לבנון כתב:משה פרץ כתב:נח קיים את התורה כדאיתא בתדבא"ר פ"ו.
לא כתוב שם שנח קיים את התורה, אלא שקיים מה שכתוב בתורה להביא קרבן.
לבנון כתב:מילה בסלע משתוקא בתרין
חציו של המשפט התקיים בפרשתנו (שמות)
ואילו חציו השני לא התקיים
משה פרץ כתב:לבנון כתב:משה פרץ כתב:נח קיים את התורה כדאיתא בתדבא"ר פ"ו.
לא כתוב שם שנח קיים את התורה, אלא שקיים מה שכתוב בתורה להביא קרבן.
זו הלשון שם:
נח קיים מה שכתוב בתורה, שנאמר: ויבן נח מזבח לה׳ (בראשית ח-כ) אברהם קיים מה שכתוב בתורה, שנאמר: עקב אשר שמע אברהם בקולי (שם כו-ה) יצחק קיים מה שכתוב בתורה-הושלך לפני אביו כשה לטבח. יעקב קיים מה שכתוב בתורה, שנאמר: ויתנו אל יעקב את כל אלוקי הנכר אשר בידם וגו׳ (שם לה-ד). יהודה קיים מה שכתוב בתורה-בא אל אשת אחיך ויבם אותה (שם לח-ח) יוסף קיים את כל התורה כולה-כבד את אביך, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה, לא תחמוד. תורה לא ניתנה להן-והן עשו אותה מאליהן, לפיכך אהבן הקב״ה אהבה גמורה והשווה את שמן לשמו הגדול, עליהן הוא אומר: אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳ (תהילים קיט-א) ואומר: הצור תמים פעלו וגו׳ (דברים לב-ד) ואומר: האל תמים דרכו אמרת ה׳ צרופה (תהילים יח-לא)
אדם קיים מה שכתוב בתורה להקריב קרבן שנאמר וכו', נח קיים מה שכתוב בתורה להקריב קרבן שנאמר וכו', אברהם קיים כל מה שכתוב בתורה שנאמר וכו'.
לבנון כתב:מילה בסלע משתוקא בתרין
חציו של המשפט התקיים בפרשתנו (שמות)
ואילו חציו השני לא התקיים
ספרא כתב:לבנון כתב:מילה בסלע משתוקא בתרין
חציו של המשפט התקיים בפרשתנו (שמות)
ואילו חציו השני לא התקיים
ותקח צפורה צורה ותכרות את ערלת בנה
לבנון כתב:הציטוט שהזכרת הוא ממהדורת איש שלום, אני משתמש עם המהדורות הרגילות של התנא דבי אליהו. ושם הנוסח הוא...
מה שנכון נכון כתב:לבנון כתב:הציטוט שהזכרת הוא ממהדורת איש שלום, אני משתמש עם המהדורות הרגילות של התנא דבי אליהו. ושם הנוסח הוא...
בתדב"א דפו"ר הנוסח כבמהדורת מא"ש (בשנוי קל), וכ"ה בויק"ר ב, י. במהדורות הרגילות אי"ז 'נוסח' אלא שינוי שעשה בעל זקוקין דנורא מסברתו.
מה שנכון נכון כתב:בעל זד"נ שינה מסברא במאות מקומות (לפחות), ביניהם מקום זה.
המהדורות הבאות הדפיסו את התדב"א כפי הנוסחא החדשה שיצר (על אף שהוא הדפיס גם את הישנה, ובקש שלא ישמיטוה).
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:חידה ללומדי הדף היומי,
נסו לפתור אותה ללא שימוש במחשב או בקונקורדנציה וכדו':
בדף של היום דובר על שם ה' עם הקדמת אותיות השימוש.
היכן ניתן למצוא את כולם בפסוקים:
מה' - ?
שה' - ?
הה' - ?
וה' - ?
כה' - ?
לה' - ?
בה' - ?
את כולם מצאתי בתורה, בספרי ההפטרות, או בסידור (כלומר: פסוקים הנאמרים בתפילות שונות).
מה' יצא הדבר (פרשת חיי שרה).
אשרי העם שה' אלוקיו (תהילים, בסידור).
הה' אין בציון (הפטרת תשעה באב, מופע יחיד בתנ"ך, והיא כמובן ה"א התמיהה ולא ה"א הידיעה שאיננה יכולה לבוא לפני שם פרטי).
וה' פקד את שרה (פרשת וירא).
מי כה' אלוקינו המגביהי לשבת (תהילים, הלל).
הודו לה' כי טוב (פעמים רבות בתהילים, ובמקומות נוספים).
ואשביעך בה' אלוקי השמים (פרשת חיי שרה).
כמובן שלחלקם יש עוד, כגון: היפלא מה' דבר, וה' שמים עשה, אין קדוש כה', ויבן נח מזבח לה', והאמין בה' (אברהם, פרשת לך), ויאמינו בה' ובמשה עבדו.
עזריאל ברגר כתב:איזו הלכה קוימה לאחרונה בסוף המאה הקודמת (למנין בריאת העולם), ועוד פעם אחת בתחילת האלף הנוכחי למנינם, ולא תקוים יותר עד סוף ו' אלפי שנין דהוי עלמא?
עובדיה חן כתב:?
עובדיה חן כתב:עובדיה חן כתב:איזה דבר, שיש מצב ל7 ברכות כולל אחרונות?
תשובה
חיטה
עזריאל ברגר כתב:חידה (לא לכל הדעות):
כיצד ייתכן שני אחים תאומים שהורתם ולידתם בקדושה, דרים באותו בית, מתפללים יחדיו באותו בית כנסת, נוהגים באותם המנהגים, ואחד מהם צריך לומר "ויהי נועם" במוצש"ק והשני לא.
(אחים, באותו בית וכו' - לאפוקי חילוקי יוט"ש, נוהגים באותם המנהגים - לאפוקי זמנים שיש בהם חילוקי מנהגים כגון הספרדים שאומרים תמיד, או מוצאי שבת ג' תשרי או ח' ניסן וכיו"ב שנחלקו בהם חכמי הדורות האחרונים)
ויהי נועם, כתב בכנסת הגדולה שיש מקומות שאין אומרים בבית האבל, ובקושטנדינא כמדומה לו שאומרים. והאבל עצמו לכאורה שלא יאמר ויהי נועם, שאסור במלאכה.
לבנון כתב:עזריאל ברגר כתב:חידה (לא לכל הדעות):
כיצד ייתכן שני אחים תאומים שהורתם ולידתם בקדושה, דרים באותו בית, מתפללים יחדיו באותו בית כנסת, נוהגים באותם המנהגים, ואחד מהם צריך לומר "ויהי נועם" במוצש"ק והשני לא.
(אחים, באותו בית וכו' - לאפוקי חילוקי יוט"ש, נוהגים באותם המנהגים - לאפוקי זמנים שיש בהם חילוקי מנהגים כגון הספרדים שאומרים תמיד, או מוצאי שבת ג' תשרי או ח' ניסן וכיו"ב שנחלקו בהם חכמי הדורות האחרונים)
אם אחד מהם אבל ב"מ.ויהי נועם, כתב בכנסת הגדולה שיש מקומות שאין אומרים בבית האבל, ובקושטנדינא כמדומה לו שאומרים. והאבל עצמו לכאורה שלא יאמר ויהי נועם, שאסור במלאכה.
פרי מגדים או"ח סי' רצ"ה, משבצות זהב א.
עובדיה חן כתב:איך יתכן ברך בורא פרי העץ והיה לפניו עץ אחר ולא יצא וחייב לברך שוב?
עובדיה חן כתב:איך יתכן ברך בורא פרי העץ והיה לפניו עץ אחר ולא יצא וחייב לברך שוב?
קראקובער כתב:עובדיה חן כתב:איך יתכן ברך בורא פרי העץ והיה לפניו עץ אחר ולא יצא וחייב לברך שוב?
הפרי השני לא מעושר?
עזריאל ברגר כתב:חידה, באווירת חודש אדר הבעל"ט, וקשורה לדף היומי הנלמד בזמן הקרוב:
מה המקור בחז"ל שכבר לפני שנים רבות נזהרו בבית-שמש בשירת נשים, ומי שפצחה בשירה - אחת דתה להמית?
קמצן_קדוש כתב:חידה:
פעמים בכל לילה אופיע,
ואני בן שלושים,
מכל חברי ראשי גבוה,
ואינני בשבת וימים טובים.
(*שימו לב שהמילה הראשונה היא "פעמים" מלשון שתי פעמים.. ורק אעיר שהתשובה קצת מטופשת).
בקרו טלה כתב:קמצן_קדוש כתב:חידה:
פעמים בכל לילה אופיע,
ואני בן שלושים,
מכל חברי ראשי גבוה,
ואינני בשבת וימים טובים.
(*שימו לב שהמילה הראשונה היא "פעמים" מלשון שתי פעמים.. ורק אעיר שהתשובה קצת מטופשת).
האות למ"ד
קראקובער כתב:איך יתכן אדם שהתפלל ערבית ולא הבדיל ויש לו יין ומותר לכתחילה לאכול?
עזריאל ברגר כתב:קראקובער כתב:איך יתכן אדם שהתפלל ערבית ולא הבדיל ויש לו יין ומותר לכתחילה לאכול?
א. אונן.
ב. תשעה באב שחל במוצ"ש - לפי דעות מסוימות.
ג. כשיש לו רק כוס אחת של יין והוא שומר אותה לברכת המזון.
ד. כרפס בליל הסדר (שנוי במחלוקת הפוסקים)
קראקובער כתב:עזריאל ברגר כתב:קראקובער כתב:איך יתכן אדם שהתפלל ערבית ולא הבדיל ויש לו יין ומותר לכתחילה לאכול?
א. אונן.
ב. תשעה באב שחל במוצ"ש - לפי דעות מסוימות.
ג. כשיש לו רק כוס אחת של יין והוא שומר אותה לברכת המזון.
ד. כרפס בליל הסדר (שנוי במחלוקת הפוסקים)
יפה, אבל התכוונתי למשהו הרבה יותר פשוט.
לענין כתב:אם הוא באמצע סעודה שלישית
קראקובער כתב:תשובה: אם התפלל ערבית אחרי פלג לפני השקיעה מצדד בפמ"ג שמותר לאכול עד הלילה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 392 אורחים