יהודי טבעי כתב:תקנות חכמים - האם ניתן לומר שגם כאשר בדבריהם מופיע הטעם כגזירה אטו וכו', ישנם טעמים נוספים בשורש התקנה.
כלומר שמאחר שתוקף תקנת חכמים היא בעיקר כשהיא באה משום משמרת, ולכן חיפשו אמתלא של גזירה כדי שיהיה הדבר חובה, אבל רצונם לתקן שמא היה כדי לקיים רעיון ערכי או הידור במצוה.
השאלה היא האם מותר לומר כן.
ויש לי דוגמאות רבות לכך:
1. נטילת ידים לסעודה - תיקנו משום סרך תרומה, אולם בבריתא איתא (ברכות נג:) והתקדשתם אלו מים ראשונים, הרי שיש בכך רעיון של קדושה.
2. מים אחרונים - חובה גזירה משום מלח סדומית (עירובין יז:), אבל בבריתא הנ"ל מובא אסמכתא והתקדשתם וכו' והייתם קדושים אלו מים אחרונים.
3. מעין שבע (מגן אבות) בערבית של שבת - טעמא משום סכנה (שבת כד:) של מזיקין, אולם יתכן לבאר שתיקנו כעין חזרת הש"ץ בשבת גם בערבית.
4. שבות של השמעת כלי שיר וריקוד - משום שמא יתקן כלי שיר, ואולי שורש רצונם לתקן זאת הוא מצד עובדין דחול, [ויש עוד להוסיף שנגינת השבת היא נגינת נשמה למעלה מכלי שיר]. וכן שאר שבותין של השתמשות באילן ובבהמה שמא יתלוש ולשוט בנהר שמא יתקן חבית של שייטין, שורש סיבת תקנתם הוא עובדין דחול.
5. המביא גט צריך לומר בפני נכתב ובפני נכתב - מטעמא משום קיום הגט ולרבה משום דאין בקיאין בלשמה, ויש לומר ששורש הטעם הוא מדין הידור בלשמה, דבעינן 'וכתב לה' שיהיה קשר בין כתיבת הגט לשם גירושי האשה עד נתינתו לה. [יש להרחיב בהסבר הדבר, ואני רק מציין ככותרת].
אשמח לקבל סימוכין לרעיון זה האם מותר לאמרו, וכמו כן אבקש דוגמאות נוספות.
יבנה כתב:ואיך תסביר את הגמ' הזאת?
שבת יח: "והשתא דאמר וכו'
מבואר שיש רק את הטעם האמור בלבד.
גם כמדומני שמצוי ששואלים על מח' בטעמי הגזירות מאי בינייהו, ולא אמרינן שהיו בהם טעמים נוספים שלא נודעו.
שאר הדברים הם חידושי טעמים שלך שלא כהאמור בחז"ל ובלי שום ראיה.
יהודי טבעי כתב:יבנה כתב:ואיך תסביר את הגמ' הזאת?
שבת יח: "והשתא דאמר וכו'
מבואר שיש רק את הטעם האמור בלבד.
גם כמדומני שמצוי ששואלים על מח' בטעמי הגזירות מאי בינייהו, ולא אמרינן שהיו בהם טעמים נוספים שלא נודעו.
שאר הדברים הם חידושי טעמים שלך שלא כהאמור בחז"ל ובלי שום ראיה.
ברור שיש מקומות שכל הטעם הוא רק משום גזירה.
אין הכי נמי, הדוגמאות הראשונות באו להוכיח שיתכנו טעמים נוספים מעבר לטעם הרשמי שהוא משום "גזירה שמא",
ושאלתי האם זה תקין לומר שגם במקומות שלא נתפרש יתכן שלחכמים היו נימוקים נוספים, שאני רוצה לחדש מה הם היו.
יבנה כתב:מאחר שמצינו בשבת ובעוד הרבה מקומות שדנו בנ"מ לקולא היוצאים מטעמי הגזרות ולא חששו לטעמים נוספים נסתרים, מבואר שאין מקום לחוש לטעמים נוספים נסתרים.
ובאופן כללי הסגנון של הבבלי הוא להיות פתוח עם הלומד עם המידע, ולא להסתיר ממנו דברים בכוונה
ולומר לו שהוא לא בדרגה להבין את דברי קודמיו כו', שזה סימן מובהק של אלו שאינם יכולים להגן על עמדותיהם.
היוצא מהכלל לזה הוא בגזירות חדשות שלא גילו הטעם כמבואר בע"ז לה., "דאמר עולא כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא דלמא איכא איניש דלא ס"ל ואתי לזלזולי בה." הא אח"כ לא הסתירו את הטעמים.
בענין עובדין דחול, ראוי להזכיר שבכל המקומות שכתוב בגמ' שהאיסור משום עובדין דחול, הרמב"ם מפרש האיסור אטו א' מלט המלאכות.
יהודי טבעי כתב:מפורש בדברי הרמב"ן שאף שמצינו בגמרא טעם לכל אחד ואחד מהשבותים, גזירה אטו עשיית מלאכה, יש להם טעם אחד כללי שרצון התורה שתהיה לנו מנוחה מהטורח והעמל. ויסודו הוא מדאורייתא לעשותו יום שביתה ומנוחה, אבל חכמים גדרוהו בגדרי גזירות שיש להם תוקף.
יהודי טבעי כתב:מפורש בדברי הרמב"ן שאף שמצינו בגמרא טעם לכל אחד ואחד מהשבותים, גזירה אטו עשיית מלאכה, יש להם טעם אחד כללי שרצון התורה שתהיה לנו מנוחה מהטורח והעמל. ויסודו הוא מדאורייתא לעשותו יום שביתה ומנוחה, אבל חכמים גדרוהו בגדרי גזירות שיש להם תוקף.
סעדיה כתב:להעיר משבת קי"ג: "כיון דמלקי גזרו ביה רבנן".
יבנה כתב:סעדיה כתב:להעיר משבת קי"ג: "כיון דמלקי גזרו ביה רבנן".
לפני כן אמרו שדומה לאוכל שקצים ורמשים, ולא פירשו שזה טעם הגזירה אף שיש כזה משמעות. וכעת פרשו שטעם הגזרה מפני שגורם לחולי.
יבנה כתב:יהודי טבעי כתב:מפורש בדברי הרמב"ן שאף שמצינו בגמרא טעם לכל אחד ואחד מהשבותים, גזירה אטו עשיית מלאכה, יש להם טעם אחד כללי שרצון התורה שתהיה לנו מנוחה מהטורח והעמל. ויסודו הוא מדאורייתא לעשותו יום שביתה ומנוחה, אבל חכמים גדרוהו בגדרי גזירות שיש להם תוקף.
הרמב"ן מסופק בכוונת המכילתא שהביא תחילה, אם הכוונה לשבותים הרגילים, או לשביתה מענייני טרחא. ותחלה נטה כאופן השני. אך אח"כ הביא ממכילתא דרשב"י שמבואר שהכוונה לשבותים הרגילים ודלא כפי שפירש במכילתא. וכעת מסופק האם הברייתות חלוקות, או שגם כוונת המכילתא כמכילתא דרשב"י וכאופן הראשון.
נמצא שאף הרמב"ן אינו סבור שאמרו טעם א' ונתכוונו באמת לטעם אחרת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 206 אורחים