למה היום עדיין יש שמש בנרות החנוכה?

[נהר שלום]

שאלה שמנקרת במוחי כבר שנים: למה היום עדיין יש שמש בנרות החנוכה הרי יש אור חשמל בבית?

[יבנה]

שאלה שמנקרת במוחי כבר שנים: למה היום עדיין יש שמש בנרות החנוכה הרי יש אור חשמל בבית?

ביאור הלכה סימן תרעא סעיף ה ד"ה וצריך נר-
ונראה דוקא במניחה על שולחנו אבל כל שמניחה סמוך לפתח א"צ לנר אחרת אף על פי שעומד לו לשם הואיל ואינו בא להשתמש לאורה לאיזה תשמיש. אכן מנהג העולם וכן מנהג רבותינו דבכל נר חנוכה המודלקת בתוך הבית צריך נר אחרת אפילו לא היה צריך לתשמיש שלא יאמרו לצרכו הדליקה וכן אני נוהג למעשה כ"כ המאירי עי"ש ועיין בפמ"ג שכן משמע ג"כ מתשובת רמ"א.
כאן גרע מדאין הדרך להשתמש כלל בנר אלא בחשמל, אך מ"מ המנהג לא זז ממקומו ואף כשהטעם לא שייך מדליקים.
ובפסקי תשובות תרעג ז כתב-
מ"ב סקי"ז: וטוב שלבד זה (- השמש) יניח נר על השלחן. ובזמננו שיש מאור החשמל אין צריכים שיהיה עוד נר נוסף בחדר מלבד נר השמש, ובכל זאת יש הנוהגים להדליק ב' נרות בחדר מלבד נר השמש, ומנהג אבותיהם בידיהם.
וז"ל ס' קב הישר (פצ"ו) "מספר הנרות של חנוכה הם ל"ו ושמונה שמשים, ומנהגן של ישראל תורה שהמנהג ליתן את השמש המדליק למעלה מהנרות של חנוכה ורמז לדבר 'שרפים עומדים ממעל לו', וא"כ לפי"ז יש קדושה גדולה ג"כ בנרות של השמשים אשר הם קצת גדולים מן הנר של חנוכה שנר השמש הוא דוגמת הכהן שהיה מדליק נרות בביהמ"ק ודוגמת שרפי מעלה המדליקים בוצינין קדישין שיאירו פני כסא כבוד יתברך."

הרי שגם מצד קב הישר יש ענין להדליק שמש אף שאין בו צורך.

[נהר שלום]

יש"כ

[מנין]

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב

אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה. ואי איכא מדורה - לא צריך.

[נהר שלום]

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב

אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה. ואי איכא מדורה - לא צריך.

זה בדיוק השאלה היום שיש מדורה למה כולם מדליקים נר אחר

[חובב_ספרים]

פעם לא הדלקתי שמש משום שבאמת אינו צריך כשיש אור חשמל, וכ"ש בפתח הבית. אבל אחר כל השואלים למה אין לי שמש החלטתי שיותר קל להדליק שמש שלא לצורך.

[יבנה]

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב

אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה. ואי איכא מדורה - לא צריך.

זה בדיוק השאלה היום שיש מדורה למה כולם מדליקים נר אחר

יש שני נידונים בחשמל, א' כשהחשמל דלוק האם יש סיבה להדליק בנוסף לכך נר לשמש. ב' האם יש צורך ו\או תועלת בהדלקת נר לשמש בזמנינו שרק משתמשים באור חשמל ולא בנר. סברתי שהשאלה כנידון הב' וכעת אני רואה שהשאלה בקשר לנידון א'.
הנראה בנידון א', דאין לך שמש גדול מחשמל ובודאי אין צורך בתוספת נר והוי בכלל שרגא בטיהרא דלא מהני. ומי שמדליקו הוא משום טקסי חנוכה ולא משום הלכות חנוכה, ודומה להבודקים חמץ בנר של שעוה ומפנים אותו בכפית של עץ ונוצה.
והנראה בנידון ב' הוא כדכתבתי לעיל, ובתוספת ביאור, שענין השמש הוא שלא יראה נרות חנוכה כמו שנדלקו לצורך האדם, לכן הצריכו לייחד לכך נר אחר לצורך תשמישו. אמנם בזמנינו אין מדליקים כלל נרות של אש לתשמיש האדם ובפרט שאורו קלוש מאד, א"כ אף רואה לא יטעה לסבור שנרות חנוכה הודלקו לצורך תשמישו, וגם הדלקת שמש של אש לא יועיל מדאין הדרך להשתמש בהם. והנכנס לחדר שיש בו נרות אלו מיד ידליק את החשמל. ודומה למה שאמרו דבאדם חשוב מדורה לא מהני מדאין דרכו להשתמש בו, וכעת אין דרך כולנו להשתמש באור הנר. וע"ז הבאתי דברי ביה"ל שאף במקום שא"צ שמש נוהגים להדליק, ושיש לחלק כו'. וכן מדברי קב הישר שיש ענין בשמש מצד עצמו.

[הא לחמא עניא]

ראיתי בשבוע שעבר באיזה ספר שמביא בשם קדמונים דמה שאומרים 'הנרות הללו קודש הם' הכוונה היא גם על נרות השמש שגם הם קדושים בקדושת הנרות, ובודאי אף היום יהיה בהם קדושה.

[יראה- שלם]

ראיתי בשבוע שעבר באיזה ספר שמביא בשם קדמונים דמה שאומרים 'הנרות הללו קודש הם' הכוונה היא גם על נרות השמש שגם הם קדושים בקדושת הנרות, ובודאי אף היום יהיה בהם קדושה.

בספר קב הישר מביא בשם רבו היסוד יוסף בגודל קדושת נר השמש, ובדרך רמז מביא את הפסוק "שרפים עומדים ממעל לו" שמעל הל"ו נרות עומדים בקדושה השרפים הם השמשים שמהם מדליקים.

[הא לחמא עניא]

עתה ראיתי בקובץ שיטות קמאי [להרב יונגרמן] עמ"ס שבת (ח"א עמ' שכא) שמביא בשם פסקי מהרי"ח שיעשה את נר השמש יותר גדול וארוך משאר הנרות, והטעם כדי שהשמש ידלוק יותר זמן מכל הנרות שבזה יהא היכר יותר שמשתמשים לאור השמש ולא לאור הנרות.
ממשמעות הדברים שצריך לכל הפחות שמש רבני גדול ועבה שידלוק יותר זמן מהשמן זית שיש בכל נר.

[עתניאל בן קנז]

עתה ראיתי בקובץ שיטות קמאי [להרב יונגרמן] עמ"ס שבת (ח"א עמ' שכא) שמביא בשם פסקי מהרי"ח שיעשה את נר השמש יותר גדול וארוך משאר הנרות, והטעם כדי שהשמש ידלוק יותר זמן מכל הנרות שבזה יהא היכר יותר שמשתמשים לאור השמש ולא לאור הנרות.
ממשמעות הדברים שצריך לכל הפחות שמש רבני גדול ועבה שידלוק יותר זמן מהשמן זית שיש בכל נר.

וכן כתב גם הלבוש להלכה.

[איטשע]

בספרי קבלה (דרך חיים, כמדומני גם בחסד לאברהם - אזולאי, וכן מובא בבני יששכר) כתוב להשתמש בדרה״ם אחד לכל נר, ובכל שמונת ימים יש מ״ד דרה״ם והוא סגולה להינצל מהריגה.
הרי שיש גם סגולה להדליק שמש.אגב מזה גם למדנו ששיעור השמן לנר הוא 2.8 גרם (ערך 3 מ״ל)

[ברמן]

.

[קו ירוק]

עתה ראיתי בקובץ שיטות קמאי [להרב יונגרמן] עמ"ס שבת (ח"א עמ' שכא) שמביא בשם פסקי מהרי"ח שיעשה את נר השמש יותר גדול וארוך משאר הנרות, והטעם כדי שהשמש ידלוק יותר זמן מכל הנרות שבזה יהא היכר יותר שמשתמשים לאור השמש ולא לאור הנרות.
ממשמעות הדברים שצריך לכל הפחות שמש רבני גדול ועבה שידלוק יותר זמן מהשמן זית שיש בכל נר.

וכן כתב גם הלבוש להלכה.

לא שהשמש חשוב.. הוא בסך הכל שמש פשוט שבפשוטים...
אלא שבכדי שלא יהא משתמש לאורה צריך שהשמש ידלק עד שאחרון הנרות דולק, ובודאי בזמן שמשימים על השולחן.
ומסתמא אף על חומרת המ"ב להדליק גם האידנא נר לשמש, ודאי אין קפידא כ"כ שידלק יותר מאחרון הנרות.

[בתבונה]

ומסתמא אף על חומרת המ"ב להדליק גם האידנא נר לשמש, ודאי אין קפידא כ"כ שידלק יותר מאחרון הנרות.

המ"ב לא כותב כלל על האידנא שיש חשמל שהוא כמדורה שמפורש שפטור משמש, אלא מביא את המאירי להחמיר גם בפתח הבית שששיך שם שלא להשתמש לאור נרות החנוכה

[הא לחמא עניא]

עתה ראיתי בקובץ שיטות קמאי [להרב יונגרמן] עמ"ס שבת (ח"א עמ' שכא) שמביא בשם פסקי מהרי"ח שיעשה את נר השמש יותר גדול וארוך משאר הנרות, והטעם כדי שהשמש ידלוק יותר זמן מכל הנרות שבזה יהא היכר יותר שמשתמשים לאור השמש ולא לאור הנרות.
ממשמעות הדברים שצריך לכל הפחות שמש רבני גדול ועבה שידלוק יותר זמן מהשמן זית שיש בכל נר.

וכן כתב גם הלבוש להלכה.

לא שהשמש חשוב.. הוא בסך הכל שמש פשוט שבפשוטים...
אלא שבכדי שלא יהא משתמש לאורה צריך שהשמש ידלק עד שאחרון הנרות דולק, ובודאי בזמן שמשימים על השולחן.
ומסתמא אף על חומרת המ"ב להדליק גם האידנא נר לשמש, ודאי אין קפידא כ"כ שידלק יותר מאחרון הנרות.

על פי מה שמובא בספרי קבלה וחסידות השמש הוא בכלל לא פשוט שבפשוטים, ראה ספר מאיר עיני חכמים ועו"ס.

[קו ירוק]

חכ"א הפנה אותי למהרי"ל, ומצאתי כך לשונו: היה תוחב השמש למעלה מכל הנרות, וסימן 'לשום שפלים למעלה' .. (ולא ק' מהמשך דבריו שם!)
ומסתמא הנהגת מהרי"ל בזה כדי שיבהיק אור השמש מעל הנרות, בפרט כשמניחם על שולחנו, כדי שלא יהנה מאור הנרות.

[חיימשה]

מג''א תרע''ג. סק'ה,
אפילו רבים המדליקים צריך להניח שמש אצל כל אחד ואחד, אפילו יש נר על השולחן