ליקוטי פרי חדש לאו"ח

[הבטחתי]

היכן נדפסו לראשונה? חלק מהמציינים מפנים לפרי חדש חלק ב', למה הכונה? בדקתי בשני החלקים הראשונים של הפר"ח - דהיינו או"ח ויו"ד - ולא מצאתי שם.
תודה למסייעים

[מה שנכון נכון]

ראה בחאו"ח דפו"ר באמצע הספר אחר סימן קמט.

[ושא_נס]

ראיתי טופס עם פרי חדש אמ"ד ת"ץ (עם מים חיים), עם הגהות נחמדות של איזה חכם אשכנזי (איני יודע מי הוא) מלפני כמאתיים שנה לערך.
שמא יש טעם להעלות פה מעט מההגהות אולי מישהו יזהה מי הכותב.
צריך לסובב התמונה, איני בקי בזה.

[הבטחתי]

יישר כח
אני חשבתי שחלק ב' הכונה לאו"ח (הנדפס בשנת תס"ו), אך טעיתי וח"ב הכונה לאו"ח חלק ב' הנדפס בשנת ת"צ.

כתב היד אהרן בחלק או"ח סימן תקנ"ד בהגהות ב"י גבי לימוד בת"ב בהרהור
כתב האגור ללמוד בתשעה באב ע"י הרהור אסור. נ"ב. הטעם משום שמחה. וכפי זה נ"ל דאסור ללמוד איזה דרוש או קושיא או תירוץ אפילו בדברים הרעים שבירמיה משום ששמחה היא לו. מ"א ז"ל ס"ק ה', וכו' וגם אסור להורות הוראה אם לא לחולה הצריך עכשיו ואסור לדון דיני ממונות מיהו אם אין הבעלי דינים יכולין להמתין עד למחר שנחוצים לדרכם אפשר דשרי. מ"א ז"ל שם. ועיין בספר פר"ח ח"ב בסוף ספרו בספר מים חיים ריש דף א' ע"ב.

בספה"ל מציינים שחלק מעותקי הפר"ח אשר נדפסו בשנת ת"צ באמ"ד נכרכו עם ספר מים חיים אשר נדפס באותו מקום ובאותה שנה. ואז אי"צ להגיה בדברי היד אהרן, אבל אם נניח שכריכת שני הספרים יחד מקרית - אזי צריך להוסיף בדברי היד אהרן ולגרוס בדבריו ועיין בספר פר"ח ח"ב בסוף ספרו [ו]בספר מים חיים וכו', אך אם כן לא ידעתי למה כונתו בציון זה (ואולי כונתו לליקוטי יו"ד סימן שפ"ד).

[ושא_נס]

יישר כח
אני חשבתי שחלק ב' הכונה לאו"ח (הנדפס בשנת תס"ו), אך טעיתי וח"ב הכונה לאו"ח חלק ב' הנדפס בשנת ת"צ.

כתב היד אהרן בחלק או"ח סימן תקנ"ד בהגהות ב"י גבי לימוד בת"ב בהרהור
כתב האגור ללמוד בתשעה באב ע"י הרהור אסור. נ"ב. הטעם משום שמחה. וכפי זה נ"ל דאסור ללמוד איזה דרוש או קושיא או תירוץ אפילו בדברים הרעים שבירמיה משום ששמחה היא לו. מ"א ז"ל ס"ק ה', וכו' וגם אסור להורות הוראה אם לא לחולה הצריך עכשיו ואסור לדון דיני ממונות מיהו אם אין הבעלי דינים יכולין להמתין עד למחר שנחוצים לדרכם אפשר דשרי. מ"א ז"ל שם. ועיין בספר פר"ח ח"ב בסוף ספרו בספר מים חיים ריש דף א' ע"ב.

בספה"ל מציינים שחלק מעותקי הפר"ח אשר נדפסו בשנת ת"צ באמ"ד נכרכו עם ספר מים חיים אשר נדפס באותו מקום ובאותה שנה. ואז אי"צ להגיה בדברי היד אהרן, אבל אם נניח שכריכת שני הספרים יחד מקרית - אזי צריך להוסיף בדברי היד אהרן ולגרוס בדבריו ועיין בספר פר"ח ח"ב בסוף ספרו [ו]בספר מים חיים וכו', אך אם כן לא ידעתי למה כונתו בציון זה (ואולי כונתו לליקוטי יו"ד סימן שפ"ד).

אין ספק אצלי כי כל טפסי מים חיים נכרכו עם פרי חדש הנדפס באמשטרדם ת"ץ. ואם יש שפורקו, הם היוצאים מן הכלל, ויתכן כי בספריה בירושלם פרקו לצורך "הסדר הטוב" והסיגנטורות, והזיקו במנהג זה בענינים רבים (דוגמת זה יש להעיר על המאגרים הדיגיטליים למינם, זה המחיר שיש כשלא משתמשים בספרים מקוריים שלא נהרסו על ידי כורכים. וזכור לטוב ר' דוד אופנהיים זצ"ל שהיה זהיר בזה בספרייתו), ובמ"א כתבתי דוגמת זה גבי כמה ספרים קטנים אשר נדפסו בפירארא, ובזה יובן אופן ציונו של אחד מרבני האחרונים אליהם.

לא הבנתי מה מצאתי לא מכוון בדברי הרב יד אהרן, פשוט שכונתו לציין לספר מים חיים, והוא פשוט ממקם איפה נדפס מים חיים? "בספר פרי חדש חלק ב' בסוף ספרו", שם עיין "בספר מים חיים", אשר כאמור נדפס בסוף פר"ח ח"ב. ואין כונתו לציין כלל לספר פרי חדש חלק ב' עצמו על או"ח, אלא רק לספר מים חיים הנדפס בס"ס פר"ח הנ"ל. והכל מכוון. ודברי הרב יד אהרן אין בהם עיקש.

[מה שנכון נכון]

היד אהרן כותב להדיא שהמים חיים הוא (לפחות אצלו) חלק מהפר"ח ח"ב. ראה למשל אה"ע סי' קמ הגהות ב"י אות ו, ובמהדורא בתרא לאו"ח סי' לב הגב"י אות א.

בהעתקת היד אהרן שהובאה לעיל תיבת "ריש" איננה במקור.

[ושא_נס]

בדקתי כעת אצל רבי יצחק פאלאג'י זצ"ל ומצאתי כששה מקומות שמציין לספר מים חיים, ותמיד מציין "הרב פרי חדש בס' מים חיים". והכל אחד, ואין טעם וצורך כלל לבדוק עוד.

אני בתחילה חשדתי בענין אחר בציטוט יד אהרן דלעיל, וטרחתי ובדקתי וראיתי שלריק חשדתי, והפרט שחשבתי שצוטט לא נכון אכן באמת צוטט לנכון.
אלא שכדי למנוע טרחה וזמן על התמקמות בספר המקורי, רצוי בכגון דא להביא צילום מסך (לרגילים בזה, לצערי איני רגיל בזה), או לפחות לינק נגיש, או למצער לפחות דף בדפי הספר, ולא רק ציון סתמי באויר כנ"ל, שכמה דקות לריק בזבזתי לחפש הדברים בספר יד אהרן עצמו.

סתם שאלה, עובדים להוציא לאור ספר יד אהרן במהדורה חדשה?
דומני כי מסתובבים טפסים לא מעטים של ספר זה עם הגהות של רבני הספרדים לדורותיהם, ולוואי יקבצו גם הגהות אלו לאכסניא אחת.
מעניין לפי איזה דפוס של בית יוסף ציין הי"א מניין השיטות, ולע"ע לא היה לי צורך לברר זה, אך בנקל אפשר לדעת זאת.

[הבטחתי]

הרב משנ"נ
תודה על המ"מ, ותודה כפולה על התקון

הרב ושא נס
ראיה מוכחת מהר"י פאלאג'י אין, כיון שיתכן שהוא כיון למחבר דהיינו הרב פר"ח בספר זה וזה. בכל אופן, אין זה נפק"מ, כיון שהוכח שצדקת.
אכן, עובדים על הספר כבר שנים מרובות
אם ידוע לך מיקומם של טפסים כאלו, אשמח לשמוע.

[ושא_נס]

הרב משנ"נ
תודה על המ"מ, ותודה כפולה על התקון

הרב ושא נס
ראיה מוכחת מהר"י פאלאג'י אין, כיון שיתכן שהוא כיון למחבר דהיינו הרב פר"ח בספר זה וזה. בכל אופן, אין זה נפק"מ, כיון שהוכח שצדקת.
אכן, עובדים על הספר כבר שנים מרובות
אם ידוע לך מיקומם של טפסים כאלו, אשמח לשמוע.

תחפש בקטלוג המאוחד של הספריות בארץ, ותבדוק טופס טופס. כמעט ודאי שבעיני ראיתי כמה עותקים כאלו. אולי יש גם בספרית יד הרב נסים ז"ל. ואולי גם בספרית יד ן' צבי. וכמובן בספריה בירשולם. בידי כרך אחד של אה"ע, אלא שאיני זוכר עד כמה יש בו הגהות. אם באמת תרצה לטרוח יתכן והספר היה במכירות פומביות והיו עותקים עם הגהות.
באיזה טור עם בית יוסף השתמש הרב י"א בא"ח וא"ה?
יבוא עם טור ובית יוסף או יבוא לבד? יבוא עם מפרשים נוספים דוגמתו? כנה"ג?
הלוואי ידפיסו כנה"ג לחו"מ עם חשק שלמה ומטה שמעון ודבר המשפט, כשיש על העמוד גם הטור וגם בית יוסף. יש להעמיק ביחס לאחרונים האשכנזיים דוגמת ד"מ ופו"ד.
איך שיהיה בהצלחה מרובה במלאכת הספר החשוב הזה של תלמיד הרב בתי כהונה.


לעיקר דבריך בפשיטות הראיה מרבי יצחק פאלאג'י כמעט מוכרחת לגמרי, והעד על זה ממה שלא מצאתי לפי שעה מקום אחד שציין לספר "מים חיים" בסתם, היינו לא כתב "ועיין מים חיים"בסתם, אלא תמיד כתב "הרב פר"ח במים חיים", מוכח שאצלו היה הציון לפר"ח כחלק מהציון והכינוי למים חיים.
וראיה ניצחת לזה יש להביא מכך שלכאורה ר' יצחק פאלאג'י זצ"ל לא הכיר ספר מים חיים אחר, ואם היה מכיר ספר מים חיים אחר היה מקום לומר כי כתב "מים חיים להרב פר"ח" כדי לשלול ממים חיים האחר (במידה ואכן היה קיים אחר היה מכנהו בכינוי מסויים דוגמת "ק"ק" אם היה כזה, או "אשכנזי", או כל כינוי מתאים), וכאן שלא הכיר מים חיים על כרחך מה שתפס "הרב פר"ח במים חיים" הוא כחלק מהציון לספר מים חיים עצמו. ולענ"ד זהו המכוון.

[אישצפת]

דומני כי מסתובבים טפסים לא מעטים של ספר זה עם הגהות של רבני הספרדים לדורותיהם, ולוואי יקבצו גם הגהות אלו לאכסניא אחת.

אם אינני טועה שמעתי לפני מספר שנים שבספריית בית הכנסת של מרן הבית יוסף צפת תובב"א קיים יד אהרן עם הערות כת"י מחכמי הספרדים שלמדו בבית מדרש זה במשך השנים. כעת הספריה סוגרת ומסוגרת ודומה שאין איש יכול להכנס אליה מפני החשד של גניבת עתיקות. וכך יושבים בה כאבן שאין לה הופכים הרבה חיבורים עם הערות כת"י (כגון גליונות האלשיך הקדוש לספריו. כך שמעתי מידיד קרוב שהורשה להיכנס). ומי יתן ויגאלו כתבי יד אלו לזכות את כותביהם ואותנו במהרה.

[הבטחתי]

באיזה טור עם בית יוסף השתמש הרב י"א בא"ח וא"ה?

כיום מאוד קל לבדוק את זה, לפי מספרי העמודים
בקצרה המהדורות שהיו לפני הי"א ולפני הכנה"ג.
לטור או"ח קיימים שני מהדורות ונציה עם מספרי עמודים זהים א' נד' בשנת שכ"ו והשני בשנת שמ"ט (דפוס זה נמצא בהיברובוקס).
הבדל אחד יש ביניהם שבמהד' שמ"ט הוסיפו המדפיסים בצד הגליון 'מחודשים' בב"י, והכנה"ג מציין לפיהם
על היד אהרן אין לי ראיה באיזה מהם השתמש (הסברא נותנת שבמאוחר).

לטור אבן העזר מהד' שכ"ה (בבית זואן דיאגרא). כאן אעיר, שיתכן ויש מהדורה נוספת (דוגמת מה שקרה בטור או"ח) שכן יש מקומות מועטים שהציון לא מסתדר לפי מהדורה זו, ויתכן שעקב דמיון העימוד לא שמו אל ליבם המקטלגים למיניהם להבדל ביניהם. (טור זה נמצא בגוגל בוקס, תחת הכותרת שלחן ערוך!)

לטור יו"ד ונציה של"ד = בונביריגי

לטור חו"מ ונציה שנ"ה

כולם טור עם ב"י, ארבעה טורים בדף אחד.

כתבתי מזכרוני בחפזה, אולי שגיתי בציון של אחד השנים.

[ושא_נס]

באיזה טור עם בית יוסף השתמש הרב י"א בא"ח וא"ה?

כיום מאוד קל לבדוק את זה, לפי מספרי העמודים
בקצרה המהדורות שהיו לפני הי"א ולפני הכנה"ג.
לטור או"ח קיימים שני מהדורות ונציה עם מספרי עמודים זהים א' נד' בשנת שכ"ו והשני בשנת שמ"ט (דפוס זה נמצא בהיברובוקס).
הבדל אחד יש ביניהם שבמהד' שמ"ט הוסיפו המדפיסים בצד הגליון 'מחודשים' בב"י, והכנה"ג מציין לפיהם
על היד אהרן אין לי ראיה באיזה מהם השתמש (הסברא נותנת שבמאוחר).

לטור אבן העזר מהד' שכ"ה (בבית זואן דיאגרא). כאן אעיר, שיתכן ויש מהדורה נוספת (דוגמת מה שקרה בטור או"ח) שכן יש מקומות מועטים שהציון לא מסתדר לפי מהדורה זו, ויתכן שעקב דמיון העימוד לא שמו אל ליבם המקטלגים למיניהם להבדל ביניהם. (טור זה נמצא בגוגל בוקס, תחת הכותרת שלחן ערוך!)

לטור יו"ד ונציה של"ד = בונביריגי

לטור חו"מ ונציה שנ"ה

כולם טור עם ב"י, ארבעה טורים בדף אחד.

כתבתי מזכרוני בחפזה, אולי שגיתי בציון של אחד השנים.

ייש"כ.
בשנת של"ד כמובן בומבירגי לא היה בין החיים, והמדובר על המדפיס זואן דיגארה שהדפיס בבית הבונבירגי (בומבירג).

השערותיך לגבי טור אבן העזר תתקבלנה רק אחרי שבדקת את כל דפוסי הטורים עם בית יוסף לאה"ע הידועים עד שנדפסו כנה"ג ויד אהרן, ואני מאמין שכנראה יש דפוס אחד שיסדר את הכל, ויתכן והוא יראה לך שהם לא השתמשו בדפוס ויניציאה שכ"ה.
את דפוס קראקא שע"ג-שע"ה לערך (צילומו בידי) בדקת? נכון שהסברא אומרת שיותר משהיו להם דפוסי קראקא מסתבר כי היו להם דפוסי איטליה, אך עם זאת לפני שאתה משער שיש הדפסות דומות ולא ידועות, צריך לבדוק בכל הדפוסים כולם. בפרט שלפני הרב כנה"ג היו גם ספרים אשכנזיים רבים. ודוק.

אשמח ללינק לגוגל אודות מהדורת הטור שרמזת.

[הבטחתי]

ייש"כ.
בשנת של"ד כמובן בומבירגי לא היה בין החיים, והמדובר על המדפיס זואן דיגארה שהדפיס בבית הבונבירגי (בומבירג).

השערותיך לגבי טור אבן העזר תתקבלנה רק אחרי שבדקת את כל דפוסי הטורים עם בית יוסף לאה"ע הידועים עד שנדפסו כנה"ג ויד אהרן, ואני מאמין שכנראה יש דפוס אחד שיסדר את הכל, ויתכן והוא יראה לך שהם לא השתמשו בדפוס ויניציאה שכ"ה.
את דפוס קראקא שע"ג-שע"ה לערך (צילומו בידי) בדקת? נכון שהסברא אומרת שיותר משהיו להם דפוסי קראקא מסתבר כי היו להם דפוסי איטליה, אך עם זאת לפני שאתה משער שיש הדפסות דומות ולא ידועות, צריך לבדוק בכל הדפוסים כולם. בפרט שלפני הרב כנה"ג היו גם ספרים אשכנזיים רבים. ודוק.

אשמח ללינק לגוגל אודות מהדורת הטור שרמזת.

viewtopic.php?p=245458#p245458 לינק לאבן העזר שכ"ה באדיבותו של עדיאל ברויאר
בנותן טעם להביא את דברי החיד"א בשם הגדולים (מערכת ספרים - מערכת ט אות יב)
טור ובית יוסף - אשר היו להרב כנה"ג שעליהם רושם הדפין היו דפוסים חלוקים כל טור הי' מדפוס אחר וכמדומה שכלם ד' ויניציה.
אין כאן הרבה טירחה לבדוק את הענין שכן צריך לבדוק את ההערות בסימן האחרון של אבן העזר ולראות באיזה דף מסתיים הטור (נראה לי שזה דף רנ"ח) ולבדוק באיזה טור יש רנ"ח דפים, בדקתי את כל הטורים שנדפסו עד הכנה"ג (כולל דפוס קראקא שהזכרת) והדפוס היחיד עם מספר הדפים הוא הדפוס אשר הבאתי לו הקישור כאן. כאמור לעיל, העליתי השערה ואינני יודע אם אני צודק בה שיתכן ונדפסה עוד מהדורה של אבן העזר - כמו שנדפסו שני מהדורות עם מספר עמודים זהים לחלק או"ח בשנים שכ"ו ושמ"ט - ושהביביליוגרפים לא שמו אליה לב, מחמת דמיונה למהדורה הראשונה.
(אגב, דפוס הטור יו"ד של"ד עדיין לא מצאתיו סרוק, אלא דפים בודדים מדוגמאות של מכירות פומביות]

[ושא_נס]

בספר ארץ יהודה (ליוורנו תקנ"ז) בסופו ממש דף לג ע"ג, יש הערה על ספר יד אהרן. פוק חזי.

[יהודה בן יעקב]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=245458#p245458 לינק לאבן העזר שכ"ה באדיבותו של עדיאל ברויאר

גם אני מצטרף לבקשת לינק לטור יורה דעה הנ"ל ונציה של"ד, עבור ההדרת ספר מחכמי הספרדים המציין לפי מספר השורה, כדרך הכנה"ג.

[הבטחתי]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=245458#p245458 לינק לאבן העזר שכ"ה באדיבותו של עדיאל ברויאר

גם אני מצטרף לבקשת לינק לטור יורה דעה הנ"ל ונציה של"ד, עבור ההדרת ספר מחכמי הספרדים המציין לפי מספר השורה, כדרך הכנה"ג.

באיזה ספר מדובר?

[יהודה בן יעקב]

כהונת עולם לרבי משה הכהן ז"ל

[ושא_נס]

בספר ארץ יהודה (ליוורנו תקנ"ז) בסופו ממש דף לג ע"ג, יש הערה על ספר יד אהרן. פוק חזי.

וכן בספר חסד ומשפט דף ס ע"א.

[הבטחתי]

בספר ארץ יהודה (ליוורנו תקנ"ז) בסופו ממש דף לג ע"ג, יש הערה על ספר יד אהרן. פוק חזי.

וכן בספר חסד ומשפט דף ס ע"א.

יישר כח