות בתפלת הו"ר, שהביא מהמ"ב שאין לדרוך על עלי הערבה ויש להצניע את הבדים לשריפת חמץ. הראשון אכן נמצא במ"ב, אבל השני הרי הוא ברמ"א.

אני שמעתי מתלמיד שלי שהשתתף בנסיעה שהמו"ל הנ"ל ארגן לביקור אצל מושל שכם! הנ"ל הצטרף להנאתו לטיול חינמי של " אקשן", ורק כשהגיע הצילום הקבוצתי ומאחורי הפרגוד צץ צבא שלם של צלמים מקצועיים הבין לאיזה מלכודת הוא נקלע.
כלל לא משנה מה חושב הירש.
הפעילות שלו ממומנת במלואה ע"י הרש"פ, בנוסף למשכורת למשפחת הירש, ושם לא יושבים טיפשים. הם משלמים עבור הטיולים ונשיקות הללו כדי להוכיח בעולם שהם אינם אנטישמים אלא רק אנטי ציוניים.
מה שאומר לגיטימציה להמשך פעילות של רציחת יהודים. הירש איננו מוסר, אלא שותף פאסיבי ברצח יהודים.
הירש תולה דגל אש"ף על ביתו. לא מהפכין בזכותו של מסית.

אם היינו שומעים על מישהו שתלה על ביתו צלב קרס, היינו דנים אותו כנאצי בלי זכות שימוע, ואם הוא תינוק שנשבה דינו מוות בעריסה.

עזריאל ברגר

משולש כתב:בלי להשוות,
אבל מסתמא גם הבריונים טענו שר' יוחנן בן זכאי הוא "מוסר", שהלך להתנשק עם אספסינוס רוצח ההמונים באותה שעה שהרעיב רבבות יהודים למוות.

אילו היו מגדולי ישראל שתמכו בהם - ייתכן שהיו דנים בו דין מוסר!

אב בבינה · הודעהעל ידי **אב בבינה** » ו' אוקטובר 13, 2017 8:18 am

viewtopic.php?f=50&t=28159&p=290284&hilit=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8+%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90#p290238

קראקובער

ח''ל קאליסק כתב:'וילנא'' נקרא ע''ש כך שמשפחת הירש הם נכדי הגרא''ש קצינלבוייגען ומנכדי הגר''ח מואלוזי'ן זללה''ה
.

לא נראה שהם נכדי רבי חיים מוואלזין, הם שינוי שם משפחתם במלחמת עולם הראשונה מלווינשטיין.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר