וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל

[שמר]

וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל
פרש"י ושפוני - לשון כסוי כמו שנאמר ויספון את הבית. וספון בארז ותרגומו ומטלל בכיורי (ס"א בכיסוי) ארזא.
וצ"ב מדוע הלך רש"י ממרחק (ספר מלכים) להביא לחמו ששפוני הוא לשון כיסוי, ולא הביא ראיה מפסוק כא "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וכו" ופרש"י ספון - אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו ע"כ הנה מפורש שלשון ש(ס)פון הוא לשון כיסוי.

[שייף נפיק]

אולי משום שלגבי משה רבינו ספון פירושו מכוסה ונעלם שא"א לראותו, ואילו בבית המקדש הוא מכוסה אבל לא נעלם, וכמו החילזון.

[שמר]

אולי משום שלגבי משה רבינו ספון פירושו מכוסה ונעלם שא"א לראותו, ואילו בבית המקדש הוא מכוסה אבל לא נעלם, וכמו החילזון.

דבריך דברי טעם, אבל עדיין פירושה המילולי של המילה ספון חד הוא.

[אוצר החכמה]

רש"י לא רצה להביא ממשמעות הפסוקים במקום אחר אלא מהתרגום ובפסוק כא התרגום לא תרגם ספון מכוסה אלא קבור. (אפשר להגיד שקבור זה גם מכוסה אבל זה לא מפורש)

[ביקורת תהיה]

צ"ב מדוע לא הביא ראיה מפסוק "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן".

ערבך ערבא צריך. כלומר, גם הפסוק 'חלקת מחוקק ספון' צריך תלמוד, כי אין משמעות המלה 'ספון' מובנת מתוך הענין.
ובעצם, מטרת רש"י כאן - לבאר הן את 'שפוני' שבפסוק שלפנינו, והן את 'ספון' שבפסוק הסמוך.

[חיימקה]

ערבך ערבא צריך. כלומר, גם הפסוק 'חלקת מחוקק ספון' צריך תלמוד, כי אין משמעות המלה 'ספון' מובנת מתוך הענין.
ובעצם, מטרת רש"י כאן - לבאר הן את 'שפוני' שבפסוק שלפנינו, והן את 'ספון' שבפסוק הסמוך.

אולי קצת אסמכתא לדבריך - שבכת"י לייפציג 1 עה"פ חלקת מחוקק ספון כתב וז"ל: וספוני – אותה חלקת ספונה וטמונה מכל בריא, שנ' ולא ידע איש את קבורתו.