תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות - פורום אוצר החכמה

תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יהודי טבעי
הודעות: 183
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ד' ינואר 03, 2018 3:06 pm

תקנות חכמים - האם ניתן לומר שגם כאשר בדבריהם מופיע הטעם כגזירה אטו וכו', ישנם טעמים נוספים בשורש התקנה.
כלומר שמאחר שתוקף תקנת חכמים היא בעיקר כשהיא באה משום משמרת, ולכן חיפשו אמתלא של גזירה כדי שיהיה הדבר חובה, אבל רצונם לתקן שמא היה כדי לקיים רעיון ערכי או הידור במצוה.
השאלה היא האם מותר לומר כן.
ויש לי דוגמאות רבות לכך:
1. נטילת ידים לסעודה - תיקנו משום סרך תרומה, אולם בבריתא איתא (ברכות נג:) והתקדשתם אלו מים ראשונים, הרי שיש בכך רעיון של קדושה.
2. מים אחרונים - חובה גזירה משום מלח סדומית (עירובין יז:), אבל בבריתא הנ"ל מובא אסמכתא והתקדשתם וכו' והייתם קדושים אלו מים אחרונים.
3. מעין שבע (מגן אבות) בערבית של שבת - טעמא משום סכנה (שבת כד:) של מזיקין, אולם יתכן לבאר שתיקנו כעין חזרת הש"ץ בשבת גם בערבית.
4. שבות של השמעת כלי שיר וריקוד - משום שמא יתקן כלי שיר, ואולי שורש רצונם לתקן זאת הוא מצד עובדין דחול, [ויש עוד להוסיף שנגינת השבת היא נגינת נשמה למעלה מכלי שיר]. וכן שאר שבותין של השתמשות באילן ובבהמה שמא יתלוש ולשוט בנהר שמא יתקן חבית של שייטין, שורש סיבת תקנתם הוא עובדין דחול.
5. המביא גט צריך לומר בפני נכתב ובפני נכתב - מטעמא משום קיום הגט ולרבה משום דאין בקיאין בלשמה, ויש לומר ששורש הטעם הוא מדין הידור בלשמה, דבעינן 'וכתב לה' שיהיה קשר בין כתיבת הגט לשם גירושי האשה עד נתינתו לה. [יש להרחיב בהסבר הדבר, ואני רק מציין ככותרת].

אשמח לקבל סימוכין לרעיון זה האם מותר לאמרו, וכמו כן אבקש דוגמאות נוספות.

וירטואלי
הודעות: 253
הצטרף: ד' ינואר 14, 2015 9:23 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי וירטואלי » ד' ינואר 03, 2018 3:42 pm

יהודי טבעי כתב:תקנות חכמים - האם ניתן לומר שגם כאשר בדבריהם מופיע הטעם כגזירה אטו וכו', ישנם טעמים נוספים בשורש התקנה.
כלומר שמאחר שתוקף תקנת חכמים היא בעיקר כשהיא באה משום משמרת, ולכן חיפשו אמתלא של גזירה כדי שיהיה הדבר חובה, אבל רצונם לתקן שמא היה כדי לקיים רעיון ערכי או הידור במצוה.
השאלה היא האם מותר לומר כן.
ויש לי דוגמאות רבות לכך:
1. נטילת ידים לסעודה - תיקנו משום סרך תרומה, אולם בבריתא איתא (ברכות נג:) והתקדשתם אלו מים ראשונים, הרי שיש בכך רעיון של קדושה.
2. מים אחרונים - חובה גזירה משום מלח סדומית (עירובין יז:), אבל בבריתא הנ"ל מובא אסמכתא והתקדשתם וכו' והייתם קדושים אלו מים אחרונים.
3. מעין שבע (מגן אבות) בערבית של שבת - טעמא משום סכנה (שבת כד:) של מזיקין, אולם יתכן לבאר שתיקנו כעין חזרת הש"ץ בשבת גם בערבית.
4. שבות של השמעת כלי שיר וריקוד - משום שמא יתקן כלי שיר, ואולי שורש רצונם לתקן זאת הוא מצד עובדין דחול, [ויש עוד להוסיף שנגינת השבת היא נגינת נשמה למעלה מכלי שיר]. וכן שאר שבותין של השתמשות באילן ובבהמה שמא יתלוש ולשוט בנהר שמא יתקן חבית של שייטין, שורש סיבת תקנתם הוא עובדין דחול.
5. המביא גט צריך לומר בפני נכתב ובפני נכתב - מטעמא משום קיום הגט ולרבה משום דאין בקיאין בלשמה, ויש לומר ששורש הטעם הוא מדין הידור בלשמה, דבעינן 'וכתב לה' שיהיה קשר בין כתיבת הגט לשם גירושי האשה עד נתינתו לה. [יש להרחיב בהסבר הדבר, ואני רק מציין ככותרת].

אשמח לקבל סימוכין לרעיון זה האם מותר לאמרו, וכמו כן אבקש דוגמאות נוספות.

אפשר לפרק את הטיעון שלך לשתי סגנונות שונים לחלוטין.
האחד - לכל תקנת חז"ל מלבד הטעם הנגלה, ישנם עוד טעמים נסתרים שלא אבו לגלותם.
טיעון כזה טוען הגר"א לפי המובא בפאת השלחן לגבי איסור גילוי.
אלא שא"כ יש לקרוא עליך מעין דברי הגמ'
בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו וכו'

הסגנון השני הוא לראות בטעמי חז"ל מטפורות לרעיונות כוללים יותר, כמו לדוגמא בסעיף 1 או 4 אצלך, אבל בשאר הדוגמאות שלך די קשה לראות את זה.

והעיקר הוא כמובן המבחן, ואני משער שלשם מגמתך-
אם מצינו נפקא מינה לדינא במקורות הנאמנים בין הטעם הפרטי כלשונו, לבין הטעם כמטפורה אזי מוכרח דלא כוותך, ולדוגמא על זה נוסדה פלוגתת הרש"ש עם רב ניסים גאון לגבי מעין שבע.

סעדיה
הודעות: 1184
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי סעדיה » ד' ינואר 03, 2018 6:11 pm

עי' קובץ שיעורים ביצה אות ד'

יבנה
הודעות: 1638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי יבנה » ד' ינואר 03, 2018 10:14 pm

ואיך תסביר את הגמ' הזאת?
שבת יח:
"והשתא דאמר מר גזירה שמא יחתה בגחלים האי קדרה חייתא שרי לאנוחה ערב שבת עם חשיכה בתנורא מאי טעמא כיון דלא חזי לאורתא אסוחי מסח דעתיה מיניה ולא אתי לחתויי גחלים ובשיל שפיר דמי בשיל ולא בשיל אסיר ואי שדא ביה גרמא חייא שפיר דמי והשתא דאמר מר כל מידי דקשי ליה זיקא לא מגלו ליה האי בשרא דגדיא ושריק שפיר דמי דברחא ולא שריק אסור דגדיא ולא שריק דברחא ושריק רב אשי שרי ורב ירמיה מדיפתי אסיר"
מבואר שיש רק את הטעם האמור בלבד.

גם כמדומני שמצוי ששואלים על מח' בטעמי הגזירות מאי בינייהו, ולא אמרינן שהיו בהם טעמים נוספים שלא נודעו.

בענין מים ראשונים חולין קו.
אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה ועוד משום מצוה מאי מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים
תוספות
מצוה לשמוע דברי חכמים - וא"ת והלא משום סרך תרומה תקנוה וא"כ מאי ועוד וי"ל דתקנו משום נקיות.

וענין קדושה שהובא באסמכתות בברכות ר"ל שהידים יהיו נקיות וכטעמי התקנות של מים ראשונים ואחרונים.

שאר הדברים הם חידושי טעמים שלך שלא כהאמור בחז"ל ובלי שום ראיה.

עושה חדשות
הודעות: 6690
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ינואר 03, 2018 11:54 pm

לגבי דוגמא 2, עי' כאן.

יהודי טבעי
הודעות: 183
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ה' ינואר 04, 2018 7:06 pm

יבנה כתב:ואיך תסביר את הגמ' הזאת?
שבת יח: "והשתא דאמר וכו'
מבואר שיש רק את הטעם האמור בלבד.

גם כמדומני שמצוי ששואלים על מח' בטעמי הגזירות מאי בינייהו, ולא אמרינן שהיו בהם טעמים נוספים שלא נודעו.

שאר הדברים הם חידושי טעמים שלך שלא כהאמור בחז"ל ובלי שום ראיה.


ברור שיש מקומות שכל הטעם הוא רק משום גזירה.
אין הכי נמי, הדוגמאות הראשונות באו להוכיח שיתכנו טעמים נוספים מעבר לטעם הרשמי שהוא משום "גזירה שמא",
ושאלתי האם זה תקין לומר שגם במקומות שלא נתפרש יתכן שלחכמים היו נימוקים נוספים, שאני רוצה לחדש מה הם היו.

יבנה
הודעות: 1638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי יבנה » ה' ינואר 04, 2018 11:38 pm

יהודי טבעי כתב:
יבנה כתב:ואיך תסביר את הגמ' הזאת?
שבת יח: "והשתא דאמר וכו'
מבואר שיש רק את הטעם האמור בלבד.

גם כמדומני שמצוי ששואלים על מח' בטעמי הגזירות מאי בינייהו, ולא אמרינן שהיו בהם טעמים נוספים שלא נודעו.

שאר הדברים הם חידושי טעמים שלך שלא כהאמור בחז"ל ובלי שום ראיה.


ברור שיש מקומות שכל הטעם הוא רק משום גזירה.
אין הכי נמי, הדוגמאות הראשונות באו להוכיח שיתכנו טעמים נוספים מעבר לטעם הרשמי שהוא משום "גזירה שמא",
ושאלתי האם זה תקין לומר שגם במקומות שלא נתפרש יתכן שלחכמים היו נימוקים נוספים, שאני רוצה לחדש מה הם היו.

מאחר שמצינו בשבת ובעוד הרבה מקומות שדנו בנ"מ לקולא היוצאים מטעמי הגזרות ולא חששו לטעמים נוספים נסתרים, מבואר שאין מקום לחוש לטעמים נוספים נסתרים.
ובאופן כללי הסגנון של הבבלי הוא להיות פתוח עם הלומד עם המידע, ולא להסתיר ממנו דברים בכוונה
ולומר לו שהוא לא בדרגה להבין את דברי קודמיו כו', שזה סימן מובהק של אלו שאינם יכולים להגן על עמדותיהם.
היוצא מהכלל לזה הוא בגזירות חדשות שלא גילו הטעם כמבואר בע"ז לה., "דאמר עולא כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא דלמא איכא איניש דלא ס"ל ואתי לזלזולי בה." הא אח"כ לא הסתירו את הטעמים.

בענין עובדין דחול, ראוי להזכיר שבכל המקומות שכתוב בגמ' שהאיסור משום עובדין דחול, הרמב"ם מפרש האיסור אטו א' מלט המלאכות.

יהודי טבעי
הודעות: 183
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » א' ינואר 07, 2018 2:05 pm

יבנה כתב:מאחר שמצינו בשבת ובעוד הרבה מקומות שדנו בנ"מ לקולא היוצאים מטעמי הגזרות ולא חששו לטעמים נוספים נסתרים, מבואר שאין מקום לחוש לטעמים נוספים נסתרים.
ובאופן כללי הסגנון של הבבלי הוא להיות פתוח עם הלומד עם המידע, ולא להסתיר ממנו דברים בכוונה
ולומר לו שהוא לא בדרגה להבין את דברי קודמיו כו', שזה סימן מובהק של אלו שאינם יכולים להגן על עמדותיהם.
היוצא מהכלל לזה הוא בגזירות חדשות שלא גילו הטעם כמבואר בע"ז לה., "דאמר עולא כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא דלמא איכא איניש דלא ס"ל ואתי לזלזולי בה." הא אח"כ לא הסתירו את הטעמים.

בענין עובדין דחול, ראוי להזכיר שבכל המקומות שכתוב בגמ' שהאיסור משום עובדין דחול, הרמב"ם מפרש האיסור אטו א' מלט המלאכות.



מצאתי בעניין זה לשון הרמב"ן על התורה - (ויקרא כג, כד) - יהיה לכם שבתון שיהיה יום שביתה לנוח בו וכו' ובמכילתא (בא ט) ראיתי בפרשת החדש, ושמרתם את היום הזה (שמות יב יז) למה נאמר, והלא כבר נאמר כל מלאכה לא יעשה בהם (שם פסוק טז), אין לי אלא דברים שהן משום מלאכה, דברים שהן משום שבות מנין, תלמוד לומר ושמרתם את היום הזה להביא דברים שהן משום שבות יכול אף חולו של מועד יהא אסור משום שבות, והדין נותן, תלמוד לומר ביום הראשון שבתון (להלן כט לט) והנה ידרשו "שבתון" לשבות בו לגמרי אפילו מדברים שאינן מאבות מלאכות ותולדותיהן:
אבל לא נתברר לי זה, שאם תאמר שהוא אסמכתא מה טעם שיאמרו בלשון הזה, כי "שבות" בלשונם נאמר לעולם על של דבריהם, והאיך יתכן לומר דברים שהן אסורין משום שבות של דבריהם מנין שיהו אסורין מן הכתוב, ודרך האסמכתות לשנות שהם מן התורה לא שיאמרו דבר זה שהוא מדברי סופרים מנין מן התורה, אבל היה לו לומר דברים שאינן מלאכה מנין תלמוד לומר שבתון ונראה לי שהמדרש הזה לומר שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה בי"ט אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום, ואם היתה עיר מוקפת חומה ודלתות נעולות בלילה יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו בי"ט ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר, ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשלחנים על שלחנם והזהובים לפניהם, ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן, והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה "שבתון" שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח וזהו פירוש טוב ויפה:
ואחרי כן ראיתי במכילתא אחריתי דרבי שמעון בן יוחאי (יב טז) ששנו בה לשון אחר, אין לי אלא מלאכה שחייבין על מינה חטאת, מלאכה שאין חייבין על מינה חטאת מנין, שאין עולין באילן ולא רוכבים על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקים ולא מטפחין, תלמוד לומר כל מלאכה אין לי אלא ברשות, במצוה מנין, שאין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, תלמוד לומר שבתון, שבות וכענין זה היא שנויה בת"כ (אחרי פרק ז ט) ביום הכפורים ואע"פ שאלו הברייתות חלוקות בלשונן ובמדרשיהן, שמא לדבר אחד נתכוונו, להביא אסמכתא לשבות דרבנן ומכל מקום בין שיהיה פירוש הברייתא הראשונה כמו שאמרנו, או שהן כולן אסמכתות, אבל פירוש "שבתון" כך הוא שתהיה לנו מנוחה מן הטורח והעמל כמו שביארנו, והוא ענין הגון וטוב מאד:
והנה הוזהרו על המלאכות בשבת בלאו ועונש כרת ומיתה והטרחים והעמל בעשה הזה, ובי"ט המלאכה בלאו והטורח בעשה וממנו אמר הנביא (ישעיה נח יג) מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר וכן שבת שבתון יהיה לארץ (להלן כה ד), שבת של מנוחה, שלא יחרוש ולא יעבוד אותה כלל וזהו מה שדרשו שאין בחולו של מועד משום שבות וזה מן התורה, שאלו מדבריהם כל דבר שאינו עושה אינו אומר לגוי ועושה (מו"ק יב), שאפילו בשבות דאמירה החמירו בה'.

מפורש בדברי הרמב"ן שאף שמצינו בגמרא טעם לכל אחד ואחד מהשבותים, גזירה אטו עשיית מלאכה, יש להם טעם אחד כללי שרצון התורה שתהיה לנו מנוחה מהטורח והעמל. ויסודו הוא מדאורייתא לעשותו יום שביתה ומנוחה, אבל חכמים גדרוהו בגדרי גזירות שיש להם תוקף.

בברכה המשולשת
הודעות: 9136
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ינואר 07, 2018 3:06 pm

על בירור דעת הרמב"ן בזה יש במנ"ח
כמו"כ, יש מאמר של הקדוש הרב איתם הנקין הי"ד בהמעיין עם מקורות והסברים בכ"ז

סעדיה
הודעות: 1184
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי סעדיה » א' ינואר 07, 2018 7:14 pm

להעיר משבת קי"ג: "כיון דמלקי גזרו ביה רבנן".

פלוריש
הודעות: 619
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי פלוריש » א' ינואר 07, 2018 7:42 pm

יהודי טבעי כתב:מפורש בדברי הרמב"ן שאף שמצינו בגמרא טעם לכל אחד ואחד מהשבותים, גזירה אטו עשיית מלאכה, יש להם טעם אחד כללי שרצון התורה שתהיה לנו מנוחה מהטורח והעמל. ויסודו הוא מדאורייתא לעשותו יום שביתה ומנוחה, אבל חכמים גדרוהו בגדרי גזירות שיש להם תוקף.

כך אכן כתב הרמב"ן, אבל אין זה סותר את מה שכתב הרב יבנה, כיוון שלכאורה הרמב"ם והרמב"ן חולקים בזה. וראה כאן:

יבנה
הודעות: 1638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי יבנה » א' ינואר 07, 2018 10:20 pm

יהודי טבעי כתב:מפורש בדברי הרמב"ן שאף שמצינו בגמרא טעם לכל אחד ואחד מהשבותים, גזירה אטו עשיית מלאכה, יש להם טעם אחד כללי שרצון התורה שתהיה לנו מנוחה מהטורח והעמל. ויסודו הוא מדאורייתא לעשותו יום שביתה ומנוחה, אבל חכמים גדרוהו בגדרי גזירות שיש להם תוקף.

הרמב"ן מסופק בכוונת המכילתא שהביא תחילה, אם הכוונה לשבותים הרגילים, או לשביתה מענייני טרחא. ותחלה נטה כאופן השני. אך אח"כ הביא ממכילתא דרשב"י שמבואר שהכוונה לשבותים הרגילים ודלא כפי שפירש במכילתא. וכעת מסופק האם הברייתות חלוקות, או שגם כוונת המכילתא כמכילתא דרשב"י וכאופן הראשון.
נמצא שאף הרמב"ן אינו סבור שאמרו טעם א' ונתכוונו באמת לטעם אחרת.

יבנה
הודעות: 1638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי יבנה » א' ינואר 07, 2018 10:28 pm

סעדיה כתב:להעיר משבת קי"ג: "כיון דמלקי גזרו ביה רבנן".

לפני כן אמרו שדומה לאוכל שקצים ורמשים, ולא פירשו שזה טעם הגזירה אף שיש כזה משמעות. וכעת פרשו שטעם הגזרה מפני שגורם לחולי.

סעדיה
הודעות: 1184
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי סעדיה » א' ינואר 07, 2018 10:35 pm

יבנה כתב:
סעדיה כתב:להעיר משבת קי"ג: "כיון דמלקי גזרו ביה רבנן".

לפני כן אמרו שדומה לאוכל שקצים ורמשים, ולא פירשו שזה טעם הגזירה אף שיש כזה משמעות. וכעת פרשו שטעם הגזרה מפני שגורם לחולי.

'טעם' הגזירה הוא משום דמלקי, 'גדר' הגזירה הוא 'כאילו אוכל שקצים ורמשים', כדברי רש"י "אלא כיון דמלקי גזור בה משום שקצים ורמשים".

יהודי טבעי
הודעות: 183
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ב' ינואר 08, 2018 1:27 pm

יבנה כתב:
יהודי טבעי כתב:מפורש בדברי הרמב"ן שאף שמצינו בגמרא טעם לכל אחד ואחד מהשבותים, גזירה אטו עשיית מלאכה, יש להם טעם אחד כללי שרצון התורה שתהיה לנו מנוחה מהטורח והעמל. ויסודו הוא מדאורייתא לעשותו יום שביתה ומנוחה, אבל חכמים גדרוהו בגדרי גזירות שיש להם תוקף.

הרמב"ן מסופק בכוונת המכילתא שהביא תחילה, אם הכוונה לשבותים הרגילים, או לשביתה מענייני טרחא. ותחלה נטה כאופן השני. אך אח"כ הביא ממכילתא דרשב"י שמבואר שהכוונה לשבותים הרגילים ודלא כפי שפירש במכילתא. וכעת מסופק האם הברייתות חלוקות, או שגם כוונת המכילתא כמכילתא דרשב"י וכאופן הראשון.
נמצא שאף הרמב"ן אינו סבור שאמרו טעם א' ונתכוונו באמת לטעם אחרת.

לדעתי, יש להסיק מכאן בדיוק להיפך, מאחר שהוא מסופק שמא הכוונה במכילתא כדעת המכילתא דרשב"י, שבאים לתת אסמכתא לשבותים, ולו יהי שזה מכילתא דרשב"י לבד, עצם הדבר שיש כאן אפשרות שחז"ל אסרו את השבותים מצד הרעיון של 'שבתון', נוסף על הגזירות הפרטיות שמא יתלוש ושמא יתקן כלי שיר. מוכיח שהוא מסכים עם העיקרון.

דודי צח
הודעות: 403
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: תקנות חכמים - טעמים נוספים מלבד הגזירות

הודעהעל ידי דודי צח » ו' ינואר 12, 2018 6:20 am

חכמי הקבלה ודאי דרכו בדרך זו, וביארו דברים רבים והלכות רבות, בהסברים על פי הסוד, על אף שעל פי נגלה הדברים מבוארים בלאו הכי.

כגון למשל בתיקוני התפילה, "קדושה דסדרא" היא תיקון 'עולם הבריאה' (מתוך ארבעת עולמות אבי"ע), למרות שיסוד תקנת אמירת קדושה דסדרא הוא כדי לעסוק בתורה בכל יום (רש"י סוטה מט.), או כטעם שהביא הפרדס - מפני הגזירה שגזרו האורבים שלא יענו קדושה, ולאחר התפילה היו אומרים קדושה ומתרגמין. והנה המקובלים מאריכים בכמה סודות ותיקונים בתקנה זו.
וכהנה מאות.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים