עינוי הנפש באכילת מעדנים

[חד ברנש]

כתב חד מקמאי:

מי שחלוש טבעו ואינו חזק ובריא מגופו, מותר לו לחזקו ולאכול דברים העריבים ומעדנים המתובלים ודומיהם, אע"פ שיש עינוי לנפש בהנאות ההם, מ'כל מ'קום מותר, כמו שנ'אמר (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו".

על מה מבוסס המשפט המודגש?
חשוב להדגיש, שמדובר בספר פילוסופי, ומאוד סביר שהוא ינק את העניין מתפיסות פילוסופיות.

[תוכן]

הרמב"ם כותב שמי שחולה המר מתוק והמתוק מר.

[חד ברנש]

מה זה שייך?

[בברכה המשולשת]

כתב חד מקמאי:

מי שחלוש טבעו ואינו חזק ובריא מגופו, מותר לו לחזקו ולאכול דברים העריבים ומעדנים המתובלים ודומיהם, אע"פ שיש עינוי לנפש בהנאות ההם, מ'כל מ'קום מותר, כמו שנ'אמר (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו".

על מה מבוסס המשפט המודגש?
חשוב להדגיש, שמדובר בספר פילוסופי, ומאוד סביר שהוא ינק את העניין מתפיסות פילוסופיות.

אולי על דרך כל מה שיוסיף הגוף בניין יוסיף השכל חורבן

[חד ברנש]

והיכן הכלל הזה נזכר בספרי רבותינו?

[בברכה המשולשת]

והיכן הכלל הזה נזכר בספרי רבותינו?

חובת הלבבות

[דמשק]

בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות

[תוכן]

מה זה שייך?

אני הבנתי ש'עינוי לנפש', הכוונה, עינוי לאדם. אבל יכול להיות שהוא מתכוין שזה עינוי לנפש דוקא ולא לגוף.

[קראקובער]

כתב חד מקמאי:

מי שחלוש טבעו ואינו חזק ובריא מגופו, מותר לו לחזקו ולאכול דברים העריבים ומעדנים המתובלים ודומיהם, אע"פ שיש עינוי לנפש בהנאות ההם, מ'כל מ'קום מותר, כמו שנ'אמר (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו".

על מה מבוסס המשפט המודגש?
חשוב להדגיש, שמדובר בספר פילוסופי, ומאוד סביר שהוא ינק את העניין מתפיסות פילוסופיות.

תוספת בכתובות מביא מדרש "עד שאדם יתפלל שיכנס תורה לתוך גופו, יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו".

[לבנון]

תוספת בכתובות מביא מדרש "עד שאדם יתפלל שיכנס תורה לתוך גופו, יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו".

מקורם בילקוט ואתחנן רמז תתל, תדא"ר כד (מהד' איש שלום).

[פלוריש]

והיכן הכלל הזה נזכר בספרי רבותינו?

חובת הלבבות

חובת הלבבות (שער הפרישות פ"ז, בתרגום אבן תיבון): "וכל אשר נוספה הארץ ישוב, נוסף השכל חורבן... וכל אשר נוספו התאוות ונתחזקו, נחלש השכל והתאחר מהשיג העצה הנכונה".
ומשהו מעין זה ברמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות (עמ' נז בהוצאת הרב שילת): "תחילת השכל יצייר, שחורבן הנפש בתיקון הגוף, ותיקון הנפש בחורבן הגוף".
[העתקתי משיעורי הרב הנזיר לאורות הקודש, מהד' מונדשיין, וראו דבריו שם]

[ההוא דאמר]

הדברים יכולים להתפרש, על פי מה שכתבו התוס' [כתובות קד, ב] בשם המדרש:

לא נהניתי אפילו באצבע קטנה. דאמרינן במדרש עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו ומייתי הא עובדא דרבי

[סעדיה]

ראה בקרבן נתנאל על הרא"ש מס' יומא פ"ח אות ס'