שמואל דוד כתב:כד.
כוס של אדום מעבירין לפניה
מנא ידעינן אמר רב כהנא כוס אדום מעבירין לפניה בשעה שעולה עליה זכר א"ה אמאי דמיה יקרין הואיל ושתי שערות פוסלות בה ומאי שנא דידהו אמר רב כהנא במוחזקת
לכאורה כוונת רב כהנא דאפילו אם מעבירין לפניה כוס אדום מ"מ עדיין יש חשש של שתי שערות פסולות ולכן הלכו לדמא בן נתינה משום שהם מוחזקות להיות אדומות לגמרי בלי שערות פסולות.
אולם עיין רש"י ד"ה במוחזקת וז"ל מין משפחות פרות היו לו לדמא בן נתינא מוחזקות לילד ולדות אדומין בהעברת כוס עכ"ל
וצ"ע מדוע לא פירש כפשוטו, ועוד קשה דלפי דבריו משמע שהכוס אדום לא מהני לכל פרה, ולכאורה לא משמע כן מדברי רב כהנא.
שמואל דוד כתב:כד.
כוס של אדום מעבירין לפניה
מנא ידעינן אמר רב כהנא כוס אדום מעבירין לפניה בשעה שעולה עליה זכר א"ה אמאי דמיה יקרין הואיל ושתי שערות פוסלות בה ומאי שנא דידהו אמר רב כהנא במוחזקת
לכאורה כוונת רב כהנא דאפילו אם מעבירין לפניה כוס אדום מ"מ עדיין יש חשש של שתי שערות פסולות ולכן הלכו לדמא בן נתינה משום שהם מוחזקות להיות אדומות לגמרי בלי שערות פסולות.
אולם עיין רש"י ד"ה במוחזקת וז"ל מין משפחות פרות היו לו לדמא בן נתינא מוחזקות לילד ולדות אדומין בהעברת כוס עכ"ל
וצ"ע מדוע לא פירש כפשוטו, ועוד קשה דלפי דבריו משמע שהכוס אדום לא מהני לכל פרה, ולכאורה לא משמע כן מדברי רב כהנא.
אוצר החכמה כתב:שמואל דוד כתב:כד.
כוס של אדום מעבירין לפניה
מנא ידעינן אמר רב כהנא כוס אדום מעבירין לפניה בשעה שעולה עליה זכר א"ה אמאי דמיה יקרין הואיל ושתי שערות פוסלות בה ומאי שנא דידהו אמר רב כהנא במוחזקת
לכאורה כוונת רב כהנא דאפילו אם מעבירין לפניה כוס אדום מ"מ עדיין יש חשש של שתי שערות פסולות ולכן הלכו לדמא בן נתינה משום שהם מוחזקות להיות אדומות לגמרי בלי שערות פסולות.
אולם עיין רש"י ד"ה במוחזקת וז"ל מין משפחות פרות היו לו לדמא בן נתינא מוחזקות לילד ולדות אדומין בהעברת כוס עכ"ל
וצ"ע מדוע לא פירש כפשוטו, ועוד קשה דלפי דבריו משמע שהכוס אדום לא מהני לכל פרה, ולכאורה לא משמע כן מדברי רב כהנא.
בעניותי לא הבנתי את שאלותיך.
הגמרא שואלת מאי שנא דידהו. כלומר למה צריך ללכת לשמר את בהמותיו של דמא בן נתינה נעביר כוס אדום לפני בהמת ישראל ויהיה לנו פרה אדומה. עונה הגמרא במוחזקין. רש"י מסביר שזה תירוץ הגמרא שפרותיו של דמא היו מוחזקות שכוס אדום פועל עליהן (ואחרות לא ולכן אי אפשר להעביר כוס לפני פרת ישראל כי לא וודאי שיצא פרה אדומה). מה אתה מציע במקום זה ? שנולדות אדומות אבל לא לגמרי ? מה ההבדל בין זה לבין רש"י?
שמואל דוד כתב:כז.
רש"י ד"ה ותקח - ע"י שליח:
ותכרת - אמרה לאחר וכרת:
יש לעיין מה הוסיף בזה על לשון הגמרא ועוד מדוע שינה בלשונו ולא כתב ע"י שליח בשניהם.
שמואל דוד כתב:עבודה זרה כז.
אשה כמאן דמהילא כו׳
לכאורה קשה ממסכת בבא קמא דף פח מה לאשה שכן אינה ראויה למילה ועיין תוספות שם וצ״ע
שמואל דוד כתב:גימפעל כתב:שמואל דוד כתב:כז.
רש"י ד"ה ותקח - ע"י שליח:
ותכרת - אמרה לאחר וכרת:
יש לעיין מה הוסיף בזה על לשון הגמרא ועוד מדוע שינה בלשונו ולא כתב ע"י שליח בשניהם.
עיין חת"ס עה"ת.
אפשר לשלוח?
שמואל דוד כתב:כח:
רש"י ד"ה גובתא דקניא - הרי מאה שנה.
לא הבנתי כוונת רש"י במש"כ הרי.
בברכה המשולשת כתב:שמואל דוד כתב:כט.
רש"י ד"ה אפר מקלה
יש לעיין מדוע רק כאן האריך רש"י לבאר מה זה אפר מקלה וצ"ע
והיכן עוד היה לו להאריך?
ההוא דאמר כתב:כד, א
קושיא על הרמב"ם שספיקא דאורייתא לקולא.
גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות, קודם מתן תורה שאני.
צ"ע, לדעת הרמב"ם שספק דאורייתא מן התורה לקולא [עיין ש"ש ש"א בהרחבה], אם כן, מדוע לא יכל משה רבינו לקחת מפרעה זבחים ועולות, הלא הוי ספק אם נעבד בהם לע"ז, ואם כן ספק לקולא.
ומדוע אם כן הגמ' הוצרכה לתרץ, דקודם מת"ת שאני.
ההוא דאמר כתב:כד, א
האם פרעה נתן בהמות להקרבה?
גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות, קודם מתן תורה שאני.
מבואר, כי משה רבינו לקח מבהמות פרעה להקרבה, וקודם מת"ת שאני.
צ"ע, על דברי הרמב"ן [שמות י, כה] שכותב, כי משה רבינו כלל לא חפץ להקריב מהקרבנות, ואם כן מדוע הגמ' אינה מתרצת, שמשה רבינו כלל לא התכוון להקריב מבהמות פרעה, וקושיא מעיקרא ליתא.
וז"ל הרמב"ן, "גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות לא אמר משה דבר זה על מנת להעשות, ולא עשה כן כלל, אבל הם דברי חיזוק יאמר כי תכבד מאד יד ה' עליו ועל עמו, עד כי גם זבחים ועולות וכל אשר לו יתן בעד נפשו ובאמת כי כאשר אמר להם (להלן יב לב) וברכתם גם אותי, היה נותן ברצונו כל מקנהו לכפר עליו, אבל לא עלה על דעת משה לעשות זבח רשעים תועבה (משלי כא כז), כי ה' חפץ דכאו, לא לכפר עליו, רק להענישו ולנער אותו ואת כל חילו בים".
וכן יש להקשות מסוגיין, על דברי המשך חכמה [ויקרא, כז, לג], "ולכן אמרו גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' (שמות י, כה), דאם איתא דאקציה או דפלח לא היה נותן".
וצריך ביאור, דהגמ' הוצרכה לטעם של קודם מת"ת, וצ"ע.
[אמנם באב"ע [שמות י, כה] כתב, "גם אתה תתן בידינו - גם אתה חייב ליתן בידינו זבחים ועולות להקריב".]
שמואל דוד כתב:שמואל דוד כתב:עבודה זרה כז.
אשה כמאן דמהילא כו׳
לכאורה קשה ממסכת בבא קמא דף פח מה לאשה שכן אינה ראויה למילה ועיין תוספות שם וצ״ע
בע"ה מצאתי בחכמת שלמה יו"ד רסד א שהקשה כנ"ל. וע"ע במצפ"א ב"ק פח ובמשמרות כהונה שם. ועיין חידושי הגר"ח סטנסיל סימן קפו וסימן רנד.
אכן צ"ב, כמו שהניח בצ"ע בשו"ת להורות נתן ח"ט קונט' וחי בהם פרק א סי' יב.שמואל דוד כתב:כח:
רש"י ד"ה גובתא דקניא - הרי מאה שנה.
לא הבנתי כוונת רש"י במש"כ הרי.
נוטר הכרמים כתב:ראשית דבריי, אודה ד' מאוד בפי בתוך רבים אהללנו, כי הבערה ללהב יצאה בחצר ביתי, וברוך ששפך חמתו על חוטי הטלפון, והחיינו וקיימנו בשלימות גוף ונפש וממון, אנחנו וכל משפחתנו, ושכיננו הקרוב אל ביתנו, וכפסע רח"ל היה שיהיה אסון גדול ואבידת הרבה נפשות ר"ל. ועל כן לא באו דבריי כאן זה למעלה משבוע ימים.
ההוא דאמר כתב:כח, א
מדוע אין שבועתו של רבי יוחנן בכלל נשבע לבטל את המצוה?
ת"ש רבי יוחנן חש בצפדינא אזל לגבה דההיא מטרוניתא עבדה חמשא ומעלי שבתא א"ל למחר מאי אמרה ליה לא צריכת אי צריכנא מאי אמרה אשתבע לי דלא מגלית אישתבע לה לאלהא ישראל לא מגלינא גלייה ליה למחר נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא אבל לעמיה ישראל מגלינא.
צ"ע, דתיפוק ליה, שהוי נשבע לבטל את המצוה, דהלא מחוייב הוא להציל את ישראל, מידי מכה שיש בה סכנת נפשות, וכל שנשבע שלא יגלה, ה"ל נשבע לבטל את המצוה של לא תעמוד על דם רעך, וצ"ע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים