מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות בפרשת כי תצא

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

הערות והארות בפרשת כי תצא

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ד' ינואר 03, 2018 5:19 pm

'ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל' (דברים כה, י). זה פסוק בפני עצמו, ולא ברור מה אתי לאשמועינן, ומה מוסיף על עניין ראשון של ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. ורש"י כותב את דרשת חז"ל שמצוה לכל הנוכחים לקרוא חלוץ הנעל.
ונראה לבאר ש'ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל' לא קאי על החולץ, אלא על כללות הבית של המת, שכל המטרה היא הרי להקים לאחיו 'שם בישראל', וכאשר מייבם על ידי לידת הבכור יקום על שם אחיו. ולא ימחה שמו מישראל. אולם כאשר לא אבה ליבמה, עושים מעשה שיש בו פרסום על המיאון שלו, וזו היא החליצה שחולצת נעלו ויורקת בפניו דהיינו שעושה בו מעשה ביוש כמבואר במפרשים ואומרת ככה יעשה. אבל הפסוק הבא אינו חלק מעניין הביוש לעשות פרסום לדבר, אלא הוא מבאר את תכלית הדבר, שעל ידי זה נעשה פרסום והקמת שם למת, והיינו כי בזה גופא יש כאן הכרזה שהיא בעצם עומדת ליבום, אלא שהוא אינו חפץ בה מטעמים השמורים עמו, וזה הכוונה ונקרא שמו בישראל דהיינו שמו של הבית הזה של המת, יהיה בית חלוץ הנעל. שכולם ידעו שהבית הזה ראוי בעצם להקמה אלא שלא נבנה מטעם פרטי מסויים. ולכן זוהי הקמת השם שעושים לבית הזה.
ובזה מבואר הדין שלאו דלא יבנה מנתק את איסור הכרת של אשת אח (יבמות י:), ואפילו לריש לקיש ששאר האחין ושאר הצרות נשארו בכרת דאשת אח, אבל היא עצמה כל דינה בלאו דלא יבנה, והיינו משום שהיא צריכה להישאר ראויה ליבום באופן עקרוני שרק מחמת שהוא אינו רוצה לכן אינה מתייבמת. וההיתר הזה ליבום מנציח את הקמת השם.

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: דברים כה, י - ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ו' ינואר 12, 2018 2:05 pm

התבוננתי בסוגיות הגמרא ונוכחתי לראות שיש הרבה ראיות ליסוד דברי, והרי הם לפניכם.
א. הנה אמרו במשנה (יבמות קו, ב) – 'וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו עד כאן היו מקרין וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה הוחזקו להיות גומרין כל הפרשה'
וכתב באור זרוע (ח"א אות תרסט) - פי' ריב"ן זצ"ל וכשהקרא מאחר מעשה זה שהקרא ר' הורקנוס את כל הפרשה כולה ליבמה [אף] מקרא שלאחריו "ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" הוחזקו ב"ד כו', ולא שמצוה כן שהרי פשוטו של מקרא לא בא אלא ללמדינו שב"ד קורין אותו בית חלוץ הנעל.
כלומר שבתחילה היו מקרין לה לומר רק עד בית אחיו, וואחר כך נהגו בעקבות רבי הורקנוס לקרוא עד סוף הפרשה, אך שלא נטעה לפרש שדעת רבי הורקנוס שגם זה חלק מהכרזה היבמה 'ונקרא שמו בישראל', אין זה כן, אלא גם לדידיה בפשוטו של מקרא זה התוצאה שיהיה שיקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. רק שבדרך מנהג נהגו שתאמר גם את זה. שזה התוצאה של מעשה החליצה.
ב. ועוד איתא בגמרא שם - נקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינין ולא בתלמידים: תניא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבים לפני רבי טרפון ובאתה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:
ויש להקשות מדוע לא תיקנו שיאמרו כולם 'בית חלוץ הנעל' כמשמעות הכתוב 'ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל'.
אכן לפי דברינו החולץ נקרא 'חלוץ הנעל', שהוא מגונה ובזוי, אבל 'בית חלוץ הנעל' הוא שם בית המת והיבמה, שזה הבית שראוי להקימו רק יש שם חלוץ הנעל שאינו רוצה.
ג. ועוד יש להוכיח כן מדברי הגמרא בקידושין דף יד, א שלמדו שיבמה מותרת לשוק בחליצה 'מנלן דכתיב ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל, כיון שחלץ בה נעל הותרה לכל ישראל'. הרי שפסוק זה נדרש גם עליה.
ד. עוד משמע כן מדרשת הגמרא (יבמות דף מד, א) 'בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואין חולץ שני בתים'. הרי שהבית הוא היבמה ולא החולץ. וכן דרשו שם - 'טעמא דר"ע דאמר קרא בית חלוץ הנעל הכתוב קראו ביתו'. הרי דהבית איירי ביבמה ולא בו לבד.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: דברים כה, י - ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' ינואר 12, 2018 2:18 pm

יהודי טבעי כתב:ב. ועוד איתא בגמרא שם - נקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינין ולא בתלמידים: תניא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבים לפני רבי טרפון ובאתה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:
ויש להקשות מדוע לא תיקנו שיאמרו כולם 'בית חלוץ הנעל' כמשמעות הכתוב 'ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל'.

גור אריה - מהר"ל דברים פרק כה פסוק י
מצוה על העומדים וכו'. ואם תאמר, אם כן היה המצוה לקרא בית חלוץ הנעל, שהרי כתיב ונקרא בית חלוץ הנעל, ולמה הקריאה חלוץ הנעל. ויש לומר, דאם היה המצוה שיקראו בית חלוץ הנעל, הוי למכתב ויקראו בית חלוץ הנעל, ומדכתיב ונקרא בית חלוץ הנעל, פירושו כי הקריאה היתה חלוץ הנעל, וכאשר יקראו חלוץ הנעל אם כן נקרא הבית בית חלוץ הנעל מעצמו ממילא, ושייך בזה ונקרא, כיון שלא היתה הקריאה רק חלוץ הנעל, ונקרא הבית מעצמו בית חלוץ הנעל.

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: דברים כה, י - ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ג' ינואר 30, 2018 6:16 pm

יהודי טבעי כתב:ד. עוד משמע כן מדרשת הגמרא (יבמות דף מד, א) 'בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואין חולץ שני בתים'. הרי שהבית הוא היבמה ולא החולץ. וכן דרשו שם - 'טעמא דר"ע דאמר קרא בית חלוץ הנעל הכתוב קראו ביתו'. הרי דהבית איירי ביבמה ולא בו לבד.


מצאתי שברש"ש שם הקשה כן:
הגהות וחידושי הרש"ש - יבמות דף מד עמוד א:
גמ' א"ק בית חלוץ הנעל בית א' הוא חולץ כו'. ק"ל להלום דרשה זו דהא בית חלוץ כו' קאי על החולץ לא על המת, וכן דרשה דלקמן בסה"ע אליבא דר"ע בית חלוץ הנעל הכתוב קראו (והרע"ב העתיק קראה) ביתו קשה להלום, ואין לומר דמיתורא קדריש דהא לקמן בס"פ מצות חליצה דרשינן מיניה מצוה על הדיינין או על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל.

כאמור לפי דברינו מיושבת הקושיא שפיר. שכן 'חלוץ הנעל' הוא אכן החולץ, אבל 'בית חלוץ הנעל' הם המת ואשתו.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הערות והארות בפרשת כי תצא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' אפריל 30, 2020 9:13 pm

כה ט
כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִבְנֶה אֶת־בֵּית אָחִיו.
בריש פרק יש מותרות שנינו, כי הנושא אשה בעבירה ומת בלא בנים, אם היבמה אינה אסורה על היבם מצוה עליו ליבמה.
ונתהית התהיה: מה הפשר? הלוא בית שהוקם באיסור – ראוי, לכאורה, להשׁימו, ולא לבנותו!
(לכאורה, יסוד מצות יבום הוא הקמת זרע לאחיו, ולפי זה אדרבה, המצוה גדולה יותר, שכן אחיו ביקש להביא
זרע פסול, והוא מביא למענו זרע כשר; אך כיצד נפרנס את הכתוב הזה המדבר על אודות בנין ביתו של המת?)


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים