עזריאל ברגר כתב:כמדומני שנכב"ב, אבל אענה בקצרה הנלפענ"ד:
א. תשבו כעין תדורו.
ב. אין מצווה לישון בסוכה. המצווה היא לישון בסוכה.
ואולי שני התירוצים אחד הם.
ונתנו ידידים כתב:למה נחשב טרוד בקיטמה הרי אינו מחויב לקיימה דהרי מותר לו לקום
אליהו בן עמרם כתב:אם נימא דהישן מקיים מצוה ממש תוך כדי שנתו ולא נחשב כפטור מכל המצוות, אם כן עוסק במצוה הוא, וטרוד בקיומה, ואם כן פטור מכל מצוות כדין עוסק במצוה פטור מן המצוה.
ולפי זה גם לא יצטרך לכאורה לכוון לו שעון מעורר, בדיוק כמו שלא מצינו שצריך לכוון זמנו ולהתעסק בשימורה של אבידה דווקא בזמן שעניים אינם פוקדים את ביתו.
וגם אם התעורר לפתע בבוקר בזמן קריאת שמע ועדיין עייף, נימא שלא מחויב לקום, אלא אדרבה 'אין מעבירין על המצוות', שהרי הוא שוכב במיטה בין כרים וכסתות ומצות שינה לפניו ואיך יעבירה מפני קריאת שמע? הלא הוא מזלזל במצוה שלפניו ואסור.
וכל זה כתבתי בלשון שאלה. למה באמת אין זה כך?
פרי יהושע כתב:כל רגע שנמצא בסוכה מקיים מצוה, רק לישון ולאכול אסור מחוץ לסוכה כי אלו דברים שהן עקר ישובו של האדם, וכשאינן בסוכה חשיב כביטול, אבל אין לו מצווה כלל בעוד שינה או בעוד אכילה בסוכה.
ביליצר כתב:אליהו בן עמרם כתב:אם נימא דהישן מקיים מצוה ממש תוך כדי שנתו ולא נחשב כפטור מכל המצוות, אם כן עוסק במצוה הוא, וטרוד בקיומה, ואם כן פטור מכל מצוות כדין עוסק במצוה פטור מן המצוה.
ולפי זה גם לא יצטרך לכאורה לכוון לו שעון מעורר, בדיוק כמו שלא מצינו שצריך לכוון זמנו ולהתעסק בשימורה של אבידה דווקא בזמן שעניים אינם פוקדים את ביתו.
וגם אם התעורר לפתע בבוקר בזמן קריאת שמע ועדיין עייף, נימא שלא מחויב לקום, אלא אדרבה 'אין מעבירין על המצוות', שהרי הוא שוכב במיטה בין כרים וכסתות ומצות שינה לפניו ואיך יעבירה מפני קריאת שמע? הלא הוא מזלזל במצוה שלפניו ואסור.
וכל זה כתבתי בלשון שאלה. למה באמת אין זה כך?
הרי גם כשמתעורר ממשיך לקיים מצוה בעצם שהייתו בסוכה
פרי יהושע כתב:כל רגע שנמצא בסוכה מקיים מצוה, רק לישון ולאכול אסור מחוץ לסוכה כי אלו דברים שהן עקר ישובו של האדם, וכשאינן בסוכה חשיב כביטול, אבל אין לו מצווה כלל בעוד שינה או בעוד אכילה בסוכה.
ביליצר כתב:אב"ע כתב
אבל אז כבר לא יהיה פטור מקר'ש כי אפשר לקיים שניהם.
ואני שאלתי גם על הישן עצמו וגם על מי שנתעורר ונשאר עייף ורוצה להמשיך לישון שלא יעביר על המצוות
חזור
הא גופא הכונה ,למה שימשיך לישון אם מקיים מצות סוכה גם כשהוא ער? ולכן גם כשישן מחוייב מטעם אפשר לקיים שניהם וממילא מחויב להתעורר ולקרוא,
עזריאל ברגר כתב:כבר כתבתי בקצרה: תשבו כעין תדורו, וכפי שבדירתו - דרכו של אדם לצאת למכולת לקנות ממתקים, או ללכת לטיולים, או להבדיל לצאת לבית הכנסת לתפילה, או לצאת להכנסת ספר תורה וכל כיו"ב - כך הוא קיומה של מצוות סוכה.
זהו לא דין של "פטור", אלא כך מקיימים את המצווה.
אליהו בן עמרם כתב:עזריאל ברגר כתב:כבר כתבתי בקצרה: תשבו כעין תדורו, וכפי שבדירתו - דרכו של אדם לצאת למכולת לקנות ממתקים, או ללכת לטיולים, או להבדיל לצאת לבית הכנסת לתפילה, או לצאת להכנסת ספר תורה וכל כיו"ב - כך הוא קיומה של מצוות סוכה.
זהו לא דין של "פטור", אלא כך מקיימים את המצווה.
האם מר מתכוון לחדש שגם מחוץ לסוכה מממשיכים לקיים מצות סוכה?
לענד זה מופלג ומחודש ביותר...
אליהו בן עמרם כתב:ביליצר כתב:אב"ע כתב
אבל אז כבר לא יהיה פטור מקר'ש כי אפשר לקיים שניהם.
ואני שאלתי גם על הישן עצמו וגם על מי שנתעורר ונשאר עייף ורוצה להמשיך לישון שלא יעביר על המצוות
חזור
הא גופא הכונה ,למה שימשיך לישון אם מקיים מצות סוכה גם כשהוא ער? ולכן גם כשישן מחוייב מטעם אפשר לקיים שניהם וממילא מחויב להתעורר ולקרוא,
נאים הדברים וייש'כ.
אך עדיין, הרי הוא נחשב כטפל לעיקר שהוא שינה ואכילה שאסור לו לעשותם מחוץ לסוכה. וכמדומני שהרא'ש טבע מטבע זאת בעיקר וטפל.
עזריאל ברגר כתב:כבר כתבתי בקצרה: תשבו כעין תדורו, וכפי שבדירתו - דרכו של אדם לצאת למכולת לקנות ממתקים, או ללכת לטיולים, או להבדיל לצאת לבית הכנסת לתפילה, או לצאת להכנסת ספר תורה וכל כיו"ב - כך הוא קיומה של מצוות סוכה.
זהו לא דין של "פטור", אלא כך מקיימים את המצווה.
אליהו בן עמרם כתב:אם נימא דהישן מקיים מצוה ממש תוך כדי שנתו ולא נחשב כפטור מכל המצוות, אם כן עוסק במצוה הוא, וטרוד בקיומה, ואם כן פטור מכל מצוות כדין עוסק במצוה פטור מן המצוה.
ולפי זה גם לא יצטרך לכאורה לכוון לו שעון מעורר, בדיוק כמו שלא מצינו שצריך לכוון זמנו ולהתעסק בשימורה של אבידה דווקא בזמן שעניים אינם פוקדים את ביתו.
וגם אם התעורר לפתע בבוקר בזמן קריאת שמע ועדיין עייף, נימא שלא מחויב לקום, אלא אדרבה 'אין מעבירין על המצוות', שהרי הוא שוכב במיטה בין כרים וכסתות ומצות שינה לפניו ואיך יעבירה מפני קריאת שמע? הלא הוא מזלזל במצוה שלפניו ואסור.
וכל זה כתבתי בלשון שאלה. למה באמת אין זה כך?
עובדיה חן כתב:אליהו בן עמרם כתב:אם נימא דהישן מקיים מצוה ממש תוך כדי שנתו ולא נחשב כפטור מכל המצוות, אם כן עוסק במצוה הוא, וטרוד בקיומה, ואם כן פטור מכל מצוות כדין עוסק במצוה פטור מן המצוה.
ולפי זה גם לא יצטרך לכאורה לכוון לו שעון מעורר, בדיוק כמו שלא מצינו שצריך לכוון זמנו ולהתעסק בשימורה של אבידה דווקא בזמן שעניים אינם פוקדים את ביתו.
וגם אם התעורר לפתע בבוקר בזמן קריאת שמע ועדיין עייף, נימא שלא מחויב לקום, אלא אדרבה 'אין מעבירין על המצוות', שהרי הוא שוכב במיטה בין כרים וכסתות ומצות שינה לפניו ואיך יעבירה מפני קריאת שמע? הלא הוא מזלזל במצוה שלפניו ואסור.
וכל זה כתבתי בלשון שאלה. למה באמת אין זה כך?
עם ת"ת לא חשיב מצווה לגבי תפילה וחייב להתפלל [מלבד רבי שמעון בר יוחאי]הסוכה תחשב למצוה לעניין זה?
עזריאל ברגר כתב:אליהו בן עמרם כתב:עזריאל ברגר כתב:כבר כתבתי בקצרה: תשבו כעין תדורו, וכפי שבדירתו - דרכו של אדם לצאת למכולת לקנות ממתקים, או ללכת לטיולים, או להבדיל לצאת לבית הכנסת לתפילה, או לצאת להכנסת ספר תורה וכל כיו"ב - כך הוא קיומה של מצוות סוכה.
זהו לא דין של "פטור", אלא כך מקיימים את המצווה.
האם מר מתכוון לחדש שגם מחוץ לסוכה מממשיכים לקיים מצות סוכה?
לענד זה מופלג ומחודש ביותר...
זהו לא חידוש שלי.
ראיתי כן באיזה ספר/עלון וכדו' ואינני זוכר היכן.
ואלת"ה - היה אסור לצאת מהסוכה אם לא לצורך חשוב ביותר.
עזריאל ברגר כתב:כבר כתבתי בקצרה: תשבו כעין תדורו, וכפי שבדירתו - דרכו של אדם לצאת למכולת לקנות ממתקים, או ללכת לטיולים, או להבדיל לצאת לבית הכנסת לתפילה, או לצאת להכנסת ספר תורה וכל כיו"ב - כך הוא קיומה של מצוות סוכה.
זהו לא דין של "פטור", אלא כך מקיימים את המצווה.
אליהו בן עמרם כתב:הוא נגד השכל הישר...לעניות דעתי הקלושה
ביליצר כתב:אב"ע כתב
אבל אז כבר לא יהיה פטור מקר'ש כי אפשר לקיים שניהם.
ואני שאלתי גם על הישן עצמו וגם על מי שנתעורר ונשאר עייף ורוצה להמשיך לישון שלא יעביר על המצוות
חזור
הא גופא הכונה ,למה שימשיך לישון אם מקיים מצות סוכה גם כשהוא ער? ולכן גם כשישן מחוייב מטעם אפשר לקיים שניהם וממילא מחויב להתעורר ולקרוא,
דרומי כתב:מספרים על אב שהעיר את בנו לקריאת שמע, ובנו סירב לקום בטענה שהוא פטור מצד עוסק במצוה.
סטר לו האב על לחיו שתי סטירות, ואמר לו: נו, עכשיו אתה מצטער וכבר פטור ממצות סוכה...
אליהו בן עמרם כתב:ביליצר כתב:אב"ע כתב
אבל אז כבר לא יהיה פטור מקר'ש כי אפשר לקיים שניהם.
ואני שאלתי גם על הישן עצמו וגם על מי שנתעורר ונשאר עייף ורוצה להמשיך לישון שלא יעביר על המצוות
חזור
הא גופא הכונה ,למה שימשיך לישון אם מקיים מצות סוכה גם כשהוא ער? ולכן גם כשישן מחוייב מטעם אפשר לקיים שניהם וממילא מחויב להתעורר ולקרוא,
התוס' בסוכה מביא ראיה מעוסק בהשבת אבידה שאם אפשר לקיים שניהם, כשלא מטפל באבידה, שאינו פטור מצדקה.
אבל זה ברור שכאשר מטפל באבידה, פטור ממצוות אחרות.
והנה, זה ברור שגם כאשר מטפל וגם כאשר אינו מטפל וסתם שומר על האבידה מקיים מצות השבת אבידה. בדיוק כמו הישן בסוכה והיושב בסוכה ער, ששניהם מקיימים אותה מצות סוכה. ומכל מקום לא אומרים למטפל באבידה, הפסק לטפל כדי שתוכל לקיים שניהם. אלא כאשר מטפל, כי זה הוא צורכה של אבידה, יהיה פטור ממצוות אחרות.
ולפי זה, למה שנאמר לישן בסוכה, שלא יכול עכשיו לקיים שניהם, שיפריע את מנוחתו ויקום לקרוא קריאת שמע?
אוצר החכמה כתב:אליהו בן עמרם כתב:ביליצר כתב:אב"ע כתב
אבל אז כבר לא יהיה פטור מקר'ש כי אפשר לקיים שניהם.
ואני שאלתי גם על הישן עצמו וגם על מי שנתעורר ונשאר עייף ורוצה להמשיך לישון שלא יעביר על המצוות
חזור
הא גופא הכונה ,למה שימשיך לישון אם מקיים מצות סוכה גם כשהוא ער? ולכן גם כשישן מחוייב מטעם אפשר לקיים שניהם וממילא מחויב להתעורר ולקרוא,
התוס' בסוכה מביא ראיה מעוסק בהשבת אבידה שאם אפשר לקיים שניהם, כשלא מטפל באבידה, שאינו פטור מצדקה.
אבל זה ברור שכאשר מטפל באבידה, פטור ממצוות אחרות.
והנה, זה ברור שגם כאשר מטפל וגם כאשר אינו מטפל וסתם שומר על האבידה מקיים מצות השבת אבידה. בדיוק כמו הישן בסוכה והיושב בסוכה ער, ששניהם מקיימים אותה מצות סוכה. ומכל מקום לא אומרים למטפל באבידה, הפסק לטפל כדי שתוכל לקיים שניהם. אלא כאשר מטפל, כי זה הוא צורכה של אבידה, יהיה פטור ממצוות אחרות.
ולפי זה, למה שנאמר לישן בסוכה, שלא יכול עכשיו לקיים שניהם, שיפריע את מנוחתו ויקום לקרוא קריאת שמע?
אני לא מבין מה נזכרתם בישן בסוכה. ולמה לא שאלתם הלובש ט"ק ושומע מוסיקה האם צריך לקרא ק"ש ולמה לא פטרתם אותו מאותם שיקולים בדיוק.
אוצר החכמה כתב:אין דין או מצווה לישון בסוכה יותר מאשר להיות ער בה. המצווה היא מה שנמצא בסוכה. (העובדה שהוא ישן בה היא מחייב אבל לא מעשה המצווה).
שומע ומשמיע כתב:אוצר החכמה כתב:אין דין או מצווה לישון בסוכה יותר מאשר להיות ער בה. המצווה היא מה שנמצא בסוכה. (העובדה שהוא ישן בה היא מחייב אבל לא מעשה המצווה).
הנחה תמוהה בעיני. הסיבה שחייבים בשינה בסוכה היא כי זה עיקר דיורים.
פרי יהושע כתב:שומע ומשמיע כתב:אוצר החכמה כתב:אין דין או מצווה לישון בסוכה יותר מאשר להיות ער בה. המצווה היא מה שנמצא בסוכה. (העובדה שהוא ישן בה היא מחייב אבל לא מעשה המצווה).
הנחה תמוהה בעיני. הסיבה שחייבים בשינה בסוכה היא כי זה עיקר דיורים.
ולכן אסור לישן מחוץ לה, אבל לא מקיים יותר ע"י שישן את המצווה, וזה כ"כ פשוט שפלא שצריך לכתוב זאת, (ובזה לא דומה כלל לטיפול באבדה שכשצריך לה זה המצוה שלא בהשבתה).
שומע ומשמיע כתב:פרי יהושע כתב:
ולכן אסור לישן מחוץ לה, אבל לא מקיים יותר ע"י שישן את המצווה, וזה כ"כ פשוט שפלא שצריך לכתוב זאת, (ובזה לא דומה כלל לטיפול באבדה שכשצריך לה זה המצוה שלא בהשבתה).
שומע ומשמיע כתב:פשוט לא כך, ופלא שצריך לכתוב את זה. מכיוון שזה עיקר הדיורים מקיים על ידי זה יותר את המצווה. ופשוט.
פרי יהושע כתב:שומע ומשמיע כתב:פשוט לא כך, ופלא שצריך לכתוב את זה. מכיוון שזה עיקר הדיורים מקיים על ידי זה יותר את המצווה. ופשוט.
לדבריך מי שרוצה לקיים מצווה זו כראוי, לא יפסיק מלמלא פיו באכילה ושתייה, וביני לביני ינום על מיטתו, ופלא למה ציוותה תורה ליטול ארבעה מינים, וכי לא די שיאכל וישתה וישן כל היום ויהיה מוכתר במצות סוכה כדבעי.
ורק אעיר שמה שכתבו כאן לעניין ברכה על האכילה בשו"ע לא כתב כן אלא ממנהג, וידוע דעת הגר"א שמברך כל היכא שנכנס לסוכה אף שלא אוכל, כי אין נפק"מ כלל לעניין קיום המצווה כנ"ל.
אליהו בן עמרם כתב:פרי יהושע כתב:שומע ומשמיע כתב:פשוט לא כך, ופלא שצריך לכתוב את זה. מכיוון שזה עיקר הדיורים מקיים על ידי זה יותר את המצווה. ופשוט.
לדבריך מי שרוצה לקיים מצווה זו כראוי, לא יפסיק מלמלא פיו באכילה ושתייה, וביני לביני ינום על מיטתו, ופלא למה ציוותה תורה ליטול ארבעה מינים, וכי לא די שיאכל וישתה וישן כל היום ויהיה מוכתר במצות סוכה כדבעי.
ורק אעיר שמה שכתבו כאן לעניין ברכה על האכילה בשו"ע לא כתב כן אלא ממנהג, וידוע דעת הגר"א שמברך כל היכא שנכנס לסוכה אף שלא אוכל, כי אין נפק"מ כלל לעניין קיום המצווה כנ"ל.
בראותי שמר עדיין לא מקבל את הדברים, אבקש שתבאר לשיטתך את האמור להלן (מערוך השלחן - סימן תרל"ט, וכן בקצרה במשנ"ב בס"ק מ"ו)
האמנם רבינו תם פסק שאינו צריך לברך "לישב בסוכה" רק בשעת הסעודה, וזה לשון הטור:
ורבנו תם פירש: כיון שעיקר קביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא האכילה, מברך על האכילה ופוטר כל הדברים, אפילו השינה שהיא חמורה מאכילה. שהרי אוכלין עראי חוצה לה, ואין ישנין עראי חוצה לה. אפילו הכי, כיון שהאכילה עיקר – פוטרת השאר.
עד כאן לשונו, וכן כתב הרא"ש, והמרדכי בשמו, דכיון שכל הדברים הם טפילים להאכילה, כמו הטיול והשינה, לפיכך כולם נפטרים בברכת האכילה. וכתבו שנוהגים כרבנו תם.
לכאורה ראינו, שאין ה"עיקר" דיורים נקבע על פי מה ש"מבטל" יותר את הדיור בסוכה, כי אז ה"עיקר" היה צ"ל דווקא ה"שינה" ולא האכילה.
אלא רק בגלל ש"עיקר" הדיור בסוכה הינו "אכילה" והוא יותר מהשאר- לכן הווי עיקר והשאר טפל.
(ומה שרצית שיהיה "זולל וסובא"...הלא גם אתה יודע שאין זו אלא בדיחה, ולא לכך נתכוונו. והגדר של ה"יותר" מצוה וה"עיקר" - אכן צריך הגדרה, אך הוא קיים...)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים