האם שייך לומר דרש"י שכח גמרא מפורשת

[אמסטרדם]

ריטב"א ערובין ג: כך פי' לי מורי הרב נר"ו דלאו דוקא גפן יחידי ובאמת הוא מחלוקת ב"ש וב"ה כלאים ד ב.

לפעמים קרה שהפוסקים הקשו קושיא שנשאלה כבר בתלמוד,
הט"ז (או"ח קכח') שואל את שאלת התלמוד (תענית כט.) ומסיים "לא ראיתי מי שהתעורר בזה".
הש"ך הדרישה והט"ז שלשתם (ביו"ד שכא') מקשים את קושיית התלמוד בכורות כא:
החתם סופר (או"ח קעג') שואל את שאלת התלמוד זבחים קא.
הרדב"ז (תשובות ללשונות הרמב"ם לז') שואל את שאלת התלמוד שבת קכ

ושכח כת"ר לציין מאין לקח רצף מלים זה

נראה בעליל שהוא מתוך כתבי הקי"ד.

[אמסטרדם]

ראיתי באיזה מקום שאמר הגרח"ק שליט"א למאן דהו שמצאנו בב"י חו"מ נידון באיזה דבר ואח"כ מביא הב"י ראי' ע"ז מגמ' מפורשת בדף האחרון של ב"ק, והסביר הגרח"ק שבימים ההם למדו המסכתא על הסדר וכשדנו בנידון הנ"ל עדיין לא הגיעו לסוף המסכת.

[שיבר]

מתוך מאמרו של החכם שמואל אשכנזי המועתק בעמוד הקודם:

בספר שפת אמת, ויצא (דף מז ע״ג): בסדר ויצא לא נמצא שום פרשה פתוחה וסתומה. וכ״ה בספרי מסורות, כי לא יש סדר כזה בתורה זולת ויצא. עכ״ל. והובאו הדברים בספר אמרי אמת לנכדו (דף נב ע״א).

אישתמטיתיה לפי שעה לחכם המופלא שכל רז לא אניס ממנו, שבעל אמרי אמת היה בנו של בעל שפת אמת, ולא נכדו.

[גבול ים]

ועי' רש"י פ"ה דאבות ובמדרש אגדה ראיתי כו' והוא משנה מפורשת סוף עוקצין.

יחוסו של הפי' לאבות לרש"י אינו ברור, וכמו כן הברייתא בסוף עוקצין איננה חלק מהמשנה כידוע.
לעצם הענין ידועים דברי הרמב"ם באיגרת על עצמו ששכח מקום גמרא [ובאמת היא במקום שחשב מתחילה ולא מצא בו] אם כי שם זו שכחת מקום ולא שכחת עצם הדברים. השאילה היא למה אינך רואה זה כתירוץ דחוק לא פחות מתירוצי האחרונים???

[גבול ים]

ז"ל רמב"ן במדבר לב:
"ויקרא לה נבח" - לא מפיק ה"א וראיתי ביסודו של ר' משה הדרשן לפי שלא נתקיים לה שם זה לפיכך הוא רפה שמשמע מדרשו כמו לא ותמה אני מה ידרוש שתי תיבות הדומות לזו ויאמר לה בועז (רות ב יד) לבנות לה בית (זכריה ה יא) לשון רש"י והרי הרב אוצר בלום לתורה להלכות ולהגדות ואשתמיטתיה זו שאמרו במדרש רות (רבה ה ה) ואנכי לא אהיה כאחת שפחותיך (רות ב יג) אמר לה חס ושלום אין את מן האמהות אלא מן האימהות ודכוותיה ונבח הלך וילכד את קנת ויקרא לה נבח בשמו מלמד שלא עמד לה אותו השם ודכוותיה ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער מלמד שאין לשקר תשועה עד כאן באגדה וכן בגמרא של מסכת סנהדרין (כד) אמרו זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל אין לבבל נחות ואשתרבובי אשתרבוב לעילם דיקא נמי דכתיב לבנות לה בית שמע מינה והוא מדרש מן חסרון המפיק הזה שלא עמד לה הבית בארץ שנער.

אינו דומה מדרש שלא במקומו לגמרא ובפרט במקומה. והגמ' בסנהדרין אינה מפורשת, שהרי לא נתבאר שם שהדרשה מחסרון המפיק, וזו פרשנותו של הרמב"ן

[שיף]

כבר האריכו במפרשים הרבה ע"ז ובמיני תרגומא לרבי ישעיה פיק הראה לנכון דרש"י בשיטתו בסנהדרין שם [וכן בקידושים מט] כתב להדיא שלא כהרמב"ן ולק"מ

[מעט דבש]

מעשה איש ג, עה.GIF (21.1 KiB) נצפה 4103 פעמים

[גימפעל]

תוס' בב"ב דף כב ע"א ד"ה פיל שבלע כפיפה מצרית,

פיל שבלע כפיפה מצרית. בפ' ר' ישמעאל (מנחות דף סט. ושם ד"ה פיל) איתא להך בעיא דהכא ומסיק התם למאי אי למבטל טומאתו תנינא כל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה ואין עולין מטומאה אלא בשינוי מעשה וקאמר לא צריכא דבלע הוצין ועבדינהו כפיפה אי הוי עיכול והוי ככלי גללים או לא והכא בלע הוצין בעא מיניה דאי כפיפה שלימה אמאי לא הוה בידיה מתני' היא וקשיא לר"ת א"כ אמאי לא נקיטו ליה שוקא הא בעיא זו לא איפשיטא התם וי"ל דמ"מ הוה ליה לאיתויי הנך ראיות דמייתי התם ודחי להו:

[עושה חדשות]

אם עדיין לא הובא עד כה, אז הנה:

...ומכאן נראה קיצור זכרון המין האנושי אפי' במשובחים ובמסולתים שבו, שהרי תוקף גדולת פרשת הרמב"ם נודעת לכל בר דעת שלא הניח דבר קטן וגדול מכל הנמצא בש"ס מלבד מה שאסף משאר ספרי הקודש כי כביר מצאה ידו החזק' (וכבר היה הו' ז"ל בחייו קובל על השכח' והודיע צערו לרבים כנראה באגרותיו) ושני המלכים מהרי"ק ז"ל המפורסם מאד, וניכר מתוך ספרו עוצם בקיאותו הנפלאה. וא"מ הגאון ז"ל הנה כל חכמי דורו יעידון יגידון שהי' אוצר בלום לתורה לא הניח למקרא ומשנה ותלמוד דבר גדול וקטן שלא הי' רגיל על לשונו כמעט שגור בפיו בע"פ. ונעלם מהם זכר כולם לברכה לפי שעה כתוב מלא ותלמוד ערוך, מה יעשו אזובי קיר אנן יתמי דיתמי כאצבע בקירא לשכחה. ואין זה דבר חדש כי אין זכרון (לפעמים) לראשונים אף שהיו כמלאכים כחכמי התלמוד רז"ל הקדושים דאשכחן בגמרא לישנא דאישתמיטיה ואף כי בחכמי דור ודור שקמו אחריהם, הנה הספרים מלאים מאלה, מ"מ כבוד החכם המובהק במקומו עומד ומשמש, והשכחה כרוכה בעקבות כל החיים המהלכים תחת השמש, השי"ת בחסדו יעזרנו שלא נשכח פקודיו כי בם נחיה אנחנו וצאצאינו ותורתו מפינו לא ימוש, תפלה לעני יעבץ ס"ט.

[עדיאל ברויאר]

שו"ת בנימין זאב סימן קנד

...ואני בנימן ההדיוט סובר דאם היה רואה הגאון דלעיל [=רב פלטוי] ההיא דתוספת' דמגלה וההיא דמסכת זבין לא היה מדמה הזב לזבה בכל ענין מכל מקום אין להאשים להגאון דלעיל דמצינו דרש"י נמי דסקר בסקירה כל התלמוד לא דק בכמה מקומות כדכתבו עליו התוספות בכמה מקומות ואגב שטפיה לא דק וכן מצאתי בקונדרס ישן משם הגאון רבינו ישעיה הראשון בשאלה ששאלוהו וז"ל ואל יתמה אדם היאך נעלמה מרש"י זאת המשנה שבכמה מקומו' אנו מוצאי' שנעלמו לו כמה ברייתות ומשניות של טהרה ושל זרעים ופירשם הפך ממה שכתוב אתי כו' עד וכן רב פלוטאי גאון נעלמו לו כמה ברייתות ואמר שזבה צריכה מים חיים אלא אין אדם בעולם יכול שינקה מן השגיאות עכ"ל הא קמן בהדיא דמה שכתב הגאון שהזבה טעונה מים חיים שגגה היתה מלפניו גם מצינו בתלמוד בכמה מקומות שרבא טעה והדר ביה כדאיתא פ"ב דנדה וכן רב ביבי טעה כדאית' בב"ב פ' מי שמת והרב' כאלה בים התלמוד ולפ"ז אין להאשים הגאון דלעיל...

[שמואל דוד]

עיין תוספות עבודה זרה ג. ד"ה שאפילו וביפה עינים שם

[סלקא דעתך]

הנידון עצמו יכול להיות מרתק.
אבל על רש"י בב"ק הנ"ל לא כ"כ קשה אחרי שתירצו אותו כל האחרונים.
לדידי השיעור הארוך קצת של הקונטרסי שיעורים מיישבו ללא דוחקים כלל.