אבקברד כתב:חידש הר"ן בדרשה הנ"ל להוכיח שיש מערכת משפט מקבילה למשפט התורה, והיא משפט המלך, וז"ל:
ונמצא שמינוי השופטים היה לשפוט משפטי התורה בלבד, שהם צודקים בעצמם, כמו שאמר ושפטו את העם משפט צדק, ומינוי המלך היה להשלים תיקון סדר המדיני, וכל מה שהיה מצטרך לצורך השעה.
עיי"ש בארוכה.
מה היחס בין יסוד זה לבין איסור ערכאות?
אבקברד כתב:מה בפלילי ומה בממונות?
והיכן מופיע החילוק הנ"ל?
האחיעזר באגרתו הידועה לרב הרצוג (וכ"ה באגרתו לרא"ו) לא הבין כך, וראה בר"ן הזה תשתית לטיפול גם במקרי גזלות ונזיקין. נחלק עליו בזה הרב הרצוג כידוע (ולדעתו אין כוונת הר"ן אלא לדרך אקראי ולמיגדר מילתא בשעת הצורך, ולא לייסוד מערכת מקבילה לדין תורה בקביעות), וקיצרתי מחוסר פנאי.בברכה המשולשת כתב:פלילי- על זה דיבר הר"ן. ממונות זה איסור ערכאות.
אצל כל מי שעסק בזה.
ברזילי כתב:האחיעזר באגרתו הידועה לרב הרצוג (וכ"ה באגרתו לרא"ו) לא הבין כך, וראה בר"ן הזה תשתית לטיפול גם במקרי גזלות ונזיקין. נחלק עליו בזה הרב הרצוג כידוע (ולדעתו אין כוונת הר"ן אלא לדרך אקראי ולמיגדר מילתא בשעת הצורך, ולא לייסוד מערכת מקבילה לדין תורה בקביעות), וקיצרתי מחוסר פנאי.בברכה המשולשת כתב:פלילי- על זה דיבר הר"ן. ממונות זה איסור ערכאות.
אצל כל מי שעסק בזה.
בהחלט. כל דיני ממונות ואסדרתם היעילה קשורים לסדר הציבורי. הוא לא חילק בין הדין הפלילי לדין האזרחי.בברכה המשולשת כתב:מרנא האחיעזר דיבר על מקרי גזילות ונזיקין הקשורים לסדר הציבורי, הלא כן?
שש ושמח כתב:דברי האחיעזר:
דברי הר' הרצוג:
הוא כתב על כל מקום שיש צורך, ואין שום הבדל עקרוני בין טו"נ לגזלות וחבלות.בברכה המשולשת כתב:שש ושמח כתב:דברי האחיעזר:
דברי הר' הרצוג:
אז כפי שזכרתי- הוא לא כתב על כל דיני ממונות כטו"נ, אלא רק על גזילות וחבלות, וגם שם רק בעניינים מסויימים
ברזילי כתב:הוא כתב על כל מקום שיש צורך, ואין שום הבדל עקרוני בין טו"נ לגזלות וחבלות.בברכה המשולשת כתב:שש ושמח כתב:דברי האחיעזר:
דברי הר' הרצוג:
אז כפי שזכרתי- הוא לא כתב על כל דיני ממונות כטו"נ, אלא רק על גזילות וחבלות, וגם שם רק בעניינים מסויימים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 159 אורחים