על הפסוק וחושך על פני תהום כתב הנצי"ב בהעמק דבר: "זה יסוד האש שהיה בתוך האדמה כמו שעוד היום יש הרבה יסודות אש ואם תקיאם תרעש הארץ".
ופירוש זה אומר פרשני, כי מה ליסוד האש ולחושך, ומה לעל פני תהום לבתוך האדמה?
שוב ראיתי בציונו של קופרמן לדברי הרמב"ן המפרש שפסוק זה בא לומר שהעולם נברא חומר (תוהו) וצורה (בוהו), ועניין הצורה הוא ארבעת היסודות אדמה, אש, מים ואויר, ויסוד האש נקרא חושך מפני שהאש היסודית חשוכה, שאילו היתה אדומה היה מאדים לנו הלילה. עיין שם המשך דבריו הנסתרים.
אך עדיין לא זכיתי להבין דברי הנצי"ב וכנ"ל.
ושמעתי מתלמיד חכם אחד לפרש שמכך שכתוב בפסוק שהיה חושך על פני תהום מוכח שבתוך התהום היה אור, והיינו האש שהיתה בתוך האדמה, וזו כוונת הנצי"ב.
ובקשתי שלוחה מחכמי הפורום הנכבדים לשפוך אור על חושך זה.