חכם באשי כתב:ולמה לא מברכים 'על לקיחת לולב' כלישנא דקרא אלא כלישנא דחכמיא: 'על נטילת לולב'?
אבא יודן כתב:חכם באשי כתב:ולמה לא מברכים 'על לקיחת לולב' כלישנא דקרא אלא כלישנא דחכמיא: 'על נטילת לולב'?
לא השאלתי על דקדוק המלים שבברכה שאלתי רק למה נזכר מצוה זו בדבר כה צדדי ושוליי.
מתקופת המשנה וכל הפוסקים תמיד זכרו נושא את כפיו; הלכות נשיאות כפיים= הלכות אויפהייבן די הנט.
ואפילו ביודיש לא מצאו שם למצוה זו רק ע"ש הדוכן, ולמה לא לכנותו "חליצת הנעליים" =אויסטון די שוך ?
זה כמו לומר "הלכות השוואת הרגליים" במקום "הל' תפלה", ע"ש שאחד מהלכות תפלה לדמות הרגליים למלאכים שרגליהם רגל ישרה....
שומע ומשמיע כתב:על עלייה לדוכן אני עוד יכול להבין את ההערה. אבל נשיאת כפיים היא גוף מעשה המצווה. וכמבואר ברמב"ן על משה במלחמת עמלק, שזו הייתה צורת תפילה.
אוצר החכמה כתב:גם לשון הפסוק בפרשת שמיני היא וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם.
צביב כתב:וכן יש לשאול בברכת על נטילת ידים
ברכת כהנים. נשיאות כפים:
וברכת כהנים. ואין זה דוכן שהרי לא היו עומדים לדוכן... אלא בלא נשיאות כפים אמרו ברכת כהנים כמו שאנו אומרים ע"כ.
חכם באשי כתב:ולמה לא מברכים 'על לקיחת לולב' כלישנא דקרא אלא כלישנא דחכמיא: 'על נטילת לולב'?
חכם באשי כתב:ולמה לא מברכים 'על לקיחת לולב' כלישנא דקרא אלא כלישנא דחכמיא: 'על נטילת לולב'?
עושה חדשות כתב:רשב"א ח"א סי' קנז -
ומה ששאלת מפני מה אנו אומרין על נטילת לולב ואין אנו אומרין על לקיחת לולב כלשון הכתוב ולקחתם לכם?
זו אינה שאלה שאין מקפידין בלשון כל שאנו שומרין הענין. שאם כן שאל למה אנו אומרין על נטילת לולב ואין אנו אומרין על נטילת כפות תמרים כלשון הכתוב? וכן בתפילין ובתקיעת שופר ובכל המצות אין ההקפדה רק על שמירת הענין לא בלשון. וכל ברכות המצות והנהנין נאמרות בכל לשון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 327 אורחים