פתחת למוסרי - מה הפשט - לקראת חג השבועות

[תולעת ספרים07]

אמרינן בגמ' "...אבנר תנינא עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית אלא מעתה ממזר ולא ממזרת ...
וכו' דרש רבא מאי דכתיב (תהילים קטז) פתחת למוסרי אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של ..."
והנה במפרשים על התהלים פתחת למוסרי - כמעט כולם התנבאו לפרש שהתיר לו הקב"ה את החבלים ממנו - למרות שלא מצינו אי פעם שדוד נקשר בחבלים.
ומעולם אני תמה מדוע לא פירשו כפשוט.
פתחת למוסרי - התרת את האיסור
שהיה עליו איסור חיתון משום עמוני וכו' והקב"ה התיר לו את האיסור - וזהו שאמר פתחת למוסרו [מלשון איסור והיתר] פתחת = היתר - מוסרי = איסור.
אם יש מקור כל שהוא שדוד נקשר בשום מקום בחבלים אשמח מאוד.

[יאיר]

עיין סנהדרין צא.

[תולעת ספרים07]

שמא כוונתך לסוגיא בחלק לגבי אם יש לו לדוד עולם הבא וכו'
לא זכור לי דבר כזה שדוד היה קשור בחבלים...
או כעין זה.
אם לא איכפת לך להרחיב - אני כאן בלי ספרים.

[יאיר]

התבלבלתי. צה.

"א"ל הקב"ה לדוד עד מתי יהיה עון זה טמון בידך על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים ועל ידך נטרד דואג האדומי ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו רצונך יכלו זרעך או תמסר ביד אויב אמר לפניו רבונו של עולם מוטב אמסר ביד אויב ולא יכלה זרעי יומא חד נפק לשכור בזאי אתא שטן ואדמי ליה כטביא פתק ביה גירא ולא מטייה משכיה עד דאמטייה לארץ פלשתים כדחזייה ישבי בנוב אמר היינו האי דקטליה לגלית אחי כפתיה קמטיה אותביה ושדייה תותי בי בדייא אתעביד ליה ניסא מכא ליה ארעא מתותיה היינו דכתיב (תהלים יח, לז) תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסולי ההוא יומא..."

ולגבי מה שכתבת מחלוקת האם לדוד יש וכו', הגמ' בחלק אומרת שאנשי כה"ג סברו בתחילה שלשלמה אין חלק וכו' ולא דובר על דוד.

[תולעת ספרים07]

ראה תהלים קט"ז ט"ז וברש"י שם התרת מעל צוארי מוסרות ומוטות.
וכן הוא במצודת ציון פתחת ענין התרת הקשר למוסרי קשרי רצועי המאסר כמו מוסר מלכים פתח ע"ש
והוא תמוה מאוד.
אם כי יש לציין שרש"י בפרק קי"ט פ"ז אכן הביא דברי הגמ' ביבמות ע"ז עמוד א' כמו שכתבתי פתחת למוסרי = התרת את האיסור [מלשון איסור והיתר] כלפי ביאתו בקהל מטעם מואבי ולא מואבית...
זה שנים שאני מחפש מקור כל שהוא שדוד היה נתון במוסרות כפשוט כמו ננתקה את מוסרותימו וכו' ולא מצאתי דבר כזה שדוד היה נתון במוסרות בחבלים - והוא תמוה...
---
היה כאן התנגשות כתיבה - אצלי בכל מקרה:
ועתה שמתי לב למה שכתבת:
ואכן התבלבלתי גם אני בין דוד לשלמה - העניין הוא שם מופיע שדוד ירד כדי שלא יפסקו שאין לשלמה עולם הבא:
דרך אגב: משם ראיה שפעמים יש תורה מן השמים וכבר האריך בה החיד"א בשם הגדולים לגבי שו"ת מן השמים.
וגם ידוע סיפור הגר"א שנמנע לחדש ברכת כהנים בחו"ל משום סימן מן השמים ועוד הרבה כהנה.
אך הוא טעון אשכול בפני עצמו.

[תולעת ספרים07]

יאיר בטרם כל - יישר כוחך:
דרך אגב:
ראה מה שכתב רש"י בתהלים פרק ז' פסוק א' שגיון לדוד וז"ל:
ואומר אני שאמרו על עסקי ישבי בנוב שבא עליו על עונשו של של שאול כמו שפירשו רבותינו סנהדרין צ"ה עמוד א' - ורש"י קישר את המעשה שם עם הכתוב בפרק ז' למרות שאין זה נזכר בחז"ל.
ואפשר שרש"י לשיטתו ראה שם דברי רש"י וכו'.
בכל אופן שוב יישר כוחך...

[מענה לשון]

יש לעיין מבחינה דקדוקית אם "מוסרי" יכול להתפרש כאיסור.
עוד יש לומר דאין זה נקרא לפתוח איסור, דמעולם לא היה אסור אלא עמוני ומואבי, אלא שלא ידענו שזה נאסר עד שלמדו חז"ל ללמוד כך.

[זקן ששכח]

יש לעיין מבחינה דקדוקית אם "מוסרי" יכול להתפרש כאיסור.
.

לכאורה לא יתפרש כאיסור. אלא שהמציאות היא שמכיון שהאדם אסור בפעולה מסויימת, כאילו קשורות ידיו מלעשותה.

[מענה לשון]

יש לעיין מבחינה דקדוקית אם "מוסרי" יכול להתפרש כאיסור.
.

לכאורה לא יתפרש כאיסור. אלא שהמציאות היא שמכיון שהאדם אסור בפעולה מסויימת, כאילו קשורות ידיו מלעשותה.

אכתי תי' שני כדקאי קאי.

[אוצר החכמה]

משנה בפרק שור שנגח קשרו בעליו במוסירה.