האם אברהם ידע שהם מלאכים

[אוהב אוצר]

א"כ, 'באיזה שלב'?

[יאיר]

מסתבר שבשלב הבשורה

[פרי יהושע]

שאלה נבונה. לפי רש"י הלא בתחילה חשב שהם ערביים, גם מסתבר שלא היה נותן לפניהם אוכל אם סבר שהם מלאכים, אולם מסתבר שממתי שהתחילו לומר לו איה שרה אשתך ואמרו לו שוב אשוב אליך וגו', הבין שהם מלאכים. (ובכ"ז קצ"ע המעבר החד הזה שאין לו רמז, אמנם לרמב"ם במו"נ כיודע הכל היה מחזה נבואה ואז הכל מתפרש על מלאכים, אמנם הרמב"ן דחה דברי הרמב"ם מכל וכל).

[אוהב אוצר]

וגם אם כן, מדוע שיאמין שהם מלאכים? וכי עשו לו איזה מופת?

[יאיר]

הגם שמסתבר שהכיר בהם אח"כ, אעפ"כ היה כאן כמופת ששאלוהו (בלי שהכירוהו) "איה שרה אשתך"
ואמר לו "שוב אשוב וכו' " ובישרוהו אותו דבר שמצפה לו וכבר נתבשר ע"י ה'

[אוצרניק]

לעצמי הסברתי שהתפנית קרתה ב"ויאכלו". וכמש"כ רש"י שהיה נראה כאוכלים בכדי לא לשנות מהמנהג. ואאע"ה ראה את ה'כ'כאוכלים, ומזה ידע שהם מלאכים.

[בתבונה]

מה היה צורך להודיע באמצעות מלאכים,
למה לא רק בנבואה
ובכתובות סב: מבואר שגם בשורה טובה מרעישה יש להודיע בהדרגה
אז אם כן אף אם אברהם נודע לו (וגם כבר היה לו בן) לשרה זו הייתה בשורה מרעישה, והיה צורך בהדרגה, ואדרבה כששומעת את הברכה מהאורחים זה בשורה בהדרגה, אם כי עדיין היה תביעה על כך שלא הייתה במצב כזה שברכת האורחים שיהיה לה בנים הייתה צריכה להיות בשבילה ברכה מובנת שהרי היפלא מה' דבר

[פרי יהושע]

וגם אם כן, מדוע שיאמין שהם מלאכים? וכי עשו לו איזה מופת?

כיון והיה רגיל במלאכים, וגם פשוט של"מ שסתם אנשים יבטחו הבטחות בעלמא.

[דרומי]

ברש"י מפורש - עה"פ ואברהם הולך עמם לשלחם - שגם לאחר הבשורה לא ידע עדיין שהם מלאכים!

[א. חיים]

כמדומה שלפירוש רש"י, השינוי אצל אברהם ביחס לאורחיו היה בכך שבתחילה חשב שהם ערבים שמשתחוים לאבק רגליהם (פסוק ד' "ורחצו רגליכם"), ולבסוף הבין שהם שלוחי הקב"ה. אבל חשב עדיין שהם בנ"א, והקב"ה התגלה אליהם כפי שהתגלה אליו ! והוא מוכרח לפי פשוטו כמו שנאמר "ואברהם הולך עמם לשלחם".
שו"ר כן במזרחי: "דעדיין סבור היה שהם אורחים אנשים נביאים שלוחי השם לו ולשרה".

[איש גלילי]

וכדעת הראב"ע, שהם אכן היו אנשים נביאים.

[אותה אבקש]

עייין בזוה"ק בפרשתן שידע אברהם שהם מלאכים דף ק"ד.

[א. חיים]

וכדעת הראב"ע, שהם אכן היו אנשים נביאים.

להבנתי, הראב"ע מביא שתי דעות ולא כתב מהי דעתו בענין זה, רק "והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת ואלה שמות". ואשרי היודע.

[איש גלילי]

וכדעת הראב"ע, שהם אכן היו אנשים נביאים.

להבנתי, הראב"ע מביא שתי דעות ולא כתב מהי דעתו בענין זה, רק "והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת ואלה שמות". ואשרי היודע.

צודק, לא דקתי בלשוני

[שייף נפיק]

מו"ר הגר"י שוורץ שליט"א תמה דאם ידע דהם מלאכים א"כ מה שייך להביא להם אוכל?
ואני הקטן אוסיף ואשאל, א"כ שידע למה קיבל שכר גדול כל כך, שזכו ישראל בשביל זה למן ולבאר וכו'?