למה זכתה שקלים ירושלמי להיות נדפסת עם הבבלי?

[שייף נפיק]

למה?

[פלגינן]

דנו בזה:
viewtopic.php?f=7&t=10036&p=92938#p92824

וראה גם: viewtopic.php?f=29&t=15545
וכאן: viewtopic.php?f=7&t=9609&p=88155

[כדכד]

הרב פלגינן בכל הקישורים יש דיון אבל באף אחד מהם אין תשובה

[דרומי]

ביאר האדמור מחבד בדרך צחות, שמסכת שקלים מדגישה את מוטיב האחדות ואת העובדה שאחד אינו שלם בלי זולתו, ולכן נותן כל אחד מחצית השקל ואילו את המחצית השניה משלים חבירו, כידוע בספרי מוסר וחסידות. וזהו איפוא שבמסכת זו מודגש שאין שלימות לתלמוד הבבלי לולי עזרת הירושלמי, ודפח"ח

[גביר]

שמעתי פעם מרש"ז הבלין שהסיבה לכך היא שהמדפיסים בוונציה שכחו שאין בבלי שקלים והתחייבו לחותמים מראש גם על מסכת זו וכשנוכחו לדעת שאין בבלי שקלים היה כבר אחרי ההתחייבות ולכן הדפיסו את הירושלמי כמוצא מכובד, ומאז נדפס הירושלמי שקלים עם הבבלי.

[ישראל אליהו]

כי יש על כל סדר מועד חוץ משקלים, אז הכניסו אותה שיהיה מועד מושלם.

[חד ברנש]

שמעתי פעם מרש"ז הבלין שהסיבה לכך היא שהמדפיסים בוונציה שכחו שאין בבלי שקלים והתחייבו לחותמים מראש גם על מסכת זו וכשנוכחו לדעת שאין בבלי שקלים היה כבר אחרי ההתחייבות ולכן הדפיסו את הירושלמי כמוצא מכובד, ומאז נדפס הירושלמי שקלים עם הבבלי.

קשקוש. כבר בתקופת הראשונים נספחה מסכת שקלים ירושלמית אל התלמוד הבבלי.
וכדומני שכן המצב בכת"י מינכן המפורסם.

[איש_ספר]

בזכרוני שפרופ' יו"ט עסיס כתב על כך באחד ממאמריו העוסקים במסכת שקלים.

[חלמישצור]

בזכרוני שפרופ' יו"ט עסיס כתב על כך באחד ממאמריו העוסקים במסכת שקלים.

לתולדות הנוסח של מסכת שקלים משה עסיס.png (102.81 KiB) נצפה 5933 פעמים

[דרומי]

השאלה היא הא גופא, למה בבבלי לא נתפרשה שקלים כמו שנתפרשה בירושלמי?

ואולי משום שאינה נוהגת בזמן הזה, וגם אין בזה משום "כל העוסק בתורת עולה וכו'" (?).

ולהעיר מהפלא הגדול ברמב"ם בחיבורו היד החזקה, שהכניס הלכות שקלים בספר זמנים, ביחד עם כל המצוות שנוהגות בזמן הזה, ולא במקום המתאים - לכאורה - בספר עבודה או קרבנות (או אולי הפלאה). ועולם הפוך ראיתי, שאת מצות ספירת העומר הכניס הרמב"ם בספר עבודה, למרות שהוא פוסק שהיא נוהגת גם בזמן הזה מדאורייתא.

ולכאורה היה אפשר לומר שהרמב"ם נמשך אחר המשנה, ובמשנה מסכת שקלים היא בסדר מועד ביחד עם המסכתות הנוהגות בזמן הזה, ואילו הלכות ספירת העומר הם במסכת מנחות. אבל אי משום הא למה את הלכות חגיגה הכניס בספר קרבנות?

[דמשק]

ואולי משום שאינה נוהגת בזמן הזה, וגם אין בזה משום "כל העוסק בתורת עולה וכו'" (?).

טעם קריאת פרשת שקלים הוא מטעם ונשלמה פרים שפתינו עי' לבוש ומשנ"ב סי' תרפ"ה

[חלמישצור]

ולהעיר מהפלא הגדול ברמב"ם בחיבורו היד החזקה, שהכניס הלכות שקלים בספר זמנים, ביחד עם כל המצוות שנוהגות בזמן הזה, ולא במקום המתאים - לכאורה - בספר עבודה או קרבנות (או אולי הפלאה). ועולם הפוך ראיתי, שאת מצות ספירת העומר הכניס הרמב"ם בספר עבודה, למרות שהוא פוסק שהיא נוהגת גם בזמן הזה מדאורייתא. ולכאורה היה אפשר לומר שהרמב"ם נמשך אחר המשנה, ובמשנה מסכת שקלים היא בסדר מועד ביחד עם המסכתות הנוהגות בזמן הזה, ואילו הלכות ספירת העומר הם במסכת מנחות. אבל אי משום הא למה את הלכות חגיגה הכניס בספר קרבנות?

נלע"ד להשיב שהרמב"ם לא סידר בספר זמנים את הלכות הנוהגות בזה"ז אלא את ההלכות שיש להן זמן קבוע בשנה, היינו שכל איש חייב בהן והזמן גרמן. וכפי שהוא כותב שם במניין המצוות "ליתן כל איש מחצית השקל בכל שנה', וכן בהלכה הראשונה 'בכל שנה ושנה'. לעומת השקלים, ספירת העומר לא תלויה בזמן כשלעצמה אלא מתחילה 'מיום הקרבת העומר', 'ממחרת השבת', ומטרתה לקבוע את חג השבועות חמישים יום מיום הקרבת העומר; לא מטרה בפני עצמה, שהזמן גרמה (אע"פ שיש לה את המאפיינים של מצשהז"ג), יש בספירת העומר, אלא הספירה היא כדי לקבוע יום להקרבת הקרבנות של השבועות (כפי שמתחיל שם בהל' תמו"ס פרק ח'). לכן ספירת העומר היא למעשה חלק מעבודת הקרבנות שבמקדש, ומקומה בהל' תמו"ס כמו כל הקרבנות.

[מרדכי וינטרויב]

ראה מאמרו של יעקב זוסמן: י' זוסמן, 'מסורת לימוד ומסורת נוסח של התלמוד הירושלמי: לבירור נוסחאותיה של מסכת שקלים', מחקרים בספרות התלמודית, ירושלים תשמ"ג, עמ' 12–76

[אשר ברא]

אגב משום מה גם ירושלמי הוריות נדפס בלי מפרשים בבבלי הגם שיש תלמוד בבלי.

[ארזי הלבנון]

שאלה דומה לשאלת פותח האשכול: במה זכתה משנה מסכת עדיות גם היא להכנס לש"ס. שמא כדי להשלים את 'נזיקין'?

[ושא_נס]

דומני כי מסכת עדיות נדפסה לראשונה אצל בומבירגי בש"ס הראשון שלו, יחד עם פרקי אבות ומסכתות קטנות (בחלקן).
כנראה שמסכת עדיות ופרקי אבות ומסכתות קטנות צורפו, מהנימוק שגם "סדר זרעים" (עם ראשונים) ו"סדר טהרות" (עם ראשונים) צורפו, למרות שהן כאמור חיצוניות לש"ס, הן המשניות שהן ספר נפרד, והן מסכתות קטנות. אלא שצורפו כדי ליצור ש"ס שלם של ששה סדרים.
לעתים "סדר זרעים" ו"סדר קדשים" שנדפסו בש"ס, נראה כי היו חלק מסדרה נפרדת ומקבילה של הדפסת מהדורת משניות.
השילוב של סדר זרעים וסדר טהרות מן המשנה בתוך דפוסי הש"ס, יצר לעתים תופעות משונות של כרכים שכרוכים בהם חלקים ממסכתות הש"ס וחלקים מן המשניות, ואין לזה סדר ומשטר, ובדוגמת זה קשה עד בלתי אפשרי לעשות סדר יען כי מעטים הספרים שנשארו בכריכה המקורית, ונגישותם קשה, והכורכים החדשים פיצלו ופירקו הרבה, וכידוע לכל המצוי בענינים אלו.

ירושלמי הוריות מן הסתם צורף ליצור "יצירה מושלמת" של הבבלי הזעיר, וגם הירושלמי זעיר, ושניהם ביחד הצטרפו למשהו יותר מכובד. ויש לבדוק אם נדפסו בויניציאה בכרך של מסכתות קטנות, ואז הכל מובן יותר שהדפיסו בכרך אחד כמה וכמה מסכתות שגודלן אינו גדול, דוגמת הוריות (בבלי וירושלמי) ופרקי אבות והיתר. כעת אין לפני בומבירגי הראשון לבדוק לעומק.

[מרדכי וינטרויב]

המו"ל בש"ס בומברג מודיע כי בגלל שלא נמצאו תוספות למסכת הוריות הוסיפו את הירושלמי בתור פיצוי

[ושא_נס]

המו"ל בש"ס בומברג מודיע כי בגלל שלא נמצאו תוספות למסכת הוריות הוסיפו את הירושלמי בתור פיצוי

ייש"כ נפלא. תבורך.

זו המסכת היחידה שאין עליה תוספות אצל בומבירג אך יש עליה ירושלמי? אם כן, אז כנראה דבריו מכוונים לגמרי. ואם לא, שמא גם בדבריי יש טעם. אך כמובן יתכן ואני טועה לגמרי וסברתי אינה נכונה.

[מיללער]

אני מצרף קונטרס בהנושא שנכתב ע"י הרב אש"י רייכמאן שליט"א מברוקלין, לקראת לימוד מסכת שקלים בחבורת 'תורתך שעשועי' ע"י קהלת סאטמר.

[קאצ'קלה]

מכיון שהועלה לכאן קונטרסו הנ"ל של הרב רייכמאן (שלא ראיתיו עד עתה), אעיר בו דבר אחד.
אודות ירושלמי שקלים מובא בספר יוחסין (יוחסין השלם עמ' 22):

...כי לא היה בידי כי אם תלמוד בבלי הד' סדרים, רצוני לומר סדר מועד, חוץ משקלים. ובתוספות בריש חולין נראה שיש לה תלמוד, בענין רבי פנחס בן יאיר. אבל שקלים ירושלמי נמצא לי. וסדר ישועות, סדר נשים, וסדר קדשים, וברכות מסדר זרעים. ...

ראייתו היא ממה שהתוספות כתבו שם בדף ז ע"ב:

במסכת שקלים ובמסכת דמאי בירושלמי ובבראשית רבה לא משני מידי...

מזה משמע לו להרב ספר יוחסין שבעלי התוספות התכוונו לתלמוד בבלי מסכת שקלים. והשיב על דבריו ר' מתתיהו שטראשון בחידושיו לב"ב ח ע"ב שהכוונה לירושלמי.
הרב רייכמאן בקונטרסו הנ"ל סיכם את הדברים כך:

תורתך שעשועי.JPG (55.94 KiB) נצפה 5654 פעמים

אבל חשוב לדעת שאף שהדברים מופיעים כנ"ל ביוחסין נוסח הדפוס ובכת"י א' (אוקספורד-בודלי 504), מכל מקום ביוחסין כת"י ב' (אוקספורד-בודלי 2798) מובא נוסח אחר לגמרי:

יוחסין כתי אוקספורד ב.JPG (66.04 KiB) נצפה 5654 פעמים

כאן כתב "חוץ משקלים שאין לה תלמוד", כדברי המאירי. ולא דייק כלום מלשון התוספות בחולין! אולי יש כאן מהדורא קמא ומהדורא בתרא של ספר יוחסין.
ואגב תראה, כי מה שמובא ביוחסין השלם הנ"ל שהיו בידו "תלמוד בבלי הד' סדרים", כאן בכת"י ב' כתוב שבתחילה לא היו בידו כי אם שלשה סדרים ומחצה, ואחר כך הושלמו לו הכרכים החסרים.