קו ירוק כתב:וכיום נהייתה חומרא על חומרא, שה' כבר נהיה קדו'.. וכותבים ד',
מחר ד' יהיה קדוש ויכתבו אולי נ'..
פלגינן כתב:כבר בזוהר יש צורת ד' לרוב.
ממרומי היער כתב:מעניין לעניין: בסופר שפע ברכת השם ברחוב השלושה בבני ברק עמד לו ליד מוצרי הטואלט ,יהודי חסידי הדור פנים והזהיר את העוברים ושבים, שאת הטישויים שכתוב עליהם בגדול 'ברכת השם' אסור להכניס לבית הכסא, ואכן כמה נשים נמנעו מלקנות את זה. האמנם? האם המילה השם טעונה גניזה? האם יש בזה בזיון להכניסו לבית הכסא?
הפשטן כתב:הגם כי מן הדין מישרא שרי לאומרו עם האות ה (שהרי רק על השם המפורש הנאמר בבית המקדש יש איסור הגיית השם, ולדעת התוספות יש איסור להגות גם את שם אדנות, אבל לא מצינו לפוסקים שאסרו לומר את שם אלוקים עם האות ה במקום עם האות ק).
אם אחד מספר חסדי ה' שעשה לו ומתחלה מזכיר השם ורוצה לגמור דבריו מה שעשה לו ה' אסור להפסיקו בדברים שמא מתוך כך לא יגמור דבריו ונמצא שהזכיר ש"ש בחנם אבל אם רוצה לקלל שום אדם והתחיל בשם מצוה להפסיקו שלא יגמור דבריו ולא יחטא [ס"ח והובא בחידושי רע"א]:
וטעמא מאי תקינו רבנן כינויין, דלא לימא קרבן. ולימא קרבן. דילמא אמר קרבן לה'. ולימא קרבן לה' דילמא אמר לה' ולא אמר קרבן, וקא מפיק שם שמים לבטלה. ותניא רבי שמעון אומר
מנין שלא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה לה' תודה לה' שלמים ת"ל קרבן לה' וק"ו ומה זה שלא נתכוון אלא להזכיר שם שמים על הקרבן אמרה תורה קרבן לה' לבטלה על אחת כמה וכמה
הפשטן כתב:"השם" הוא לא כינוי לכינוי, שהרי הוא מוזכר בתורה עצמה: "ליראה את השם" (דברים כח נח).
לענין כתב
ומה בכך?
מעלת 'רחמנא' ביאר המ''ב קס''ז נ''א שכן היו קורין אותו בבבל וא''כ לדידן 'השם' ה''נ
ונתנו ידידים כתב:מענין כי מעולם חשבתי שמה שכותבים 'ה' הוא א' מהאותיות של שמו יתברך וכמו 'יוד', ולא עלה על דעתי שהוא קיצור של התיבה 'השם' עד שבאתי אשכול זה, ומכאן שאינו דבר ברור לכולם ומובן היטיב פסקו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וכן עמא דבר נגד תמיהתו של הרב קו ירוק לעיל
קו ירוק כתב:ונתנו ידידים כתב:מענין כי מעולם חשבתי שמה שכותבים 'ה' הוא א' מהאותיות של שמו יתברך וכמו 'יוד', ולא עלה על דעתי שהוא קיצור של התיבה 'השם' עד שבאתי אשכול זה, ומכאן שאינו דבר ברור לכולם ומובן היטיב פסקו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וכן עמא דבר נגד תמיהתו של הרב קו ירוק לעיל
מעניין. שאם כן גם האות ד' (שראיתי למשל, שכך היה כותב הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל), אף היא מאותיות השם, ומה ההבדל. למה זו קדושה וזו לא? סברת כרס?!
ובמחשבה שניה, אתה באמת סבור שאם זה הוקרא לפני הגריש"א, ככתוב בהערת המחבר, זה פסק הלכה שלו? אני לא משוכנע, או משוכנע שלא..
לא יתכן סימן של אות מאמצע מילה כלשהיא להחליט שהכוונה חלק מאותיות הוויה, או חלק מאותיות אדנות, זה רק מזכרת וכסימן, ואיננה קדושה כלל ועיקר (מלבד ההרגש של הערוה"ש שידוע שהכוונה להשי"ת, ולכן לא לשורפו, ככתוב שם בהערה יא).
ולכן היו עושים ייי בספרים עתיקים הגם שאין בזה קדושה בעצם רק מסמל את המקום בו יש 'שם'.
ונתנו ידידים כתב:קו ירוק כתב:ונתנו ידידים כתב:מענין כי מעולם חשבתי שמה שכותבים 'ה' הוא א' מהאותיות של שמו יתברך וכמו 'יוד', ולא עלה על דעתי שהוא קיצור של התיבה 'השם' עד שבאתי אשכול זה, ומכאן שאינו דבר ברור לכולם ומובן היטיב פסקו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וכן עמא דבר נגד תמיהתו של הרב קו ירוק לעיל
מעניין. שאם כן גם האות ד' (שראיתי למשל, שכך היה כותב הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל), אף היא מאותיות השם, ומה ההבדל. למה זו קדושה וזו לא? סברת כרס?!
ובמחשבה שניה, אתה באמת סבור שאם זה הוקרא לפני הגריש"א, ככתוב בהערת המחבר, זה פסק הלכה שלו? אני לא משוכנע, או משוכנע שלא..
לא יתכן סימן של אות מאמצע מילה כלשהיא להחליט שהכוונה חלק מאותיות הוויה, או חלק מאותיות אדנות, זה רק מזכרת וכסימן, ואיננה קדושה כלל ועיקר (מלבד ההרגש של הערוה"ש שידוע שהכוונה להשי"ת, ולכן לא לשורפו, ככתוב שם בהערה יא).
ולכן היו עושים ייי בספרים עתיקים הגם שאין בזה קדושה בעצם רק מסמל את המקום בו יש 'שם'.
אני חשבתי שד' הוא המקום ה' שהוציאו את הרגל כדי שלא יהי' אות משם השם, וכמו ה'ק' ששמו בשם אלוקים
עכשיו תפסתי שאנחנו לא מדברים ממש על כתיבת אות ה' במקומו של א' השמות אלא על הר"ת ב"ה ושם ודאי שעיקר הכונה הוא קיצור של המילה השם
פלוריש כתב:למה בגנזי קודש כותב 'אלו-הים' או 'אלוקים'?
לכאורה בכתיבת 'אלוהים' כבר הוסיף אות (וא"ו) ואין זה מן השמות שאינם נמחקים
ממרומי היער כתב:הרי המילה 'אלוה' היא שם קודש וכיון שחלק מהמילה היא קודש לכן הוא הפריד את המילה, ובמחשבה שניה אני שואל את עצמי, וכי האותיות 'ים' הבאים אחריהם אינם עוזרות כדי להפקיע את השם קודש? וכי המילה "וארבעים אדניהם כסף" היא קודש? ושמא יש לחלק ששם הכוונה לאדני המשכן והכוונה היא אחרת לגמרי, וכאן הכוונה היא אותה כוונה. כל זה כדי ליישב את בעל ה'גנזי קודש'.
קו ירוק כתב:דור קודם זה היום.
וגם אני ראיתי לא' מגדולי הדור זצ"ל שכך היה כותב.
בכך ענית לי ?
הכל בכתב כתב:ברוב הסידורים הנדפסים, לא היה נדפס השם במילואו, מחשש שיבואו לידי בזיון, כיון שהסידורים מתגלגלים בכל מקום, דלא כספרים אחרים המונחים רק בביהמ"ד בארגז הספרים. - וכן בברכת המזון, וכל שכן טבלאות של יהי רצון וכדו' לתלות בסוכה, או על כותלי ביהכ"נ, לא הדפיסו בו שם ה' במילואו.
רק בסידורים מיוחדים, כמו הסידור בכתב אשורית וכדו', המיועד לאנשי השם, ואינו מתגלגל ומתגולל על השולחנות והספסלים, שם הדפיסו השם במילואו.
לאחרונה "זיכו" לנו המדפיסים החדשים להדפיס השם במילואו בכל דבר, ולדאבונינו פעמים אין מספר הם באים לידי בזיון.
כמדומני, שלא שאלו את פי גדולי התורה לפני שעשו זאת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 140 אורחים