האם פרנסתו של ראש ישיבה מוטלת על הציבור?

[טוב וחסד]

במסכת חולין (קלד ע"ב) מסופר על שק כסף שנשלח לבית מדרש על ידי מאן דהוא, על פי המסופר שם השולח לא הבהיר מה לעשות בו. ראש הישיבה רבי אמי נוהג בזה כפי הבנתו, ולוקח זאת לעצמו. וזה על פי דברי הכתוב "והכהן הגדול מאחיו" - גדלהו משל אחיו הכהנים וכו'. על פי זה מוכיח רבינו הרשב"ץ (חלק א סימן קמב), וכיון שחכם עדיף מכהן גדול, כי היכי דמחייבי כוהנים לגדלו משלהם בעושר - הכי נמי מחייבי כל ישראל לגדל תלמידי חכמים שבהם בעושר.

[מכון חכמי ליטא]

כלומר האם דברי הרשב"ץ נכונים?!
(אגב הרשב"ץ לא הוכיח אלא פי' פשט הפשוט בגמ')

[קראקובער]

בדומה לזה בסוטה (מ)

רבי אבהו אימנו רבנן עליה לממנייה ברישא כיון דחזיה לר' אבא דמן עכו דנפישי ליה בעלי חובות אמר להו איכא רבה ופירוש רש"י: אמר ר' אבהו אית לן רבה - חכם גדול וראוי לישב בראש יותר ממני כדי שיושיבוהו בראש ונותנין לו מנות ומעשירין אותו כדי שיהא חשוב וישמעו דבריו כדתניא והכהן הגדול מאחיו גדלוהו משל אחיו (יומא דף יח.):

[טוב וחסד]

בדומה לזה בסוטה (מ)

רבי אבהו אימנו רבנן עליה לממנייה ברישא כיון דחזיה לר' אבא דמן עכו דנפישי ליה בעלי חובות אמר להו איכא רבה ופירוש רש"י: אמר ר' אבהו אית לן רבה - חכם גדול וראוי לישב בראש יותר ממני כדי שיושיבוהו בראש ונותנין לו מנות ומעשירין אותו כדי שיהא חשוב וישמעו דבריו כדתניא והכהן הגדול מאחיו גדלוהו משל אחיו (יומא דף יח.):

יש להוסיף את רש"י תענית כא רע"א וכן הוריות י סע"א.

[טוב וחסד]

כלומר האם דברי הרשב"ץ נכונים?!
(אגב הרשב"ץ לא הוכיח אלא פי' פשט הפשוט בגמ')

הרשב"ץ, לא בא כלל לפרש, אלא הוא מסיק מדברי הגמ' הלכה למעשה!

[ירושלים]

הגרי"ח סופר שליט"א בס' ברית יעקב סי' כז ביאר סוגיא זה הפלא ופלא והביא כל המקורות שהזכירו כאן החכמים לעיל שליט"א ועוד. ראה שם דברים יקרים.

[טוב וחסד]

הגרי"ח סופר שליט"א בס' ברית יעקב סי' כז ביאר סוגיא זה הפלא ופלא והביא כל המקורות שהזכירו כאן החכמים לעיל שליט"א ועוד. ראה שם דברים יקרים.

אני מצטט מלשונו שם: "אבל בתלמוד גופיה אינו מבואר כלל ועיקר שהיו מעשירים אותו" את ראש הישיבה. והוא פלא פלאים, כיצד כתב כן, נגד פירוש רש"י מפורש כנ"ל וצ"ע

[הוה אמינא]

מה השייכות בין הגמ' הנ"ל לכותרת?

זה נראה פשוט שראש ישיבה של העיר - מוטל על בני העיר לגדלו, כך ראש ישיבה של פלך או מדינה, מוטל על בני המדינה, וכו'.
אבל במצבנו מאז יסוד הישיבות במאות האחרונות - כל ראש ישיבה הוא ראש ישיבה לתלמידיו בלבד, בכל ישיבה יש תלמידים מכל המדינות, ומעירו עצמה אין רוב הבחורים שבה לומדים בישיבה זו אלא מפוזרים בשאר הישיבות.

[טוב וחסד]

מה השייכות בין הגמ' הנ"ל לכותרת?

זה נראה פשוט שראש ישיבה של העיר - מוטל על בני העיר לגדלו, כך ראש ישיבה של פלך או מדינה, מוטל על בני המדינה, וכו'.
אבל במצבנו מאז יסוד הישיבות במאות האחרונות - כל ראש ישיבה הוא ראש ישיבה לתלמידיו בלבד, בכל ישיבה יש תלמידים מכל המדינות, ומעירו עצמה אין רוב הבחורים שבה לומדים בישיבה זו אלא מפוזרים בשאר הישיבות.

הכסף שנשלח לבית מדרש על ידי מאן דהוא, הוא חלק מהציבור ובכל זאת רבי אמי כראש ישיבה נהנה ממנו.
וכן כותב הג"ר מלכיאל צבי טננבוים בשו"ת "דברי מלכיאל" (ח"ד סי' פ): "גם בזמן הש"ס מצינו שלקחו ראשי הישיבות את סיפוקם מן הציבור, וכדאיתא בחולין: דר' אמי זכה בשקא דדינרי דאתא לבי מדרשא, עבור בני הישיבה.

[הוה אמינא]

אה"נ, כי על הציבור מוטל לפרנס את ראש הישיבה של הציבור.

אולם שאני מכל הנ"ל ראש ישיבה של עצמו או של תלמידים שאינם מבני הציבור - דעל איזה ציבור מוטל לפרנסו?

["ראש ישיבה של עצמו", כוונתי: שאין צורך ציבורי בו, כי אם לא תהיה ישיבה שלו, יקבלו התלמידים תורה משאר הישיבות, וכמצוי בימינו. א"כ למה הקים ישיבה? בשביל לזכות את הרבים ממה שחננו ה', אבל זה לא מטיל על הציבור חיוב לפרנסו. חיוב הציבור הוא מפני שהוא שלוחם]