תמיהות בדברי הראשונים

[השעיר החיי]

1. הכלבו כתב לעניין חצר שיש לה שני פתחים

download/file.php?mode=view&id=53337

לכאורה כוונתו לומר שמאחר והיום מדליקים בפנים אין חשד מפני העוברים בדרכים ולכן אין צורך להדליק בשני הפתחים. אבל מכל מקום יש חשד מפני הנכנסים והיוצאים בבית. לזה אמר שאם זה בית אחד כל מי שיכנס מפתח אחד יוכל לראות את הנר שנמצא גם קרוב לפתח השני מתוך הבית ולכן לא יהיה לו חשד. אבל מוסיף הכלבו אם כן בשני בתים השייכים לאיש אחד, הנכנס לתוך הדירה שאין בה נר לא יראה את הנר הדלוק בדירה השנייה וממילא יהיה חשד.

הרמ"א מביא את הכלבו להלכה בדרכי משה ומפה לשו"ע בסימן תרע"א. ודבריו לכאורה מרפסין איגרא:

download/file.php?mode=view&id=53339
download/file.php?mode=view&id=53338

והתמיהה היא בתרתי: ראשית איך למד הרמ"א שהכלבו אומר שאם הבית מחלוק צריך אפילו באותו צד להדליק בשניהם? ושנית הרי הכלבו כתב במפורש ההיפך "אבל אם הם בשתי בתים בשתי רוחות.." וצ"ע עוד לפני המהומה שנוצרה אצל המ"א והגר"א.

[השעיר החיי]

2.
בתשובות הרשב"א ח"א תק"מ תקמא נשאל הרשב"א אם היום שמדליקים בפנים יש דין של חצר שיש לה שני פתחים.

download/file.php?mode=view&id=53341

א. לכאורה כוונת השואל הייתה שבודאי אין חשד מהאנשים ברחוב אבל אולי יש חשד מהנכנסים ויוצאין בדירה. אם כך לא ברור מה השיב הרשב"א לשאלה זו כלל. טענו חיטין והודה בשעורין.
ב. גם גוף דברי הרשב"א אינם ברורים מה בא לחדש. אם הכוונה שרואים בחוץ את מה שמדליק בפנים צ"ע למה באמת אין חשד היום ומה תשובה היא זו שיודעין שמדליקים בבתים. ואם מדובר שאי אפשר לראות מבחוץ, מה זה משנה אם יש חשד או אין, אפילו יש חשד אין זה עדיף על עצם חובת ההדלקה בחוץ שאיננו מקיימים אותו היום כי אי אפשר. ולמעשה אי אפשר לפתור את בעיית החשד על ידי הדלקה בחוץ. (לזה יש לי תרוץ בדוחק אבל לא לשאלה הראשונה)

[לענין]

2.
בתשובות הרשב"א ח"א תק"מ תקמא נשאל הרשב"א אם היום שמדליקים בפנים יש דין של חצר שיש לה שני פתחים.
א. לכאורה כוונת השואל הייתה שבודאי אין חשד מהאנשים ברחוב אבל אולי יש חשד מהנכנסים ויוצאין בדירה. אם כך לא ברור מה השיב הרשב"א לשאלה זו כלל. טענו חיטין והודה בשעורין.
ב. גם גוף דברי הרשב"א אינם ברורים מה בא לחדש. אם הכוונה שרואים בחוץ את מה שמדליק בפנים צ"ע למה באמת אין חשד היום ומה תשובה היא זו שיודעין שמדליקים בבתים. ואם מדובר שאי אפשר לראות מבחוץ, מה זה משנה אם יש חשד או אין, אפילו יש חשד אין זה עדיף על עצם חובת ההדלקה בחוץ שאיננו מקיימים אותו היום כי אי אפשר. ולמעשה אי אפשר לפתור את בעיית החשד על ידי הדלקה בחוץ. (לזה יש לי תרוץ בדוחק אבל לא לשאלה הראשונה)

רקע, שיטת התרומה דהמדליקין בפנים אינם צריכים להקפיד על הדלקה מפני החשד, הביאו הטור והוסיף דכיון שמנהג ספרד הוא להדליק מבפנים ליד הדלת, באופן שהעוברים ושבים יכולים לראות את הנרות, לכן הדר דינא להדליק מפני החשד. ואכן נחלקו בדבר ראשוני ספרד, רבינו ירוחם למשל נראה שנוקט בזה דלא כהטור.
וכעת לדידן-
נשאל הרשב"א אם האוכל בבית חמיו דינו כאכסנאי שכשיש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפני עצמו משום חשדא, או דילמא החתן בבית חמיו דינו כאחד מבני ביתו שאין בו חשד הנ"ל.
כמובן שלא התכוון השואל שידליק בחוץ ממש, אלא בפנים ליד הדלת, באופן שיראה לעוברים ושבים ליד הפתח הפתוח.
והשיב הרשב"א שאין נ"מ אם דין החתן כאכסנאי או כבן הבית, יען כי בלא"ה ס"ל להרשב"א דאין דין הדלקת חשד רק כאשר מדליקין בחוץ ממש שאז החשד ניכר, ולא כאשר הוא ניכר רק למי שבדיוק עבר כשנפתחה הדלת. כרבינו ירוחם ולא כהטור.

[לענין]

1. הכלבו כתב לעניין חצר שיש לה שני פתחים

download/file.php?mode=view&id=53337

לכאורה כוונתו לומר שמאחר והיום מדליקים בפנים אין חשד מפני העוברים בדרכים ולכן אין צורך להדליק בשני הפתחים. אבל מכל מקום יש חשד מפני הנכנסים והיוצאים בבית. לזה אמר שאם זה בית אחד כל מי שיכנס מפתח אחד יוכל לראות את הנר שנמצא גם קרוב לפתח השני מתוך הבית ולכן לא יהיה לו חשד. אבל מוסיף הכלבו אם כן בשני בתים השייכים לאיש אחד, הנכנס לתוך הדירה שאין בה נר לא יראה את הנר הדלוק בדירה השנייה וממילא יהיה חשד.
הרמ"א מביא את הכלבו להלכה בדרכי משה ומפה לשו"ע בסימן תרע"א. ודבריו לכאורה מרפסין איגרא:
והתמיהה היא בתרתי: ראשית איך למד הרמ"א שהכלבו אומר שאם הבית מחלוק צריך אפילו באותו צד להדליק בשניהם? ושנית הרי הכלבו כתב במפורש ההיפך "אבל אם הם בשתי בתים בשתי רוחות.." וצ"ע עוד לפני המהומה שנוצרה אצל המ"א והגר"א.

שעיר יקר
קושיא זו היא אכן עצומה מאד
וכבר עמד בה המאמר מרדכי על אתר