הגהות על 'פסקי תוספות' - מי המחבר?

[אשי ישראל]

בפסקי התוספות למסכת ברכות אות כב [או אות כ] מובא קטע בתוך סוגריים מרובעות.
לפי מה שבדקתי בכמה דפוסים קדמונים של הבבלי קטע זה בפסקי התוספות אינו מופיע כלל (דפוס שונצינו רמ"ד, דפוס ונציה רפ"א-רפ"ב, דפוס בזל ה'של"ח, דפוס פראג ה'תפ"ח),
בדפוס פפד"מ משנת ת"פ (או תע"ד) הקטע מופיע בסוגריים מרובעות (וכך גם בדפוס וילנא ואילך).

א. מי מחבר התוספת?

ב. האם ניתן לומר שזהו הב"ח? ראיתי שיש הגהות שהוא רשם על פסקי התוספות, ושהיה לב"ח בבלי דפוס ונציה רפב, והב"ח הרי נפטר בשנת ת"א (ואף שהגהותיו כנראה לא נדפסו עד שנה מאוחרת מ"מ ראה 'משונצינו ועד וילנא' עמ' 174 שייתכן שעוד לפני הדפסתן היו שראו את הגהות הב"ח)

ג. האם הגהותיו של הב"ח על פסקי התוספות נדפסו? היכן? ]


תודה על עזרתכם

[אשי ישראל]

הכוונה לאות כב בברכות פרק א, [בענין דין שנים מקרא ואחד תרגום. בסוגריים נוסף שניתן לקרוא כבר ממנחה של שבת]

[אשי ישראל]

ועוד הערה:
בספריה הלאומית יש 2 כתבי יד של פסקי תוספות [אליהם הגעתי דרך הפורום הנפלא].
בראשון [בעמ' 7 שם למעלה] קטע זה שבסוגריים אינו מופיע. וכך גם בשני [עמ' 9 למעלה]

[קאצ'קלה]

ההגהות והציונים שבפסקי תוספות נוספו לראשונה בש"ס דפוס אמשטרדם תע"ד-תע"ז - פפד"מ ת"פ-תפ"ב (המו"ל הדפיס תחילה מסכתות רבות באמשטרדם ואח"כ עבר לפפד"מ שם התחיל מחדש והדפיס את הש"ס כולו). בש"ס דפוס פפד"א תנ"ז-תנ"ט עדיין אינן מופיעות.
בפירוש התיחס לכך המו"ל רבי יהודה ליב דיין בנו של רבי יוסף שמואל מקראקא, בהקדמתו למסכת שבת "דברי המתעסק בקדשים" (נדפס במהדורת אמשטרדם הנ"ל, באוצה"ח נמצא על שם תלמוד בבלי <פפד"מ> באמצע כרך שבת, עמ' 327). שם כתב:

מתעסק בקדשים.JPG (41.4 KiB) נצפה 2038 פעמים

עיקר יעדו של המציין היה לציין את מראי המקומות לפסקי תוספות, באיזה דף שבש"ס הדברים מופיעים בתוספות, אבל משהתחיל בעבודה זו ראה שאין פסקי התוספות מכוונים לגמרי עם התוספות שלפנינו כידוע, ושיש להשלים ולהעיר כמה דברים לפי התוספות שלפנינו ושאר מפרשים (רא"ש, תרומת הדשן ועוד), על כן הוסיף בסוגריים מרובעים את הוספותיו. [פשוט שלא תמצא את ההוספות הללו בכת"י של פסקי התוספות, כי הוספות מאוחרות הן, משנות התי"ו.]
יתכן שיד אביו של המו"ל, רבי יוסף שמואל מקראקא אב"ד פפד"מ, היתה בהוספות הללו (הוא כבר נפטר בשנת תס"ד, ובנו השתמש בגליונותיו כתובי יד). כשם שמרבית ההוספות במהדורה הנזכרת יצאו מתחת ידיהם של האב והבן. אבל אין לי בירור גמור בזה.

[קאצ'קלה]

בדרך אגב חשוב להוסיף, שציוני המראי מקומות לתוספות כבר הוחל לעשות במסכת קידושין דפוס סביוניטה שי"ג.

[אשי ישראל]

ההגהות והציונים שבפסקי תוספות נוספו לראשונה בש"ס דפוס אמשטרדם תע"ד-תע"ז - פפד"מ ת"פ-תפ"ב (המו"ל הדפיס תחילה מסכתות רבות באמשטרדם ואח"כ עבר לפפד"מ שם התחיל מחדש והדפיס את הש"ס כולו). בש"ס דפוס פפד"א תנ"ז-תנ"ט עדיין אינן מופיעות.
בפירוש התיחס לכך המו"ל רבי יהודה ליב דיין בנו של רבי יוסף שמואל מקראקא, בהקדמתו למסכת שבת "דברי המתעסק בקדשים" (נדפס במהדורת אמשטרדם הנ"ל, באוצה"ח נמצא על שם תלמוד בבלי <פפד"מ> באמצע כרך שבת, עמ' 327). שם כתב:

מתעסק בקדשים.JPG

עיקר יעדו של המציין היה לציין את מראי המקומות לפסקי תוספות, באיזה דף שבש"ס הדברים מופיעים בתוספות, אבל משהתחיל בעבודה זו ראה שאין פסקי התוספות מכוונים לגמרי עם התוספות שלפנינו כידוע, ושיש להשלים ולהעיר כמה דברים לפי התוספות שלפנינו ושאר מפרשים (רא"ש, תרומת הדשן ועוד), על כן הוסיף בסוגריים מרובעים את הוספותיו. [פשוט שלא תמצא את ההוספות הללו בכת"י של פסקי התוספות, כי הוספות מאוחרות הן, משנות התי"ו.]
יתכן שיד אביו של המו"ל, רבי יוסף שמואל מקראקא אב"ד פפד"מ, היתה בהוספות הללו (הוא כבר נפטר בשנת תס"ד, ובנו השתמש בגליונותיו כתובי יד). כשם שמרבית ההוספות במהדורה הנזכרת יצאו מתחת ידיהם של האב והבן. אבל אין לי בירור גמור בזה.

תודה רבה!!!

[אשי ישראל]

ובכל זאת, עם קשר ובלי קשר:
אני לא מצליח למצוא את הגהות הב"ח על פסקי תוספות.
היכן הם?
בספר 'הגהות הב"ח' (ורשא תקפ"ד) אני לא מוצא אותן.