"היום מ"ט יום...ולמחרתו הוא ערב שבועות" חק יעקב תמוה

[גלאגוזים]

כתב בחק יעקב סי' תפ"ט סק"ו: "וכתב מהרי"ל כשיגיע למ"ט יום יאמר שהן שבעה שבועות ולמחרתו הוא ערב שבועות, עכ"ל"
מלבד התמיהה שבדבר, הפלא הגדול הוא הסתמכותו על דברי המהרי"ל.
מעיון בגוף דברי המהרי"ל נראה שלא היתה כוונתו לומר ששמשפט זה הוא חלק מנוסח הספירה, אלא ציון לזמן שלמחרת סיום ספירת העומר
הוא ערב שבועות.
ז"ל המהרי"ל: "אמר שהיום שבעה ימים שהם שבוע אחד. י"ד ימים שהן שני שבועות. כ"א שהן שלושה שבועות. ... מ"ט שהן שבעה שבועות.
ולמחרתו הוא ערב שבועות."
עוד יש לתמוה דא"נ דכוונתו דהמילים ולמחרתו וכו' הם מנוסח הספירה, מה זה שכתב ולמחרתו הוא ערב שבועות, הרי יום מ"ט עצמו הוא ערב שבועות והיה נכון לומר
ולמחרתו חג השבועות.

אם איני טועה, בעל ה"חק יעקב" נשאל על כך בשו"ת "שבות יעקב" וכתב לשכנע את השואל כי אכן זו כוונת המהרי"ל.
איני יודע כרגע את מקומו. [ומפאת השעה אין בכחי לחפשו עתה.]

[איש_ספר]

כתב בחק יעקב סי' תפ"ט סק"ו: "וכתב מהרי"ל כשיגיע למ"ט יום יאמר שהן שבעה שבועות ולמחרתו הוא ערב שבועות, עכ"ל"
מלבד התמיהה שבדבר, הפלא הגדול הוא הסתמכותו על דברי המהרי"ל.
מעיון בגוף דברי המהרי"ל נראה שלא היתה כוונתו לומר ששמשפט זה הוא חלק מנוסח הספירה, אלא ציון לזמן שלמחרת סיום ספירת העומר
הוא ערב שבועות.
ז"ל המהרי"ל: "אמר שהיום שבעה ימים שהם שבוע אחד. י"ד ימים שהן שני שבועות. כ"א שהן שלושה שבועות. ... מ"ט שהן שבעה שבועות.
ולמחרתו הוא ערב שבועות."
עוד יש לתמוה דא"נ דכוונתו דהמילים ולמחרתו וכו' הם מנוסח הספירה, מה זה שכתב ולמחרתו הוא ערב שבועות, הרי יום מ"ט עצמו הוא ערב שבועות והיה נכון לומר
ולמחרתו חג השבועות.

אם איני טועה, בעל ה"חק יעקב" נשאל על כך בשו"ת "שבות יעקב" וכתב לשכנע את השואל כי אכן זו כוונת המהרי"ל.
איני יודע כרגע את מקומו. [ומפאת השעה אין בכחי לחפשו עתה.]

אכן בשבות יעקב ח"ג סי'נ"ב.
לגבי ההערה דערב הוא כבר בלילה, ראיתי שהגר"י ועלץ במחברתו חק לישראל הוכיח מדברי השבו"י ומעוד כ"מ שהלילה אינו קרוי ערב יו"ט, עי"ש.
ובספר חג השבועות (ליברמן) עמ' צד מביא בשם אדמו"ר ר' יהושע מבעלז שהח"י נכשל בזה משום שזלזל באמירת התיקון.
וקשים הדברים כחומץ וכו' וכעשן וכו' (לפני שתכשלו גם אתם, הריני להודיע שהסוף לא יצא לא מהרה"צ מבעלז ואף לא מהרב ליברמן אלא הוא הוספה שלי...).

[גלאגוזים]

ובספר חג השבועות (ליברמן) עמ' צד מביא בשם אדמו"ר ר' יהושע מבעלז שהח"י נכשל בזה משום שזלזל באמירת התיקון.
וקשים הדברים כחומץ וכו' וכעשן וכו' (לפני שתכשלו גם אתם, הריני להודיע שהסוף לא יצא לא מהרה"צ מבעלז ואף לא מהרב ליברמן אלא הוא הוספה שלי...).

אני הק' שמעתי מחסיד אחד שהח"י "נענש" על מה שמחה בהמשך אותו ס"ק על מה שהדפיסו בסידורים את הכוונות של הספירה ונתפשט הדבר אצל ההמון כאילו כל הרוצה יטול את השם יבוא ויטול.

בכל אופן ייש"כ על ההפניה למקור המדויק בשבו"י.

[בר ששת]

אי"ס וגל,

האם זלזולו של הח"י, הינו תורה שבע"פ הנמסרת ע"י חסידים, או שכתב כך במפורש?

[איש_ספר]

אי"ס וגל,

האם זלזולו של הח"י, הינו תורה שבע"פ הנמסרת ע"י חסידים, או שכתב כך במפורש?

"וכבר נתפשט המנהג הזה בעיני המון עם ללמוד יחד בעשרה ע"פ התיקון ובבית מוח"ז הגאון לא נהגו כך ללמוד בעשרה
רק כל אחד וא' לומד ביחידות כי עיקר תיקון לא תקנו רק בפני עמי הארץ שאינן יודעין ללמוד ע"כ אומרים התיקון" - ח"י תצ"ד סק"א

[מעיין]

ובספר חג השבועות (ליברמן) עמ' צד מביא בשם אדמו"ר ר' יהושע מבעלז שהח"י נכשל בזה משום שזלזל באמירת התיקון.
וקשים הדברים כחומץ וכו' וכעשן וכו' (לפני שתכשלו גם אתם, הריני להודיע שהסוף לא יצא לא מהרה"צ מבעלז ואף לא מהרב ליברמן אלא הוא הוספה שלי...).

הדברים שם הם מספר מגד ארץ הנדפס בעילום שם, והוא להרה"ק ר' אהרן הלברשטאם מביאלא-ביליץ
ששמע מפ"ק מהר"י מבעלזא זי"ע כמפורש שם
ולא סיפורי חסידים מפי השמועה