מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
שייף נפיק
הודעות: 2577
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

"אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' ינואר 30, 2018 9:01 am

וכן בקדושה של שבת "הוא אלוקינו... אבינו... מלכנו.. מושיענו". וצ"ב סדר התארים, למה זה קודם לזה.
ואולי יש להציע כך: "אלוקינו" הוא שם התואר להשגחת שמו ית' עלינו, והוא כביכול פעולה מתמדת מצידו, ואח"כ "אדונינו" - אבינו - שהוא תואר קבוע בלי פעולה מתמדת כביכול, ואח"כ עוברים לתואר "מלכנו" שמלכותו ית' מתרוממת על ידינו ("אין מלך בלא עם" וכמובא בסה"ק) והוא פעולה מצידנו, (ולכן נזכר אחר שמזכירים פעולותיו מצדו) ואח"כ "מושיענו" שהוא פעולה מצידו ית' אבל אינה מתמדת ומצויה כ"כ, כי ישועה היא מצרה, ואין הצרה תמידית. (ולכן נזכר אחרון). ודוק.

חד ברנש
הודעות: 3447
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' ינואר 30, 2018 9:22 am

נידון כבר בפורום.

שייף נפיק
הודעות: 2577
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' ינואר 30, 2018 10:21 am

חד ברנש כתב:נידון כבר בפורום.

איפה?

שייף נפיק
הודעות: 2577
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' ינואר 30, 2018 10:29 am

אני לא מבין מה קורה בפורום הנכבד, כתבתי כאן הארה בשם הגרי"ח זוננפלד, וזה נמחק תיכף, האם הפורום שייך למתנגדי הגרי"ח זוננפלד?
(או למתנגדי שייף נפיק)

שייף נפיק
הודעות: 2577
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' ינואר 30, 2018 10:47 am

שוב נתכבדתי בתשובת זקני שליט"א, וז"ל
''ניתן להסביר פשוט לפי סדר הדברים אלוקינו - בבריאת העולם ויאמר אלוקים אדונינו אבינו - לאחר בריאת האדם מלכנו - לאחר שהאדם ממליך את הבורא ומושיענו - לאחר ההמלכה מכיר האדם מהיכן מגיע הישועה''
ודפח"ח

תוכן
הודעות: 5092
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי תוכן » ג' ינואר 30, 2018 11:30 am

שייף נפיק כתב:אני לא מבין מה קורה בפורום הנכבד, כתבתי כאן הארה בשם הגרי"ח זוננפלד, וזה נמחק תיכף, האם הפורום שייך למתנגדי הגרי"ח זוננפלד?
(או למתנגדי שייף נפיק)


האם ראית את ההארה אחרי שפרסמת אותה? סביר להניח, שלחצת על "שלח", ומיד אח"כ לחצת על קישור אחר. כי כל עוד שאתה לא נשאר באותו עמוד עד שאתה רואה את התגובה שלך, היא פשוט לא נקלטת במערכת.

שייף נפיק
הודעות: 2577
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' ינואר 30, 2018 11:56 am

היא כן נקלטה, וההוא דמחייה ס"ל דל"א קלוטה כמאן דהונחה. ונתחלף לו אוהב באיוב.

שייף נפיק
הודעות: 2577
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' ינואר 30, 2018 2:17 pm

קיבלתי מש"ב שיחי'
ראיתי בשם החיד"א שכתב בספרו "קשר גוּדָל" סימן כ' ששמע...
"אין כאלוקינו" – כנגד בבל, נבוכדנאצר גזר שישתחוו לצלם.
"אין כאדונינו" – כנגד מדי, דאחשוורוש מכרנו להמן לעבדים,
"אין כמלכנו" – כנגד יון, דאלכסנדרוס מָלך בכל העולם,
"אין כמושיענו" – כנגד עשו.
וגם לפי זה מובן קצת הסדר על דרך הדרוש הנ"ל

אספקלריא
הודעות: 412
הצטרף: א' יוני 29, 2014 11:45 pm

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי אספקלריא » ג' ינואר 30, 2018 4:31 pm

שייף נפיק כתב:קיבלתי מש"ב שיחי'
ראיתי בשם החיד"א שכתב בספרו "קשר גוּדָל" סימן כ' ששמע...
"אין כאלוקינו" – כנגד בבל, נבוכדנאצר גזר שישתחוו לצלם.
"אין כאדונינו" – כנגד מדי, דאחשוורוש מכרנו להמן לעבדים,
"אין כמלכנו" – כנגד יון, דאלכסנדרוס מָלך בכל העולם,
"אין כמושיענו" – כנגד עשו.
וגם לפי זה מובן קצת הסדר על דרך הדרוש הנ"ל

ראה בס' עבודת הקדש להחיד"א מהדורת אהבת שלום תשע"ב, בקשר גודל שם סי' כ' אות ז' (עמ' קס"א), בהערה 527, שציינו לעיין במעגל טוב עמ' 113, [ושם מבואר ממי שמע].

הא לחמא עניא
הודעות: 1674
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ד' ינואר 31, 2018 9:26 am

שייף נפיק כתב:אני לא מבין מה קורה בפורום הנכבד, כתבתי כאן הארה בשם הגרי"ח זוננפלד, וזה נמחק תיכף, האם הפורום שייך למתנגדי הגרי"ח זוננפלד?
(או למתנגדי שייף נפיק)

גם אני שואל זאת, כי מיד בהתחלה הבאתי שיש פנינה יפה בשם הגרי"ח, ואח"כ מחקו לי את ההודעה, ואיני יודע למה?

לבי במערב
הודעות: 3138
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' מאי 01, 2020 6:47 am

שייף נפיק כתב:
חד ברנש כתב:נידון כבר בפורום.
איפה?
שמא לזה הכוונה.

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 1415
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: "אין כאלוקינו..כאדונינו..כמלכינו...כמושיענו" סדר התארים.

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ו' מאי 01, 2020 10:41 am

מיסודו של הרב אלחנן שאף שליט"א:
כתב הגאון מאסטרווצא בהסכמתו לספר מנחת יצחק על המשניות (אותיות א-ה) וז"ל "ונוכל לומר דהנה קבלת עול מלכות שמים הוא על אחד משני פנים. יש מי שמכיר את הבורא על ידי חקירה לעיין בשכלו ועל ידי זה נתאמת אצלו בראוית ברורות כל פרטי אמונתינו ודברי תורתינו הקדושה ויש מי שאין לו שום ראיות ומופתים שכליים ואעפ"כ לא יסתפק חלילה רק מאמין באמונה שלמה במי אמר והיה העולם מפני שכך קיבל מאבותיו משנות דור ודור. וזה ענין אלקינו ואלקי אבותינו, אלקינו הוא מצד כי צדקתו הוא מה שהשיג האדם בדעתו ובשכלו ועל ידי זה בא לידי הכרת הבורא יתברך שמו ואלקי אבותינו הוא מי שבעצמו אין לו שום ראויות להאמין רק מפני שקיבל כן מאבותיו. וזה ענין שני בני משה רבינו עליו השלום גרשון ואליעזר כי גרשון נקרא מי שנתאמת אצלו השם יתברך על ידי חקירות ומופתים עיוניים ומקודם שנתברר אצלו בראיות ברורות לא הכיר את הבורא יתברך שמו והיה לו אז ספיקות באמונה ובמציאות השם יתברך שזהו ממש ע"ז ר"ל ואח"כ כשבא בשכלו לידי הכרת מציאות השי"ת הוא בחינת גר שמקודם היה עובד עבודה זרה ואחר כך קיבל עליו עול מלכות שמים ולכן מבואר במדרש (מכילתא יתרו יח, ג) שמשה רבינו עליו השלום נשבע ליתרו שבנו הראשון יהיה לעבודה זרה והכוונת שמקודם שבא גרשון לידי ההכרה האמיתית היה בחינת ע"ז ר"ל ולכן נאמר בגרשון כי גר הייתי בארץ נכריה (שמות יח, ג) שמקודש היה בארץ נכריה. אבל אליעזר נקרא מי שאין לו ראויות ומופתים על אמונת השם יתברך ואף על פי כן הוא מאמין בפשיטות באמונה שלימה מפני קבלתו מאבותיו ונשרש זאת בלבו ונתאמת אצלו בלי שום חקירה ולזה נאמר באליעזר כי אלקי אבי בעזרי (שם, ד) שזהו ענין אלקי אבותינו כמבואר. והנה בנוסח התפילה דאנו אומרים אין כאלוקינו אין כאדוננו ואחר כך מי כאלוקינו מי כאדוננו. ולכאו' הלא בכל מקום השאלה קודמת ואחר כך התשובה ואם כן גם כאן מהראוי לשאול מקודם מי כאלוקינו מי כאדוננו ועל זה יצדק התשובה אין כלאוקינו אין כאדוננו. אך הענין הוא כי מי שרוצה לחקור בשכלו ולהשיג אמיתת מציאות ה' יתברך וכל פרטי אמונתינו על ידי ראיות והקדמות שכליות צריך מקודם להשריש בלבו היטב היטב אמונה שלמה בפשיטות מפני שקיבל מאבותיו כן ולחזקה בלבו כיתד שלא תמוט ואחר כך יוכל לחקור בשכלו ולהביא ראיות על זה שאם לא כן ויסמוך רק על החקירה לבד אז מקודם שבא לידו אמיתת הכרת הבורא יתברך שמו הוא עובד ע"ז ר"ל ולכן העצה לזה כנ"ל שמקודם יאמין הכל באמונה מוחלטת ובלב שלם על ידי בחינת אליעזר ואחר כך אך אם לא תשיג יד שכלו להבין על ידי חקירתו אף על פי כן לא היה לו ספיקות באמונת השם. ולכן סידרו מקודם אין כלאוקינו אין כאדוננו שמתחילה צריך לאמת בקרבו ולקבוע בלבו שאין כאלוקינו אין כאדוננו בלי שום שאלה וחקירה ואחר כך כשכבר נשרש זאת בלבו היטב אז הרשות נתונה לו לחקור ולדרוש בדעתו ושכלו מי כאלוקינו מי כאדוננו ולאמת אצלו אמונת השם על ידי מופתים עיונים וראיות שכליות. ועל פי זה יש ליתן טעם על מה שציוותה התוה"ק שבני גרשון יישאו את מכסה התחש שעל המשכן דהנה אמרו בגמ' (שבת כח, ב) תחש קרן אחת היה לו במצחו מלמד שטהור הוא. ונראה שזה רומז שמי אין לו בראשו רק אמונה לבד בלי שום חקירה שזה נקרא שאין לו רק קרן אחת אז מלמד שטהור הוא. כי בדרך הזה הוא בטוח שלא יארע לו שום מכשול באמונת הבורא יתברך שמו כי לו לא יהיה שום ספיקות רק אמונה פשוטה על ידי בחינת אליעזר מה שאין כן על ידי חקירה שכלית שאין הדרך בטוח כל כך. ושמעתי שגם החתם סופר פירש כן. ולכן אמרה התוה"ק שבני גרשון צריכים לישא את החתש כי זה רומז שבני גרשון הם ענין הכרת השם יתברך על ידי חקירה ועיון לכן נצרך להם מקודם ענין תחש שרומז על אמונה טהורה ואחר כך יוכלו לעבוד השם יתברך גם על ידי בחינת גרשון כמו שכתבנו וכו' ומובן בזה כוונת הקרא נשא את ראש בני גרשון גם הם למפשחותם לבית אבותם כי כבר כתבנו שהראש מורה על מחשבה ועיון שזה בחינת בני גרשון ולה נצרך להיות מקודם אמונה מצד אלקי אבותינו שבאופן זה יכול אחר כך לעבוד השם יתברך גם על ידי חקירה ועיון ולזה אמרה התורה הקדושה נשא את ראש בני גרשון גם הם שהראש של בני גרשון שהוא חקירה ומחשבה שלהם יוכל להיות לו ענין בעבודת השם על ידי למשפחותם לבית אבותם שמקודם יהיה להם ענין אמונה הנקראת אלקי אבותינו ואז אחר כך אם צדיק באמונתו יחיה יוכל להכיר את השם יתברך גם על ידי בחינת בני גרשון ולזה אמר אחר כך ונשאו וגו' מכסהו ומכסה התחש שזה מורה על אמונה כמו שכתבנו לעיל".
איתא בשם הגר"נ מראפשיץ בשם הגה"ק ר' ברוך ממעזיבוז (דעת זקנים פרק ו, אות ב, הובא בבוצינא דנהורא ירושלמים תשס"ז חלק א' ליקוטים אות ה), לתת טעם על מה שקבעו לומר תפלת אין כאלקינו אחר התפילה דלכאו' מסתבר יותר לומר זה קודם התפלה ויהיה הכוונה שאין כאלקינו ואין עוד מלבדו לכן אנו עומדים להתפלל לפניו. אך האמת דבעת התפילה עוברין כל העולמות אצילות יצירה בריאה עשיה ואנו רואים שאין שום אל מבלעדי הבורא יתברך והוא אחד ואין שני להמשיל לו אז נודע לנו כי אין כאלקינו ולכך יותר נכון לומר זה אחר התפלה.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים