שעת הכושר כתב:ה או לשם. בני אדם זה דבר מורכב, ההתנהגות שלהם מסובכת ועדינה עוד יותר, והדרך לגרום להם להיות יותר טובים היא כבר ממש קרוב לשמיים. כשאדם פיקח ומנוסה נכנס לסיפור הזה, טעון באנרגיות אינסוף של עשיית רצון הבורא, אז התוצאות והמעשים הם קצת מעבר לכמה שורות בפורום אוצה"ח הנכתבות בשעת הכושר.
עכ"פ, לכשעצמי, לא באתי כאן לתת פרשנות לפי השקפת עולמי, עדיין לא זכיתי להתקין לי בביתי גנרטור, ולעשר כל דבר, גם בסוגיית ה-15 שעות ביום יש לי מה להתקדם קצת... ניסיתי לגעת קצת בעולמו שלו זללה"ה, אם הצלחתי ואם לאו. שמח לפי הצד הראשון, מתנצל לפי הצד השני. ומ"מ אולי ההתבוננות בדברים תהיה סיבה נוספת לעשות עוד צעד קדימה, בדרך למקום הנכון.
היו ברוכים.
זאת הנקודה, הגראי"ל היה כזה חניוק ופרומער, עד שכל מי שהקליל או הגמיש קצת, כבר היה בעיניו 'מסומן' אמיתי.
שעת הכושר כתב:הטענות נגד מה שכתבתי יש בהם הרבה צדק לענ"ד, הן בנוגע לדיבורים נגד ישיבת חברון, והן בנוגע להקצנה בהצגת הדברים, ושאר טענות. (ובלא"ה כל מקרה לגופו, ורבינו הרחיק את הסיסמאות וההכללות והקלישאות).
ועל כן אני רושם כאן התנצלות; כולם אהובים ברורים ונעימים, ואין אני ראוי להביע ביקורת על אף אחד.
ככלל, אני לא רואה את הכתיבה כאן כמו "פירסום ברבים", סך הכל החלפת דעות בין חברים.
אולי זאת טעות, אז אני מוסיף כאן הצהרה המעמידה את הדברים דלעיל בשיעור הנכון בו הם נכתבו.
ואם מישהו נפגע, אני ממש מתנצל, זה בהחלט לא אמור לקרות.
זקני דרום כתב:החושב כתב:שעת הכושר כתב:רבינו הגראי"ל היה אלוף ב-להתאפק, לצערי הפעם אינני מצליח ללכת בדרכיו כ"כ, תסלחו לי על ההתפרצות בשורות הבאות.
...
וכי הגראי"ל יכול להעריך מי שלומד פחות מ-15 שעות ביממה? ... אוכל ישר מהקופסה בלי לעשר פעם שניה? ... אין מצב!
שתהיה בריא.
חבל באמת שלא התאפקת מלפרסם את הגיגיך.
כאשר מביאים עדויות ועבודות מחייו זה דבר טוב, אבל אם כל אחד יתחיל לכתוב כאן את הפרשנות שלו, נראה לי זה מיותר.
אף אם זה נכון צריך להוקיע את ההתיחסות הזאת אליו של קלי העולם שתולים בו את רצונם!
לייבעדיג יענקל כתב:אנא הרפו, חדלו לכם, חוסו על אשכול מועיל ומחכים ומעשיר זה שלא ירד לטמיון.
(מלבד זאת, מרן זי"ע הרי ביקש מאוד שלא יכתבו עליו כלום, ודומה שהנידונים הללו אינם כלולים בהיתרו של הגרח"ק.)
שעת הכושר כתב:לייבעדיג יענקל כתב:אנא הרפו, חדלו לכם, חוסו על אשכול מועיל ומחכים ומעשיר זה שלא ירד לטמיון.
(מלבד זאת, מרן זי"ע הרי ביקש מאוד שלא יכתבו עליו כלום, ודומה שהנידונים הללו אינם כלולים בהיתרו של הגרח"ק.)
הריני מקבל את התוכחה.
אספר כאן סיפור אחד או שניים, שיש מה ללמוד מהם לדידן, ויכללו הדברים בהיתרו של הגר"ח.
ידיד קרוב, סבל מכאובים רבים, כוונתי ליסורי גוף. בצר לו ניגש אל הגראי"ל, תינה צערו. הגראי"ל ניגש לארון והוציא לו משם את קופסת התרופות, תוך שהוא ממשמש בהם התחיל מפרט לו אחת לאחת, הנה זה כדור שאני לוקח כנגד מכאוב פלוני, וזאת תרופה כנגד תופעה פלונית, וכן הלאה. אל תיבהל, ואל תיחלש, ככה הוא העולם שלנו, סובלים בו, והייסורים מכפרים את העוונות. עודדו זמן ארוך, (יחסית כמובן), ויצא הלה מאושש ומעודד.
פעם בעת שיעורו בפונבז' לצעירים, נתגלגלו הדברים לסוגיית חזרת הש"ץ, אחד הבחורים סיפר כי אצל הגרמי"ל, ראש הישיבה השני, ניתן לראות הקשבה מוחלטת מתחילת החזרה ועד סופה. הגראי"ל הקשיב בשימת לב, ובאותו היום, מיד כשהתחיל הש"ץ את החזרה, סובב הגראי"ל את הסטנדר לכיוון הגרמי"ל, לראות אותו אכן מקשיב בדריכות, ובמשך כל החזרה עקב הגראי"ל אחרי הגרמי"ל, בלי לגרוע עין. מאוחר יותר הודה לבחור שסיפר זאת, על שבזכותו ראה היום כיצד ניתן אכן להקשיב כראוי לחזרת הש"ץ.
שעת הכושר כתב:הריני מקבל את התוכחה.
מיללער כתב:אליעזר בלוי כתב:נראה שאיכפת לסטמארים שמהרי טב זצוקל
החשיב תורה ויראת ה אפילו כשזה לא היה עפ השקפתו לגמרי
אולם ממוז שמעתי על חביבותו הגדולה להגרא קוטלר
ולאדמור מקופישניטץ וכהנה רבות
הגם שב אלו חיזקו העבירה שיותר מג חמורות
ולמה שבעל אילת השחר יהא שונה מהם
בוודאי שהרה"ק מסאטמאר החשיב והעריץ את כל יהודי שומתומ"צ מתוך אהבת ישראל אמיתית, כידוע לכל,ולא נגע ולא פגע זוז כלשהוא בקנואתיה קנאת ה', הוא לחם נגד הציונות ואביזריהו דוקא מתוך אהבתו ויראתו לקדושת ארץ ישראל, ולקדושת עם ישראל ותורתו, ואם אין דעת הבדלה מנין.
אבל מכאן ועד לספר בדיות שבהיותו בשוויץ דיבר ט' שעות ברציפות בתורה עם מי שהיה צעיר ממנו בכשלשים שנה, עם היגוי ליטאי טיפוסי, שידוע שהיה קשה לו להאדמו"ר מסאטמאר להבין ובעת ביקורו אצל מרן החזו"א היה נצרך למתורגמן, וכו' וכו' דבר זה מביא לידי גיחוך, ואכמ"ל בכל אלה
צופר הנעמתי כתב:שעת הכושר כתב:ה או לשם. בני אדם זה דבר מורכב, ההתנהגות שלהם מסובכת ועדינה עוד יותר, והדרך לגרום להם להיות יותר טובים היא כבר ממש קרוב לשמיים. כשאדם פיקח ומנוסה נכנס לסיפור הזה, טעון באנרגיות אינסוף של עשיית רצון הבורא, אז התוצאות והמעשים הם קצת מעבר לכמה שורות בפורום אוצה"ח הנכתבות בשעת הכושר.
עכ"פ, לכשעצמי, לא באתי כאן לתת פרשנות לפי השקפת עולמי, עדיין לא זכיתי להתקין לי בביתי גנרטור, ולעשר כל דבר, גם בסוגיית ה-15 שעות ביום יש לי מה להתקדם קצת... ניסיתי לגעת קצת בעולמו שלו זללה"ה, אם הצלחתי ואם לאו. שמח לפי הצד הראשון, מתנצל לפי הצד השני. ומ"מ אולי ההתבוננות בדברים תהיה סיבה נוספת לעשות עוד צעד קדימה, בדרך למקום הנכון.
היו ברוכים.
וכאן נשאלת השאלה למה אדם שלא לומד 15 שעות ביממה, לא התקין בביתו גנרטור, לא מעשר כל דבר, ואולי אפילו אוהב לאכול יוגורט עם סוכר, ואפילו אפילו - מוצא לעצמו זמן להעלות הגיגים ארוכים בפורום אוצר החכמה באינטרנט - רואה את עצמו רשאי להשתלח בצורה כ"כ שפלה, מכוערת ונבזית באנשים שקוראים משפחה, למשל.
היה ברוך.
(רק על הכינוי המכוער והאכזרי "חרדקים" שבשמו נזרקות אבנים על מי שלא מספיק חרדי בעיני אנשים מסוימים ושעלה בעקבות תגובתך כאן היה מן הראוי לנעול את האשכול)
שעת הכושר כתב:פעם בעת שיעורו בפונבז' לצעירים, נתגלגלו הדברים לסוגיית חזרת הש"ץ, אחד הבחורים סיפר כי אצל הגרמי"ל, ראש הישיבה השני, ניתן לראות הקשבה מוחלטת מתחילת החזרה ועד סופה. הגראי"ל הקשיב בשימת לב, ובאותו היום, מיד כשהתחיל הש"ץ את החזרה, סובב הגראי"ל את הסטנדר לכיוון הגרמי"ל, לראות אותו אכן מקשיב בדריכות, ובמשך כל החזרה עקב הגראי"ל אחרי הגרמי"ל, בלי לגרוע עין. מאוחר יותר הודה לבחור שסיפר זאת, על שבזכותו ראה היום כיצד ניתן אכן להקשיב כראוי לחזרת הש"ץ.
עושה חדשות כתב:הגרמי"ל אכן היה מרבה לעורר על ההקשבה לחזרת הש"ץ, פעם שמעתי שהביא בשם המאירי דעיקר מעלת תפילה בציבור היא בחזרת הש"ץ. מכירים? היכן כתב כך?
עושה חדשות כתב:שעת הכושר כתב:פעם בעת שיעורו בפונבז' לצעירים, נתגלגלו הדברים לסוגיית חזרת הש"ץ, אחד הבחורים סיפר כי אצל הגרמי"ל, ראש הישיבה השני, ניתן לראות הקשבה מוחלטת מתחילת החזרה ועד סופה. הגראי"ל הקשיב בשימת לב, ובאותו היום, מיד כשהתחיל הש"ץ את החזרה, סובב הגראי"ל את הסטנדר לכיוון הגרמי"ל, לראות אותו אכן מקשיב בדריכות, ובמשך כל החזרה עקב הגראי"ל אחרי הגרמי"ל, בלי לגרוע עין. מאוחר יותר הודה לבחור שסיפר זאת, על שבזכותו ראה היום כיצד ניתן אכן להקשיב כראוי לחזרת הש"ץ.
הגרמי"ל אכן היה מרבה לעורר על ההקשבה לחזרת הש"ץ, פעם שמעתי שהביא בשם המאירי דעיקר מעלת תפילה בציבור היא בחזרת הש"ץ. מכירים? היכן כתב כך?
עושה חדשות כתב:שעת הכושר כתב:הגרמי"ל אכן היה מרבה לעורר על ההקשבה לחזרת הש"ץ, פעם שמעתי שהביא בשם המאירי דעיקר מעלת תפילה בציבור היא בחזרת הש"ץ. מכירים? היכן כתב כך?
איש_ספר כתב:כתב לי חכ"א: אנא עובדא ידענא. כשבאתי לישיבת גאון יעקב ראיתי שנוהגים לברך מעין שבע בלילי שבתות במניין של ר' ישראל יצחק קלמנוביץ. תמהתי על כך ושאלתי את פי ראש הישיבה ר' זאב ברלין, ואמר לי שיתיישב בדבר. לאחר כמה ימים אמר שאכן אין מקום לברכה זו במניין זה, שהרי המניין תלוי באדם אחד בלבד וכשמסיבות שונות איננו שם המניין אינו מתקיים (ואכן כשהיה נוסע לירושלים וכיו"ב לא היה המניין מתקיים), ופירוש הדבר שאינו מניין קבוע. והוא הדין במניינים הרגילים בבתים. רגלים לדבר שהוא התייעץ עם חמיו קודם שהורה. ונראה איפוא שזה טעם המנהג ולא האמור בגליון בעל הטעותים הידוע.נוטר הכרמים כתב:איש_ספר כתב:העלו כאן תמונה לפיה הגראי"ל התנה שביתו אינו בית כנסת ולפיכך לא אמרו בה ברכת מעין שבע בליל שבת
האם יש מקור שצריך קדושת בית כנסת? כל שידוע לי שצריך מקום תפילה קבוע.
יש לי נפק"מ מעשית בשאלה זו ואשמח להחכים.
לפני קרוב לעשרים שנה, בליל ש"ק פר' וירא תש"ס, נתלויתי למו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א בביקורו אצל להבחל"ח הגראי"ל זצוק"ל, הגענו סמוך לתפילת ערבית, [ואכ"מ להאריך מכמה פרטים שהיו בשיחתם לאחר התפילה]. זכורני כי הגר"ש התפלא על נקודה זו שאין אומרים מעין שבע למרות שזה מנין קבוע, ואכן במנין הקבוע בבית הגר"ש נוהגים לומר.
ע"כ.
----
ג"א מבקש להודות לרב שעת הכושר על דבריו החשובים. כמי שהיה לי צוותא בישיבת הגרמ"ד עם נכדיו, רוב הדברים אינם חדשים עבורי, ומ"מ היטב (כתמיד!) הרב שעת הכושר להיות קולמוס לליבם של רבים המצירים על זיוף דמותו בידי קלי עולם.
לגבי המחלוקת בישיבה הידועה, בכל הזהירות שלא לפתוח פה פתח כחודו של מחט, אני רוצה לומר את מה שאני הק' הבנתי מהגראי"ל. (הנסיבות בהם נחשפתי לדברים פחות חשובים). ואני משתדל לדייק ככל הניתן: ובכן הגראי"ל, (בניגוד לגריש"א למשל) לא ראה שום משמעות בקיומה של אותה ישיבה, דעתו היתה שהישיבה אינה ממלאת שום פונקציה שישיבות אחרות לא ממלאות או לא יוכלו למלאות בהעדרה. כל הדיבורים על היותה אם הישיבות, והיותה גורם משפיע על ישיבות אחרות וכו' וכו' היו דברים בטלים ומבוטלים בעיניו, ולפיכך במקום חילול השם, הוא לא ראה שום צידוק להתבוסס בקיומה. ככל שהדבר היה תלוי בו, הוא היה מגלח את הגבעה ושולח את התלמידים ואת חכמיהם לארבע רוחות השמים. בהעדר אפשרות שכזו, העקרון שהנחה אותו בטיפול באותו מקום - עד כמה שהצדדים אפשרו לו להשפיע - הוא מזעור נזקים וכיבוי שריפות, הוא לא ראה צדק ואמת בשום צד, כזה המחייב ליקוב את ההר בעבורו. ולמי שהדברים אינם נושאים חן בעיניו, יש לי רק בקשה קטנה, טרם תגובה, נא בירור קצר אצל מקורביו הותיקים. שבוע טוב.
שעת הכושר כתב:
יש כאן קטע שבאמת דומה לחזו"א, הרבה אנשים מתפארים בזה שהחזו"א כיבד אותם, או את סבא שלהם, הם לא מבינים את האמת, הוא פשוט זיהה שהם זקוקים לכבוד, אומללים בלעדיו. וברחמיו כיבדם.
יצא לי ליסוע פעם יחד עם אחד מראשי הישיבות שהיו קרובים אליו לאחרונה, והלה סיפר ע"ע בענוות חן, שהוא אינו יודע למה הגראי"ל מכבדו ומעריכו כ"כ, והוא אינו ראוי לזה כלל.
התאפקתי (אז עוד הצלחתי) מלהסביר לו, שהגראי"ל מעריך רק אברכים בכולל הדבקים בתורה ומדקדקים במצוותיה, מתוך יסורי דחק, בלי שום פזילה לעוה"ז, כבוד נוחות כסף רכב שרד ושירת ימים וכו'..
עושה חדשות כתב: שיש כאלו להיפך, שציוו להזדרז בהספדם..
פלגינן כתב:
[ייש"כ למבקר שטרח ומחק את עמודי הפרסומת]
בברכה המשולשת כתב:עושה חדשות כתב: שיש כאלו להיפך, שציוו להזדרז בהספדם..
מרנא הנצי"ב
חזון-איש'ניק כתב:ואגב, כל התמונות בלי הזקן, הוא בגלל שהיה עובד במחנה פליטים, שם לא התאפשר לו לגדל זקן, וכך ימיו כאב לו על זה
חזון-איש'ניק כתב:ואגב, כל התמונות בלי הזקן, הוא בגלל שהיה עובד במחנה פליטים, שם לא התאפשר לו לגדל זקן, וכך ימיו כאב לו על זה
גם זו לטובה כתב:ובמאי דלא ראה ערך בקיום הישיבה, כמד' שהנידון בזה לא רק "מציאותי" אלא גם "ערכי", ובערכים של הגראי"ל מספיק בוגר ארחות תורה, והעיקר עד כמה הוא איש אמת יר"ש ובעל מידות טובות, וד"ל.
ראש כתב:אני זוכר שבשבעה בבית משפחת עלזאס סיפרו לרבינו זצוק''ל שהיה לסבא תמונות מבחרותו ביחד עם הגראי''ל, ולפני פטירתו ביקש אותם הסבא וקרע אותם, כי אמר שהגראי''ל היה מגולח בבחרותו, ובדור שלנו לא יבינו את זה. והגראי''ל חייך והיה נראה שנהנה מהדבר.
איש_ספר כתב:ובכן הגראי"ל, (בניגוד לגריש"א למשל) לא ראה שום משמעות בקיומה של אותה ישיבה, דעתו היתה שהישיבה אינה ממלאת שום פונקציה שישיבות אחרות לא ממלאות או לא יוכלו למלאות בהעדרה. כל הדיבורים על היותה אם הישיבות, והיותה גורם משפיע על ישיבות אחרות וכו' וכו' היו דברים בטלים ומבוטלים בעיניו, ולפיכך במקום חילול השם, הוא לא ראה שום צידוק להתבוסס בקיומה. ככל שהדבר היה תלוי בו, הוא היה מגלח את הגבעה ושולח את התלמידים ואת חכמיהם לארבע רוחות השמים. בהעדר אפשרות שכזו, העקרון שהנחה אותו בטיפול באותו מקום - עד כמה שהצדדים אפשרו לו להשפיע - הוא מזעור נזקים וכיבוי שריפות, הוא לא ראה צדק ואמת בשום צד, כזה המחייב ליקוב את ההר בעבורו. ולמי שהדברים אינם נושאים חן בעיניו, יש לי רק בקשה קטנה, טרם תגובה, נא בירור קצר אצל מקורביו הותיקים. שבוע טוב.
ראש כתב:אני זוכר שבשבעה בבית משפחת עלזאס סיפרו לרבינו זצוק''ל שהיה לסבא תמונות מבחרותו ביחד עם הגראי''ל, ולפני פטירתו ביקש אותם הסבא וקרע אותם, כי אמר שהגראי''ל היה מגולח בבחרותו, ובדור שלנו לא יבינו את זה. והגראי''ל חייך והיה נראה שנהנה מהדבר.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 97 אורחים