שו"ת עשה לך רב, חלק ז סימן ל:
הנני מאשר קבלת מכתבך מיום ט"ו אייר תשמ"ה (שהגיעני משום מה בימים אלה), בשאלתך על מה שראית מצוטט בספרי "מפתחות הזוהר", ש"שורש איסור גיד הנשה הוא כנגד יום ט' באב, כי שס"ה מצות לא - תעשה הן כנגד שס"ה ימות החמה, והאוכל בתשעה באב כאילו אוכל גיד הנשה". ורצונך להבין מה הקשר בין גיד הנשה לתשעה באב.
והנה אין אנכי יודע ומבין כלל בענינים עמוקים אלה שכולם עפ"י תורת הסוד, אבל כדרכי משתדל אנכי להבין את פשט דברי רבותינו חכמי האמת, אף שברור לי שעיקרם סוד כמוס.
וגם בזה יש למצוא דרך פשט להבנת דבריהם, אך נעתיק תחלה מקצת לשון הזוהר במקורו (וישלח ע ב). בגין דאית בבר - נש רמ"ח שייפין לקבל רמ"ח פקודין דאורייתא... ואית בבר - נש שס"ה גידין ולקבליהון שס"ה פקודין דלאו אינון איתיהיבו למיעבד, ולקבל שס"ה יומי שתא, והא תשעה באב חד מנהון... ובין כך אמרה תורה לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. א"ת לאסגאה תשעה באב דלא אכלין ביה ולא שתין ביה. ובין כך חזא קב"ה כלא ונרמז בהון רמז ליעקב, ויאבק איש עמו בכל יומי שתא ובכל שייפין דיעקב ולא אשכח בר ההוא גיד הנשה, מיד תשש חיליה דיעקב, וביומי שתא אשכח יום תשעה - באב דביה אתתקף ואתגזר דינא עלנא ואיתחרב בית מקדשא וכו'.
בראשונה נציין מ"ש הרב עקידת - יצחק (עראמה) פרשת וישלח (שער כ"ו ר"ד סע"ב, וציינו בעל ניצוצי - זוהר במקום): ושמעתי מפי רבים שנמצא במדרש הנעלם (זוהר פרשת וישלח) מאמר זה לשונו, על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה וכו' את לרבות תשעה באב, ותמהו ממנו וכו' אמרתי, אם המאמר הזה ישנו במציאות, הנה הוא מפואר מאד וזה פירושו, כי בכתוב הזה נרמזו ארבעה צומות השנה וכו', גיד הנשה, ג' תשרי, י' טבת, גי"ד כולו י"ז בתמוז, ואת לרבות ת'שעה א'ב, ומלת הנשה כמו הפוך השנה וכו', ודברי פי חכם חן.
אך כאמור לפי פשוטם של דברים נראה לי לפרש בדרך פשוטה. והנה בחיי האבות נסתמלו כל תולדות חיי עם ישראל לדורותיהם, בחינת "מעשה אבות סימן לבנים", והדברים ידועים ומפורסמים בדברי רבותינו במדרשים, והרמב"ן היטיב לפרשם בפירושו על התורה בספר בראשית, ועיין בדברינו בספרנו "עשה לך רב" חלק רביעי באורך רב. והנה הרמב"ן רמז את הפגיעה בכף ירך יעקב בגיד הנשה על דורו של שמד, עיין בדבריו (בראשית ל"ב כו), ואנו ביארנו בדרך אחרת (שם עמוד צ'). ומתוך דברי הזוהר - הקדוש ניתן ללמוד שהם הבינו שהפגיעה בגיד הנשה של יעקב באה לסמל חרבן הבית שאירע ביום תשעה באב כמבואר בדבריהם בפירוש: שהקב"ה ראה מראש, ונרמז ביעקב שנאבק עמו בכל ימות השנה (הכונה כמובן לבחינה) ובכל אבריו ולא מצא רק גיד הנשה, וכונתם ברורה ששם הורשה המלאך לפגוע בו, כדי לרמוז לו שפגיעה זאת מסמלת את החרבן שאז יוכלו האויבים לישראל, ולכן ברור שמצות לא - תעשה זאת מכוונת כנגד תשעה - באב. יתן ה' ונזכה במהרה לבנין בית מקדשנו ותפארתנו אמן.
