תולדות כתב:אגב דאגב,
שמעתי, שר' ברוך מרדכי אזרחי סיפר לאחרונה, כי בהיותו נער צעיר, היה אצל הרב מבריסק, והעיר אז הרב, כי העולם רגיל ללהשתמש במושג 'עונג יום טוב', בעוד שלפועל לא מצינו ענין לעונג ביום טוב, רק בשבת, וחיפש מקור לזה בתורה.
קפץ ר' ברוך מרדכי ואמר, הנה יש ספר, 'עונג יו"ט', ואם כן, ודאי שיש לזה מקור, נענה הרב מבריסק ואמר, זו אינה תשובה כי זה לא נחשב מקור, אבל מי שאמרה בצעירותו, עדיו לגדולות.
וסיים ר' ברוך מרדכי, איני מספר סיפור זה, כגאוה בעלמא, אלא כדי להראותכם מידת ראייתם לרחוק של גדולי ישראל..
אם כהלצה מחוייכת, מה טוב. יש ז'אנר שלם של הלצות כאלו, כידוע וכמפורסם...
אבל בכ"ז ולמען האמת ראוי לציין שהגרב"מ שליט"א לא מספר את הסיפור הזה על עצמו, כ"א על "ילד אחד" שאמר כן להגרי"ז זי"ע, בלי לפרט מי היה הילד (אלא ש"אומרים" שהילד זה הוא עצמו). ואם זכרוני אינו בכזיב, כששמעתי זאת ממנו, הוא גם לא אמר את שכתבת שהגרי"ז אמר ש"מי שאמרה בצעירותו, עדיו לגדולות", אלא רק שהגרי"ז נהנה מהערת הילד או משהו מעין זה. וכמובן שהסיומת שכתבת שכביכול הוסיף הגרב"מ שהוא מספר זאת כדי להראות מידת ראייתם לרחוק של גדול"י, לא היתה ולא נבראה (לכל היותר רק משל היתה..).